טראמפ צדק? חורים במחקר נגד שימוש בתרופת המלריה לקורונה

תפנית בסיפור ההידרוקסיכלורוקווין, התרופה המקודמת בעוז על-ידי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לטיפול בקורונה, בניגוד להסכמה ברוב הקהילה המדעית: אתמול (ד') פורסמה ביקורת חריפה שחשפה 'חורים' באחד המחקרים העיקריים שהציגו את סיכוני התרופה. המחקר פורסם בכתב-העת המוביל The Lancet והראה כי החולים שטופלו בתרופה דווקא נפטרו בשיעורים גבוהים יותר. כעת, עולות שאלות לגבי המחקר.

מחקר זה הוא לא היחיד שהעיד על בעייתיות בתרופה שמקדם טראמפ, אך כיוון שבמחקר זה נמצאו לא רק חוסר יעילות אלא גם סיכון, הוא הכריע לכאורה את הכף, והוביל להפסקה של ניסויים קליניים בתרופה, בין היתר ניסוי של ארגון הבריאות העולמי. כעת הארגון מצהיר כי יפתח את הניסוי מחדש.

מאז פורסם המאמר ב-22 למאי, הוא נמצא תחת ביקורת. עשרות מדענים חתמו על מכתב שנשלח ל-Lancet בו נטען כי על כתב-העת לבחון מחדש את תוצאות הניסוי. את מחאת המדענים הוביל החוקר הצרפתי ד"ר דידייה ראול, שערך בעבר מחקר שתמך בתרופה, וזוכה בעצמו לביקורת. אין פלא שראול ירצה לקעקע את אמיתות המחקר ב-Lancet, אשר ממצב אותו כמי שמקדם תרופה קטלנית, אך גם מדענים רבים אחרים שאינם מגיעים מהפוזיציה הזו, חתמו על המכתב.

אילו בעיות הם ראו בניסוי? המידע למחקר ב- Lancet סופק על-ידי חברה אמריקאית פרטית בשם Surgisphere , אשר סיפקה לכאורה מידע מ-96 אלף חולי קורונה, מהם 15 אלף שטופלו בהידרוקסיכלורוקווין, והיתר קבוצת ביקורת. החוקרים החתומים על המחקר הם חוקרים מאוניברסיטאות ובתי חולים מובילים, אבל הם לא אספו את המידע, אלא רק ניתחו מידע שהחברה הפרטית סיפקה להם.

לדברי החוקרים שהעבירו את הביקורת על המאמר, מאוד קשה להאמין שהחברה הצליחה להשיג מידע ממספר כה גדול של חולים. כשתושאלה החברה לגבי אילו בתי חולים סיפקו את הנתונים, היא שינתה כמה פעמים פרטים בתשובותיה. שאלות דומות עלו לגבי בשני מחקרים אחרים בתחום הקורונה, שהתבססו על מאגר המידע של Surgisphere .

טראמפ לוקח אותה בעצמו

הידרוקסיכלורוקווין היא תרופה למלריה שנמצאה בניסויי מעבדה כבעלת יכולת לעצור את כניסת וירוס הקורונה לתוך תאים. בעקבות זאת החל שימוש בתרופה כטיפול חמלה (טיפול מוצא אחרון) עבור חולים בקורונה בכל העולם, וגם בישראל, וכן החלו ניסויים רשמיים בתרופה. בתחילת הדרך תוצאות הניסויים ומחקרי המעקב אחרי טיפולי החמלה, הניבו תוצאות לא ברורות. מספר מחקרים קטנים הראו שאין הבדלים בין קבוצת נוטלי התרופה לבין קבוצת ביקורת, בעוד במחקרים קטנים אחרים כן נמצאו עדויות לכך, כמו למשל מחקרו של דידייה.

ואז הגיע מחקר ה- Lancet שהראה כי לא רק שהתרופה לא מועילה, אלא שבקבוצת הטיפול התמותה אף רבה יותר. זה היה נראה הגיוני לקהילה המדעית, כי ידוע שהתרופה גורמת להפרעות בקצב לב. הפרעות אלה לא נחשבות למסוכנות עבור חולי המלריה והמחלות האוטואימוניות שנוטלים אותה בדרך כלל, אולם, כיוון שקורונה עלולה לגרום בעצמה לפגיעה בלב, הגיוני היה שההשפעה במקרה הזה היא חמורה יותר.

