הירוקים ניצחו: תוכנית הבנייה באפולוניה תועבר לדיון נוסף בעליון

בית המשפט העליון החליט היום (ד') לקבל את עתירת עמותת אדם טבע ודין, תושבים ועיריית הרצליה, ויאפשר דיון נוסף בתוכנית הבנייה המוצעת באזור אפולוניה בהרצליה. מדובר בהחלטה די נדירה שהופכת פסק דין קודם. הדיון הבא יקבע אם נדרש סקר סיכונים לפני שמאפשרים את מימוש התוכנית.

תוכנית הבנייה המדוברת מכונה "תמ"ל 1004א'" ומתייחסת למתחם הממוקם צפונית לשכונת נוף ים בהרצליה, דרומית לשטחי רשפון וגעש, בין כביש 2 במזרח לחוף הים התיכון במערב.

אחד הקשיים המרכזיים בתוכנית הוא העובדה שחלק מהקרקעות ומי התהום המצויים במתחם מזוהמים כתוצאה מפעילות של מפעל תע"ש שפעל במתחם בעבר. על-פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה, יש כמה שלבים לטיפול בקרקע מזוהמת: סקר היסטורי בודק מה היו החומרים שזיהמו את השטח, סקר קרקע שכרוך בקידוחים ובודק את האדמה, וסקר סיכונים בוחן את ההשפעות של הזיהום. רמת הניקוי של השטח קשורה לאופי יעודי הקרקע המתוכננים.

תמ"ל 1004א' מבוססת על תוכנית ישנה יותר, שקודמה בראשית הדרך על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הרצליה ובהמשך על-ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל-אביב. אלא שהליכי התכנון לא הושלמו, ובספטמבר 2014 הוכרז המתחם כמתחם המועדף לדיור על-פי סעיף 3 לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור.

בדצמבר 2014, כשלושה חודשים לאחר ההכרזה על המתחם כמתחם מועדף, התקיימה ישיבת "שולחן עגול" בהשתתפות שורה של גורמים; וכעבור חודש התקיים דיון שני בנושא, לאחר שהופצו בקרב חברי הוותמ"ל חווֹת-דעת של מתכננת הוועדה והיועצים המקצועיים.

בתום הישיבה הוחלט לאמץ את התוכנית ולהפקידהּ, בכפוף למספר תיקונים. בין היתר נקבע כי יש לקבוע מהן הקרקעות החשודות כמזוהמות, וכי מתן היתרי בנייה בקרקעות אלה יותנה בעריכת סקר קרקע וסקר סיכונים ובהצגת תוכנית לטיפול במי התהום. עוד נקבע כי יוקם צוות מלווה שיקבע את סל הפתרונות בכל הקשור לשלביוּת הפיתוח והתשתיות; וכי יש לערוך תכנון מפורט בנוגע לפתרון התחבורתי המוצע בדמות מחלף בכביש 2.

בנובמבר 2015 פורסמה התוכנית להפקדה, ובהמשך לכך הוגשו עשרות התנגדויות על-ידי שורה ארוכה של גורמים, בכללם רשויות ממשלה, רשויות שלטון מקומי, שומרי הטבע והסביבה, בעלי חלקות שביקשו להזיז את הקו הכחול של התוכנית, מתנגדי הקמת המחלף על כביש 2 ו"שכנים" של המתחם.

בין היתר נטען כי התוכנית יוצרת כשלים תחבורתיים ובעיות ניקוז; אינה מתמודדת עם זיהום הקרקע; לא כוללת פתרון לאספקת מים לשכונה החדשה; פוגעת בערכי טבע; נעדרת תשתית עובדתית; ואינה מתאימה לתכנון במסגרת הוותמ"ל.

חוקר שמונה לצורך שמיעת ההתנגדויות דחה את מרבית טענות המתנגדים, בכללן הטענה כי חסר סקר סיכונים ותוכנית לטיפול בזיהום הקרקע, כי התוכנית אינה מתאימה לתכנון בותמ"ל, וכי סמכויות הועברו לצוות המלווה שלא כדין. מנגד, חלק מטענות המתנגדים אומצו על-ידי החוקר, בין היתר בנוגע להקמת המחלף. כן הומלץ כי מתן היתר בנייה יותנה באישור האגף לקרקעות מזוהמות במשרד להגנת הסביבה.

התנגדותה של רשות המים התקבלה גם כן, והומלץ כי תנאי למתן היתר בנייה או חפירה בקרקע יהא ביצוע סקר איתור מוקדי זיהום במי התהום וקבלת אישור רשות המים על השלמת החקירה והערכת היקף הזיהום, לצד הכנה, ביצוע והפעלה של תוכנית לטיפול במי התהום ובגזים העולים מהם בהתאם לצורך. עוד המליץ החוקר כי הקרקע המזוהמת לא תשונע בתחומיה הבנויים של העיר הרצליה.

