עורך דין לתביעות ביטוח לאומי - המדריך לכל מה שצריך לדעת בנושא

הכתבה מטעם משרד עורכי דין פייפר כהן

המוסד לביטוח לאומי הוא גוף רשמי של המדינה ותפקידו להבטיח ביטחון סוציאלי לאזרחי המדינה שנקלעו למצב רפואי או כלכלי מסוים והם זקוקים לעזרה. לפי חוק הביטוח הלאומי, כל אזרח שמגיע לגיל 18, למעט אוכלוסיות מסוימות, מחויב לשלם דמי ביטוח לאומי. בתמורה לכך, במידה ויום אחד הוא יזדקק לעזרה, המוסד לביטוח לאומי יסייע לו. עזרה זו של המוסד לביטוח לאומי יכולה להיות על ידי מתן קצבאות, גמלות, אחוזי נכות, סיוע מסוגים שונים ועוד.

אנשים רבים שפועלים לבדם מול הביטוח הלאומי לא תמיד מקבלים את מה שהם שאפו אליו ולכן, בטרם הפנייה לביטוח לאומי כדאי לשקול להיוועץ עם עורך דין מומחה בתביעות ביטוח לאומי, אשר יודע כיצד לפעול ומה צריך לעשות בכדי שתקבלו את הזכויות המגיעות לכם. אולם לפני שבכלל פונים לביטוח לאומי ולעורך דין לתביעות ביטוח לאומי, חשוב להבין כיצד לעשות זאת. במאמר זה נעבור על כל המידע החשוב לגבי תביעות ביטוח לאומי ומה נדרש לעשות בכדי לקבל את הזכויות המגיעות לכם.

על מי חלה החובה לשלם דמי ביטוח לאומי?

כפי שאמרנו לעיל, לפי חוק הביטוח הלאומי, כל תושב בהגיעו לגיל 18 מחויב לשלם דמי ביטוח לאומי, אלא אם כן הוא קיבל פתור לכך. כמו כן, לא כל תושבי המדינה משלמים את אותם הסכומים שכן דמי הביטוח הלאומי משתנים בהתאם למעמד ולהכנסה.

כך למשל, קיים הבדל בין דמי ביטוח לאומי של עצמאים, שכירים, חיילים, אנשים שיצאו לחופשה ללא תשלום, מובטלים, סטודנטים, מתנדבים בשירות לאומי, פנסיונרים ועוד. בהתאם לסוג תושבי המדינה, כך גם הזכויות שניתנות על ידי הביטוח הלאומי משתנות לפי הצרכים של כל אוכלוסיה.

אילו תביעות ניתן להגיש למוסד לביטוח לאומי?

ניתן להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעות רבות וביניהן: תביעת אבטלה, תביעת מחלות מקצוע, גמלת סיעוד, שמירת הריון לאם, דמי לידה, גמלת ילד נכה, קצבת נכות כללית, גמלת ניידות, דמי מזונות, דמי תאונה, תאונות אישיות, תאונת עבודה, תאונת דרכים בעבודה, תאונת דרכים, תאונת אופנוע, נזקי גוף, דמי פגיעה, הבטחת הכנסה, נכות נפגעי עבודה, נפגעי גזזת, נפגעי פוליו, קצבת זקנה, קצבת תלויים, קצבת שאירים, שירותים מיוחדים, נפגעי פעולות איבה, סיעוד, דמי קבורה ועוד.

כל התביעות להלן מצויות בחוק הביטוח הלאומי ומפורטות באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי וכדי לקבל את הזכויות הנובעות מהן, יש לפנות למוסד לביטוח לאומי באמצעות הגשת טפסים או באמצעות הגשת תביעה.

כפי שציינו לעיל, לעיתים הליכים אלו עשויים להיות מסורבלים ממה שחשבנו, וקבלת הגמלה או הקצבה אינה מסתיימת במילוי טפסים בלבד, אלא הדבר כרוך בדיון של וועדות למיניהן באופן העשוי לדרוש ידע ומומחיות של עורך דין לתביעות ביטוח לאומי.

אילו מחלות יכולות לזכות אותנו בקצבה חודשית או מענק כספי?

