עסק ביום | פיצ'ר

"מפעל חיים שנבנה במשך 40 שנה הגיע אל סופו"

בנג'י שביט הוא הבעלים של סוכנות הנסיעות רג'ינה טורס • "לקפל את העסק זו החלטה שהייתי צריך לקבל לפני זמן אבל האגו לא נתן" • "גלובס" שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז

בנג'י שביט, בעלים של סוכנות נסיעות  / צילום: מוטי מור
בנג'י שביט, בעלים של סוכנות נסיעות / צילום: מוטי מור

"אני מייצג את מצבם של מאות משרדי נסיעות ואלפי עסקים שהיו התגשמות של חלום וחזון", כתב בנג'י שביט הבעלים של סוכנות הנסיעות רג'ינה טורס בעמוד הפייסבוק שלו . לדברי שביטף "מפעל חיים שנבנה במשך 40 שנה, הגיע אל סופו. ידענו משברים מכל מיני סוגים ותמיד התגברנו ויצאנו מחוזקים ואופטימיים. עד שהגיע הווירוס הבלתי נראה והכריע אותנו, וכאשר הריבון עליו חשבת בתמימותך, שיתמוך ויעזור התגלה כקנה רצוץ, כל מה שניתן לעשות זה להבין שצריך לסגת ולחכות שגל הצונאמי יחלוף מעלינו".

"עוד באפריל", אומר שביט ל"גלובס", "הבנתי שעד מרץ 2021 לא תהיה עבודה. הנחיתה הייתה ממחזור של 30 מיליון שקל לאפס".

"אני מעריך שלאורך שנותיי שילמתי 50 מיליון שקל מסים. מעולם לא ביקשנו עזרה, גם כשהיינו צריכים. באוצר אמרו לנו במילים יפות 'תתמודדו, כי עזרה לא תקבלו'. המטרה הייתה לשמר את העובדים ליום שבו נוכל לפתוח מחדש". 15 עובדי המשרד הוצאו לחל"ת, חלקם מועסקים בו 30 שנה.

"החל"ת הוא הדבר היחיד שעשו כפי שצריך בממשלה. בתיירות, כדי שנוכל להתכונן למרץ הבא נוכל להתחיל לעבוד רק בסוף 2020, והחל"ת צריך להיות עד אז. בנושא הסיוע הכספי הממשלה כשלה. כבעל שליטה, לא קיבלתי גרוש ולכן עזבנו את המשרד ששכרנו בירושלים ב-30 אלף שקל לחודש אחרי שלא הסכימו לבוא לקראתנו.

"לקפל את העסק זו החלטה שהייתי צריך לקבל לפני זמן אבל האגו לא נתן. כשאתה בונה עסק אתה גאה ביצירה שלך, ויש משהו מאוד פוגעני לאגו כשאתה אומר אני מוותר. אני בן 70, הבן שלי ברק שהתחלתי לגלוש איתו אמר לי 'אלוהים הביא קורונה לכל העולם כדי לשכנע אותך לצאת לפנסיה'. אני עובד מאז שאני מכיר את עצמי בתענוג גדול, העובדים הם המשפחה שלי".

מבחינת שביט "אנחנו מתחבאים בבונקר עד שהצונאמי יחלוף. אין הגיון לשבת במשרד מפואר בתקופה כזו ואני מניח שלא נצטרך משרדים גם בעתיד".

מהמדינה, שביט עדיין מצפה לסיוע. "אני לא מבין איך יכול להיות שענף שמעסיק יותר מ-200 אלף איש ושמכניס למדינה מיליארדי דולרים כל שנה נשאר מאחור. המדינה שומרת כסף לעת צרה? הרי זו הקטסטרופה הכי גדולה שקרתה לנו. בינתיים אולי אצא לקורס סקיפרים ואם התיירות לא תחזור אקנה יאכטה ואצא להפליג בעולם. אימא שלי, ניצולת שואה שנפטרה לא מזמן אמרה לי תמיד 'תאמין שיהיה טוב', אז אני מאמין".

כבר בחודש ספטמבר, עוד לפני פרוץ המשבר, החלטנו כאן ב"גלובס" לייחד מדור יומי לקשיים של עסקים קטנים ושל מגזר העצמאים בישראל. חשבנו אז כפי שאנחנו סבורים גם היום שמדובר במגזר שיש לו חלק משמעותי בהנעת גלגלי הכלכלה אך אינו מקבל די הכרה וסיוע ביחס לחלקו. כעת, בחסות הקורונה הוסת חלק מהזרקור הציבורי לבעיה, אולם ככל שמתברר עומק הבור אליו נקלעים עצמאים ועסקים קטנים מתחוור בהתאם עד כמה המדינה לא ערוכה לסייע. בנסיבות הללו החלטנו להרחיב את המדור ולהקדיש מעתה ומדי יום חלק ניכר מהשער האחורי שלנו, כדי להביא את האנשים ואת הקולות שמאחורי הקשיים, בניסיון להניע עיתונות פתרונית, להציף פערים של שנים ובתקווה שזה יהיה חלקנו הצנוע בחזרה לשגרה, אבל אחרת.

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il