מה הדאיג את מייסדי Wix והסטארט-אפ שפורח דווקא עכשיו: השבוע בהייטק

האם Wix הייתה בסכנת סגירה במשבר הכלכלי ב-2008, למה הבכיר הישראלי בזום חושב שמחפשים את החברה ואביגדור וילנץ משקיע בסטארט-אפ שמתחרה בחברה שהקים ומכר לאמזון • מה קרה השבוע בהייטק

ניר זוהר, נשיא Wix / צילום: תמר מצפי
ניר זוהר, נשיא Wix / צילום: תמר מצפי

אתמול הגיעה מניית Wix לשיא כל הזמנים לאחר שמשבר הקורונה דחף את פעילות החברה למעלה. אולם שמה של החברה הוזכר באחרונה דווקא בהקשר של המשבר הכלכלי העולמי הקודם, ב-2008. כחלק מהדיון הציבורי בשאלה האם לתמוך בתעשיית ההייטק או לא, ציין המשקיע רועי סער כי באותו משבר "היינו קרובים לאבד את Wix". מה קרה שם באותם ימים אצל החברה שהפכה להיות מהגדולות והדומיננטיות בארץ? מה חשבו אז המשקיעים שלה? עד כמה הם היו קרובים להיסגר ומה מנע זאת?

לקבלת הסיכום השבועי למייל

סער, אז עדיין לא בקרן מנגרוב, השקיע ב-Wix בתור אנג'ל. השבוע הוא סיפר לי כי הוא זה שהביא את קרן ההון סיכון מנגרוב להשקיע בחברה, וכי היא ניצלה את המשבר כדי להגדיל את אחזקתה מאחוזים בודדים. "רוב המשקיעים לא רצו לשים כסף ב-Wix בזמן המשבר, ובמנגרוב אהבו את החברה מתחילת הדרך ורצו להגדיל את האחזקות איפה שניתן - הקרן יצאה מהמשבר כשהיא בעלת המניות הגדולה", אמר סער. לדבריו, לא ברור מה היה עתידה של Wix אם מנגרוב לא הייתה תומכת בחברה.

המתנגדים לתוכנית הסיוע של ההייטק דווקא משתמשים בהישרדותה של Wix כטיעון תומך לעמדתם. "זאת עובדה שחברות טובות מצליחות לגייס", אמרו לי כמה משקיעים בשבועיים האחרונים. אולם סער אומר, במידה רבה של צדק, כי יכול מאוד להיות שבין החברות שנסגרו כי לא הצליחו לגייס היו חברות טובות נוספות, אבל לא הייתה להן הזדמנות לצמוח ולכן אנחנו לא יודעים על כך.

ניר זוהר, נשיא Wix וסמנכ"ל התפעול שלה, סיפר לי השבוע איך זה נראה מהצד של היזמים: "הוצאנו מוצר ראשון ביוני 2008 ובאוקטובר כבר התחלנו למכור. בדרך כלל זה לוקח יותר זמן. אולם בספטמבר ליהמן ברדרס קרס ועשינו מוניטיזציה מהר כי חששנו מאיך ייראו גיוסי ההון קדימה. הלך להיגמר לנו הכסף וסביבנו העולם התחיל להתמוטט. היינו בכיוון טוב ורצינו להביא כסף מבחוץ בשווי עולה, אבל לא היה אפשר להשיג כסף מאף אחד מבחוץ כי זה היה משבר פיננסי ועסקאות בוטלו. לקחנו כסף ממשקיעים קיימים שלנו".

היה שלב שבו הרגשתם שהחברה בסכנה? 
"סגרנו את סבב הגיוס באוקטובר 2008. לקח זמן עד שידענו בוודאות שהמשקיעים הקיימים יתנו לנו את הכסף. עד שהכסף לא בבנק אתה לא רגוע. ואם מחר ה-LP's שלהם דורשים כסף חזרה? אתה לא יודע מה יקרה. אני זוכר שהתעסקתי עם זה המון ולא ישנתי טוב בלילות, כשבמקביל ראיתי את הסוף של הכסף. אני בטוח שיש עשרות ומאות סטארט-אפים בישראל שנמצאים במצב כזה".

"חודש לאחר הגיוס התכנס הדירקטוריון. כולם סביבנו פיטרו עובדים ונשאלנו מה התוכניות שלנו להתמודדות עם המשבר. הצגנו את המצב שלנו - מכרנו חמישה מינויים בממוצע ביום ולפי המודל שהצגנו אז, נוכל להגיע לאפריל עם 80 מינויים חדשים ביום בממוצע, ואז גם נגיע לנקודת איזון בין ההכנסות וההוצאות.

"אמרנו לדירקטוריון: 'בואו נעשה עסקה. נקצץ לעצמנו את השכר ב-10%, למרות שהוא גם ככה לא היה גבוה, ואם נעמוד ביעדים באפריל אז אנחנו ממשיכים קדימה. אם לא נעמוד בהם, נתחיל לדבר על קיצוצים ופיטורים. עמדנו ביעד, הגענו ל-85 מינויים ביום בממוצע ואיתם לאיזון פיננסי. לנו היה המזל שלא ניסו לכווץ אותנו, אבל זאת שאלה של כמה הסטארט-אפ הצליח, כמה המנכ"ל והיזמים אגרסיביים מול המשקיעים שלהם ועוד.

