התחום שלכם מושבת? בעולם מעודדים הסבה מקצועית, ישראל חותכת בדמי האבטלה למשתתפים בהכשרות

מתחילת משבר הקורונה ונחשולי האבטלה העצומים שהגיעו בעקבותיו, מבטיחים לנו במשרדים הממשלתיים תוכנית הכשרה מקצועית מקיפה שתחזיר את המובטלים אל שוק העבודה. בעוד ברוב מדינות העולם כבר פועלות תוכניות כאלה, התברר כי בישראל לא רק שהתוכניות אינן פועלות, אלא שגם התקציב שהובטח, בסך 625 מיליון שקל, טרם הועבר.

האבסורד הגדול הוא שבמקום לעודד את ההכשרה וההסבה המקצועית למובטלים, הממשלה החליטה לקזז מדמי האבטלה של מי שישתתף בהכשרות 30% מהסכום, מה שמהווה תמריץ שלילי להשתתף בתוכנית שכזו.

 כך פועלות ממשלות בעולם להרחיב הכשרות לעובדים

"הכשרות זה בלב העבודה"

"מדובר בחלם בלתי נתפס", אומרת ד"ר דפנה אבירם ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה. "כל העולם הולך בכיוון ההפוך. בישראל לא הפנימו את החשיבות של הכשרות מקצועיות כמנוע צמיחה. כשאין לך הכשרות מקצועיות, כושר התחרות שלך נפגע. עוד לפני המשבר היינו עם פריון עבודה נמוך וסט כישורי הבסיס של העובד הישראלי היה נמוך. לא לנצל את המשבר הזה לתיקון, זה פשוט לפספס את הפוטנציאל של המשק".

גם עודד רוז, מנכ"ל לשכת המסחר ישראל אמריקה, שיזם את פרויקט אאוטסייט (outsight), שבמסגרתו גובשו פתרונות לשוק העבודה העתידי, אומר כי "הממשלה עובדת הפוך מההיגיון. במקום לעודד את המשק להתאים את עצמו למאה ה-21, ובמיוחד אחרי משבר הקורונה, על ידי הכשרות ולמידה, היא מערימה קשיים. למידה והכשרה צריכות להיות חלק מהחיים. האדם הלומד זה הדבר הכי טוב למשק. אנשים היו לומדים דברים חדשים ומתקדמים קדימה ולא נשארים בלי עבודה.

 עודד רוז, מנכ"ל לשכת המסחר ישראל אמריקה/ צילום: זוהר שפירא

"הממשלה חייבת לעודד ולייצר פלטפורמות של הכשרה חינמית, כמו הפלטפורמה של IBM, שמציעה 6,000 קורסים בחינם בתחומי ההייטק. גם סיסקו בשיתוף איתנו מעלה פלטפורמה כזו, לא רק למקצועות ההייטק, אאוטסייט דיגיטל, שמאפשרת למעסיקים להתחבר אליה. הכשרות זה בלב העבודה. ככל שיש עידוד של הממשלה להכשיר עובדים, ככה זה יותר קל למעסיקים להעסיק. במקום לתת דגים, שייתנו חכות, שיעזרו למעסיקים להעסיק את העובדים".

"זה הזמן, כשעובד בחל"ת, להכשיר אותו"

לדברי אבירם ניצן, עוד לפני המשבר, המגזר העסקי שיווע לעובדים מקצועיים, ויש אפילו מפעלים שלא לקחו הזמנות בגלל מחסור בעובדים. "עכשיו יש הזדמנות שעובדים יושבים בעל כורחם בבית, בואו נשלם להם דמי אבטלה וגם נתמרץ אותם בכסף לעשות משהו חיוני במקום לשבת בבית עם כל ההשפעות השליליות של המצב הזה. הרי ברור שלפנינו עומד גל שני של פיטורים וחל"ת. ואם אנחנו רוצים למנוע את זה, זה מחר בבוקר".

לדברי אבירם ניצן, בעולם שאחרי הקורונה ישתנו ההרגלים והמשבר הוא דווקא הזדמנות להיערך אליו ולתת לעובדים, שכירים ועצמאים, כישורים שישתמשו בהם בעתיד. "אפשר לממן למעסיקים למשל הכשרה באנגלית לעובדים. מעסיקים מספרים שיש להם עובד שלא יודע לקרוא את הוראות ההפעלה, או שהוא לא יודע לתקשר עם הלקוח בחו"ל. זה הזמן, כשהוא יושב בבית בחל"ת, להכשיר אותו לכך שגם למעסיק יהיה קל יותר להחזיר אותו. אבל גם עם עצמאים: אפילו אמנים יכולים לעבור לדיגיטל, כי אולי הפעילות בתחום הזה תשתנה לתמיד. שמעתי על קומיקאית שפועלת בטיק טוק. אדם שנשמטה לו הקרקע מתחת הרגליים, הוא קפוא. צריך לעזור לו. זה יכול לעבוד עבור מדריכי טיולים, שיציעו סיורים וירטואליים".

לדבריה, "לתת מימון למעסיקים זה לא לעשות טובה למעסיק אלא למשק, כדי לשמור על אותם עובדים שביום שיהיו ביקושים, המעסיקים מיד יוכלו להחזיר אותם. חלק הארי של המעסיקים לא החזירו את העובדים מהחל"ת. להחזיר עובדים אולי זו החלטה עסקית לא נכונה. אבל אם המדינה תממן להם הכשרה מקצועית לפי הצרכים של המעסיק, הוא יכול להחזיק את העובד בסטנד ביי ולהחזיר אותו ביום שאחרי. צריך לשפוך תקציבים על הכשרה. כך אולי נוכל להוריד את מספר הבלתי מועסקים - שכירים ועצמאים - ממיליון לחצי מיליון".

