"לקוחות הזמינו משלוחים רק כדי לתמוך. זה מחמם את הלב"

נועם אמסלם הוא הבעלים של חומוסיה ברחוב פרישמן בת"א • "התאבדתי על העסק כדי להשאיר אותו חי" • "גלובס" שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

נועם אמסלם, הבעלים של מסעדת החומוס "יאנס" בתל-אביב / צילום: תמונה פרטית
נועם אמסלם, הבעלים של מסעדת החומוס "יאנס" בתל-אביב / צילום: תמונה פרטית

כשנועם אמסלם פתח את החומוסיה שלו ברחוב פרישמן בתל-אביב, לפני 12 שנים הוא לא דמיין שימצא את עצמו רוכב על קטנוע לשכונת רמת החייל כדי לספק משלוח של פלאפל ב-40 שקל ללקוח. אבל זה בדיוק מה שהוא נאלץ לעשות בתקופת סגר הקורונה כדי לשרוד. "בלילה שהעסק נסגר, ב-15 במרץ, הבנתי שאני חייב להמציא את עצמי מחדש כדי לשרוד, והקמתי מערך משלוחים. מתוך אינסטינקט הישרדותי אתה רודף אחרי כל שקל ואחרי כל משלוח. יום אחד הוצאתי בעצמי משלוח של 40 שקל לקצה השני של העיר, רק כדי להביא עוד לקוח ולקיים את מערך המשלוחים. היינו בחוסר ודאות לגבי החזרה לשגרה, לא ידעתי מתי המצב ישתנה, אז הייתי חייב לבנות משהו שיוכל להחזיק אותי לתקופה מסוימת. ניסיתי להרוויח גם את השכונה הזאת והזאת, ועשיתי משלוחים גם לשכונות שלא משתלם לי כלכלית להגיע אליהן".

בשמונה שנות פעילותה עברה החומסיה של אמסלם מהפך והפכה ל"מסעדת חומוס" עם תפריט מגוון, שכולל גם בשרים, מרקים וקינוחים, וקהל לקוחות רחב. ערב הסגר אמסלם העסיק ארבעה עובדי מטבח ושבעה מלצרים. "יש לנו מוניטין ולקוחות קבועים, ברמת היכרות אישית שלי עם האנשים, וברגע אחד כל מה שבניתי נסגר. חלק מהעובדים ביקשו לא להגיע לעבודה כשהחל משבר הקורונה ואת האחרים נאלצתי להוציא לחל"ת כשסגרו את כל העסקים, ואז הבנתי שאני חייב למצוא דרך להישאר קיים. בין לילה הקמתי מערך משלוחים. בלילה הראשון של הסגירה התקשרתי לחברים שלי ואמרתי להם 'מחר אתה בא לעבוד אצלי כשליח'. יש לי חבר שחקן תיאטרון שלא הייתה לו פרנסה, אבל יש לו אופנוע, אז הוא עבד אצלי. הוא צריך כסף ואני הייתי צריך שליח".

הצלחת להרוויח בתקופה של הסגר?
"רחוק מכך. ההוצאות שלי עלו כי פתאום הייתי צריך לשלם 30% עמלה ל'תן ביס' ולרכוש כלי טייק אוויי שהם יקרים יותר מהושבה במסעדה והיו עוד הוצאות לתפעל את מערך המשלוחים. בפועל, העלויות גדלו ב-40% וההכנסות קטנו ב-60%. יצא שאני משלם יותר ולא מרוויח כלום, אבל לפחות אני קיים. שמרתי על הקיימות שלי. רציתי לשרוד אבל חודשיים לא הכנסתי כסף הביתה. זה שהמצאתי את עצמי מחדש לא עזר לי להרוויח.

"התאבדתי על העסק כדי להשאיר אותו חי. העסק חי על תזרים. על סחורה שקיבלנו בפברואר משלמים מכסף שנכנס במרץ, אז כדי לשמור את העסק חי, כדי שהבנקים לא יקפצו עלי וכדי לשלם את השכירות ואת משכורות מרץ לעובדים ואת המע"מ והתשלומים למדינה - הייתי חייב לעבוד, אבל כל שקל נשאב לטובת הוצאות וחובות".

