מירוצים | ניתוח

רוי ניסני הכין את עצמו לרגע הזה מגיל 9. עכשיו יש לו רק הזדמנות אחת להגשים את החלום

מאז גיל 9 רוי ניסני עושה רק דבר אחד: מתכונן לרגע שבו יהיה נהג המרוצים הישראלי הראשון בפורמולה 1 • עכשיו, אחרי שהפך לנהג המבחן של התחרות היוקרתית בזכות התמיכה הכלכלית של הפילנתרופ סילבן אדמס, נותרה לו הזדמנות אחת אחרונה להגשים את החלום

את הפגישה שקבענו בקומה ה-16 במרפסת של בניין המגורים בהרצליה, רוי ניסני מתעקש לפתוח באספרסו ש"לא שתית בחיים שלך". אחרי כמה דקות הוא חוזר עם שתי כוסות, "נו?". הקפה באמת טוב, אני מודה, אבל בוא לא נעשה מזה סיפור - הכול קם ונופל על איכות הקפסולה, טחינת הקפה בחנות, איכות המכונה וכו’. הוא כמעט נעלב. "זו אומנות", הוא מסביר, לדעת את הלחץ הנכון שדרכו יעבור הקפה, סוג הפולים שמתאים. "אני אוהב לחקור לעומק, לנתח", לדעת איך להוציא מהמכונה את הקפה הכי טוב שהיא יכולה לספק .

כשנסיים עם הקפה, הוא יעבור להסבר מפורט על האופן המדויק שבו הוא יפלט את הסשימי, ואת סוגי הדג שיבחר. יכולת האנליזה של ניסני לא הובילה אותו נכון לעכשיו לקריירה בעולם הקפה או המזון, אבל דרכה אפשר להבין מדוע הוא הוחתם לפני כחצי שנה על חוזה בקבוצת הפורמולה 1 הבריטית וויליאמס להיות נהג המבחן הראשי שלה. אחרי שלושה ימי נהיגה באבו-דאבי, בוויליאמס השתכנעו כי ניסני יהיה זה שייקח את המכונה שנוסעת במהירות 360 קמ"ש ויעביר למהנדסים כל ניואנס טכני קטן שיכול לשפר אותה בחלקיק שנייה על המסלול.

"בסופו של דבר, הפורמולה 1 בחלקה הגדול היא תחרות הנדסה - קרב שבו מהנדסים מתחרים נגד מהנדסים", הוא מסביר. "הנהגים עסוקים חלק גדול מהזמן בתחרות עצמה ואין להם זמן לפיתוח הרכב, וכאן נכנס התפקיד של הטסט דרייבר. הוא זה שאמור לבטא איך מתנהגת המכונה הזאת".

כדי לקבל את התפקיד עבר ניסני הכשרה של ארבעה חודשים "על יבש". כשעזב את הסימולטור והתיישב סוף-סוף ברכב של וויליאמס, במסלול של אבו-דאבי, בכל כמה הקפות ירד, התחבר לאוזניות והסביר לעשרות מהנדסים במטה החברה באוקספורדשייר, מרחק 70 אלף ק"מ משם, מה הרגיש בפנייה ימינה, כשלחץ על הברקס, האם הרכב אוחז טוב, וכל שבריר מידע שיאפשר לשפר את הרכב.

"במשך שלושה ימים הייתי רובוט. שלושה ימים שאין לי טלפון, אין כלום, אי אפשר לדבר איתי. זמן הנהיגה ברכב מוגבל, ובתוך הזמן הזה אתה לגמרי על הקצה - יש הרבה דברים לשנן ולזכור, ותוך כדי זה לתפעל טסט כזה או אחר שדורשים ממך". זמן הנסיעה מוגבל גם בגלל העלויות הגבוהות: יום אימון בפורמולה 1 מסתכם ב-1.5 מיליון אירו. כל סט צמיגים שמוחלף - ובאימון מחליפים לפעמים שישה סטים - עולה כ-20 אלף אירו.

