אחת ההפתעות הגדולות בנוגע לוויירקארד - חברת הפינטק הגרמנית שהודתה כי בדתה שני מיליארד אירו במאזניה והכריזה אתמול על פשיטת רגל - היא שבכלל מדובר ב"הפתעה". הדבר נכון לא רק לגבי החברה עצמה, שדיווחים על שיפוץ־מאזנים, חשבונות נאמנות ריקים וחוסר שקיפות מלווים אותה כבר יותר מעשור אלא גם לגבי גרמניה בכלל.
העובדה שהפרשה אירעה במדינה שאמורה להיות מעוז החוק והסדר הפיננסי, אך שבה אירעו בשנים האחרונות שורת מקרי הונאה ושוחד, מציירים תמונה שונה לגמרי לגבי התרבות התאגידית והציות לחוק, לעומת התדמית המקובלת שלה.
"חשבנו שזה יכול לקרות, אבל לא כאן בגרמניה", מיצה השבוע שר הכלכלה הגרמני, פיטר אלטמאייר, את תגובתם של רבים ברחבי העולם לפרשה, שבמסגרתה חשודים המנכ"ל ובכירים נוספים בהצגת מאזנים כוזבים ו"ניפוח" של שווי החברה. אלא שדבריו של אלטמאייר עשויים להתפרש כהיתממות. לחברות ולתאגידים גרמניים יש היסטוריה "מלוכלכת" בכל הנוגע לעבירות הכוללות מרמה, שוחד וזיוף מסמכים.
אותה תחושת "הפתעה" נרשמה בגרמניה ב־2006, אז פשטו הרשויות על משרדי תאגיד הענק הגרמני סימנס, כחלק מחקירה שמצאה בסופו של דבר עדויות לכך שהחברה פעלה באופן שיטתי לשחד כל גורם אפשרי ומשפיע ברחבי העולם כדי לקדם את עסקיה. היה מדובר בהפתעה משום שכלפי חוץ, סימנס מינתה מנהלים האחראים לציות לחוק ולשקיפות תאגידית וגיבשה נהלים ברורים. היא אפילו נבחרה להיות שותפה של הסניף הגרמני של ארגון טרנספרנסי אינטרנשיונל, הנלחם בשחיתות, בשל התקנות נגד שוחד שאימצה.
אבל בתום החקירה התברר, לפי נתוני אותו ארגון עצמו, כי החברה הוציאה לא פחות מ־1.4 מיליארד דולר במהלך כעשור וחצי על שוחד לבכירים במגזרים הציבוריים ובממשלות של מדינות ברחבי העולם, במה שהיה חלק מ"מדיניות עסקית שיטתית". בישראל הייתה מעורבת חברת־הבת הישראלית שלה בפרשת שחיתות, והודתה ב"קשירת קשר לביצוע פשע" בעקבות העברת מיליוני אירו לבכירים בחברת החשמל. השופט לשעבר דן כהן, שנמלט לפרו, הודה בעבירות שוחד במסגרת הפרשה, לאחר שקיבל מיליוני שקלים מהחברה הגרמנית, ונידון לשש שנות מאסר. בגרמניה יצאה "סימנס" מהפרשה ללא מאסרים לאף אחד ממנהליה, כשהיא משלמת כופר בשווי מיליארדים לממשלת ארה"ב תמורת המשך הפעילות במדינה.
כמה שנים לאחר מכן, ב־2015, נרשמה הפתעה דומה בגרמניה ובעולם, כשנחשף כי אחת מהחברות הגרמניות הגדולות ביותר - ענקית הרכב פולקסווגן - רימתה באופן שיטתי את הרשויות בנוגע לפליטות גזים מזהמים ממנועי הדיזל שלה.
"פולקסווגן", 2015 פרשת דיזלגייט / צילום: Associated Press
בתחילה החברה ניסתה למזער את הפרשה ולטעון שמדובר ביוזמה של מהנדסים זוטרים, אולם במהרה התגלתה מעורבות לכאורה של שדירת ההנהלה הבכירה ביותר בפרשה, כולל המנכ"ל מרטין וינטרקורן. למרות זאת, ולמורת רוחם של רבים בציבור הגרמני, אף מנהל גרמני של החברה לא נידון עד כה למאסר במדינה, והפרשה עדיין מתנהלת בעצלתיים, חמש שנים אחרי שנחשפה. מי שבכל זאת שילם את המחיר על הפרשה, היה אחד המנהלים הגרמנים, שאיתרע מזלו לעבור בפלורידה במהלך חופשה. הוא נעצר מיד על ידי הרשויות האמריקאיות, ונידון לשבע שנות מאסר.
