חללי העבודה חטפו מכה קשה מהקורונה. כך הם מנסים להמציא את עצמם מחדש

שולחן לפרילנסרים במאות בודדות של שקלים לחודש, משרדים מחוץ לתל אביב כדי לחסוך בפקקים, ומשרד פרטי כדי לא להתחכך בלקוחות האחרים • חברות חללי העבודה יוצאות מהסגר

רומן לוי הוא הבעלים של חברת חללי העבודה המשותפים אורבן פלייס, המחזיקה שני סניפים בתל אביב, בסביבת רוטשילד, וסניף בירושלים. שלושתם יחד כוללים שטח של 7,000 מ"ר במצטבר ו-1,000 עמדות עבודה.

בתקופת הקורונה, מספר לוי, כמחצית הלקוחות רצו לבטל את החוזים עם החברה, אך לאחר מאמצים, הוא הצליח להשאיר את חלקם, וספג ביטולים בפועל של 30% בלבד מהלקוחות. בין לקוחות החברה חברות הייטק, תיירות, דיגיטל וגם הבנק הדיגיטלי פפר, ש-50 מעובדיו יושבים בחללי החברה.

כיום, הוא אומר, למרות שהחברה שלו ודומות לה, ספגו פגיעה, לטווח הארוך הוא דווקא אופטימי. "אחרי הקורונה", הוא אומר, "אנשים ירצו לעבוד קרוב לבית. לעבוד מהבית זה לא פתרון, מצד שני אנשים יפסיקו לנסוע שעה וחצי בפקק למקום העבודה, כך שחברות ומנהלים יצטרכו למצוא פתרונות איך להביא את מקום העבודה קרוב לעובדים. לכן, כמנכ"ל של חברת חללי עבודה משותפים, אני מחפש עכשיו נדל"ן בפתח תקוה, ראשון לציון, רעננה, בת ים".

השפעה נוספת של הקורונה על הביקוש לחללי עבודה, אומר לוי, היא דווקא גידול בביקוש מצד חברות גדולות. "אנחנו רואים את זה עכשיו. לשכור חלל בחברות כמונו, זה פשוט יותר".

מאיזו בחינה?
"תארי לך שיש לך חברה שיש לה שטח של 100 מ"ר וקורה דבר כזה כמו הקורונה, שגורם לך לרצות לצמצם את השטח של החברה. אם את יושבת בבניין משרדים רגיל, את צריכה לדבר עם המשכירים ועם חברת הניהול ועם עוד גורמים, בעוד שאצלנו יש לך איש קשר אחד שמולו את מתנהלת. אנחנו גם מאפשרים ללקוחות חוזים ללא התחייבות, ואלה שנשארו איתנו בתקופת הקורונה, ולא עזבו, קיבלו הנחה".

מי שאם כן מיהר להספיד עם פרוץ הקורונה, את קונספט חללי העבודה המשותפים, הלך כנראה רחוק מדי. המציאות היא קצת יותר מורכבת, ובצד לקוחות העוזבים את חללי העבודה המשותפים בשל קושי כלכלי - בעיקר פרילנסרים ועסקים קטנים, הרי שמנגד יש תנועה של לקוחות חדשים.

ולא רק זאת: בעקבות הקורונה חברות שונות משנות את מודל העסקת העובדים שלהן, בדרכים מגוונות, ומתאימות אותו למציאות החדשה, מציאות של פוסט הקורונה.

אלי ברק הוא הבעלים והמנכ"ל של מתחם ירוק בכפר בכפר מונאש שבשרון - מתחם המציג עצמו כבית ליזמים, המספק, מלבד תכנים של קורסים, סדנאות, וליווי לחברות יזמיות, גם חללי עבודה משותפים. ברק מספר שבחסות הקורונה התקבל אצלו לקוח חדש: משרד רואי חשבון הפועל בתל אביב, שביקש לספק חלל עבודה לעובדיו המתגוררים באזור, כתחליף לנסיעה היומיומית בפקקים, וכתחליף לעבודה מהבית, שלא בהכרח נוחה לכולם.

בפברואר האחרון, אומר ברק, מתחם ירוק, הכולל 55 חדרים, עמד על תפוסה של 100% עם רשימת המתנה. בשיא הקורונה, הם ירדו לסביבות 80% תפוסה. "מלבד החללים המשותפים", מסביר ברק, "מי ששכרו חדרים, המשיכו להגיע גם בתקופת הקורונה".
הלקוחות העוזבים, הוא מספר, הן בעיקר "חברות שנפחו את נשמתן". אז יש כחמישה לקוחות כאלה, אך לעומת זאת, יש גם לקוחות חדשים: "חבר'ה שהתרגלו לעבוד מהבית בימי הקורונה וכבר קשה להם. הילדים מגיעים מוקדם מהמסגרות, אין להם פינה מתאימה לעבודה בבית, והם ממש משתוקקים כבר לצאת לעבוד מחוץ לבית".