ניסני לא עשה את כל הדרך מנהיגה על קרטינג בתחרויות באירופה בגיל 9 כדי להיות נהג מבחן. הוא הגיע לקו הסיום מבחינת האפשרות לממש את הפוטנציאל. בגיל 25, כשקבוצות מחתימות נהגים בגיל 17 או 18, הוא נמצא בנקודה האחרונה שממנה או שזה יקרה או שלא. הוא גם יודע שסטטיסטית זה כמעט בלתי אפשרי - יש רק עשר קבוצות פורמולה 1 ובכל אחת שני נהגים. ומה הסיכוי להיות אחד מאותם עשרים, אם לוקחים בחשבון שחלק מהנהגים הם עילויים שמושכים קריירות ארוכות?

"להתחבר לרובוט שבי"

במקביל לפעילות כנהג מבחן, ניסני ימשיך להתחרות בסופי שבוע במסגרת קבוצת הפורמולה 2 האיטלקית טרידנט. שמונה מרוצים מחכים לו בתוך חודשיים - החל ממחר, 3 ביולי, במסלול בשפילברג באוסטריה ועד המרוץ האחרון במונזה שבאיטליה. במסגרת עונת הפורמולה 1 שנפתחת בסוף השבוע הקרוב, באיחור של חצי שנה בגלל הקורונה, הוא מתוכנן לנהוג כנהג מבחן בארבעה מרוצים: ברצלונה, אוסטין, בחריין ואבו-דאבי. ניסני יחיה על מזוודות, בקצב מטורף של מעברים ממקום למקום.

המעבר היומיומי כמעט בין נהג מרוצים מוביל בקבוצת פורמולה 2 לבין "נותן שירות" עבור נהגי הפורמולה 1 בוויליאמס הוא לא פשוט. "במשך השנים הבנתי כמו כל נהג שיש צורך לדכא את ההרגשה הזאת ולהתחבר לרובוט שבי, כי בלי להיות רובוט לא נתקרב לקו הנדרש מבחינת ביצועים. האם זה מתסכל אותי שבסוף מישהו אחר נוהג במרוץ של הפורמולה 1? לא, זה מתגמל, אבל בדיעבד. את ההנאה של ההתפרקות אני אקבל כשנסתכל על הפיתוח החדש של הרכב שוויליאמס עשו בזכות הפידבק שלי".

בגלל הפעילות כנהג וכנהג מבחן ניסני מנהל את חייו בין שלוש דירות - דירת הוריו בהרצליה ("כאן הכי טוב, זה הבית"), הדירה במודנה שבאיטליה, שם הבסיס של קבוצת הפורמולה 2 ("פה האוכל הכי טוב"), ומגורים באוקספורדשייר, מקומה של קבוצת הפורמולה 1 וויליאמס.

הוא שייך לקבוצת הניהול G1 (G1 Sports Management) שהימרה עליו בגיל 9 כשנהג בקרטינג, ומעניקה לו מעטפת מקצועית ויומיומית. השיטה מזכירה קצת קרן הון סיכון - קבוצת הניהול לוקחת 30 נהגים בגילאים צעירים מאוד, שמתוכם אמורים לצמוח נהג או שניים שיביאו את המיליונים ויחזירו את ההשקעה בתוספת רווחים. המעבר לפורמולה 1 הוא כמובן היעד. הכסף הגדול והיוקרה נמצאים שם, והקשת של האפשרויות הכלכליות לנהגים עצומה: מאייקונים עולמיים כלואיס המילטון הבריטי שנוהג בקבוצת מרצדס עבור שכר של כ-50 מיליון דולר בעונה, ועד לנהגים בקבוצות הקטנות שמרוויחים פחות מחצי מיליון דולר. "אבל זה לא עניין של כסף", אומר ניסני, "כשהייתי בכיתה ג’ התחריתי בקרטינג באירופה, ואתה לא חושב על מיליונים בכיתה ג’".