"אין מספיק הרתעה בגרמניה"
האם הסיבה לכך היא שהסביבה העסקית בגרמניה אינה מרתיעה מספיק מעבירות על החוק? "זה נכון שהענישה בגרמניה על פשעים כלכליים, ובמיוחד פרשיות שחיתות שנוגעות לשוק הפיננסי, היא נמוכה מאוד בהשוואה לנעשה בארה"ב", אומר ל"גלובס" פרופ' הנינג צילש, מומחה לשקיפות תאגידית, מבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת לייפציג.
"אין מספיק הרתעה בגרמניה, לעומת המצב במדינות אחרות, ואולי אנחנו צריכים להחמיר את החוקים", אומר צילש. לדבריו, הדבר נובע באופן היסטורי מאופיו של שוק ההון הגרמני. "בארה"ב ישנה מעורבות רבה יותר של הציבור בשוק ההון. הציבור הרחב משקיע בבורסה כדי לנסות ולגבש לעצמם פנסיה בגיל מבוגר, לצבור חסכונות; בגרמניה וביתר אירופה, עם זאת, באופן מסורתי הציבור אינו משקיע רבות בשוק המניות, והשחקנים הממנים את החברות הנסחרות בו הם לרוב בנקים וגופי השקעות מוסדיים, כך שקשה להשוות את החקיקה והענישה באירופה לעומת החקיקה בארה"ב".
פרופ' צילש חוקר בשנים האחרונות את המאזנים והדוחות הכספיים שמפרסמות חברות ציבוריות בגרמניה, ואף יזם "תחרות" שבה בוחרת האוניברסיטה, ביחד עם מגזין עסקי, את ה"כוכבים" של השקיפות התאגידית. "מבחינת החוקים", הוא אומר, "גרמניה היא אחד המקומות שבהם נדרשת השקיפות הרבה ביותר באירופה ובעולם בכלל".
בפועל, עם זאת, הוא אומר שהכתובת הייתה חלקית על הקיר כשמדובר בוויירקארד. "ראינו תופעה מוזרה - למרות שהחברה הפכה בהדרגה לאחת החברות הגדולות בגרמניה, מבחינת מידע היא דורגה אצלנו תמיד בתחתית הטבלה, לא במקום שבו היית מצפה לראות חברה שנכללת ב־30 חברות ה־DAX הגרמני".
גם בחינת הדירוג העכשווי של ארגון טרנספרנסי אינטרנשיונל מציגה את גרמניה כמקום כמעט נטול שחיתות, במקום ה־9 העולמי מתוך קרוב ל־200 המדינות הנסקרות במדד. ואולם, כפי שהוכיחה בעבר איסלנד - שהייתה בראש הדירוג לפני שהבנקים שלה הביאו לפשיטת רגל של המדינה כולה בעקבות שורת מקרי מרמה והרצת מניות - המדד אינו משקף את הסיכון בתרבות עסקית, שבה קשרים אישיים והעלמת עין מחליפים שוחד העובר במעטפות מיד ליד.
הרשויות התגייסו למאבק בתרבות השוחד
עוד לפני פרשת "סימנס", התגייסו הרשויות בגרמניה למאבק בתרבות השוחד שפשתה בחברות גרמניות, במיוחד בפעילות שלהן בחו"ל. לתופעה הזו תרמה בהחלט העובדה שעד שנת 1999, תשלומי שוחד במדינה זרה נחשבו בגרמניה ל"הוצאה עסקית" המוכרת במס.
לפי ארגון ה־OECD, בדו"ח שפורסם לפני שנתיים, גרמניה התקדמה משמעותית במאבק בתופעה זו. עם זאת, הדו"ח מציין כי מאז 1999 תועדו 67 מקרים של תשלומי שוחד מצד תאגידים גרמנים לגורמים זרים, ורק ב־17 מהם נגזרו עונשי מאסר על מעורבים כלשהם.
נתון זה אולי מוסבר בכך שגם אחרי הרפורמה המקיפה שעברה סימנס מבחינת הציות לחוק ותשלומי הכופר שלה, תאגידים גרמנים אחרים מצאו פרצות כדי להמשיך ולנהל עסקים בדרכים מפוקפקות. תאגיד תיסנקרופ, ששמו נקשר לפרשיות שחיתות ושוחד סביב עסקי הצוללות כמעט בכל המדינות בהן פעל - מדרום אפריקה וטורקיה ועד יוון (בה הורשע שר ההגנה בפרשת שחיתות ונידון למאסר) - השתמש לכאורה בנציגים מקומיים, שאינם עובדי החברה, כדי להתחמק מהחוקים הגרמניים המחייבים את התאגידים הגרמנים.