כרגע, הוא אומר, המתחם בתפוסה של יותר מ-90%, ושלושה חדרים בלבד עומדים ריקים. עם תחילת הקורונה, הוא מספר, הודיע לדיירי המתחם שיחלוק איתם את שכר הדירה, והמהלך, הוא אומר היום, "הוכיח את עצמו", ורק מעטים עזבו. היו כאלה שהקפיאו, אך רוב הדיירים (מבין אלה שהקפיאו), חזרו. בסופו של דבר, הוא מציין, "המחירון שלנו בנוי על תחשיב של עלות ישיבה יומיומית בבית קפה ושני ספלי קפה ביום. את מגיעה ל-900 שקל בחודש, וזו גם העלות אצלנו".

ואם אתה מסתכל קדימה, איך אתה רואה את העתיד של חללי העבודה המשותפים?
"אני חושב שזה העתיד. זה לא טוטאלי, לא שחור לבן. המשרדים לא ייעלמו: יש גיוון ויש גוונים לפי הצרכים של כל עסק. סטארט-אפים למשל, צריכים דברים שונים בשלבים השונים של החיים. בשלב מתקדם, הם ירצו אולי כבר לסגור שטח ודסק מזכירות בחזית. חללי עבודה משותפים הם עוד חוליה בשרשרת, שלא יכולה להחליף הכול, אבל נותנת יתרון לעסקים מסוימים עם צרכים מסוימים".

"כרגע רוב השוק יושב על הגדר"

בנג'י זינגר, מנכ"ל Wework ישראל, מספר בבדיחות, שלא אחת הוא "מואשם" באופטימיות יתר.

על אירוע הקורונה וההשלכות שלו על חללי העבודה המשותפים, זינגר מסתכל במבט על: "למעשה", הוא אומר, "אין היום חברה בארץ שלא חושבת לעשות שינוי כלשהו בסביבת העבודה שלה, בכמה קטגוריות: מספר האנשים שיעבדו מהמשרד, העובדה שחלק מהאנשים יעבדו מהבית, והדבר הכי חשוב, זה שהחברות הבינו שאם הן לא מייצרות איזו חוויה משמעותית במשרד, אין לעובדים טעם להגיע. עובד לא ייסע שעה וחצי בפקק בשביל להגיע לסתם משרד. עדיף לו לשבת בבית".

מה קורה עכשיו בשוק חללי העבודה המשותפים?
"כרגע, רוב השוק יושב על הגדר, כי רבים מעריכים שמחירי הנדל"ן יירדו, אבל בעיקר בגלל שלא יודעים איך להכיל את הדבר הזה.

"הקורונה היא חתיכת אירוע והיא יצרה שינוי בעולם העבודה. כל מה שנוגע לשאלה איך בונים משרדים, ואיך צורכים את הדבר הזה, נבחן עכשיו מחדש. הדבר הכי מרתק שקרה כאן, שחברות הענק האלה, בתוך 72 שעות, בגלל הקורונה, העבירו את כל העובדים שלהן לעבוד מהבית. זה אירוע מכונן. הקורונה היא כמו איזה 'מכתב' שאומר לחברות: אתן כבר עשר שנים באותה מתכונת של עבודה, והגיע הזמן לבחון שינוי. ברור שאף חברה לא יכולה להישאר באותה מתכונת: מצד אחד אין אף חברה שיכולה להתנהל רק בעבודה מהבית, וגם הפוך".

בנג'י זינגר, מנכ"ל WEWORK ישראל / צילום: שלומי יוסף, גלובס
 בנג'י זינגר, מנכ"ל WEWORK ישראל / צילום: שלומי יוסף, גלובס

זינגר מזכיר שכל חברות הענק בניו יורק, הודיעו שעובדיהן לא יחזרו למשרדים בשלב זה, לפחות עד סוף השנה. "למה הן אמרו את זה?", הוא אומר-שואל. "סיבה אחת היא בטיחותית. הם לא רוצים שתהיה חשיפה לחולים. סיבה שנייה, זה שהן לא יודעות איך להכיל את האירוע. אלה חברות שיושבות על נדל"ן בהיקף של מאות אלפי מטרים בחודש, וכעת הן בוחנות את זה מחדש - כמה הם צריכות ואיך לחלק את השטח כך שייצר חוויה".