איזה סיוע קיבלת מהמדינה?
"לא הייתי זכאי לפעימה הראשונה של המענק כי אשתי ואני הרווחנו יותר מהרף השנתי של 340 אלף שקל הכנסות משותפות. בפעימה השנייה ביטלו את התנאי הזה וקיבלתי את הסכום המלא של המענק, 10,500 שקל. למרות שזה לא מספיק, אני אומר תודה, כי זה עוזר במשהו. בפעימה השלישית הגשתי בקשת מענק, והיא בבדיקה כבר חודש".

מה מצב העסק עכשיו?
"פתחתי את העסק להושבה ב-20 למאי, ובעיריית משהו לעשות או שמיילים היו מדהימים ואפשרו לנו להגדיל את השטח של המסעדה, כדי להכיל את כמות האנשים ולעמוד בכללי הריחוק, אבל אנחנו ממש לא מלאים כמו בעבר. ציפיתי שברגע שיפתחו את המסעדות לכולם יהיה חשק לאכול בחוץ, אחרי שהם ישבו בבית חודשיים, אבל זה לא קרה. אנשים התרגלו למשלוח וגם המשק לא חזר במלואו לפעילות, אז הרבה אנשים עדיין עובדים מהבית או כלל לא עובדים. המסעדה עדיין חצי ריקה אבל יש תור לטייק אוויי כי אנשים התרגלו לקחת או לעשות משלוח. אני קרוב לעיריית תל-אביב ויש שם אלפי עובדים שעדיין לא חזרו לעבודה, וגם לחברת Wix שיש להם 400 עובדים שלא חזרו למשרדים, אז כמות הלקוחות הפוטנציאלים קטנה באופן משמעותי. בהשוואה לשנה שעברה אני עדיין ב-30% ירידה בהכנסות".

איך אתה רואה את העתיד?
"יש בעיקר חוסר ודאות. אני אופטימי ומקווה לטוב, ויודע שנצלח את זה. השאלה כמה זמן זה ייקח. אבל אם למדתי משהו מהתקופה הזאת זה שאני סומך רק על עצמי. אם אני אצליח לעבור את המשבר הזה, זה רק בזכות דברים שאעשה במו ידיי. אני יודע שאין מה לצפות לעזרה מהמדינה. גם הקשר עם הלקוחות שלי עזר. לאורך התקופה ניכר האופי של הקהל המדהים שלי, שהציע עזרה. היו לקוחות שהתקשרו להציע לי עזרה כספית והיו לקוחות שהזמינו משלוחים רק כדי לתמוך. זה מחמם את הלב".

כבר בחודש ספטמבר, עוד לפני פרוץ המשבר, החלטנו כאן ב"גלובס" לייחד מדור יומי לקשיים של עסקים קטנים ושל מגזר העצמאים בישראל. חשבנו אז כפי שאנחנו סבורים גם היום שמדובר במגזר שיש לו חלק משמעותי בהנעת גלגלי הכלכלה אך אינו מקבל די הכרה וסיוע ביחס לחלקו. כעת, בחסות הקורונה הוסת חלק מהזרקור הציבורי לבעיה, אולם ככל שמתברר עומק הבור אליו נקלעים עצמאים ועסקים קטנים מתחוור בהתאם עד כמה המדינה לא ערוכה לסייע. בנסיבות הללו החלטנו להרחיב את המדור ולהקדיש מעתה ומדי יום חלק ניכר מהשער האחורי שלנו, כדי להביא את האנשים ואת הקולות שמאחורי הקשיים, בניסיון להניע עיתונות פתרונית, להציף פערים של שנים ובתקווה שזה יהיה חלקנו הצנוע בחזרה לשגרה, אבל אחרת.

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il

צרו איתנו קשר *5988