"תיסנקרופ", 2005-2017 / צילום: Associated Press
כך פעלה תיסנקרופ בישראל, על פי החשד, גם בפרשת הצוללות ("תיק 3,000"), בה מואשם נציג החברה בישראל, מיקי גנור, בהעברת שוחד לשורת בכירים בממסד הביטחוני והממשלתי. זאת, במטרה לקדם את עסקי הספינות והצוללות של התאגיד. התאגיד חזר והבהיר כי הוא עצמו אינו חשוד במעורבות בפרשה.
סימנים לחוסר־יושרה אינם נמצאים רק במגזר הציבורי בגרמניה, אלא גם בפרטי. בחודשים האחרונים צפה פרשה הדומה לוויירקארד - אך בקנה מידה קטן הרבה יותר - סביב יצרנית צינורות פלדה באיכות גבוהה, שנרכשה ב־2017 על ידי ברקשייר האת'וויי שבשליטת וורן באפט.
וורן באפט / צלם: רויטרס
גם האורקל מאומהה נפל בפח
ה"אורקל מאומהה" שילם כ־800 מיליון אירו תמורת החברה, אך במהרה גילה, כפי שפסק לפני כשנה בית משפט בניו יורק, שהחברה "ניפחה באופן מלאכותי" את ההכנסות שלה בעזרת פוטושופ והזמנות קודמות. עובדיה פשוט הדביקו סמלים של חברות קיימות שליקטו מהאינטרנט על הזמנות ישנות. שוויה האמיתי של החברה עמד ככל הנראה על 200 מיליון אירו, והחברה האמריקאית דורשת כעת החזר של יותר מ־600 מיליון.
בעבור רבים בגרמניה, פרשת וויירקארד מסמלת את העובדה כי משהו רקוב בשוק ההון של המדינה, וכי הרשויות צריכות להתעשת. העובדה כי מנכ"ל החברה מרקוס בראון, אוסטרי במקור, נעצר באופן מהיר, בניגוד למה שקרה במקרים קודמים, מעודדת אותם. ואולם העובדה כי בילה לילה אחד בלבד במעצר לפני ששוחרר בערבות של חמישה מיליון אירו - כסף קטן בעבור המנהל שמימש את מניות החברה במהלך קריסתה ב־155 מיליון אירו - מעודדת פחות.
בעוד שמדובר בכשל רב־מערכתי של מערכות הפיקוח בגרמניה, הארגון הלא־ממשלתי פיננץ־ווטש (Finanz-Watch) מאשים בתרמית גם את המצב החוקי הנוח בגרמניה מבחינת חוסר האחריות של חברות רואי החשבון המלוות את התאגידים הגרמנים. במקרה של וויירקארד מדובר בחברת EY (לשעבר ארנסט את יאנג) שחתומה על דוחות החברה בעשר השנים האחרונות. עד החודשים האחרונים EY לא הצליחה לאתר את התרמית, שהגיעה לפי החשד עד לכדי "המצאה" של רבע מנכסי החברה. "התביעות נגד החברה אולי בדרך", אמר הארגון, "אבל מבחינה משפטית ל־ EY אין יותר מדי מה לדאוג. האחריות של מבקרי החשבון המלווים תאגידים גרמניים צריכה לעבור רפורמה, משום שרק כך 'השומרים של השוק הפיננסי' יקחו את תפקידם ברצינות".
האם הרגולוטר הגרמני התרשל בתפקידו?
הארגון גם מאשים את הרשות המפקחת על הפיננסים בגרמניה (BaFin) בהתרשלות בתפקידה. "אנחנו צריכים חקירה מיוחדת שתתמקד ב־BaFin", מסר ל"גלובס" ד"ר גרהארד שיק המוביל את פיננץ־ווטש" "פרשת וויירקאד היא עוד דוגמא לכישלון השיטתי של סוכנות זו בהתמודדות עם מצבים מורכבים... לא יכול להיות שספק תשלומים גדול כמו ויירקארד נכנס ל־DAX, ואף אחד אינו בודק כיצד לפקח עליו באופן יעיל", הוסיף שיק.