בעוד העולם המדעי מתדיין לגבי איכות התרופה ורוב המדענים מסכימים כי המידע הקיים עדיין אינו תומך בשימוש נרחב בה, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ המשיך לקדם אותה בכל הכוח. הנשיא הפליג בשבחי התרופה במסיבות עיתונאים, הזכיר אותה עשרות פעמים בתדרוכים בעניין הקורונה, ולבסוף הצהיר כי הוא נוטל אותה בעצמו - למניעה. בשימוש כזה לא תמך שום ניסוי קליני. טראמפ טען כי 'לא יועיל לא יזיק', אולם לתרופה תופעות לוואי שונות, גם חוץ מסוגיית קצב הלב.

טראמפ אף תרם חבילת סיוע של 2 מיליון מנות הידרוקסיכלורוקווין לברזיל, המדינה הנמצאת במקום השני אחרי ארה"ב מבחינת מספר הנדבקים הרשמי בקורונה. מנות אלה ישמשו גם למניעה בקרב הצוות הרפואי וגם לטיפול. בעקבות ההודעה של ארגון הבריאות העולמי, על בסיס המחקר ב-Lancet, על הפסקת הניסוי במוצר, הודיע טראמפ כי ארה"ב תפרוש מן הארגון.

יש לציין כי גם אם ישנה ביקורת לגבי המחקר ב- Lancet , עדיין אין היום עדויות ברורות מניסויים או מחקרים בבני אדם, ליעילות ההידרוקסיכלורוקווין לטיפול בקורונה. עוד לפני פרסום המחקר ב- Lancet , התפרסמו כאמור מחקרים רבים יותר שהראו כי אין בתרופה תועלת, ואף יש לה תופעות לוואי לא נעימות, מאשר מספר המחקרים שהראו את התועלת במוצר.

השבוע פורסם ניסוי ראשון ב-New England Journal of Medicine שבחן את השימוש בתרופה למניעת התפתחות המחלה אצל מי שנחשפו לקורונה אך טרם ברור אם נדבקו. לא נמצא שהתרופה עוזרת למניעה, והיא גם לא הקלה על חומרת המחלה אצל אלה שכן נדבקו. 

"שאלות קשור לגבי החברה שסיפקה את המידע"

תחקיר של עיתון הגרדיאן הבריטי מעלה סימני שאלה מדוע מלכתחילה סמכו החוקרים המובילים על הנתונים שהגיעו מ-Surgisphere. הגרדיאן מצא כי לחברה רק שלושה עובדים רשומים ב-linkedIn, מספר שצמח לשישה אחרי שהתחקיר החל. הנוכחות של החברה ברשת הייתה דלה, ולא ברור איך הצליחה לתחזק כך קשרים עם בתי חולים ברחבי העולם. לחיצה על כתפור "צור קשר" הובילה לאתר שעוסק במטבעות וירטואליים.

מנכ"ל החברה, Sapan Desai, הוא רופא מנתח שהוגשו נגדו שלוש תביעות רשלנות במהלך 2019. בראיון לאתר The Scientist אמר כי תביעות הרשלנות אינן מבוססות. ב-2008 הוא גייס מימון המונים ל"מוצר לביש לשיפור עצמי", שלא יוצר בסופו של דבר. דף הויקיפדיה של דסאי נמחק מאז שהחלו לעלות השאלות. כך על-פי הגרדיאן.

העובדה כי החוקרים מן המוסדות הרפואיים המובילים הסתמכו על מאגר מידע מסוג זה וה-Lancet פרסם את המחקר שבוצע באמצעותו, מעידים על הלחץ של עולם המדע כרגע לפרסם מחקר מדעי לגבי מחלת הקורונה מהר ככל האפשר, על חשבון בדיקה מקיפה של המחקרים לפני הפרסום, כנהוג בכתבי-עת מסוג זה. יעברו כנראה כמה שנים עד שהמדע בתחום יתייצב, ועד אז ייתכן שהמוניטין של כתבי-העת המובילים ושל המחקר המדעי כולו, יפגעו באופן חמור. מאידך, איש לא היה רוצה להמתין כעת כשנה לפרסום מידע על הקורונה שקיים בידי החוקרים, כך שהדילמה אמיתית.