אולי הפעם? אלה עיקרי חוק ההסדרים המתוכנן. במרכזו: רפורמה גדולה בייבוא מזון וברישוי עסקים

פתיחת המשק לתחרות, הסרת חסמים ומאבק ברגולציה, עידוד התעסוקה והפריון, התייעלות בשירות הציבורי פרויקט המטרו ושדרוג היכולות בתחום התשתיות - אלה היעדים שמסמן האוצר במסגרת חוק ההסדרים הקרוב. ברשימת המטרות שסימן האוצר אפשר למצוא לא מעט שמות מוכרים ותחומים שהניסיונות לחולל בהם רפורמות עד היום לא צלחו: רישוי עסקים, ייבוא מקביל של מוצרי מזון, מכון התקנים ואחרים.

בנוסף, נכללות בחוק ההסדרים הצעות לקידום נושאים שהאוצר מייחס להם חשיבות מאקרו כלכלית: העברת שירותים ממשלתיים לדיגיטל; איחוד תשתיות דיגיטליות בין משרדי הממשלה; הרחבת תשתיות ההכשרה המקצועית והגדלת מספר המהנדסים האזרחיים; ביטול מכסים על פירות וירקות ומעבר לתמיכה ישירה בחקלאים; האצת פריסת רשת הסיבים האופטיים ברחבי הארץ ועוד.

חלקים מטיוטת החוק הועברו היום למשרד המשפטים והחוק עצמו יוצג לממשלה במסגרת הישיבה לאישור תקציב המדינה שאמורה להיערך ב-9 ליולי. לקראת הישיבה הציגו היום גורמים באוצר לתקשורת את עיקרי החוק המתגבש. מדובר בשורת רפורמות שזכו כבר לאישורם העקרוני של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כ"ץ.

אחד הנושאים החמים ביותר בחוק ההסדרים הוא ניסיון מחודש של האוצר להקל על מסלול הייסורים שעוברים בעלי העסקים בדרך להשגת רישיון עסק. מדובר בנושא שזוכה לתיעדוף מבחינת ראש הממשלה ושר האוצר על-רקע המצוקה הקשה שאליה נקלעו העסקים בשל משבר הקורונה.

סוגיית רישוי העסקים נחשבת לבעיית הבעיות של הרגולציה בישראל בשונה ממדינות מתוקנות מדיניות הרישוי בישראל לא נקבעת על-ידי מקבלי ההחלטו שרואים לנגד עיניהם את התמונה הכוללת כולל המשמעויות הכלכליות שלה. בישראל כל גורם מחליט למעשה על עצמו. דוגמה לכך מפקדי תחנות הכיבוי שיכולים להתנות תנאים ברשיון עסק על דעת עצמם. למשל, לחייב את בעלי העסק להתקין חלון, למרות שפתיחת החלון מנוגדת להנחיות משרד הבריאות.

לפני 12 שנה נחקק חוק רישוי עסקים המחייב כל בעל סמכות לתת רישיון לפרסם באופן פומבי את התנאים לקבל רישיון (מה שמכונה מפרטים אחידים). הבעיה בחוק הייתה כמובן ביישום - עד היום פורסמו כ-20 מפרטים אחידים מתוך רשימה של כ-200 סוגי מפרטים. כתוצאה מאי פרסום המפרטים לא ניתן ליישם את רפורמת המסלול הירוק שיזם ח"כ יואב קיש, כיום סגן שר הבריאות ב-2018. רפורמת המסלול הירוק מאפשרת לבעלי עסקים לקבל רישיונות על-בסיס תצהיר.

הניסיון הנוכחי של האוצר מתמקד בשלוש בעיות: אי פרסום מפרטים, הכנסת עודף תנאים לתוך המפרטים הקיימים והתעלמות של המפקחים מהמפרטים הקיימים. ההצעה של האוצר היא לקבוע מועדים אחרונים לפרסום מפרטים וכל רולגטור שלא יפרסם מפרט עד למועד הסופי - וועדת הסדרה בראשות משרד ראש הממשלה תפרסם את המפרט במקומו. אותה וועדה תבדוק ביוזמתה מדגם של רישיונות עסק ואם יתברר כי בעלי עסקים חוייבו בתנאים שאינם כלולים במפרט - הוועדה תוכל לבטלם.