בינתיים, נראה שהמסר הסמוי והסלחני כלפי התאגידים הגרמניים נמשך. אחת ההפתעות של הימים האחרונים היא שאחרי ש"ויירקארד" הודתה ב"שיפוץ" המאזנים שלה ואחרי שהמנכ"ל שלה נעצר בחשד למרמה וכל שכבת ההנהלה הבכירה פוטרה או מבוקשת לחקירה - החברה עדיין נשארת חלק ממדד DAX30, החברות המשמעותיות ביותר בגרמניה שמייצגות את שוק המניות. עוד לפני הודעתה היום על פשיטת רגל, הבהירה הבורסה הגרמנית כי "בחינה מחדש" של מעמדה של החברה תיעשה רק בספטמבר הקרוב. היום הפכה החברה לראשונה ממדד יוקרתי זה שהגיעה לחדלות-פירעון, ובכך נכנסת הבורסה הגרמנית לשטח לא־ממופה. לא ברור מתי ואם תסולק מהמדד.
פרופ' כריסטיאן שטרנגר, עמיתו של פרופ' צילש מאוניברסיטת לייפציג, הביע זעם בימים האחרונים על עצם הישארותה של החברה במדד, ועל המסר שזה משדר. "כל חברה שאינה מסוגלת לספק דו"ח כספי בסוף השנה - צריכה להיות מסולקת מיידית מהמדד היוקרתי", אמר.
עכשיו, אחרי פשיטת הרגל המהדהדת, חשבון הנפש של הבורסה הגרמנית, הרגולטור הגרמני, חברות ראיית החשבון הבינלאומיות וחברות הדירוג, רק מתחיל.
היסטוריה ״מלוכלכת״ של שחיתויות תאגידיות
ב-1999 גרמניה הפסיקה להכיר בשוחד בחו"ל כ"הוצאה מוכרת במס". מאז תועדו 67 מקרים של שוחד. רק ב-17 מהם נגזר עונש על המעורבים
פרשת דיזלגייט
פולקסווגן, 2015
החברה ביצעה מניפולציה בפליטת הגזים של מנועי הדיזל, המפחיתה אותן במהלך בדיקות
תוצאה: אף מנהל בגרמניה לא נידון למאסר ועדיין מתנהל מו"מ על הפיצוי ללקוחות
שוחד מסביב לעולם
סימנס, 2008
החברה שיחדה גורמים ברחבי העולם בסך כולל של 1.4 מיליארד אירו
הקשר הישראלי: סימנס הודתה ב"קשירת קשר לביצוע פשע" בחברת החשמל
תוצאה: החברה שילמה 1.6 מיליארד דולר לממשלת ארה"ב כדי לשוב ולקבל אישור פעולה במדינה
בישראל: קנס של 60 מיליון שקל
ים של שחיתויות
תיסנקרופ, 2005-2017
עסקי הצוללות של הקונצרן נקשרו לשחיתויות בדרום אפריקה, טורקיה, סינגפור ויוון
הקשר הישראלי: נציג החברה מיקי גנור חשוד בשוחד במערכת הביטחון והממשל לטובת קידום עסקיה
תוצאה: שר ההגנה ביוון נכנס לכלא; במקומות אחרים התנהלו הליכים משפטיים נגד הנציגים
התרסקות על המסלול
שדה תעופה בברלין, 2012
כחודש לפני שהנמל היה אמור להיפתח התגלו ליקויי בטיחות שהביאו לדחיית הפתיחה. השדה עדיין סגור. ועדת חקירה מצאה מספר מקרי שוחד
תוצאה: נפתחו הליכים משפטיים נגד נציגי הנהלת השדה וקבלנים מקומיים
שדה תעופה בברלין, 2012 / צילום: Associated Press
האורקל לא חזה את הזיוף
וילהלם שולץ, 2016
חברה גרמנית לייצור צינורות זייפה מסמכים בפוטושופ כדי לנפח את המחזור לפני מכירתה לברקשייר-האתאווי ב-800 מיליון אירו. ביהמ"ש קבע כי היא לא שווה יותר מ-200 מיליון
תוצאה: החברה הגרמנית הודיעה כי תערער על החלטת בית המשפט
המיליארדים "נעלמו" בפיליפינים
וויירקארד, 2020
החברה "המציאה" 1.8 מיליארד אירו בחשבונות בנק בפיליפינים
תוצאה: חקירה פלילית נפתחה ומנכ"ל החברה נעצר והחברה הודיעה על פשיטת רגל
כתבות
ני"ע