אבל אני מניח שעכשיו זה יותר מעסיק אותך.

"תודה לאל, אני מתפרנס מזה בכבוד, להבדיל מלפני שלוש-ארבע שנים שלא הרווחתי כלום. אבל התגמול שלי הוא התכלית, לא הכסף. חוץ מזה, מי שמגיע לסף ולא נכנס לפורמולה 1, בקטגוריות אחרות חוטפים אותו, ואלו קטגוריות עם כסף גדול".

הרכב כן קובע

היסטורית, רוי ניסני נמצא נכון לעכשיו בנקודה שבה אביו, חנוך, היה לפני כמעט 20 שנה. אבל אין להשוות ביניהם. האב התחיל לנהוג במכוניות מרוץ אחרי גיל 30, והפך לנהג מבחן בגיל 41 בקבוצת מינרדי - וזו גם הייתה פחות או יותר פסגת השאיפות שלו בתחום. הסיפור של רוי שונה. מילדות הוא נע במסלול שאמור להוביל אותו ליעד - מקרטינג לתחרויות בפורמולה 3, אחר כך בסבב הפורמולה 3.5 של רנו ועד לפורמולה 2 שאליה הגיע ב-2018.

מה צריך לקרות כדי שניסני יעשה את המעבר לפורמולה 1? כדי לענות על זה צריך להבין את השוני בין שתי הקטגוריות. "קודם כול, ברמת הרכב והמהירות - בפורמולה 2 אתה נוהג במהירות 300 קמ"ש לעומת 360 קמ"ש ברכב פורמולה 1. איך ההרגשה לעבור מרכב כזה לרכב השני? כמו לנסוע על פרארי מודל 2010, ואז להיכנס לפרארי מודל 2020. משהו אחר לגמרי. בפורמולה 1 הרכב נוח יותר ומורכב יותר".

אבל ההבדל העיקרי הוא בשוני בין הרכבים שמתחרים: "בפורמולה 2 כמעט כל הרכבים אותם רכבים, וזה למעשה מרוץ נהגים. עשרים הנהגים שנכנסים לפורמולה 2 הם הנהגים הכי טובים בעולם, כי הרכב בא פחות לידי ביטוי. נהיגה בפורמולה 2 זה מרחץ דמים, קרב הישרדות. רואים את זה במסלול שההקפה שלו היא דקה ועשרים שניות, וכל הנהגים יסיימו כשהפער בין המהיר ביותר לאיטי ביותר הוא שנייה אחת. בפורמולה 1 זה מרוץ מכוניות - והרכב שיש לך קובע את המיקום שתסיים בו".

בעניין איכות הרכב ניסני נכנס לקבוצה שלא הצליחה להעמיד רכב טוב בשנים האחרונות. וויליאמס - שבעבר נהגו בה נהגים מיתולוגיים כנלסון פיקה, נייג’ל מנסל ואלן פרוסט - לא ניצחה מרוץ מאז 2012 וסיימה בשנתיים האחרונות במקום האחרון. ההתרחקות מהצמרת גרמה להפסדים שהגיעו בשנה האחרונה ל-13 מיליון ליש"ט, והובילו לפני כמה שבועות לנטישת הספונסר הראשי, חברת Rokit. וויליאמס מחפשת כעת משקיע או רוכש.

"בפורמולה 2 כל הנהגים טובים, אבל תשים את מי שהיה אחרון העונה, ג’ורג’ ראסל, על מרצדס - הוא ינצח. שים את לואיס המילטון על אוטו כמו שהיה לוויליאמס בשנה שעברה - הוא יפסיד".

