אושר: עסקים בסיכון יוכלו לבקש הלוואות עד 4 מיליארד שקל בערבות מדינה

כחודש וחצי לאחר שהוכרז על הקצאת 4 מיליארד שקל לקרן הלוואות לעסקים קטנים בסיכון, בערבות של 40%-50% - אושר בוועדת הכספים התקציב לקרן: עסקים בסיכון יוכלו לבקש הלוואות בהיקף של עד 4 מיליארד שקל, בערבות מדינה של עד 60%

שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ
שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ

כחודש וחצי לאחר שהאוצר הכריז חגיגית על הקצאת 4 מיליארד שקל לקרן הלוואות המיועדת לעסקים קטנים בסיכון, בערבות של 40%-50% - אושר בוועדת הכספים התקציב לקרן: עסקים בסיכון יוכלו לבקש הלוואות בהיקף של עד 4 מיליארד שקל, בערבות מדינה של עד 60%, בכפוף להצהרה כי פעילותם נפגעה ב-50% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

על הדיון לאישור התקציב לקרן, העיבה השאלה מדוע האוצר לא חושף כמה בקשות להלוואות בערבות המדינה נדחו עד כה, ומפרסם רק את נתוני הבקשות שנדונו ואושרו.

ועדת הכספים, בראשות ח"כ משה גפני, אישרה היום (ב') הקצאת ערבות מדינה בהיקף של 2.4 מיליארד שקל, לצורך העמדת הלוואות בגובה 4 מיליארד שקל לעסקים קטנים ובינוניים, במסגרת מסלול סיוע מוגבר לעסקים בסיכון, שנקלעו לקשיי תזרים, במסגרת קרן ההלוואות הייעודית, שהוקמה לצורך ההתמודדות עם משבר הקורונה. בנוסף אישרה הוועדה העמדת 600 מיליון שקל לצורך העמדת הלוואות בסך 4 מיליארד שקל במסלול "הרגיל" של הקרן.

ההכרזה על הקמת הקרן נולדה על רקע מאבק העצמאים וטענות ארגוני העצמאים כי קרן ההלוואות בערבות המדינה אינה מספקת מענה לעסקים בסיכון. העסיקם בסיכון אינם מקבלים הלוואות במסגרת קרן ההלוואות "הרגילה", שכוללת ערבות מדינה של 15% בלבד. בין העסקים הללו ניתן למנות עסקים בענף התרבות, ההסעות, התיירות והמלונאות, הספורט, תעשיית המסעדות ועוד. רבים מהעסקים הללו על סף קריסה ומסורבי אשראי. על הרקע הזה הבטיח שר האוצר הקודם, משה כחלון, להקצות סכום נוסף של כ-4 מיליארד שקל לקרן הלוואות לעסקים בסיכון (עסקים מסורבי אשראי), עם ערבות מדינה מוגדלת של 50%.

ואולם עד להקמת הממשלה החדשה הנושא לא קודם, ועסקים רבים מצאו את עצמם בקריסה כלכלית או על סף פשיטת רגל. בימי הקורונה כל חודש, שבוע ואפילו עוד יום ללא הכנסה משמעותיים מאוד לקיומם של עסקים רבים.

היום מקבלים חלק מהעסקים הללו מענה בדמות קרן ההלוואות הייעודית.

בדברי ההסבר לבקשה שהגיש שר האוצר ישראל כ"ץ, צוין כי "מניתוח הבקשות לקבלת הלוואה עד כה עלה כי ישנם עסקים שאינם מקבלים מענה באמצעות מסלול ההלוואות הקיים בקרן הייעודית שהוקמה לצורך ההתמודדות עם משבר הקורונה, נוכח רמת הסיכון הגבוה יותר המאפיינת את פעילותם והקשיים המלווים את חזרתם לפעילות שוטפת, בשל המצב. כך, מוצע להקים בקרן מסלול ייעודי לסיוע בערבות מדינה גבוה יותר, שיאפשר לגופים הממנים המעמידים הלוואות במסגרת הקרן, ליטול את הסיכון הנדרש ולהעמיד הלוואות גם לעסקים אלה".

