קורץ לערוצים המסחריים? הנדל מבקש לבדוק את השקעות לפ"מ בגוגל ופייסבוק

הצהרה של הנדל מפתיעה מעט כי האחריות על לפ"מ איננה של משרד התקשורת • יש להניח שההכרזה של הנדל דווקא היום לא קשורה רק בחרם המתהווה בעולם על פייסבוק, אלא דווקא בגלל קריצה לערוצים המסחריים קשת ורשת שספגו ממנו מכה כשהתפרסמה החלטתו לחלק את כספי הביד

יועז הנדל / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
יועז הנדל / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

המפרסמים הישראלים נמנעים בינתיים מלקחת חלק בחרם הפרסום על פייסבוק, אך הערב (ב') מי שמנסה להתניע מהלך מול הפלטפורמות הבינלאומיות הוא שר התקשורת יועז הנדל שפנה ללשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ) בדרישה לפרסם את נתוני ההשקעה הממשלתיים בפרסום בחברות פייסבוק וגוגל. ההצהרה של הנדל מפתיעה מעט כי האחריות על לפ"מ איננה של משרד התקשורת. עד לאחרונה הייתה לפ"מ באחריות משרד התרבות והספורט ועל פי ההסכם הקואליציוני האחרון הועברה הסמכות עליו למשרד ראש הממשלה.

יש להניח שההכרזה של הנדל דווקא היום לא קשורה רק בחרם המתהווה בעולם על פייסבוק, אלא דווקא בגלל קריצה לערוצים המסחריים קשת ורשת שספגו ממנו מכה כשהתפרסמה החלטתו לחלק את כספי הביד - אותם 35 מיליון שקל ששילמו קשת, רשת וערוץ עשר תמורת השימוש באפיקים שלהם, שהחליט השר לחלק באופן שווה בין קשת, רשת, הוט ו-yes , זאת למרות שבקשת ורשת טענו כי מאחר והן אלה ששילמו את דמי הביד, הן אלה שאמורות לחלוק בהחזרים שנועדו להשקעות בתוכן.

נוסח ההודעה של הנדל מתייחסת לקשיים של גופי התקשורת בשנים האחרונות והיא מזכירה מאוד את המשפטים בהם מתבטאים בערוצים עצמם. ייתכן ולא במקרה - בתקופה האחרונה נפגש הנדל עם רבים מהשחקנים בשוק כדי לגבש את התנהלותו בחודשים הבאים.

בהודעה מסר הנדל כי "תקופת הקורונה הכניסה גופים אלו למשבר כלכלי עצום והם כיום בסכנת קריסה מיידית". לדבריו, "מזה זמן אנו חוזים בתכנים הקוראים לפעילות דה-לגיטימציה של ישראל המפורסמים ברשתות, והחברות אינן עושות די בכדי להילחם בתופעות אלו ולמגרן. הנדל כחלק מבחינה רחבה של כשלי השוק לבדוק מחדש גם את הקולות הקוראים לפרסום במדיה חברתית. לטענתו "החברות שאינן נדרשות לשלם מיסים בישראל משפיעות לרעה על התחרות ועל השיח הציבורי".

לפ"מ נחשבת לאחד המפרסמים הגדולים מבחינת ההשקעה בדיגיטל, בין היתר בגלל מסעות הפרסום שהוביל משרד התיירות לשווקים בחו"ל. כבר ב-2017 פרסמה לפ"מ מכרז לבחירת משרדים שיטפלו בתקציב הדיגיטל שלה, שהיקפו נאמד אז ב-70 מיליון שקל.