"הרבה פעמים שואלים אותי מה היה הרגע המכריע בחיי החברה, וזהו הרגע. בשביל סטארט-אפ זה כמו אמנציפציה, זה הרגע שבו אתה יוצא לחופשי. המשכנו לגייס כסף, אבל כי רצינו - לא כי היינו חייבים. לא היה לנו יותר את הסכנה כי ייגמר לנו הכסף. אלו חיים אחרים מבחינה מנטלית ופסיכולוגית".

בנוגע לדיון האם צריך להעניק סיוע ממשלתי לסטארט-אפים או לא אומר זוהר כי "בתור בן אדם שמאמין בשוק חופשי, עדיין יש רגעים שצריך את רשת הביטחון של המדינה. וזה מקרה קיצון". זוהר מבחין בין חברות שזקוקות לסיוע בקבלת אשראי לכאלה שזקוקות לסיוע משמעותי יותר, אך באופן כללי אומר כי "הבעיה היא הדור האבוד. בוא נניח שאתה נותן לכל החברות למות אז יש בהן גם כמה חברות פנטסטיות, זה ישפיע גם בעתיד - למשל בסיכומי מסים. זה כמו שיילך לחקלאי שתי עונות של יבול. ראוי שהמדינה תחשוב יותר לטווח ארוך ובסוף הכסף יחזור אליה".

חוזרים לסטארט-אפים המבטיחים - ​והפעם חברת דרייבנטס

לפני כמעט חצי שנה בחרנו את רשימת עשרת הסטארט-אפים המבטיחים של "גלובס". היו שם חברות בשלל תחומים - חברות סייבר, חברה שפיתחה אפליקציה ללימוד נגינה, חברת שמתעסקת בעולם ה"אינטרנט של הדברים" וטכנולוגיות לעולמות הקמעונאות והמשלוחים. לאור המשבר החלטנו לחזור לכל אחת מהחברות לסדרת פודקאסטים שבה נשמע איך הן מתמודדות עם המשבר, איפה האתגרים ומהן ההזדמנויות, איך התאימו את פעילותם והאם היו צריכים לפטר עובדים או לקצץ בשכרם.

חברת דרייבנטס, שהוקמה על ידי עידו סוסן והלל קוברינסקי ופיתחה טכנולוגיה מתקדמת לרשתות תקשורת, נבחרה במקום הראשונה בדירוג. נדמה שהקורונה ואיתה המעבר לעבודה ולמידה מרחוק אף הפכה אותה למבטיחה יותר. דיברתי עם סוסן על היערכות מראש למשבר ("אני לא רוצה להגיד שאנחנו פרנואידים, אבל אנחנו מנסים לחשוב כל פעם צעד-שניים קדימה"), על ההזדמנות של חברות התקשורת ("המשבר מראה שהן מספקות תשתית חיונית") ועל עתיד החברה: "אנחנו רואים שיש פה הזדמנות מטורפת, ואנחנו רוצים לנצל אותה".

האזינו / קראו.

עידו סוסן, מנכ"ל חברת דרייבנטס / צילום: דורון לצטר
 עידו סוסן, מנכ"ל חברת דרייבנטס / צילום: דורון לצטר

מי שעדיין לא האזין לאף פרק בפודקאסט - זה הזמן, יש שם פרקים עם אנשים רבים וטובים בתעשייה (ספוטיפיי, אפל, גוגל פודקאסט).

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:

● המשבר הנוכחי הוביל להקפאת גיוסים ולפיטורים בתעשיית ההייטק. העובדה שחברות היו צריכות לגייס עובדים בקצב מסחרר תרמה למוטיבציה שלהם לחפש עובדים גם באוכלוסיות נוספות. כעת יש חשש כי המשבר יפגע במאמצים להגדיל את חלקם של נשים, ערבים וחרדים בתעשייה. יסמין יבלונקו כתבה על האתגרים וההזדמנויות בשילוב אוכלוסיות בהייטק בצל המשבר.

● עודד גל, הישראלי הבכיר בחברת זום, מדבר בראיון ל"גלובס" על פייסבוק ("זו לא תחרות ראש בראש"), על הקשר הסיני ("בודקים אותנו בקפדנות מכיוון שהמנכ"ל שלנו סיני") ועל הדרך שבה הוא בעצמו משתמש בזום ("זה כמו המשרד שלי - ומי שרוצה יכול להיכנס"). לראיון המלא של יסמין יבלונקו.

● לאחר מאבק ממושך עם הרגולטור: טלגרם נוטשת את פרויקט המטבע הדיגיטלי אליו גייסה 1.7 מיליארד דולר. מייסד טלגרם פאבל דורוב האשים בכך את בית המשפט ואמר: "אנו עדיין תלויים בארה"ב בכל הנוגע לפיננסים ולטכנולוגיה. הדבר עשוי להשתנות בעתיד. אבל כיום, אנחנו כלואים בתוך מעגל רשע: אינך יכול להביא עוד איזון לעולם ריכוזי מדי, בדיוק בגלל שהוא כה ריכוזי".