על-פי הצעת האוצר שאושרה, במסגרת הקרן לעסקים בסיכון, תעמיד המדינה ערבות בגבוה של עד 60%. לצורך כך אישרה ועדת הכספים העמדת 2.4 מיליארד שקל כערבות מדינה, אשר תאפשר לגופים הממנים את הפעלת הקרן - הבנקים ולגופי האשראי להעמיד הלוואות של עד 4 מיליארד שקל. ההלוואות יועמדו לעסקים קטנים ובינוניים, שמחזור פעילותם פחת בתקופת המשבר ב-50% או יותר, ביחס למחזור בתקופה המקבילה אשתקד.

בנוסף אישרה הוועדה העמדת ערבות נוספת של 600 מיליון שקל, לשם העמדת הלוואות נוספות, בסכום של 4 מיליארד שקל במסלול הרגיל של הקרן.

לאחר אישור מנות ערבות אלה, עומד סך-כל מנות הערבות במסלול הרגיל לקרן שאישרה ועדת הכספים על 18 מיליארד שקל, ויחד עם המסלול לעסקים בסיכון, על 22 מיליארד שקל.

על-פי הנתונים שהגיש משרד האוצר לדרישת ועדת הכספים לקראת הדיון, בישראל קיימים כ-600 אלף עסקים, מתוכם פנו לקרן בבקשה לקבלת הלוואה כ-66 אלף עסקים, המהווים כ-11% מאוכלוסיית העסקים בישראל. נכון ל-14 ביוני נידונו כ-50 אלף בקשות לקבלת הלוואה (כ-76%) ואושרו כ-36 אלף בסכום של כ-13.5 מיליארד שקל - כך ששיעור האישורים עומד על כ-72% מכמות הבקשות שנידונו.

עוד הציג האוצר, לדרישת הוועדה, פילוח לפי אחוזי האישור לענפים השונים שביקשו הלוואות.

ח"כ עודד פורר ציין במהלך הדיון בוועדה כי יש עדיין נתונים שמוסתרים, ובהם נתונים על דחיית בקשות להלוואות. פורר תמך בבקשה לאישור התקציב תוך הסתייגות וציין: "אתמוך כי צריך להתקדם, אבל הנתונים שהגישו הם למי אישרו, אותי הרבה יותר מעניין את מי דחו. ככה נוכל לפלח מי הנפגעים. הנתון המטריד הוא שרק 11% מהעסקים רק פנו לבקשת הלוואה, העסקים פשוט לא מאמינים בנתיב הזה".

ח"כ ניר ברקת אמר כי זו אכן בעיה שאין את נתוני הדחייה, אשר עלולים לפגוע ביכולת לבחון האם הסיוע הנוסף יגיע למי שבאמת צריך. לדבריו, "ממה אנחנו מוטרדים, האם התוספת שאנחנו נותנים, תסייע. לכן חשוב לנו יותר לדעת מי לא קיבל? לא מענק ולא הלוואה, כי הוא בסיכון גדול בבנקים. אני מברך על המגמה של 60% בערבות מדינה, אבל אנחנו צריכים לוודא שאלא שלא קיבלו, יקבלו במסגרת הזו. לכן אנחנו צריכים את הנתונים - מי לא קיבלו".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, הוסיף: "ביקשנו לקבל נתונים על-מנת לוודא כי הפילוח פועל בכיוון הנכון, ומיד לאחר שקיבלנו אותם, שמתי זאת על סדר היום. אני מבקש את הפילוחים הנוספים שביקשו חברי הוועדה, לעניין מי אלה שלא קיבלו. יש שורה של צעדים שבידינו וברצוננו לקדם וליזום גם פעולות שלנו כוועדה. יש מערכת שלמה שהממשלה מפעילה. לצד זאת יש הרבה השגות על מה שקורה. נעקוב אחר הנעשה ונראה אם זה משיג את מטרתו".

צרו איתנו קשר *5988