האוצר: על כל שקל שהמדינה הוציאה ב"מחיר למשתכן" הציבור קיבל שלושה

ההסכם הקואליציוני עליו חתמו סיעות הליכוד ויהדות התורה, לקראת השבעתה של הממשלה ה-35, מאשר רשמית את הפרסומים של השבועות האחרונים - מההסכם עולה כי שר הבריאות היוצא, יעקב ליצמן, ימונה לתפקיד שר הבינוי והשיכון. משרדו יכלול את רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) והחברה הממשלתי "דירה להשכיר" שפעלו בקדנציה האחרונה במשרד האוצר. ליצמן יכהן כיו"ר מועצת מקרקעי ישראל, שהינו הגוף שמפקח על רמ"י. כן נכתב בהסכם שמטה הדיור שהקים שר האוצר היוצא משה כחלון, ושפעל ממשרדו, ייסגר. "מטה דיור במשרד האוצר ייסגר ויוקצו 12 תקנים למשרד הבינוי והשיכון ו\או רשות מקרקעי ישראל כפי שיוחלט על ידי שר השיכון להמשך התפקוד ומימוש מדיניות שר השיכון והממשלה בנושא הדיור. כלל הסמכויות, בין השאר בנושאי ייזום התכנון, שיווק ופיתוח שהועברו למטה הדיור יוחזרו למשרד הבינוי ולשרות מקרקעי ישראל לפי העניין", נחתם בהסכם.

מטה הדיור כולל כ-10 בעלי משרות ובראשו עומד ח"כ לשעבר זאב בילסקי, שבמקביל להחלטה לסגור את המטה עליו הוא מופקד, פרסם דוח שהגיע לידי "גלובס", לסיכום חמש שנות פעילותו, ושמצביע בעיקר על פעולותיו החיוביות. בפתח הדוח מופיעות מילות ברכה של שר האוצר היוצא משה כחלון ואחריהן "דבר ראש מטה הדיור", בילסקי, לפיהן "בחמש השנים האחרונות, מטה הדיור הלאומי פועל להגדלת היצע הדירות, זירוז והקלה בהליכי התכנון והרישוי, וקידם תשתיות לאומיות. בתקופה זו מוסדות התכנון תכננו 500 אלף יח"ד! כך נוצר מלאי תכנוני של דירות שניתן לבנותן. עכשיו הזמן לבצע וליישם את התוכניות האלה ומהר".

הדוח כאמור עמוס פעולות חיוביות שקשורות בפעילות המטה. "בחמש שנות פעולת המטה התקצרו משמעותית הליכי התכנון והרישוי. הליך אישור תוכניות בוועדה המחוזית הצטמצם מ-3.1 שנים בשנת 2015 ל-2.4 שנים בשנת 2018...ומשך הזמן למתן החלטה בוועדת ערר התקצר בכ-30%, נכתב.

הדוח כולל התייחסות לתוכנית מחיר למשתכן שלאורך שנות פעילות המטה היוותה את תוכנית הדיור הממשלתית המרכזית. "מבדיקה שערך מטה הדיור הלאומי עולה כי היקף ההטבה לציבור מסתכם עד כה ב-22 מיליארד שקל, וזאת אל מול עלות התוכנית אשר נעה בין 7-5 מיליארד שקל. למעשה על כל שקל אחד שהמדינה הקצתה לטובת התוכנית, הציבור הרוויח בממוצע כ-3 שקלים. בחישוב ממוצע ההנחה לזוכה ב"מחיר למשתכן" נמצא כי בעלי המשכנתאות נהנים מהפחתה משמעותית של כ-1,124 שקל לחודש מתשלומי המשכנתה ל-25 שנים", נכתב. כן הוצגו "המספרים" של התוכנית שכבר פורסמו בעבר, לגבי סך הנרשמים (130 אלף), ומספר הזוכים בדירות (כ-73 אלף) שמוגדרות כ"דירות במחיר הוגן". לבסוף מציינים בדוח את מספר הדירות שהתאכלסו עד כה בתוכנית שמספרן צנוע בהרבה - 7,000 בלבד.

