הרשות להגנת הפרטיות מתריעה מפני השלכות השימוש במערכת למעקב אחר חולי קורונה

הרשות להגנת הפרטיות פרסמה הערב מסמך בו היא מתריעה מפני ההשלכות האפשריות של שימוש במערכות כמו מערכת המעקב אחר חולי קורונה שיזם שר הביטחון נפתלי ואשר מבוססת על מערכת שפיתחה חברת הסייבר ההתקפי " NSO " הישראלית בשיתוף עם משרד הביטחון.

במסמך חדש שפרסמה הרשות תחת הכותרת "דירוג חברתי בראי הזכות לפרטיות: סקירת רקע בעניין שימוש במערכות לדירוג חברתי" נמתחת ביקורת מרומזת על היוזמה. הרשות מתריעה בו כי "שימוש במערכות של דירוג חברתי, לרבות בהקשר של התמודדות עם נושאים הקשורים לבריאות הציבור, עשוי להיות כרוך בפגיעה קשה בזכות לפרטיות".

המערכת השנויה במחלוקת נועדה לשם ריכוז מידע על אודות סיכויי ההידבקות בקורונה של אזרחי ישראל. המערכת עתידה להתבסס על טכנולוגיה של בינה מלאכותית שתאגור מידע על אודות אזרחים ממקורות שונים, תנתח אותו, ותנפיק לכל אזרח "דירוג הדבקה" - מעין ציון מ-1 עד 10, המבטא את מידת הסיכון של אותו אדם כלפי אחרים. מטרת המערכת היא לעקוב באפקטיביות רבה יותר אחר מסלולי הדבקה של נשאי קורונה תוך צמצום המקרים של זיהוי שגוי, לחיוב או לשלילה. המיזם טרם יצא אל הפועל וכיום עדיין לא ברור אם אכן יקרה כך בהמשך הדרך. ייתכן שהכנסת המערכת לשימוש תלויה בהחלטת בג"ץ באשר להיעזרות בשב"כ לצורך ניטור חולי קורונה.

המיזם ספג ביקורת קשה מצד מומחי משפט וטכנולוגיה שהזהירו מפני מדרון חלקלק שיוכל להפוך בהמשך את המערכת, שנועדה למעקב אחר חולי קורונה על בסיס מיקום, לכזו שמשקללת פרמטרים נוספים ובכך הופכת אותה למערכת של "דירוג חברתי". במסמך שחיברו ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר ועו"ד רחל ארידור הרשקוביץ מהמכון הישראלי לדמוקרטיה כתבו השתיים כי "אפשר ‏להוסיף ‏לה‏ בנקל ‏משתנים ‏נוספים ‏(החל ‏בגיל, ‏מין, ‏היסטוריה ‏רפואית, ‏מוצא, ‏עובר ‏במצב ‏דתי, ‏קשרי ‏משפחה, ‏מיקום‏ גיאוגרפי, ‏מקום ‏עבודה, ‏וכלה ‏בעמדה ‏פוליטית). אף ‏שהיא ‏מיועדת ‏כרגע ‏להכרעה ‏מי ‏יצטרך ‏לעבור ‏בדיקה לגילוי ‏המחלה,‏ ניתן‏ יהיה‏ להשתמש‏ בה‏ בהמשך‏ לצורך‏ הכרעה,‏ למשל,‏ מי‏ יוכל‏ לצאת ‏מהבית‏ ומי‏ לא ‏ולהיכן. מדובר ‏למעשה ‏בפעם ‏הראשונה ‏שבה ‏ייעשה ‏שימוש ‏במערכת ‏דירוג ‏חברתי ‏מבוססת ‏בינה ‏מלאכותית‏ במדינת‏ ישראל,‏ וזאת‏ מבלי‏ שיש‏ קנה‏ מידה‏ חוקי‏ או‏ אתי ‏לפקח ‏על ‏כך;‏ מבלי‏ שהתקיים ‏דיון‏ ציבורי‏ בהשלכות‏ ובעיקר ‏- ‏מבלי ‏שהוכח ‏הצורך ‏הבוער ‏בכך".

במסמך שפרסמה הרשות נסקרים מקרים של שימוש בדירוג חברתי במקומות שונים בעולם, בהם סין. הרשות מתריעה במסמך כי "שימוש במערכות טכנולוגיות לדירוג חברתי, לרבות במסגרת התמודדות עם נגיף הקורונה, הינו מנגנון אשר בהכרח כולל פגיעה קשה בפרטיות האזרחים והתושבים. לפיכך, הרשות להגנת הפרטיות סבורה כי דירוג חברתי הוא פתרון חריג שיש להימנע ככל האפשר משימוש בו, וכי ככל שבכל זאת תישקל אפשרות לאמץ פתרונות מסוג זה, יהיה הכרח ליישמם על פי כל התנאים הנדרשים בדין הישראלי, ובכלל זאת הקפדה על מידתיות ובחינת מעמיקה של חלופות פוגעניות פחות, שקיפות, הגבלה חמורה של השימוש למטרה ספציפית".