רפורמה בתחום המזון הרגיש - מדובר בפרק המשך לרפורמה שנעשתה ב-2015 בתחום המזון היבש (רפורמת הקורנפלקס). המזון הרגיש הוא שוק גדול יותר מכפליים משוק המזון היבש - מדי שנה נמכרים בישראל מוצרי מזון רגיש בהיקף 54 מיליארד שקלים.

מטרת הרפורמה, שנעשתה בשיתוף פעולה עם סגן שר הבריאות הטרי ח"כ יואב קיש, היא לקצר את משך השהייה של מכולות מזון רגיש מיובא בנמל. כיום נאלצים יבואני המזון לשלם 300 דולר ליום לפרקי זמן של עד 21 יום שבהן המכולה ממתינה במחסני הנמל לאישורם של פקחי משרד הבריאות. עלות התשלום עולה לעתים על עלות המשלוח כולו ומביאה להכפלת מחיריהם של מוצרי המזון המיובאים. הצעת החוק מציעה לקבוע מסלולים מקוצרים ליבואני מזון אמינים, שיכולים להראות רקורד חיובי או מנגנוני פיקוח ובקרה הדוקים.

בשוק התמרוקים ינסה האוצר לבצע שוב רפורמה לאחר שהמהלך הקודם כשל, במידה רבה הודות לסחבת מצד משרד הבריאות. הרעיון הפעם הוא אימוץ המודל הרגולטורי השוויצרי אשר מבוסס על רגולציה עצמית של עוסקים, והסרת חסמים לייבוא מקביל והמותג הפרטי אשר מהווים מחוללי תחרות. באוצר מציינים כי כל ההקלות ייעשו תוך "שמירה על בריאות הציבור", אך לא ברור כיצד יש בכוונתם לפעול נגד גרירת הרגליים של משרד הבריאות.

רפורמה נוספת בתחום הגברת היעילות הכלכלית נוגעת לבנקאות פתוחה. שירות מידע פיננסי (API) מאפשר ללקוח להשוות עלויות של מוצרים שונים. חוק חדש יחייב גופים פיננסיים שונים להעביר מידע של לקוחות לגופים טכנולוגיים חדשניים, בהסכמתם של הלקוחות. הגופים החדשניים יוכלו להציג ללקוחות איזה שירותים פיננסיים הם צורכים, כמה בדיוק הם משלמים עליהם, כמה הם יכולים לחסוך אם יעברו לספק אחר ולמעשה להפוך ליועץ הפיננסי האובייקטיבי, הדיגיטלי האישי שלהם. באוצר אומרים כי מדובר למעשה במעין "ZAP בנקאי" אשר יחזק את הלקוחות אל מול הגופים הפיננסים, יקדם כניסת גופים פיננסיים טכנולוגיים מתקדמים (פינטקים) לשוק, יגביר את התחרות במערכת הבנקאית ויפחית את הוצאות משקי הבית והעסקים הקטנים למערכת הבנקאית.

תכנון ובנייה: לתמרץ  רשויות מקומיות לקדם בנייה צפופה במרכזי הערים באמצעות תכניות החדשות עירונית

בתחום התכנון והבנייה האוצר מתכנן שורת צעדים שיתמרצו רשויות מקומיות לקדם בנייה צפופה במרכזי הערים באמצעות תכניות החדשות עירונית. ב מסגרת חוק ההסדרים תכנית כוללת בתחום ההתחדשות העירונית. מטרת התכנית לאפשר תוספת משמעותית של יחידות דיור במרכזי הערים. השיטה המכונה In-fill מבוססת על מתן הרשאות תכנון וייזום ליזמים שיתחייבו להשלים את הליכי התכנון בפרק זמן מסוים. יזמים שיעמדו בהתחייבותם יקבלו את הקרקע בפטור במכרז (במחיר שייקבע על-פי שמאי) ויוכלו לבנות עליה בהתאם לתכנית.

