איזה קורונה? מניות חברות ה-IT הגדולות בבורסה בת"א לא עוצרות

בשיחת ועידה שנערכה בבורסה התארחו מנכ"לי מטריקס וחילן ודיברו על המגמות בתחום, איפה תפס אותם משבר הקורונה ומה צפוי לאחריו, וגם על תמחור המניות הגבוה

אבי באום,  יו"ר ובעלי חילן (מימין), ומוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס / צילום: איל יצהר, רוני שיצר
אבי באום, יו"ר ובעלי חילן (מימין), ומוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס / צילום: איל יצהר, רוני שיצר

אף שמניות שתי חברות ה-IT הגדולות בבורסה בת"א - מטריקס  וחילן , נסחרו אתמול במגמה שלילית, באופן כללי נראה שהמניות שלהן לא עוצרות: מטריקס, אחרי זינוק של 382% במחיר המניה ב-5 השנים האחרונות, שווה כבר כ-5 מיליארד שקל, וחילן שטיפסה ב-343% בתקופה זו, שווה כ-3.5 מיליארד שקל. נראה שאפילו משבר הקורונה לא פגע במגמה החיובית לאורך זמן: לאחר ירידה של 35% בחילן ו-43% במטריקס בין ינואר למרץ, שתי המניות חזרו לעלות ומחקו כמעט את כל הירידות.

הגאות במניות חברות המחשוב בבורסה
 הגאות במניות חברות המחשוב בבורסה

העליות בשנים האחרונות אפיינו מניות נוספות בסקטור, ביניהן וואן טכנולוגיות  ומלם תים , שזינקו גם הן בשיעורים תלת ספרתיים. חברות ה-IT נהנו בשנים אלה מהצמיחה בכלכלה שהניעה השקעות בפרויקטי מחשוב גדולים, ולצד הצמיחה האורגנית בתוצאות הפיננסיות, מגמת קונסולידציה בענף סייעה גם היא לחברות הגדולות לבלוע חברות קטנות ולהמשיך לגדול.

בשיחת ועידה "עושים שוק" שנערכה אתמול בבורסה התארחו אבי באום, יו"ר ובעל השליטה בחילן, ומוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס. אחת השאלות שנשאלו על-ידי מנחה השיחה, איש שוק ההון יניב פגוט, הייתה "מה תגיד למנהל השקעות שחושש מהתמחור של המניה, למרות הביצועים הנאים, ואומר שכנראה פספס את הרכבת?". התשובה של שני הבכירים הייתה דומה למדי: באום השיב כי "אני קרוב ל-20 שנה מנהל ובעל שליטה בחילן, ותמיד אנשי שוק ההון אמרו לי 'אתם חברה מצוינת, אבל השווי יקר'. אני לא מביע את דעתי על השווי, אבל אני יודע להגיד שמי שקנה מניית חילן ב-20 השנה האחרונות לא הצטער על זה. זה מאוד משמח אותי כמי שמוביל את החברה, ואני כמובן מקווה שכך יהיה גם בעתיד".

גוטמן הזכיר שמטריקס מוזגה לשלד בורסאי ב-2001 בשווי 45 מיליון שקל, ואמר: "יש לנו צוות מצוין, צלחנו את המשברים של 2001, 2008 ו-2020. לא אתייחס לשווי העתידי, אבל צריך לזכור את השילוב של רעב לצמוח והיתרון העסקי המובהק שמטריקס מספקת ללקוחות. הביקוש רק יגדל. כשהיו לנו הכנסות של 100 מיליון שקל אמרתי שאני מכוון למיליארד שקל, כשהגענו למיליארד שקל כיוונתי למיליארד דולר, וגם את זה חצינו. מי שתוהה איפה נהיה בעוד כמה שנים - נמשיך להתחדש ולהתפתח, ויש עוד הרבה לאן לשאוף".

מטריקס רשמה ברבעון הראשון צמיחה של 14.3% בהכנסות לעומת הרבעון המקביל, ל-974 מיליון שקל, והרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-39.6 מיליון שקל, עלייה של 8.5%. בחילן הצמיחה הייתה של 3.4% בהכנסות ל-413 מיליון שקל, ושל 1.8% ברווח המיוחס לבעלי המניות ל-31 מיליון שקל, בין היתר על רקע רכישת שליטה ב-PayDay מארה"ב בכ-20 מיליון דולר.

האם הקורונה מסיימת את תור הזהב של ה-IT בישראל, על רקע העלייה בשיעורי האבטלה, נשאל באום , והשיב כי אמנם אבטלה נמוכה טובה לחילן (המספקת שירותי שכר ומשאבי אנוש) ולמשק כולו, אך הדגיש כי חל"ת אינה אבטלה וכבר היום רואים עובדים רבים שחוזרים מחל"ת. "הלקוחות שלנו לא מהמעגל הראשון של נפגעי הקורונה - לא עסקים קטנים, לא מסעדות או חשיפה גבוהה לתיירות", אמר באום. "הפגיעה בנו יחסית מאוד נמוכה. אין לנו תלות בלקוח בודד, ויש לנו מגזרי פעילות נוספים מעבר לתחום השכר".

על רכישת PayDay מתחו ם שירותי השכר, אמר באום: "השוק האמריקאי ענק, ודומה במאפייניו לשוק הישראלי, אבל יש בו הרבה מקומות שהוא פחות מפותח כמו סליקה ודיווח, ויש לנו יכולת טובה להתפתח שם. חברת PayDay לא תהיה האחרונה שנרכוש, וזה מנוע צמיחה עבורנו".

