פייסבוק | פרשנות

פרשנות - אחרי המטבע, פייסבוק מקימה גם בית משפט: כך זה משרת אותה

האם הגוף העצמאי שיזמה פייסבוק כדי שיפקח על סינון התוכן באמת מנותק מהחברה עצמה, והאם הפתרון הנכון הוא כרסום בכוחה של המדינה?

מארק צוקרברג / צילום: Francisco Seco, Associated Press
מארק צוקרברג / צילום: Francisco Seco, Associated Press

מארק צוקרברג נכנס בשערי לשכותיהם של מנהיגי עולם, עומד בראש אחת החברות הגדולות החזקות והמשפיעות בעולם; וסעיף בתקנון החברה אותה הוא מנהיג ביד חזקה מכוח זכויות יתר במניות יאפשר לו בעתיד להחזיק במקביל גם במשרה ממשלתית וגם בתפקיד בפייסבוק; הוא מפעיל ביחד עם אשתו קרן פילנתרופית רבת השפעה, ולפני כשנה הקים קואליציה של חברות לצורך הנפקת מטבע. ועכשיו - נאמנות במימונו של צוקרברג הקימה חברה בשם "Oversight Board" שתהווה רשות ערעור עליונה ומחייבת בענייני סינון ומחיקת תכנים בפייסבוק ובאינסטגרם. או במילים אחרות - בית משפט חוקתי ועליון.

כמו עוד הרבה דברים בעולם, אבל במיוחד בגופים כמו פייסבוק, יש להבין את המעשים בנוסף למעטפת שבה הם ארוזים. נתחיל מהרובד הגלוי. אין דרך להגזים בגודל האחריות שמוטל על כתפיה של פייסבוק. הצלחתה הגדולה והמהירה הפכה אותה לאחד הגופים הגדולים, החזקים והמשפיעים על פני כדור הארץ, והמחיר הוא כאבי גדילה. פלטפורמה שבה למעלה משני מיליארד משתמשים, שעושים בה שימוש אישי, חברתי, עסקי ופוליטי, לא יכולה להתקיים בלי מחיר של פגיעה בכל אותם מקרים "לא צודקים" שבהם פייסבוק, בשל ניהול סיכונים סביר, שופכת את המים עם התינוק. בקיצור, כדי לאפשר מקום שבו בני כל הגילאים, הלאומים והמינים ירגישו מספיק בנוח כדי לא לעזוב, רבים המקרים שנופלים בין הכיסאות.

המלכוד של פייסבוק

כמה המקרים רבים? צוקרברג בעצמו הודה כי בנושא סינון התוכן, כמו "בכל מערכת בסדרי גודל כאלה - נופלות שגיאות". הוא הודה עוד כי הצוותים שעוברים על התוכן מקבלים החלטות מוטעות ב-10% מהמקרים, וכי בהתחשב בגודל קהילת המשתמשים של פייסבוק, "אפילו אם השיעור הזה יפחת לאחוז אחד - עדיין יהיה מדובר במספר רב של טעויות". זה המון.

אלא שצוקרברג יודע שיש רק שיעור מסוים של חוסר שביעות רצון בכדי לערער את האמון ברשת החברתית שבנה. האפשרות השנייה שעומדת לרשותו היא השקעת מיליארדי דולרים בהקמת מערכי שירות לקוחות שישביעו את הצורך המתמיד ביישוב סכסוכים, ולטבוע. זה מצב שאין אפשר לצאת ממנו מנצח. פייסבוק במלכוד: אם תיתפס כאחראית מדי לפעילות שמתבצעת בפלטפורמה שלה היא עלולה להסתבך באופן שתתקשה להיחלץ ממנו. צוקרברג כבר הכריז שהחברה לא תהיה השוטר של חופש הביטוי.

לכן הדרך שבה בחרו בפייסבוק היא סוג של לקיחת אחריות תוך הסרת אחריות, שבצידה גם יש בונוס. עם הקמת הגוף החדש החברה מקווה שתיתפס ככזאת שמכירה בחומרת הבעיה ומוכנה לבוא עם פתרונות יצירתיים לתיקון המצב. ייתכן גם שמהגוף החדש שיוקם יגיע פתרון טכנולוגי מבוסס ביג דאטה שיוכל לספק לאורך הזמן מענה לצרכים ולהתפתחויות המשתנות, מבלי שהוא כבול לאינטרסים העסקיים המיידיים של פייסבוק.

לא ברור עדיין כמה גדול יהיה הגוף החדש שיוקם, אבל בהשקעה של 130 מיליון דולר אפשר לשער שניתן להפעיל גוף שמעסיק מאות עובדים איכותיים במשך כמה שנים טובות. וחשוב מכל - אם היוזמה הזו תיכשל פייסבוק תוכל להתנער ממנה או פשוט להפסיק לממן אותה.

הפנים של פייסבוק או מסכה להשכרה?

המהלך הזה גם יכול להיחשב כהתנערות מאחריות מכיוון שפייסבוק מרגילה את הציבור ונציגיו לכך שיש כתובת אחרת לפניותיהם. הנציגה הישראלית במועצה, אמי פלמור, אמרה במפורש שהמטרה שלה היא לתת לפייסבוק פנים. אלא שהפנים האלה לא עומדות להיות הפנים של פייסבוק אלא קצת יותר מסכה להשכרה.

מדוע מסכה? משום שמאחורי הקלעים זו צפויה להיות פייסבוק. הגוף שמממן את "Oversight Board" הוא "נאמנות" שממומנת על ידי צוקרברג. את המועצה שמובילה את המיזם מינה צוות של עובדים בכירים של פייסבוק, כאשר בשלב מאוחר יותר שרביט המינויים יעבור לצוות של חמישה נאמנים - שימונו גם הם על ידי פייסבוק. כלפי חוץ יהיה מנגנון פתוח שבו גם הציבור יוכל להציע מועמדים למועצה (שיוכלו להתמנות לעד שלוש קדנציות של שלוש שנים) אבל אפשר לשער שקשרי המינויים יבטיחו את המשך שליטת פייסבוק במנגנון.

והבונוס? כוח כמובן. ארגון ענק, בראשו יעמדו ארבעים אישי הציבור מוכשרים, חכמים, מקושרים ומשפיעים בכל העולם וחשוב מזה - כאלה שתומכים בערכיה המוצהרים של פייסבוק ובראשם חופש הביטוי והגיוון.

היה ניתן לטפל בנושא הזה אחרת: שנבחרי הציבור יבינו שהעולם השתנה ויקימו ערכאות חדשות שיתאימו לעידן האינטרנט כדי לטפל בסכסוכים בין האזרחים שלהם גם אם הם קורים ברשת. לחילופין או בנוסף, המחוקקים היו יכולים לחייב את פייסבוק להקים את מערך שירות הלקוחות שהיה המצופה ממנה להקים, במקום זה, פייסבוק מרגילה אותנו שוב שהיא יכולה לנגוס עוד ועוד פונקציות של העולם הפוליטי והמשפטי מממשלות. יכול להיות שבעתיד הוויכוח בין ימין לשמאל יהיה מול בית משפט עליון אחר.