בנוסף, מתכוון האוצר לאפשר לרשויות מקומיות לגבות היטל השבחה נוסף של 16% (בנוסף להיטל הקיים של 50%) באזורים מסוימים בעיר (ובאישור שר האוצר) שבהם תותר בנייה צפופה במיוחד. ההיטל הנוסף יוטל על יחידות שמעבר למכפיל. אם נניח המכפיל יעמוד על 4 אז  בתכנית של התחדשות עירונית שבה נהרסות 100 יחידות דיור ובמקומן נבנות 500 תוכל הרשות לגבות היטל של 66% על 100 היחידות שמעבר ל-400.  בנוסף מתכוון האוצר להפעיל את הקרן להתחדשות עירונית יחד עם מנהלות עירוניות שיתכללו את קידום ההתחדשות העירונית בתחומן. 

הצעדים הנוספים שמתוכננים במסגרת חוק ההסדרים

תכנית האצה למעבר לדיגטציה: 300 מיליון שקל יושקעו בהאצת המעבר של שירותים ממשלתיים לעולם הדיגיטלי. 100 מיליון שקל ישמשו לתהליכי המעבר עצמם, 100 מיליון שקל נוספים יושקעו בבניית תשתיות שיאפשרו חתימה אלקטרונית ויחסכו לאזרחים את צורך להגיש פיזית טספים חתומים. 100 מיליון שקל הנותרים יושקעו בפיתוח מערכי למידה מקוונת עבור מערכת החינוך, ההשכלה הגבוהה והחברות הממשלתיות.

במסגרת המעבר לעולם הדיגיטלי יקדם האוצר שינויי חקיקה רבים, ובהם רישום חובה של כתובת האימייל (מען דיגיטלי) והטלפון הנייד הן במרשם האוכלוסין והן ברשם החברות (דוא"ל וטלפון נייד). כמו כן תקודם חקיקה שתאפשר לגופים ציבוריים לשלוח מסמכים באימייל במקום בדואר או בדואר רשום.

באוצר מבטיחים כי החקיקה לא תאפשר שליחת הודעת התפארות בהישגי המשרד או תעמולה פוליטית בדוא"ל אלא רק תכנים אישיים רלוונטיים וחשובים. בנוסף תקודם חקיקה שתאפשר לגופים ציבוריים את האפשרות לספק שירותים דיגיטליים גם במקרים בהם קיימת חקיקה המחייבת שירות פיזי, כגון התייצבות, המצאת מסמך מקור, הגשת מסמכים, ושימוש בנייר כו'.

בתחום התשתיות הדיגטליות מתכוון האוצר להאיץ את פרישת הסיבים האופטיים בכל הארץ כדי להגביר משמעותית את מהירות הגלישה ברשת. אוצר מסבירים כי חובת הפרישה של רשת כלל ארצית שחלה עד היום רק על בזק והוט מנעה בפועל את הפרישה של הסיבים האופטיים בשל היעדר כדאיות כלכלית. בכדי לקדם את פרישת תשתיות התקשורת, הבטחת הפרישה הארצית תעשה באמצעות מערך תמריצים כלכליים למונופול (בזק) ולמתחרים, כשהאסדרה תבטיח המשך שירות אוניברסלי באמצעות כלל השוק". המשמעות היא צמצום חובת הפרישה על בזק לצד הקמת קרן שתיתן תמריצים עבור פרישת הרשת באזורים שבהם אין כדאיות כלכלית. חברות התקשורת יחוייבו להפריש לקרן כספים.

נושא נוסף שהאוצר מתכוון לקדם הוא תיקון בחוק הבורסה שיקל על הקמת בורסות התבססות על טכנולוגיות חדשניות (כמו בלוקצ'יין). "תיקון החוק ייצור תשתית חוקית להקמת בורסות בעלות מאפיינים ייחודיים, שיוכלו לקבל הקלות מחלק מהדרישות והחובות ברגולציה, וכך יסיר חסמים להקמתן" כותבים באוצר.