כן מתגאים בדוח ביישום תוכנית האוצר להוציא את משקיעי הנדל"ן מהשוק. "הטיפול במשבר הדיור נעשה בד בבד בשני היבטים: הגדלת היצע הדירות מחד והסטת הביקושים מאידך. המטה פעל להדרת ציבור המשקיעים כך שמשקלם בקרב רוכשי הדירות ירד לשפל חסר תקדים של 12% בלבד, בשנה האחרונה, מכלל סך רכישת הדירות, לעומת כ-27% בשנת 2015", נכתב.

הדוח מפרט הישגים בתחום ההתחדשות העירונית ובהסרת חסמי תשתיות למימוש תוכניות דיור. כך למשל מצביעים נתוניהם על 25 אלף דירות שניתן לבנות בשנים הקרובות במחוז צפון בזכות הסרת חסמים אלה, 20 אלף במחוז מרכז ו-9,500 במחוז דרום.

בסופו של הדוח מופיע פרק ובו המשימות המרכזיות בתחום לשנים הבאות. הסעיף הראשון הינו "קיצור משך הזמן מתכנון ועד מימוש". וכך נכתב: "על פי הנתונים שבידינו, חולף זמן ממושך מאוד בין אישור תוכנית למימושה. מבדיקה שנערכה לתוכניות שאושרו בין השנים 2014-1990 במחוזות תל אביב, מרכז וירושלים נמצא כי מימוש 80% מהתוכנית מתרחש רק בחלוף 15 שנים!" הדוח מפרט שלל סיבות ובהן "עיכוב יזם\בעל קרקע, בעיות כלכליות, הקמת תשתיות על ועוד". הסעיף השני הינו "צמצום משך הזמן לקבלת היתר", ובו נכתב בין היתר כי "35% מכלל ההיתרים שהופקו בחציון הראשון של 2019 כללו הקלות. יחד עם זאת, בהיתרים למבני מגורים שכללו יותר מ-20 יח"ד, שיעור ההקלות הוא כ-80%. משך הזמן לקבלת היתר הכולל הקלות ארוך באופן משמעותי ממשך הזמן לקבלת היתר התואם תוכנית. כמו כן נמצא כי משך הטיפול בבקשה להיתר כולל הקלות ארוך בכ-100 ימים ממשך הטיפול בבקשות תואמות תוכניות. יתרה מכך על החלטת הוועדה המקומית בבקשה להקלה, ניתן להגיש ערר. כ-1,500 עררים המטופלים בשנה נוגעים להיתרי בנייה, מרביתם כוללים הקלות ועוד כ-1,200 עררים נוגעים להשבחה, חלקם נוסעים מבקשות להקלות. ממוצע הזמן לטיפול בעררים הוא כ-130 ימים, שמתווסף זמן הטיפול בוועדה המקומית. על כן בקשה להקלה הכוללת גם הליכי ערר צפויה להוסיף 230 ימים להליך להוצאת היתר", בהקשר לכך יוזכר כי במינהל התכנון ובאוצר הודיעו זה מכבר שבכוונתם לסיים את מוסד ההקלות. עם זאת בדוח נכתב בהקשר לכך כי, "מטה הדיור פועל לגיבוש מסקנות סופיות הן לענין ביטול ההקלות והם לעניין עבודת ועדות הערר".

בדברי הסיכום מודגשת חשיבותו של המטה. "העשייה הרבה מוכיחה את הערך המוסף של מטה הדיור, בהיותו גוף מתכלל, רב תחומי, בין כלל השותפים לעשייה בממשלה. על אף הרצון הטוב של כל הגורמים המעורבים, ולנוכח ריבוי הגופים והרשויות השונות, גילינו נושאים אשר "נפלו בין הכיסאות" ולא טופלו מתוך הנחה שגויה כי גורם אחד עוסק בכך, או כי גורם אחר אחראי להובלתו", נכתב, כשבהמשך המלצה, ספק קריצה לקברניטי הממשלה הבאה. "הצבענו על המשימות העתידיות העומדות לפתחו של המטה בתחום הדיור והתשתיות, אולם ניתן לרתום את עבודת המטה כגוף מתכלל לכל משימה העומדת בראש סדרי העדיפויות של הממשלה".

מבדיקה שקיים "גלובס", נכון לעת הזו עובדי מטה הדיור טרם קיבלו הודעה לגבי המשך דרכם. את תגובתו של זאב בילסקי לא ניתן היה להשיג עד לפרסום הכתבה.