גם זינגר מציין שאם בעבר המחשבה הייתה לרכז את המשרדים בתל אביב, הרי שכיום החברות מעדיפות דווקא לבזר את המשרדים שלהן ולמקם אותם במקומות שונים.
זינגר אינו חושף את שיעורי התפוסה במשרדים בימי הקורונה וכעת, ולא את שיעור הביטולים. בכל מקרה, הוא מתאר עסקים כרגיל: בפתח תקווה החברה עומדת לפתוח משרדים בעזריאלי, בנוסף לאלה הקיימים, שנמצאים בהקמה. בינתיים, Wework הודיעה על תוכנית לטובת הפרילנסרים: חללי עבודה החל מעלות של 300 שקל לחודש בכל מתחמי החברה, למשך ארבעה חודשים, הכוללת את כל השירותים הרגילים שמציעה החברה. זה נעשה על רקע המשבר הכלכלי, ובמטרה לאפשר לפרילנסרים (שחלקם הם הנפגעים העיקריים של משבר הקורונה) "לעבוד בתוך קהילה, לפתח קשרים חברתיים ועסקיים, ולמנף את העסק שלהם דרך שיתופי פעולה".

בדומה ל-Wework, גם רשת מתחמי העבודה המשותפים, SOK המאכלסת בעיקר הייטקיסטים, משנה את עלויות השכירות לעלות של 400 שקל בלבד לחודש. לדברי אלכסיי ברפנוב, מנהל הפעילות של SOK בישראל, "אנו מציעים לעובדים משרד בעלות מינימלית שתאפשר להם להגביר את התפוקה ולצלוח את התקופה הקשה שאנחנו נכנסים אליה כעת.

חלל עבודה של SOK ברחוב המסגר בתל אביב. שולחן ב־400 שקל / צילום: Teya Bardakh
 חלל עבודה של SOK ברחוב המסגר בתל אביב. שולחן ב־400 שקל / צילום: Teya Bardakh

הרשת, בבעלותו של היזם איגור ריבקוב, היא השנייה בגודלה ברוסיה. מתחם העבודה שהוקם בתל אביב הוא הראשון בבעלות החברה מחוץ לגבולות רוסיה. הוא מתפרס על שלוש קומות בשטח כולל של 3000 מ"ר ומתאים בימי שגרה ל-500 משתמשים. הרשת מתכננת לפתוח בשלוש השנים הקרובות חמישה מתחמי עבודה בישראל בשטח כולל של 20 אלף מ"ר.

"משרדים לשלושה-ארבעה אנשים"

רון פדרמן, שאחראי על הקונספט של מלון לינק מרשת מלונות דן בבניין הדר דפנה, רואה את הדברים אחרת. מתחם המשרדים שהרשת משווקת כעת כולל כ-15 משרדים המתאימים לשלושה עד ארבעה אנשים, בעלות של כ-5,000 שקל לחודש. השוכרים נהנים משירות משרד, כיבוד, וכן יכולים להשתמש בפסיליטיס של המלון, הצמוד למתחם, כמו חדרי הישיבות (בעלות מוזלת), וכן חדר כושר (ללא עלות).

רון פדרמן, מנכ"ל דן לינק / צילום: סיון פרג'
 רון פדרמן, מנכ"ל דן לינק / צילום: סיון פרג'

"גילינו", הוא אומר, "שהקונספט שלנו מדבר היום יותר מאשר בעבר, לצרכים של הקהל. אתה יושב במשרד שלך בלי להתערבב בקהל אחר. אנשים היום חוששים יותר ורוצים קצת אינטימיות, פחות רוצים לעבוד באופן ספייס, כשחלק מהאנשים מגיעים בכלל על בסיס שעתי, ואתה לא יודע איפה היו ועם מי נפגשו".

מצד שני, מי ישלם כיום 5,000 שקל על משרד?
"זה מחיר תחרותי בהשוואה למתחרים שלנו, בין אם זה משרד רגיל בבניין משרדים, ובין אם זה במתחם של חלל עבודה משותף. מי שרוצה משרד פרטי, בגודל כזה גם בחברות כמו Wework, משלם הרבה יותר מ-1,000 שקל, שזה המחיר לעמדה באופן ספייס".

פרופיל המתעניינים, אומר פדרמן, כולל גם חברות שמצמצמות שטחים במשרדיהן, אך עדיין רוצות להוסיף שטח משרדי בעלות נמוכה יחסית, שישמש את עובדיהן בשיטת הכיסא החם.