ישנן מחלות רבות שעשויות לזכות את החולה בהן בקצבה חודשית או מענק כספי לטובת ההתמודדות עם המחלה כגון: קרוהן, קוליטיס, ליקויי ראיה, מחלות לב, סוכרת, סרטן, דמנציה, אלצהיימר, שיתוק מוחי, מחלות דם, קרע בגידים, מאלופתיה, מעי רגיז, פריצת דיסק, כאבי ראש, מחלות נפש ועוד.

לטובת המאמר, נביא דוגמה ל-2 מחלות נפוצות, ונפרט מה שיעורי אחוזי הנכות הניתנים לחולים בהן ואילו זכויות ניתן לקבל בגינן:

סוכרת - מהן הזכויות שניתן לקבל מביטוח לאומי בעקבות סכרת?

הזכויות שמקבלים חולי סוכרת הן: קצבת נכות כללית, זכויות בגין נכות רפואית ללא תניה בקצבת נכות או זכויות שונות לאלו שלא זכאים לקצבת נכות.

שיעור אחוזי הנכות הרפואית שיכולים להינתן בגין סוכרת הם: 0%, 10%, 20%, 40%, 50%, 65%, 100%.

במסגרת בחינת הזכאות של חולי הסוכרת, יקבעו לחולה במחלה אחוזי נכות רפואית בהתאם לחומרת מצבו הבריאותי על ידי הוועדה הרפואית לנכות כללית, ובהתאם לאחוזי הנכות שיקבעו, תקבע הקצבה ו/או הזכויות שחולה הסוכרת זכאי לקבל.

כך למשל: כאשר מדובר בסוכרת המזכה בנכות רפואית בשיעור של מעל 60% או מעל 40% כאשר אחד מהליקויים הוא בשיעור של 25% לפחות או בשיעור 50% לעקרת בית, תיקבע לחולה דרגת אי-כושר עבודה וזכאות לקצבת נכות.

כאשר מדובר בחולה עם 20% אחוזי נכות רפואית לצמיתות, הוא עשוי להיות זכאי לשיקום מקצועי ולעזרה בלימודים.

וכאשר לחולה שנקבעו 100% נכות או למעלה מ90% בחישוב מיוחד, החולה עשוי להיות זכאי לפטור ממס הכנסה.

על מנת לקבל את אחוזי הנכות, יש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי ולעבור דיון בוועדה הרפואית אשר תקבע את שיעורי הנכות הרפואית של החולה.

חולי סרטן - מהן הזכויות שניתן לקבל מביטוח לאומי בעקבות מחלת הסרטן?

גם לחולי סרטן מגיעות זכויות רבות שאותן ניתן לקבל לאחר הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי. במסגרת הליך התביעה עשויים חולי סרטן לקבל קצבת נכות כללית ו/או הטבות שונות שלא מותנות בזכאות לקצבת נכות כללית.

בכדי לקבל זכויות אלו, יש להיבדק על ידי וועדה רפואית אשר תקבע את אחוזי הנכות הרפואית של כל חולה בהתאם לנסיבותיו, ובהתאם לשיעורי הנכות הרפואית הוא עשוי להיות זכאי לזכויות שונות.

למשל: נכות רפואית בשיעור של 60% לפחות או בשיעור של 40% כאשר ליקוי אחד לפחות הוא בשיעור של 25% או 50% כאשר מדובר בעקרת בית, יזכו בקצבת נכות כללית.

שיעור של 100% או 90% בחישוב מיוחד עשויים לזכות בפטור ממס הכנסה; שיעור של 60% עשוי לזכות בתג חניה לנכה ואגרת רישוי מופחתת; 40% נכות רפואית עשויים לזכות בהנחות בעמלות בבנקים; ושיעור של לפחות 20% עשויי זכות בשיקום מקצועי ועזרה בלימודים.

אילו מקרים עשויים לזכות בקצבה חודשית או מענק כספי?

בשונה ממחלות, יכולים להתרחש מקרים לא צפויים בחיים שאף הם עשויים לזכות אותנו בקצבאות או מענקים כגון: תאונת עבודה, תאונת אופנוע, אובדן כושר עבודה, פגיעה בעבודה, תאונת דרכים בעבודה, פגיעת ראש, פגיעת גב, פגיעת צוואר, נכות נפשית, אבטלה, פוסט טראומה ועוד. לטובת המאמר, נדגים מספר מקרים נפוצים המזכים את הנפגע בזכויות מהביטוח הלאומי:

אילו זכויות ניתן לקבל מהביטוח הלאומי עקב פגיעה בעבודה?

