מה שצ'רצ'יל וסינגולדה הבינו על ניהול

הכירו את המנהיגות הנרטיבית של העולם החדש: רגישה, אמפתית, מודעת לכוחן של הרשתות החברתיות ויודעת לספר סיפור

איור: חן ליבמן
איור: חן ליבמן

חנוק מדמעות עמד הנס ווסטברג, מנכ"ל ווריזון, מול עובדי החברה (בשיחת וידיאו) ודיבר על המהומות בארה"ב: "אני מלא עצב וחרטה אל מול גל השנאה. אנחנו נמשיך להאמין שגיוון והכלה הופכים את העולם לטוב יותר".

בעולם שברירי הנסדק מול עינינו, בין משבר הקורונה למהומות האלימות בארה"ב, נולדת המנהיגות העסקית של העולם החדש: רגישה, אמפתית, אכפתית ומודעת לכוחה העצום של המדיה הדיגיטלית והרשתות החברתיות, ולהשפעתם של סיפורים מעוררי השראה.

"הבטן שלי כואבת. הימים האחרונים הזכירו לנו כמה עמוקים הליקויים בחברה שלנו ועד כמה שבורה המערכת. אני מעודד אתכם לדבר, להביע את עצמכם, להיות פעילים בקהילות שלכם, להיות מעורבים ביצירת השינוי. היו אתם השינוי". כך כתב אמיר אורעד, מנכ"ל סייסנס, בלינקדאין וצירף את המכתב שכתב לעובדי החברה. "אני עומד מאחורי כל מי שיבקש להפגין, אדאג שלא יורידו לכם ימי חופש ולא יפגעו בכם בשום צורה", הוסיף מילים תומכות ומחזקות.

מאז שחר ההיסטוריה, מנהיגות נרטיבית או רעיונית Thought Leadership)), הייתה הכוח שסחף שבטים, עמים ומדינות. למילים של המנהיגות, במיוחד בימי משבר, יש כוח עצום והן יכולות לעזור לנו להתאושש, לקום על הרגליים ולאסוף את עצמנו מחדש, או לרסק אותנו לרסיסים.

סיפורים הם הדלק של הנשמה והתודעה שלנו. הם מרימים אותנו, מנחמים אותנו ומספקים לנו סיבה והצדקה לקיומנו. סיפור טוב הוא כלי טרנספורמטיבי רב עוצמה. כשהרבה אנשים מתחברים לנרטיב משותף נוצרת רוח משותפת וגאוות יחידה. וכשמחברים את הסיפור המשותף לכלים של מדיה דיגיטלית ורשתות חברתיות - נוצר כוח "צנטריפוגלי" שמסוגל לרתום, להאיץ וליצור שינויים משמעותיים באנשים, בקהילות ובארגונים.

"סיפור מסופר היטב" על-ידי האדם הנכון, בטיימינג הנכון, המופץ בפלטפורמות הדיגיטליות, הוא הכלי היעיל, רב העוצמה והטוב ביותר שמנהיגים ומנהלים יכולים לבחור היום כדי להוביל אסטרטגיות צמיחה עסקיות בתוך הארגון ומחוצה לו. בהסתכלות על החברות המובילות של תקופתנו, נגלה שכולן בנויות על לפחות אחד מארבעת העקרונות האלה: מבוססות נרטיב סוחף, מובלות על-ידי משמעות, מבוססות טכנולוגיה ופלטפורמות דיגיטליות, ומוקפות בקהילות רבות עוצמה.

כשהמכתב של הממשל הפך לוויראלי

כשווינסטון צ’רצ’יל נדרש בזמן מלחמת העולם השנייה לבצע קיצוץ בתקציב התרבות לטובת תקציב הביטחון הוא שאל: "אז בשביל מה בכלל אנחנו נלחמים?". צ’רצ’יל בחר בציר הנרטיבי של "מי אנחנו". הוא הזכיר לאזרחי הממלכה המאוחדת, שהתרבות הבריטית רבת השנים היא משהו יקר ששווה להילחם עליו ואף למות למענו.

לפי דבריה של אחת היועצות הבכירות למנהיגות נרטיבית, קריסטין קוונה סימונס (Christine Cavanaugh-Simmons), רוב המנהיגים והמנהלים בעולם, בוחרים להנהיג מתוך אחד משלושת הצירים הנרטיביים הבאים:
לאן אנחנו הולכים? (נרטיב אסטרטגי).

מי אנחנו? (הזהות שלנו, מי אנחנו שואפים להיות).

מי אני? (מי אני כמנהיג וכחבר בקהילה שאליה אני שייך).

במהלך תקופת הקורונה, עקבתי בעניין רב ברשתות החברתיות אחר הנרטיבים שבחרו מנהלים.

אדם סינגולדה, מייסד ומנכ"ל טאבולה, בחר להדגיש את תפקידה החשוב של טאבולה במלחמה בפייק ניוז, שהחריף בתקופת הקורונה. סינגולדה בחר בנרטיב "לאן אנחנו הולכים?" כשהבטיח בראיון עמו שהחברה תילחם בכל כוחה בנזקים הנגרמים כתוצאה מהפצת תכנים שקריים ברשת.

