דעה: זה לא הליברליזם הקלאסי שנכשל במשבר הקורונה – זאת הממשלה

השווקים, במידה שהורשו לפעול, סיפקו לנו מזון, קורת גג, שירותי רפואה וכל מצרך אחר שהיינו זקוקים לו בעת המשבר • זהו ניצחון של כלכלת השוק, לא כישלון

שלט סגירה על חלון הראווה של חנות קטנה בתל אביב. בעקבות הסגר הרבה עסקים הגיעו לידי פשיטת רגל / צילום: איל יצהר, גלובס
שלט סגירה על חלון הראווה של חנות קטנה בתל אביב. בעקבות הסגר הרבה עסקים הגיעו לידי פשיטת רגל / צילום: איל יצהר, גלובס

העובדות בשטח מראות שהכלכלה העולמית קרסה לא בגלל מגפת הקורונה כשלעצמה אלא מפני שממשלות ברחבי העולם השתמשו בכוח נרחב ולא מרוסן כדי לעצור את המשק והכלכלה, ובכך ריסקו עסקים ושרשראות אספקה.

הממשלות החליטו שמיליארדי בני אדם יעברו למעצר בית, החליטו איזה עסק הוא חיוני ואיזה עסק לא ומתוך טענה למסוכנות, אסרו על התכנסויות של בני אדם לכל צורך. על מהלכים אלו פיקחו רשויות האכיפה באופן הדוק.

כעת אנו חווים את התוצאות הקטסטרופליות. לא מדובר בשפל הגדול, אלא בדיכוי הגדול. ממשלות ברחבי העולם הרסו, ביום אחד, את היסודות הבסיסיים של המודרניות והליברליזם.

האם הן הצילו חיים? זה לא לגמרי ברור ויש דעות לכאן או לכאן. ממשלות ברחבי העולם ביצעו ניסוי ענק בשליטה חברתית בהתבסס על תיאוריות לא מוכחות ובשיטות שלא נבחנו מעולם.

נראה שלא הושג בוודאות שום דבר טוב, על ידי שום ממשלה, במונחי דיכוי המחלה. נשארנו עם שגשוג כלכלי שנקטע באיבו וחיים שנהרסו - בתוספת אבדן מאסיבי של אמון הציבור בפתרונות המגזר הציבורי ברחבי העולם.

מדובר במהלך המדיני-קולקטיבי הגרוע ביותר בעידן המודרני.

כעת, אנחנו שומעים מהמומחים לכאורה - שהמגפה הדגימה באופן ברור את 'כישלון הליברליזם והשוק החופשי'.

זו מסקנה ביזארית ביותר בהתחשב בנסיבות. לא השוק הוא שנכשל, אלא הממשלות והחלטותיהן. השווקים, במידה והורשו לפעול, נתנו לנו מזון, קורת גג ושירותי רפואה בזמנים הקשים ביותר. שווקי המניות המשיכו לתפקד ונתנו לנו מידע חיוני ורב על משאבים ותמחורים.

זהו ניצחון, לא כישלון.

הטענה שהליברליזם נכשל מבוססת אולי על האמונה שחברה חופשית אינה יכולה לטפל במגפות. אך למעשה, במהלך המאה ה-20, יש אינסוף דוגמאות למקרים בהם מחלות טופלו היטב תוך כדי שמירה על חירות וחופש כלכלי. אנשי רפואה עבדו והגנו על הפגיעים תוך הדברת המחלות באמצעים מדעיים. המדינה לא מילאה תפקיד מרכזי בהדברת מגפות ב-1949-1952, 1957-1958, 1968-1969 , 2006 ו-2009.

השאלה מדוע בחרנו מסלול שונה ב-2020 היא תעלומה. מבחינת ההשלכות הכלכליות, ובוודאי שבכל הנוגע לחירות האדם, זו הייתה טעות ענקית.

הרופא הדגול דונלד הנדרסון (1928-2016) היה אחד הרופאים המובילים במאבק להדברת האבעבועות השחורות בעולם. הוא היה מהמומחים הנחשבים ביותר למגפות. הוא התנגד לחלוטין לסגרים, הגבלות תנועה, סגירת בתי ספר והגבלות על החופש במרחב הציבורי. העיקרון שלו היה שאין לעשות צעד אשר יפגע בתפקוד הנורמטיבי של הקהילה. "כל דבר שהממשלה עושה כדי להגביל את החופש של אנשים בכפייה, עלול להפוך מגפה שאפשר לנהל לקטסטרופה", הוא כתב.

זה בדיוק מה שקרה עכשיו והעולם ישלם את המחיר הכלכלי חברתי במשך עשרות השנים הבאות.

זו לא אשמת הליברליזם, אלא אשמת קבלת החלטות נוראיות בכל רמות החברה האנושית בכל העולם, מלבד אולי דרום קוריאה, שבדיה, יפן ועוד קומץ מדינות.

כעת זה לא הזמן לעוד כפייה ממשלתית. זה זמן להביט שוב ביסודות החברה המודרנית וזכויות האדם, ולחזור להאמין בהם ולאמץ אותם.

אף אחד לא רוצה להיות חולה. אף אחד לא רוצה לגרום לאחרים לחלות שלא לצורך. אם אנו מבינים את שתי האמיתות הללו, יש לנו את הבסיס להבין איך חברה חופשית יכולה לטפל בצורה נבונה במחלה העולמית הנוכחית. אנשים מסתגלים ולומדים, אנשי מקצוע עובדים על פתרונות ומוצאים תרופות. מה בדיוק יכולות ממשלות לתרום לתהליך הזה? לא לגמרי ברור.

הכלכלן פרידריך האייק הקדיש את חייו להראות שהידע המהותי שנחוץ על מנת לגרום לחברה לתפקד ולשגשג, טמון במוחו של האינדיבידואל. ממשלות אינן חכמות יותר מהחברה. לא משיגים שום דבר אם מעמידים פנים שכן.

מה שנחוץ כעת יותר מתמיד הוא שיקום מיידי של הסחר החופשי העולמי, של היוזמה החופשית, חופש התנועה, זכויות מסחריות וכמובן זכויות אדם.

קשה לממשלות להודות בכך כעת, אך העובדה היא שבכל העולם הן נכשלו. הן צריכות להכיר בכך ולהניח לנו, לחברה ולפרט, לשקם את השגשוג הכלכלי, הבריאותי והחברתי של כולנו. 

הכותב הוא כלכלן מהאסכולה האוסטרית, סופר ומנהל המערכת של המכון האמריקאי למחקר כלכלי (AIER) במסצ'וסטס שנוסד ב-1933 במטרה לחקור ולקדם שווקים חופשיים