כאשר מדובר בתאונת עבודה, הן נפשית והן פיזית, אפשר לקבל פיצויים, הטבות והקלות מהמוסד לביטוח לאומי.

במידה ואדם נפגע במהלך עבודתו, בדרך אליה או בחזרה ממנה, הוא עשוי להיות זכאי לזכויות רבות. הזכויות העומדות לנפגעי עבודה הם הזכות לקבל טיפול רפואי ראשוני, רפואה משלימה, דמי פגיעה, קצבת נכות ומענק נכות.

כך למשל, אדם שנפגע עקב עבודתו ונקבעה לו דרגת נכות בשיעור של מעל 20%, עשוי להיות זכאי לקצבה חודשית; אם נקבעה לו דרגת נכות זמנית מעל 5% ועד 20% הוא עשוי להיות זכאי לקצבת נכות חודשית; ואם נקבעה לו דרגת נכות קבועה בשיעור של 5% ועד 20% הוא עשוי להיות זכאי למענק חד פעמי.

אילו זכויות ניתן לקבל מהביטוח הלאומי עקב תאונת דרכים בעבודה?

תאונת דרכים בעבודה עשויה להתרחש בכל מיני נסיבות, לדוגמה: תאונת דרכים כשליח אופנוע, תאונת דרכים כשליח אופניים, תאונת דרכים ברכב בדרך של העובד לביתו, תאונת דרכים ברכב בדרך לפגישה עם לקוח, תאונת אופנוע בדרך ללקוח ועוד.

חשוב לדעת כי ביטוח תאונות עבודה חל על כלל העובדים וכאשר אדם עובר תאונת דרכים שהיא תאונת עבודה, באופנוע, ברכב או באופניים, הוא עשוי לקבל זכויות רבות מהביטוח הלאומי - החל מדמי פגיעה בעבור ימי היעדרותו מהעבודה, דרך הוצאות הטיפול הרפואי ועד לקצבת נכות, במקרה של נכות כתוצאה מתאונת דרכים בעבודה.

על מנת לקבל את הזכויות האלו, יש להגיש תביעה לביטוח הלאומי לנפגע עבודה בהתאם לפגיעה שנגרמה לכם. כך למשל, במידה ולעובד נגרמה נכות של 100% הוא יקבל קצבת עבודה בשיעור של 100%, מי נגרמה לו דרגת נכות של 50% יקבל מחצית מסכום הקצבה המלאה ועוד.

אילו זכויות ניתן לקבל מהביטוח הלאומי עקב פגיעת ראש צוואר וגב?

פגיעת ראש, פגיעת צוואר ופגיעת גב, יכולות להתרחש בכל מקום, החל מפגיעה במקום העבודה ועד לפגיעה ברחוב אם זה כהולך רגל, כחלק מתאונת דרכים, תאונת אופנוע, נפילה וכו'.

פגיעת ראש, צוואר וגב עשויות להתבטא בפציעות ראש פתוחות וסגורות, שבר בגולגולת, זעזוע מוח, פגיעת ראש טראומטית, סחרחורות, טראומה, חוסר הכרה, דימומים פנימיים תוך גולגולתיים, זיהומים, אמנזיה, אפילפסיה, נקעים בעמוד השדרה, שבר של חוליה בגב, פריצת דיסק ואף מוות.

כאשר נגרמת פגיעת ראש, צוואר או גב, מדובר בנזק גוף אשר מקנה לאדם הנפגע זכויות מהביטוח הלאומי כגון טיפולים רפואיים, תשלום הוצאות בעבור הפגיעה, הוצאות עתידיות, אובדן כושר עבודה, קביעת דרגת נכות, אובדן הכנסה וכו'.

על מנת לקבל זכויות אלו, יש להגיש תביעה לביטות הלאומי בהתאם לפגיעה ולנזק שנגרם לכם.

אילו זכויות ניתן לקבל מהביטוח הלאומי עקב נכות נפשית?

נכות נפשית היא פגיעה בנפש האדם הכוללת הפרעות ומחלות נפש מסוגים שונים כמו דיכאון, מצבי רוח, סכיזופרניה ועוד. נכות נפשית עשויה להתפתח לאחר חשיפה לאירוע טראומטי של האדם שנפגע או של הקרובים אליו, עקב מחלה או פציעה אשר יכולים להתרחש במסגרת החיים האישיים או במסגרת העבודה.