אורן קניאל, מנכ"ל חברת אפספלייר, שיתף בלינקדאין שהוא למד מלקוחותיו בסין שמשמעות המילה "משבר" בסינית היא גם "הזדמנות", וסיפר שהתגלית הזאת מעוררת בו הרבה השראה. קניאל בחר להזכיר לעובדיו שעבורו וגם עבורם כל משבר הוא הזדמנות, ובכל קושי יש גם השראה. כמו צ’רצ’יל בזמנו, קניאל בחר בסוג הנרטיב השני - "מי אנחנו?", ומי אנחנו רוצים להיות בתוך המשבר.

הממשל הקנדי, בהנהגתו של ראש הממשלה ג'סטין טרודו, פנה לעובדיו במכתב ברוח האמפתיה וההבנה, ההכרחיות כל-כך לתקופתנו: "אתם לא עובדים מהבית, אתם בבית בשעת משבר, מנסים לעבוד. אל תנסו לפצות בשעות על חוסר היעילות, המצב מובן". המכתב הופץ בטוויטר על-ידי אחד העובדים והפך לוויראלי תוך יממה.

אמפתיה בימי משבר היא נרטיב ארגוני נהדר. גם הממשל בקנדה בחר בנרטיב של "מי אנחנו?" ואיזה מעסיק אנחנו בוחרים להיות עבור עובדינו בשעת משבר.

ואי אפשר שלא להזכיר את המכתב המפורסם שכבש את הרשתות, של בריאן צ’סקי, מנכ"ל Airbnb, למפוטרי החברה, שנפתח במילים "אני כל-כך מצטער. אנחנו חווים את אחד המשברים הקשים בעולם". לפטר 1,500 עובדים זה אסון. אבל הדרך שבה בחר צ’סקי לתקשר את המשבר למפוטרים, לנשארים, ללקוחות ולשוק כולו, היא בית ספר לאנושיות ולניהול הנרטיב הארגוני, גם כשהוא קשה.

צ’סקי בחר בנרטיב "מי אני?". איזה אדם אני בתוך האסון הזה. כואב, אמפתי, מלא חמלה ומגויס לעזור. זה סוג המנהיגות העסקית שאנחנו זקוקים לה עכשיו: רגישה, אמיצה, מוסרית, מלאת אמפתיה ונותנת כתף אמיתית.

מה ההון הנרטיבי שלכם?

מנהיגי ומנהלי העולם החדש ערים לעובדה שלצד ההון הכספי של החברה, מתקיים ההון הנרטיבי שלה, או ה"הון הסימובלי" כפי שכינה אותו הסוציולוג הצרפתי פייר בורדייה Bourdieu)). ההון הזה אינו חומרי או כלכלי. זהו הון מופשט, סמלי, חברתי, ערכי ותרבותי. הוא בנוי מרצף של מסרים, סיפורים ותכנים המופצים באופן מקרי או אסטרטגי ובונים מוניטין ותפיסה של כל חברה, ארגון או מדינה.

בעידן של "כלכלת תשומת לב", בעידן של שקיפות והשפעה הולכת וגדלה של הרשתות החברתיות, ביסוס ההון הנרטיבי-סימבולי וניהולו באופן אסטרטגי ומדיד הכרחיים לכל ארגון שמבקש לצמוח.

שלושה וקטורים משפיעים על חיינו בימים טרופים אלה ומושכים אותם לכיוונים שונים: הפוליטי - הדמוקרטיה הנלחמת על חייה מול שליטים רודנים;
החברתי - ההומניות האנושית שהתגלתה בשיא יופיה במחאות Black Lives Matter ו-MeToo, והכלכלי - משבר הקורונה שההתאוששות ממנו לא נראית באופק. בין שלושתם, יצטרך כל ארגון לבסס את הנרטיב שאותו הוא מוביל מול כל בעלי העניין שלו מבית ומחוץ.

משברים באים ועוברים, אבל הנרטיב שבחרתם יישאר, והוא זה שייתן את הסיבה לעובדים וללקוחות להישאר גם בזמנים קשים.

אימי עירון, likearainbow, היא מומחית בניהול הנרטיב הארגוני בעולם הדיגיטלי. פרסומאית ואשת קריאייטיב בעברה, שותפה־מייסדת של אתר הנשים והבלוגים סלונה

ברוכים הבאים למדור הניהול החדש של מגזין G. על המדור הזה עמלנו עוד לפני תקופת הקורונה מתוך מחשבה שהמוסף השבועי של "גלובס" יכול וצריך להוות במה עיתונאית רלוונטית לאוצרות של ידע בתחומי הניהול, ומתוך רצון להציג מגמות עדכניות, כלים חדשניים ומקורות השראה למנהלים בדרגים שונים.

ואז הגיעה הקורונה. ומתוך הכאוס התעסוקתי התחדד עוד יותר הצורך לייצר בית שירכז מגמות ניהוליות שונות ויסייע בקבלת החלטות.

המדור שאותו אתם קוראים כעת הוא הסנונית הראשונה, מעין גרסת בטא שתלך ותתרחב עם הזמן. נשמח לתגובות, הארות והצעות: g@globes.co.il