ואז הגיע סילבן אדמס

חלק מהמורכבות של סבב הפורמולה 1 והתככים שבו מתוארים בסדרה "פורמולה 1: המרוץ לניצחון" שהפיקה נטפליקס. בסדרה עולה עוד תופעה שנראית קצת מוזרה בספורט: נהגים שזכו בכיסא הנהג לאחר שהביאו איתם גב כלכלי של בעל הון שתמך בקבוצה. הנטייה היא לראות בעניין הזה אלמנט לא ספורטיבי, אבל הדברים מעט שונים. גם במקרה של ניסני והסיכויים למצוא מקום בפורמולה 1, המצב השתנה בזכות קשר שנוצר בינו לבין הפילנתרופ היהודי סילבן אדמס. אדמס, ישראלי-קנדי ששילם מיליוני דולרים כדי להביא את מרוץ הג’ירו ד’איטליה לישראל ומקדם רוכבים ישראלים להגיע לקבוצה שתתחרה בטור דה פראנס, מנסה לעשות דבר דומה גם עם ניסני ולהפוך אותו לנהג הישראלי הראשון בסבב המרוצים היוקרתי.

ניסני והפילנתרופ סילבן אדמס / צילום: שאולי לנדנר
 ניסני והפילנתרופ סילבן אדמס / צילום: שאולי לנדנר

במהלך 2019 הציע אדמס לקבוצת וויליאמס לקחת על עצמו להיות אחראי לחלק מהתקציב שלה אם יופיע בה נהג ישראלי. בוויליאמס הסכימו, וכך הפך אדמס לנשיא קבוצת הניהול של "פרויקט רוי ניסני" לפורמולה 1.

מדוע קבוצה כוויליאמס צריכה גורמים חיצוניים שיגבו אותה? הסיבה נעוצה בהבדלי המעמדות בין הקבוצות בפורמולה 1. לקבוצות הגדולות והעשירות, כמו מרצדס, פרארי או רנו, יש הכנסות גבוהות בזכות ההישגים שלהן בפורמולה 1, ובנוסף גב כלכלי שמאפשר מערך שיווק עצום שמחתים ספונסרים גדולים ומבטיח להעמיד תקציב של חצי מיליארד אירו ומעלה בעונה. קבוצות קטנות יותר כמו וויליאמס צריכות להיאבק כדי להעמיד תקציב של 150 מיליון אירו. לכן הקבוצה מגייסת 50% מהתקציב, ואת היתרה הנדרשת היא מחלקת בין קבוצות הניהול של הנהגים בתמורה לשטחי פרסום. ל-20% מהתקציב אחראית קבוצת הניהול של הנהג המוביל בקבוצה, עוד 20% הולכים לאחריות קבוצת הניהול של הנהג השני. 10% הנותרים מחולקים בין שלושה או ארבעה נהגי המבחן.

במקרה של ניסני, שקיבל את עמדת נהג המבחן הבכיר, אחראי אדמס ל-5% מהתקציב הראשי של הקבוצה. בתמורה הוא מקבל את הזכות לשטחי פרסום על הרכב שאותם הוא יכול למכור. חשיפה לא רעה בהתחשב בכך שבכל מרוץ פורמולה 1 צופים כ-400 מיליון איש.

עונת המרוצים האחרונה הוחמצה בשל הקורונה ולמעשה חצי ממנה בוטל. ניסני לא עלה על רכב מרוץ כבר ארבעה חודשים, ממש עד לימים האחרונים, וגם הגעה לסימולטור בחו"ל לא התאפשרה. כל המנגנון המשומן שהורכב לעונה הזאת, כולל אימוני כושר, פעל בעיקר בשיחות זום. "אדרנלין זה סם ממכר, והגעתי למצב שאני רוצה לנסוע על חד-אופן כדי להרגיש את התחושה שלו", הוא אומר.

בימים הקרובים הוא יפתח סוף-סוף את העונה. השלב הזה של המסע אמור מבחינת הצוות של "פרויקט רוי ניסני" להסתיים בעוד שנה וחצי: תחילת 2022 סומנה כיעד ריאלי להעמיד נהג ישראלי על הגריד במרוץ הפתיחה במלבורן.