אדם הסובל מנכות נפשית, שהוכר כאדם בעל הפרעה כרונית הנמשכת לתקופת זמן של מעל 3 חודשים, זכאי לקבל קצבת נכות, עזרה בשיקום, קצבת שירותים מיוחדים ועוד, והכל בהתאם לאחוזי הנכות שיקבעו לו.

עם זאת, חשוב לדעת שבכדי לקבל הטבות בגין מחלות, תאונות דרכים, תאונות עבודה, נכות נפשית ועוד, יש לעבור הליכים מול המוסד לביטוח הלאומי ובין היתר מול הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי.

אילו תביעות כרוכות בדיון בוועדה רפואית?

ישנן תביעות הכרוכות במילוי והגשת מספר טפסים בלבד, וישנן תביעות מורכבות יותר, בעיקר כאשר מדובר בזכויות רפואיות, הכרוכות בדיון בוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי. כך לדוגמה: תביעה לקצבת נכות כללית, תביעה לקצבת נכות מעבודה, קצבה לילד נכה, שירותים מיוחדים לנכים, נפגעי פעולות איבה ותביעה לקבלת פטור ממס הכנסה.

בכדי לקבל את הזכויות הרפואיות הללו יש לעבור דיון בוועדה הרפואית שתפקידה לקבוע את גובה אחוזי הנכות, ובהתאם לאחוזי נכות אלו תקבלו את הקצבה המתאימה לכם.

מתי ניתן להגיש תביעה לביטוח הלאומי?

ניתן להגיש תביעה לביטוח לאומי בסוגים שונים של מצבים, ובעיקר כאשר מגיעים למצב בריאותי מסוים או מצב כלכלי מסוים.

לדוגמה, אדם שנפגע בתאונת עבודה, נגרם לו אובדן כושר עבודה והוא לא יכול להמשיך לעבוד בעבודתו, באופן מלא או חלקי, עשוי לקבל קצבה חודשית שתבטיח חלופה להכנסתו מעבודה.

כמו כן, אם אדם חלה חלילה במחלות מסוימות כגון: סרטן, סכרת, מחלות מקצוע, פוסט טראומה, דאבת השרירים, ירידה בשמיעה, מעי רגיז, קרוהן, כאבי ראש, פריצת דיסק וכו', הוא יכול לפנות למוסד לביטוח לאומי לקביעת אחוזי נכות וכך לקבל זכויות שיעזרו לו להתמודד עם המחלה או הפגיעה.

איך פועלים מול המוסד לביטוח לאומי כאשר מדובר בתביעה הכרוכה בוועדה רפואית?

כאמור, יש זכויות שניתן לקבל על ידי מילוי והגשת מספר טפסים בלבד ויש זכויות רפואיות, שהדרך לקבלתן כרוכה בדרישות של הגשת אישורים, מסמכים, חוות דעת, דיונים בוועדות רפואיות ועוד. אנו נפרט כאן בהרחבה על תביעות הביטוח הלאומי לזכויות רפואיות שלב אחרי שלב ומה נדרש לעשות בכדי לקבל את זכויות אלו.

מהן זכויות רפואיות?

זכויות רפואיות - אלו זכויות שמגיעות לאנשים שנקבעו להם אחוזי נכות או דרגת נכות ועקב כך הם זכאים לגמלה או קצבה כלשהי.

על מנת לקבל את הגמלה או הקצבה, צריך קןדם כל להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, כל תביעה בהתאם לטופס המיועד לה אותו ניתן למצוא באתר הביטוח לאומי.

איך מגישים תביעה לביטוח הלאומי?

על מנת להגיש את התביעה יש להיכנס לאתר המוסד לביטוח לאומי ולהוציא את טופס התביעה המתאים לעניינכם ולפעול כמפורט באותו הטופס.
דוגמאות לטופסי תביעות נפוצות:

● תביעה לדמי פגיעה לנפגע עבודה ניתן להגיש על ידי טופס שמספרו בל/ 211 הנקרא: "תביעה לדמי פגיעה לנפגע עבודה".

● תביעה לדרגת נכות מעבודה ניתן להגיש על ידי טופס שמספרו בל/200 הנקרא: "תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום גמלת נכות מעבודה".