באום נשאל על תחום הפתרונות העסקיים של חילן - החברה הבת נס - ואמר כי "טרום עידן הקורונה זיהינו מעבר מואץ לדיגיטציה. בעבר, סביבת ה-IT הייתה גורם תומך בפעילות העסקית של הלקוחות, אך היא זזה למרכז והפכה לליבה שעליה בנוי המודל העסקי, לדוגמה ביטוחים ישירים, בנקים ישירים, רפואה דיגיטלית. הקורונה והעבודה מהבית יאיצו את זה משמעותית, ארגונים מבינים שצריך להשקיע ולתת יכולות לעבודה מרחוק. בתחום הבריאות אני מעריך שנראה השקעות הרבה יותר גדולות בתקופה הקרובה".

לגבי רכישות עתידיות, באום נשאל האם חילן תגדיל את המינוף, ואמר שהחברה מבוססת, יציבה ורווחית ומאמינה בהתנהלות פיננסית מבוקרת. "אנחנו מאמינים בצמיחה שיטתית וזהירה ולא בקפיצת ענק. לא נכפיל את החוב, תפיסת העולם שלנו היא הליכה בצעדים קטנים ושמירה על היחסים הפיננסיים, במטרה להיות מוכנים לאירועים חיצוניים כמו זה שאנו חווים עכשיו. יש סיפוק כשאתה מגיע מוכן למשבר כזה ואתה יכול להשיג הזדמנויות, ואם תגיע כזאת - לא נהסס לפעול. אנחנו מדורגים AA מינוס למרות שאין לנו אג"ח ויש לנו קווי אשראי לא מנוצלים, ואם תגיע ההזדמנות נבצע אותה".

מגייסים עובדים, מצמצמים שטחי נדל"ן

מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס, סיפר כי "עם התחלת המשבר נערכנו עם הלקוחות לעבוד מהבית, כשמעל 70% מעובדי החברה עבדו מהבית. יצרנו כלים להתמודד עם משברים אחרים שיכולים לבוא בעתיד. לנהל אירוע עם 10,000 עובדים מחייב שליטה ובקרה יומיומית ולקבל החלטות בהתאם לנתוני זמן אמת. הרבעון הראשון לא משקף את המשבר במלוא עוצמתו, אבל לצד ההשפעות השליליות היו גם הזדמנויות חדשות וביקושים ייחודיים שנמשכו גם ברבעון השני".

לדבריו, "המגזר שנפגע ישירות זה מגזר ההדרכה (ג'ון ברייס), שימשיך להיפגע כל עוד לא ייפתחו קורסים פרונטליים, אבל זה רק 4.2% מהפעילות. בחלק מהמגזרים הייתה עלייה, כי הלקוחות נערכים לעבודה מהבית עם תשתיות תקשורת, חומרה, ענן. אפליקציית 'המגן' למשל פותחה על-ידי צוות שלנו. נכון לעכשיו הרוב המכריע של העובדים חזרו לעבודה ואפילו התחלנו בגיוס עובדים חדשים בקצב סביר. עברנו לעבודה היברידית ואנחנו מוכנים לאמץ שיטות עבודה כאלה גם לעתיד, ויהיו לכך משמעויות של צמצום שטחי נדל"ן".

גוטמן הוסיף שאמנם המשבר השפיע לרעה על הכלכלה, ותחום ה-IT הוא נגזרת שלה, אך למטריקס יש לדברי ו איתנות פיננסית ותזרים טוב, ו"הגענו למשבר במצב מצוין. נכון לעת הזו, השפעות המשבר על העסקים שלנו לא מהותיות. לפי תחזיות IVC וגרטנר, השנה תהיה נסיגה של 7.5% בענף ה-IT לעומת 2019, אך תהיה חזרה למספרי 2019 כבר ב-2021".

על הפעילות בארה"ב שהרווחיות שלה גבוהה יותר מהפעילות בארץ, גוטמן אמר כי "אנחנו פועלים בשוק האמריקאי בפרויקטים גדולים של גופים פיננסיים בפרט במניעת הונאות והלבנת הון, וכן בתחום הבריאות. שולי הרווח בארץ נמוכים, לא שבארה"ב הם כל כך גבוהים. עלויות כוח אדם טכנולוגי גבוהות בכל העולם, ובישראל גם ביחס לשוק הבינלאומי. בארה"ב, מייצאים עבודות זולות למזרח, ועל עבודות on premise משלמים מחירים גבוהים יותר".

אסטרטגיית הצמיחה של מטריקס מושתתת לדבריו על השוק האמריקאי, הרחבת היצע שירותים ומוצרים ו-ורטיקלים שונים, גם באמצעות רכישות. "רכשנו 80 חברות ב-20 שנה. ההפוגה הזמנית של החצי שנה האחרונה לא מלמדת על העתיד", ציין גוטמן.

לשאלה האם יש חשש משחיקת מחירים בתחום הפיננסי בשל לחצי רווחיות של הלקוחות, גוטמן השיב כי "המערכות שמשרתות ארגונים פיננסיים די ותיקות. הבנקים עד ערב המשבר עסקו בחשיבה מחדש על החלפת מערכות הליבה. יש פרויקטים בהיקפים עצומים שנבלמו בברקס ערב המשבר. אני לא בט וח שפרויקטים מגלומניים יחודשו באותה מתכונת, תהיה רציונליזציה, אבל אין לי ספק שברבים מהארגונים תהיה השקעה משמעותית בתחום הטכנולוגי, וכפועל יוצא נראה הרבה מאוד פרויקטים שיוצאים לשוק".