בדיון נוסף שנערך ב-2016 בוועדת משנה של הוותמ"ל הוחלט לאשר את התוכנית תוך אימוץ חלק מהמלצות החוקר. ההמלצה לאמץ את עמדתה האמורה של רשות המים, נדחתה. עם זאת, נקבע כי תנאי למתן היתר בנייה או חפירה יהיה אישור סקר סיכונים על-ידי המשרד להגנת הסביבה; כי שטח שלגביו יימצא, על-פי סקר הסיכונים, שיש צורך בטיפול בקרקע, יידרש אישור המשרד להגנת הסביבה בהתייעצות עם רשות המים כי אין בזיהום סכנה לשימוש המוצע בהיתר; וכי מקום בו מתוכננות חפירה ובניית מרתפים, יידרש איטום נגד חדירת גזי קרקע במידת הצורך, אלא אם יתקבל אישור המשרד להגנת הסביבה כי אין צורך בכך. בסופו של דבר הוותמ"ל אישרה את המלצות ועדת המשנה להתנגדויות בכפוף לאי-אלו שינויים, והתוכנית המאושרת פורסמה.

התוכנית המאושרת, שנערכה על-ידי אדריכל יאיר אביגדור, בניהולה של חברת יהל מהנדסים, בשיתוף-פעולה בין רשות מקרקעי ישראל, רשות הטבע והגנים ועיריית הרצליה, כוללת שכונת מגורים בת כ-3,000 יחידות דיור, בתמהיל מגוון, לצד גן לאומי נרחב הכולל שטחי ארכיאולוגיה, שטחים פתוחים מסוגים שונים ושטחים המיועדים לשיקום. התוכנית כוללת כניסה חדשה להרצליה מכביש 2, אזור תעסוקה בהיקף של כ-50,000 מ"ר ושדרה עירונית ראשית המובילה מהשכונה אל כיכר פתוחה המהווה שער לגן הלאומי. לצד הכיכר מוצעים בתי מלון ושימושי מסחר שונים.

על החלטת הוותמ"ל לאשר את התוכנית הוגשו ארבע עתירות לבית משפט לעניינים מינהליים, על-ידי תושבי שכונות סמוכות ועמותת אדם טבע ודין; בעליהן של חלקות מקרקעין הנמצאות בתחומי התוכנית, שייעודן שונה ל"דרך" לצורך הקמת המחלף; הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הרצליה ועיריית הרצליה.

הדיון בארבע העתירות אוחד. בית המשפט לעניינים מינהליים קיבל את הערעורים וקבע כי אישור תוכנית אפולוניה יבוטל, וכי התוכנית תשוב לשולחן הוועדה.

בחודש יוני 2019 ביטל בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב, שהורה על ביטול החלטת הוועדה הארצית לתכנון ובנייה של מתחמים מועדפים (הוותמ"ל) להפקיד ולאשר את התוכנית ועל החזרתהּ לדיון בפני הוותמ"ל, על-מנת שזו תבחן מחדש אם להפקידהּ לאחר שתקבל לידיה סקר סיכונים מלא.

ההחלטה שהתקבלה היום מגיעה בעקבות בקשה לדיון נוסף בפסק הדין של בית המשפט העליון.

יעל דורי, המתכננת הראשית של עמותת אדם טבע ודין, מברכת על ההחלטה: "להפתעתנו התקבלה היום החלטה שהופכת את פסק הדין הקודם של בית המשפט העליון וקובעת כי אכן יהיה דיון נוסף בסוגיית סקר הסיכונים לפני שמאשרים את התוכנית. זה משהו שלא קורה הרבה, וזה אומר שיש הכרה בחשיבות בכל שבריאות הציבור היא מעל הכול".

ראש עיריית הרצליה, משה פדלון, בירך על החלטת בית המשפט העליון ומסר: "הבטחתי וקיימתי. אמשיך להיאבק למען שמירה על הטבע וחופי הים של הרצליה". 

עו"ד חיה ארז, שייצגה את התושבים יחד עם עורכי הדין אורלי אריאב וחגי קלעי, מסרה  בתגובה: "אנחנו מברכים על ההחלטה לקיים דיון נוסף בעניין אפולוניה, ולהחלטה הזו יש חשיבות אדירה. ראשית, היא נותנת סיכוי להצלת השטח הערכי והמיוחד של אפולוניה. שנית, בדיון הנוסך תיבחן ההחלטה הקודמת, שעל-פיה אפשר לאשר תוכנית בנייה על קרקע מזוהמת למרות שלא נערך בשטח עדיין סקר סיכונים, שהוא חיוני כדי לקבוע מה השימוש שאפשר לעשות בשטח, בלי לסכן את בריאות הציבור. מדובר בקביעה שיכולה להוביל להחלטות תכנוניות רעות, כיוון שהמשמעות שלה היא שהרשויות יכולות לקבל החלטות על בסיס סברות והשערות במקום על בסיס מידע אמיתי. הבעיה היא שאם בדיעבד יסתבר כי המידע שינה את התמונה - יהיה קשה עד בלתי אפשרי לשנות את התכנון".