● תביעה לדיון מחדש עקב החמרה במצב על ידי טופס שמספרו בל/ 228 הנקרא: "תביעה לדיון מחדש לפי תקנה 36 (החמרה במצב)".

● תביעה לדיון מחדש בדרגת נכות עקב שינוי בהכנסות לפי תקנה 15 על ידי טופס בל/215 הנקרא: "תביעה לקביעת דיון מחדש בדרגת נכות עקב שינוי בהכנסות".

● תביעה לגמלת ילד נכה על ידי טופס בל/ 7821 הנקרא: "תביעה לגמלת ילד/ה נכה".

● תביעה לקצבת נכות כללית על ידי טופס בל/ 7801 הנקרא: "תביעה לקצבת נכות כללית".

לאחר מילוי הטופס והגשתו עם כל המסמכים הנחוצים, תזומנו לוועדה הרפואית המתאימה לקביעת דרגת הנכות או שיעור אחוזי הנכות המתאימים לכם.

מהי הוועדה הרפואית?

כאמור מעלה, לאחר הגשת התביעה עם כל המסמכים הדרושים, ישלח אליכם זימון להגיע לדיון בוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, לפי הוועדה המתאימה לסוג תביעתכם.

במהלך הדיון, הוועדה הרפואית תבדוק את התביעה, את נימוקי התביעה ואת כל המסמכים שצורפו אליה, במטרה לקבוע את אחוזי הנכות שלכם.

בעת הדיון בוועדה על התובע יהיה להציג את מצבו הרפואי, לתאר מה קרה לו, אם הוא חלה במחלה/ עבר תאונת דרכים/ נגרם לו נזק פיזי/ נזק נפשי/ נגרמה לו נכות וכו', איך המחלה או הפגיעה שנגרמה לו משפיעה על חייו ותפקודו היומיומי.

הוועדה עשויה לחקור את התובע ולשאול אותו שאלות לגבי מצבו הבריאותי, כיצד הוא מתפקד בחיי היומיום וכיצד הוא מבצע פעולות כאלו ואחרות.

כמו כן, במידה והוועדה לא מסתפקת בממצאים שעלו מתוכן התביעה והמסמכים שצורפו לה, היא עשויה לבקש מהתובע לעבור בדיקה רפואית על ידי רופא מטעמה. וכך, הוועדה תקבע את מסקנותיה על בסיס התביעה, המסמכים שצורפו לתביעה, הדיון בוועדה והבדיקה הרפואית.

מהי בדיקה רפואית מטעם הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי?

כפי שאמרנו, כאשר מדובר בתביעה לקביעת אחוזי נכות או דרגת נכות, במידה והוועדה אינה מסתפקת בתביעה ובמסמכים שהוגשו, רופא מטעמה יחליט אם יש צורך בבדיקה גופנית, כל תובע בהתאם לסוג התביעה שהגיש.

הבדיקה תתבצע תוך התייחסות לכל הבעיות שהועלו על ידי התובע בתביעה ובדיון בוועדה. לדוגמה, במידה ומדובר בתביעה לנכות כללית, התובע עשוי להידרש להראות כיצד הוא מבצע פעולות יומיומיות - כיצד הוא מתלבש או מתפשט, כיצד הוא קם מהכיסא ומתיישב עליו, כיצד הוא עובר ממצב של שכיבה לעמידה וכו'.

התובע יכול להיבדק בנוכחות מלווה או עורך דין ובאפשרותו לבקש להיבדק רק על ידי הרופא ללא נוכחות חברי הוועדה.

חשוב לדעת כי הבדיקה הגופנית נעשית רק לצורך קביעת אחוזי נכות ו/או דרגת נכות ורופא מטעם הוועדה לא יכול להיענות לבקשות כלשהן של התובע או לדון במצבו, בטיפול הרפואי שניתן לו וכו'.

לאחר הבדיקה הרפואית, רופא הוועדה יערוך חוות דעת לגבי הממצאים שעלו בבדיקה ומהן המסקנות אליהן הוא הגיע.

מה קורה לאחר הדיון בוועדה הרפואית?

לאחר הדיון הוועדה תבחן את התביעה, את חוות הדעת הרפואית, את המסקנות ואת כל הממצאים שעלו במהלך הדיון ותקבע את אחוזי הנכות ו/או דרגת הנכות המגיעה למגיש התביעה, האם מדובר בנכות זמנית או קבועה ומה תאריך תחילת הנכות.

