שר האוצר מחזיר לשולחן את שינוי מודל התמיכה בחקלאים

ישראל כ"ץ הנחה את אגף התקציבים במשרדו לגבש כוללת למעבר לתמיכה ישירה בחקלאים, במקביל לביטול מכסים על יבוא פירות וירקות • החקלאים מצדם לא מתלהבים וחוששים ממחטף

ישראל כ"ץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ
ישראל כ"ץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ

שר האוצר ישראל כ"ץ מעוניין לשנות את המודל החקלאי בישראל ולעבור לתמיכה ישירה כנגד הסרת מכסי מגן על מוצרי חקלאות מיובאים. אם וככל ששר האוצר יצליח בכך, הוא מקווה כי זה יאפשר לרשום על שמו הישג של הוזלה של מחירי הפירות והירקות בישראל, שנמצאים במגמת התייקרות בשנים האחרונות.

במסגרת זו, השר כ"ץ הנחה את אגף תקציבים באוצר כי יכינו תוכנית שכוללת מעבר לתמיכה ישירה בחקלאים על פירות וירקות, וזאת במקביל לביטול רוחבי של מכסים. ככל הידוע, בכוונת השר להביא להעלאת התכנית כבר במסגרת חוק ההסדרים בתקציב 2020. לשם כך, התוכנית אמורה להיות מוגשת לשר האוצר עד תחילת השבוע הבא.

המתווה המתגבש צפוי לכלול ביטול מכסים על מגוון רחב של ירקות ופירות, כשבאוצר מכוונים להורדה כללית אך לא מוחלטת של מכסי המגן לאפס, הגם שישמרו על מספר בודד של סוגי ירקות ופירות שעליהם לא יבוטלו מכסי המגן. זאת, במקביל לתשלומי תמיכה ישירה בחקלאים לפי דונם. תוכנית שכזו עשויה לעלות למדינה מאות מיליוני שקלים בשנה, ולהתפרש על פני עשור לפחות. לצד זאת, ההערכות הן כי כל משק החי לא ייכלל במסגרת התכנית הנוכחית, כך שמשקי החלב, הביצים, הבשר והעופות אינם חלק מהיוזמה. עוד השבוע צפויים להתקיים דיונים בנושא בין נציגי משרד האוצר לבין נציגי משרד החקלאות.

על רקע התוכנית המתגבשת באוצר, החקלאים חוששים מרפורמה חפוזה שתעבור במסגרת חוק ההסדרים, וגורסים כי עדיפה רפורמה מדורגת שתתחיל בפיילוט, ותאפשר לשוק המקומי ללמוד את השיטה. לתפיסתם, על רפורמה שכזו להתפרש על פני 10-15 שנים, כך שהיא תאפשר ודאות לענף ותמנע השפעה של שינויים פוליטיים וחילופי ממשלות. מוקדם יותר השבוע נפגשו ראשי ענף החקלאות עם נציגי משרד החקלאות כדי להכין מענה לתכנית שהאוצר צפוי להציג.

בשנים האחרונות, ובשונה מישראל, עברו מדינות ה-OECD למודל של צמצום תמיכות שמעוותות את החלטות הייצור והסחר. מגמה זו היא תוצאה של רפורמות במדיניות החקלאית לצמצום התמיכות המעוותות ומעבר לתמיכות שאינן משפיעות על החלטות הייצור או משפיעות בצורה מועטה בלבד.

בעקבות הסכם החקלאות של ארגון הסחר העולמי שנחתם לפני יותר משני עשורים, הפחיתו המדינות החברות בארגון את מכסי היבוא שלהן למוצרים חקלאיים והחלו בדיווח ובצמצום התמיכות התקציביות המעוותות. את התהליך הזה מוביל האיחוד האירופי, שהפחית מאוד את התמיכה במחירים שהוחלפה בתשלומי תמיכה ישירה לחקלאים. במקביל, גם ארצות הברית החלה לצמצם את רמת התמיכה בייצור ולהשתמש במנגנוני תמיכה מנותקים מן הייצור.

כיום, הכלי העיקרי לתמיכה בחקלאים באיחוד האירופי כיום הוא תשלומי תמיכה ישירה "מנותקים" הניתנים לדונם, ללא קשר מה המגדל מייצר בשטח הנתמך. התמיכה הישירה מספקת תמיכה בסיסית בהכנסות החקלאים, כאשר החלטות הייצור של החקלאים מתקבלות לפי תנאי השוק ועלויות הייצור, בלי לפגוע ביעילות הכלכלית. החסרונות העיקריים הם עלות תקציבית גבוהה ו-"חוסר המיקוד" של התמיכה: התמיכה הישירה מתבססת על שטח הגידול, לכן כל החקלאים נהנים ממנה ובעיקר החקלאים הגדולים, ללא קשר לקידום מטרה קונקרטית. 

צרו איתנו קשר *5988