כמה זה בשמיים?

"אני מתחרה בסופי שבוע בפורמולה 2, אני נהג מבחן בפורמולה 1. אם אני אעשה עבודה טובה גם כאן וגם כאן, ובמקביל עוד כמה דברים שצריכים לקרות יקרו - כלומר, נהג אחד יזוז לקבוצה אחרת ויתפנה מקום, ובום - קפצנו פנימה. זה קורה כהרף עין".

מצמצמים את המרחק

אחת הבעיות המרכזיות בקרקס הנודד של הפורמולה 1 היא הפערים הכלכליים העצומים בין הקבוצות - סוגיה שאמורה להיפתר החל מעונת 2021 בעקבות ההחלטה לקבוע תקרת תקציב לקבוצות.

לפי נתוני 2019, מחולק הסבב בגדול לשלוש קבוצות כלכליות: הקבוצות הקטנות, וביניהן גם וויליאמס של ניסני, שמעמידות תקציב שנתי של כ-150 מיליון דולר; באמצע נמצאות הקבוצות הבינוניות מקלארן ורנו (כ-250 מיליון דולר); ולמעלה הקבוצות הגדולות והעשירות שחצו את רף ה-400 מיליון דולר - רד-בול, פרארי והאלופה מרצדס עם כמעט חצי מיליארד דולר תקציב.

הפערים הכלכליים פגעו בתחרותיות: הקבוצות העשירות מייצרות את המכוניות הטובות והמהירות ביותר ולכן רק הן מתמודדות על המקומות הראשונים. בשש השנים האחרונות האליפות הלכה למרצדס, כשאותן שלוש קבוצות עשירות תפסו בארבע העונות האחרונות את שלושת המקומות הראשונים בפער די בולט מהיתר.

בעקבות כך הצביעו בפורמולה 1 על הצבת תקרת תקציב של 145 מיליון דולר החל מ-2021. בנוסף, מתכננים לשנות גם את אופן חלוקת הכספים. נכון להיום, המענקים מחולקים לקבוצות בשתי שיטות: בונוסים עבור מיקום במרוץ, וכסף עבור חשיפה טלוויזיונית. כלומר, קבוצה שמצולמת יותר במהלך שידור, מקבלת יותר כסף. החבורה המובילה זוכה במעל 90% מהכסף עבור חשיפה, והקבוצות שמשתרכות בסוף זוכות בפירורים. על-פי השיטה החדשה, המובילים יקבלו 20% מהמענקים עבור חשיפה טלוויזיונית, והיתר יחולק שווה בשווה בין שאר הקבוצות.

ניסני בפעולה. "אדרנלין זה סם ממכר" / צילום: רויטרס - Matthew Childs
 ניסני בפעולה. "אדרנלין זה סם ממכר" / צילום: רויטרס - Matthew Childs

רוי ניסני
אישי: בן 25, תושב הרצליה. מגורים בחו"ל: מודנה (איטליה), אוקספורדשייר (אנגליה)
סטטוס: נהג מרוצים בסבב הפורמולה 2 - קבוצת טרידנט רייסינג (איטליה); נהג מבחן בסבב הפורמולה 1 - קבוצת וויליאמס (בריטניה)
קריירה: 2014-2013 פורמולה 3 סבב אירופי; 2015 פורמולה 3.5 סבב רנו;
2017-2016 פורמולה 3.5 סבב V8; 2018 - פורמולה 2; 2020 - פורמולה 2; נהג מבחן בפורמולה 1
עוד משהו: חובב בישול, נגינה בפסנתר וג'ט סקי

קבוצת הפורמולה 1 וויליאמס
תקציב מוערך: 150 מיליון דולר
מנוע: מרצדס
אליפויות יצרנים: 9
(האחרונה ב־1997)
אליפויות נהגים: 7
(האחרונה ב־1997)
מקום ב־2019: 10 (אחרון)