איך ניתן להתכונן לוועדה הרפואית?

זמן הדיון בוועדה משתנה וגמיש, אך בכל מקרה חשוב להיערך לדיון מבעוד מועד, שכן ממצאיו הם אלו שיקבעו את שיעור אחוזי הנכות של מגיש התביעה ובהתאם לכך את גובה הקצבה שתקבלו.

על מנת לעבור את הוועדה בהתאם לציפיותיכם, יש להיערך בהתאם ולהגיע עם חוות דעת רפואית מפורטת המציגה את מצבכם הרפואי, עם כל המסמכים הרלוונטיים למצבכם, עם רשימת כל הבעיות הרפואיות שפקדו אתכם וכיצד הן משפיעות על התפקוד יומיומי שלכם.

מומלץ לסדר את כל המסמכים הרפואיים, כולל קבלות של טיפולים רפואיים ו/או אביזרים, צילומים, פענוחים של צילומים, וכל מסמך רלוונטי אחר הנוגע למצבכם וכן להביא עותקים של המסמכים החשובים במידה והוועדה תבקש מכם עותק.

יש להגיע לדיון בוועדה עם תעודה מזהה ובאפשרותכם, כאמור, להגיע עם מלווה או עורך דין שיוכל לייצג אתכם במהלך הדיון ואף להשיב על שאלות במקומכם במידה והתבקשתם לכך.

במידה ובחרתם להגיע עם מלווה, יש לשקול לבוא ביחד עורך דין מומחה לתביעות ביטוח לאומי, בעל מומחיות בוועדות רפואיות, שידע לייצג אתכם באופן המיטבי ביותר מול הוועדה.

מה קורה לאחר הדיון בוועדה הרפואית?

לאחר שהדיון בוועדה הרפואית והבדיקה הרפואית מסתיימים, התובע עוזב את החדר והוועדה קובעת את אחוזי הנכות או דרגת הנכות על סמך התביעה, המסמכים, הדיון בוועדה וממצאי הבדיקה הרפואית על פי חוות הדעת של הרופא מטעם הוועדה.

כפי שכתבנו מעלה, חשוב להגיע מוכנים לדיון כיוון שאם הוועדה לא מסתפקת בממצאים שעלו בדיון ובבדיקה, היא עשויה לשלוח את התובע לעבור בדיקות נוספות או להמציא מסמכים רפואיים נוספים לפני שהיא קובעת את אחוזי הנכות או דרגת הנכות, והדבר עשוי לעכב את ההליך זמן רב.

לאחר מכן, הוועדה תקבע את אחוזי הנכות הרפואית או דרגת הנכות של התובע, את תאריך תחילת הנכות ואם מדובר בנכות זמנית או קבועה.

בסיום כל ההליך, התובע יקבל מכתב לביתו עם קביעות הוועדה בצירוף הדוח הרפואי במידה ונערכה בדיקה רפואית.

מה עושים אם הוועדה הרפואית דחתה את התביעה?

במידה ואינכם מרוצים מקביעות הוועדה הרפואית, בין אם היא דחתה את התביעה ובין אם קבעה שיעור אחוזי נכות נמוכים ממה שאתם סבורים כי מגיע לכם, ניתן להגיש ערר על החלטותיה לוועדה הרפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי.

איך ניתן לערער על הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי?

את הערר יש להגיש לוועדה הרפואית המתאימה לעררים של המוסד לביטוח לאומי, באמצעות טופס המיועד לכך אותו ניתן למצוא באתר של המוסד לביטוח לאומי, ולצרף אליו את כל נימוקי הערר והמסמכים הרלוונטיים.

חשוב לדעת כי הנימוקים המצורפים לערר חשובים מאוד וקביעות הוועדה הרפואית לערעורים תישען ותסתמך על אותם הנימוקים.

אילו וועדות רפואיות לעררים קיימות?

יש מספר וועדות רפואיות לעררים ועל מנת לערער על התביעה, יש להגיש את הערר בהתאם לסוג הוועדה הרפואית שעל החלטתה אתם מעוניינים לערער. כלומר, אם מדובר בתביעה לקצבת נכות כללית, יש להגיש את הערר לוועדה הרפואית לעררים נכות כללית, אם מדובר בתביעה לאחר תאונת עבודה ורוצים לערר על אחוזי הנכות שנקבעו, יש להגיש את הערר לוועדה רפואית לנכות מעבודה.