● חברות הטכנולוגיה הישראליות מפרסמות דוחות כספיים - מה היה בדוחות טאואר, סייבר ארק, Wix ונייס?

● אינטל מציבה יעדים חברתיים וסביבתיים ל-2030: הכפלת מספר הנשים, שימוש רק באנרגיה מתחדשת ופיתוח מחשב ללא פליטות פחמן. ועוד צעד מבורך - היא גם מפרסמת מה עלה בגורלם של היעדים שהציבה לפני כעשור ל-2020.

● דוח האינטרנט על תקופת הקורונה: אתרי משלוחי המזון הפכו ללהיט, אך מי המפסידים הגדולים?

● פייסבוק רוכשת את Giphy תמורת 400 מיליון דולר

● ארה"ב: האקרים מסין ומאיראן מנסים לגנוב מידע על חיסונים וטיפולים לקורונה

● מספר העובדים בהייטק האמריקאי מתכווץ בעקבות המשבר

● מנכ"ל טוויטר לעובדים: ניתן להמשיך לעבוד מהבית באופן קבוע, מענק בסך 1,000 דולר יינתן לכל עובד.

מה בתעשייה

גיוסי הון:

● חברת אינטל הובילה סבב גיוס בהיקף של 80 מיליון דולר בחברת השבבים Xsight labs, שגייסה בסך הכל מעל 100 מיליון דולר. החברה הוקמה בשנת 2016 על ידי קבוצה של יוצאי חברת השבבים איזיצ'יפ - גיא קורן, ארז שיזף וגל מלאך - לאחר שאלה עזבו את החברה בעקבות מכירתה למלאנוקס תמורת יותר מ-800 מיליון דולר. בחברה גם השקיעו בין השאר חברת מיקרוסופט ואביגדור וילנץ, שחברה שלו - הבאנה לאבס - נמכרה לאינטל תמורת 2 מיליארד דולר בסוף השנה שעברה. הסטארט-אפ מפתח מעבדים שמאפשרים תעבורת נתונים מתקדמת ומהירה יותר לחוות שרתים. סוג המוצר דומה למה שפיתחו באיזיצ'יפ ויותר מאוחר באנפורנה שהוקמה על ידי וילנץ ונמכרה לאמזון תמורת 370 מיליון דולר. לידיעה המלאה.

● חברת הסייבר סמפריס (Semperis) הודיע על סבב גיוס של 40 מיליון דולר (בסך הכל החברה עד כה גייסה 54 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2013 על ידי מיקי ברזמן, מתן ליברמן וגיא טברובסקי. את סבב הגיוס הובילה קרן אינסייט והשתתפו בו גם משקיעים קיימים בהם Maverick Ventures, מיינסט ונצ'רס, אגרווטר אקוויטי, נגה קפ, משה ליטכמן ועוד. החברה פיתחה מנגנון גיבוי ושחזור שמאפשר לארגונים לזרז משמעותית את פרק הזמן הדרוש להתאוששות לאחר מתקפת סייבר. לידיעה המלאה.

● הסטארט-אפ אקססיבי (accessiBe), המפתח מוצר שהופך אתרי אינטרנט לנגישים באופן אוטומטי, הודיע על השלמת סבב גיוס הון של 12 מיליון דולר. החברה הוקמה ב-2018 על-ידי שיר אקרלינג, גל ויזל ודקל סקופ. את הסבב הובילה קרן ההשקעות K1 מלוס אנג'לס, המתמקדת בהשקעה בחברות טכנולוגיה בשלבי צמיחה. לידיעה המלאה.

● הסטארט-אפ Shopic, שפיתח טכנולוגיה שמאפשרת קנייה ללא תורים בחנויות גדולות, הודיע על גיוס של 7.6 מיליון דולר (בסך הכל החברה גייסה עד כה כ-10 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2016 על ידי רז גולן, ערן קרביץ ודן בנדלר. את סבב הגיוס הובילה קרן ההייטק של בית ההשקעות IBI והשתתפו בו גם המשקיעים הקיימים, אנטרה קפיטל, איציק לוי, סימון לגזיאל ועוד.

● חברת אימיונאיי (Immunai) הישראלית-אמריקאית, העוסקת בתחום התרופות המותאמות אישית, הודיעה על גיוס 20 מיליון דולר לפיתוח מערכת הביולוגיה החישובית שלה, שתשמש להתאמת טיפולים והאצת פיתוח תרופות. אימיונאיי, שפעלה עד כה מתחת לרדאר, הוקמה לפני שנה וחצי על ידי שני יזמים יוצאי MIT והארוורד - ד"ר נועם סולומון ולואיס וולוך. את הגיוס הובילו קרן ויולה וונצ'רס ו-TLV Partners. לידעה המלאה. 

צרו איתנו קשר *5988