הוועדות הרפואיות לעררים הן:

ועדה רפואית לעררים - נכות כללית

ועדה רפואית לעררים - נכות מעבודה

ועדה רפואית לעררים - ילד נכה

ועדה רפואית לעררים - שירותים מיוחדים לנכים קשים

ועדה רפואית לעררים - נפגעי פעולות איבה

ועדה רפואית לעררים - מס הכנסה

מה חשוב לדעת לפני הגשת הערר לוועדה הרפואית לעררים?

לפני הגשת הערר לוועדה המתאימה למקרה האישי שלכם, חשוב לדעת שהנימוקים המוגשים במסגרת הערר צריכים להינתן בקפידה שכן הקביעות של הוועדה הרפואית לעררים יהיו על פי אותם הנימוקים.

כמו כן, הערר שהוגש לוועדה הרפואית לעררים עשוי להיות הסיכוי האחרון לצלוח את התביעה. זאת מאחר ולאחר הוועדה הרפואית לעררים ניתן להגיש ערעור נוסף בעניינים משפטיים בלבד ולא בנושא אחוזי הנכות שנקבעו, הקצבאות שניתנו לכם וכו'.

לכן, כאשר מחליטים להגיש ערר לוועדה הרפואית לעררים, ניתן להיעזר בעורך דין לתביעות ביטוח לאומי. עורך דין שכזה ידע לנסח את הערר שלכם באופן מנומק, מפורט, בהתאם לדין, לפסיקה ובהסתמך על כלל המסמכים הרפואיים שלכם - בכדי שתוכלו לקבל הזכויות, שאתם שואפים אליהן.

על אילו קביעות של הוועדה הרפואית ניתן לערער?

אדם שתביעתו נדחתה על ידי הוועדה הרפואית, רשאי לערער על הנושאים הבאים:
● דרגת הנכות שנקבעה.
● אחוזי הנכות שנקבעו.
● תאריך תחילת הנכות.
● קביעת נכות זמנית.

מתי ניתן להגיש את הערר?

על פי רוב, ניתן להגיש את הערר תוך 30 ימים ממועד קבלת החלטת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי לגבי התביעה שלכם. למרות מועד 30 הימים הקבוע בתקנון, ברוב המקרים המוסד לביטוח לאומי לא ידחה תביעה שהוגשה לאחר מכן, אולם מומלץ לעמוד בלוח הזמנים של 30 הימים. כך למשל, כאשר מדובר בערר על החלטת הוועדה הרפואית לנכות מעבודה, תקנה 27 לתקנות הביטוח לאומי קובעת כי יש להגיש את הערר תוך 30 יום, מיום קבלת החלטת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי.

למרות שעל פי רוב ניתן להגיש את הערר תוך 30 יום, חשוב לעיין בתקנות ולוודא מהו המועד שבו אתם יכולים להגיש את הערר שלכם.

למה להיעזר בעורך דין לתביעות ביטוח לאומי לפני הגשת תביעה?

כפי שהסברנו לעיל, ניתן להגיש למוסד לביטוח הלאומי מגוון תביעות, החל מתביעות לאחר פגיעה ו/או תאונה בעבודה ועד לתביעה עקב מחלה כזו או אחרת. ישנן תביעות ובקשות הכרוכות בהגשת מסמכים בלבד, ויש כאלו הכרוכות בזמן ובהליכים מול גופים שונים של המדינה.

עורך דין לתביעות ביטוח לאומי עשוי, כאמור, לסייע לכם לבצע מיטבית את ההליך מול המוסד. היעזרות בעורך דין שכזה, אשר בקיא בענייני ביטוח לאומי ויודע כיצד להתנהל מול גופים שונים ולנסח תביעות בהתאם למצבכם הרפואי, החוק והפסיקה, עשויה להועיל לכם. והכי חשוב, היא מביאה עימה שקט נפשי על מנת שתוכלו לטפל בעצמכם ללא דאגות נוספות.

*אין בכל האמור כדי להוות יעוץ משפטי, ביטוחי או יעוץ אחר. על הקורא לפנות לקבלת יעוץ פרטני לגורמי מקצוע בהתאם לשיקול דעתו ובהתחשב בנתונים הספציפיים הקשורים לעניינו.

למשרד עורכי דין פייפר-כהן הקליקו כאן>>