דוח התעסוקה שפרסם ארגון ה-OECD הדגיש את חשיבות ההכשרות המקצועיות בעת הזו וכן את העובדה שלישראל אין הכשרות ממוקדות לצעירים שעלולים להיקלע לאבטלה כרונית בשל הקורונה. אבירם ניצן מציעה מודל משולב של הכשרה אצל/מטעם המעסיקים, כנהוג באירופה - יומיים או שלושה בשבוע העובד יעשה קורס מקצועי (חיצוני או במקום העבודה), שעבורו המדינה תשלם את שכרו, וביתרת השבוע העובד יעבוד במקום העבודה בשכר ישיר מהמעסיק. קורסי ההכשרה שיוצעו לעובדים ייבחרו על ידי המעסיק, ההכשרה תיעשה במימון המדינה, ובנוסף תממן המדינה כ-60% עד 80% מהשכר עבור אותם ימי הכשרה. התשלום יהיה ישיר לעובד, כשמדובר בעובד בחל"ת (על חשבון חלק/כל דמי האבטלה), או למעסיק, כשמדובר בעובד שעדיין מועסק, כתחליף להפחתת אחוזי המשרה. ההכשרה תהיה למקצועות שלהערכת נציגי המגזר העסקי יש להם ביקוש בשוק העבודה.

בנוסף מציעה אבירם ניצן הסבות מקצועיות לעצמאים ושכירים, שיזכו את המשתתפים בהן בבונוס על עצם ההשתתפות וגם על הסיום. זאת בניגוד מוחלט להחלטה לקזז דווקא למי שישתתף בהכשרות מדמי האבטלה. הסבות אלה מיועדות לעובדים שהענפים שלהם הושבתו ולא צפויים לחזור לפעילות בשנה הקרובה. הפונים לקורסי ההסבה (במימון המדינה) יהיו זכאים לדמי קיום בגובה דמי האבטלה. הזכאות תהיה באמצעות קבלת שובר להכשרושיעמדו בקריטריונים שייקבעו (על בסיס רלוונטיות לצורכי השוק, בדגש על עבודות בתקופת הקורונה). כך למשל, טייסים יוכלו להיות מופנים לקורסים קצרים בתחומי התכנות והמחשוב, במטרה להשתלב בעבודה בחברות הייטק וסטארט-אפים.

הצעד הרביעי בתוכניתה הוא הכשרות לכישורים בסיסיים, כמו שפות או כישורים דיגיטליים, הנדרשים לכל עובד. ההכשרות יינתנו, במימון ממשלתי, לכל הזכאים לדמי אבטלה (מובטל/חל"ת) וגם לעצמאים שיהיו מעוניינים בכך, ללא פגיעה בזכאות לדמי האבטלה. הזכאות תהיה באמצעות קבלת שובר להכשרות שיעמדו בקריטריונים שייקבעו.
אבירם ניצן מעריכה את עלות יישום המודל בכמיליארד שקל לכל 100 אלף איש שיעברו הכשרה מקצועית. לדבריה, "הערכת עלות זו כוללת את עלויות הפעלת ההכשרות עצמן, שחלק לא מבוטל מהן יועבר און-ליין, ומתן המענקים הכספיים (הבונוסים) לעובדים שיירשמו ולאלו שיסיימו את הקורסים. הערכת העלות אינה כוללת את עלות תשלום דמי הקיום לאנשים שיעברו הכשרות, שכן עלויות אלו הן תחליפיות לדמי אבטלה. התוכנית עשויה אף להפחית את דמי האבטלה, אם מעסיקים יימנעו מהוצאה לחל"ת וינצלו את התקופה להכשרה מקצועית לאותם עובדים".

"אסור שיהיה תמריץ רק לדמי אבטלה"

גם ד"ר טל לוטן, ראש אגף חינוך והכשרה בהתאחדות התעשיינים, סבורה שקיצוץ דמי האבטלה הוא טעות ואפילו "קטסטרופה". לדבריה, "חייבים להוריד את הקיצוץ, אחרת לא יהיה תמריץ לאנשים לעבור הכשרות מקצועיות, זה מאוד משמעותי. זה נושא שצריך להבין ולטפל בו בדחיפות כדי למנוע מצב שלא יהיה לאנשים תמריץ רק לדמי אבטלה, אחרת יהיה פה פספוס אדיר".

זרוע העבודה של התעשיינים מגבשת בימים אלה תוכנית הכשרה מקיפה בשיתוף משרד העבודה והמעסיקים. אף שאנחנו נמצאים בשיאו של המשבר, והוא רק הולך ומחריף, התוכנית עדיין ראשונית ולא ברור מי יממן אותה. התוכנית כוללת שילוב בין הכשרות במקומות העבודה להכשרות במרכזי הכשרה ובדגש על מיפוי הצרכים הספציפיים של המעסיק והתנסות במקומות העבודה.

"כולם מבינים שהכשרות מקצועיות זה כלי חשוב מאוד להוציא אנשים מאבטלה", אומרת לוטן, "וברור לכולם שהכשרות צריכות להיות בשיתוף מעסיקים והגדרת הצרכים שלהם וגם היישום צריכים להיות במסגרת העבודה. צריך לעשות הכשרות מהירות, אפקטיביות וגם כנראה יותר קצרות, עד ארבעה חודשים. המדינה צריכה לממן למעסיקים את החונכים עבור האנשים שהם מכשירים".

לדברי לוטן, היא מקווה שהתוכנית תיתן מענה גם לתקופת הקורונה, כך שתחבר באופן מדויק וספציפי בין ביקוש להיצע ושתהיה רלוונטית לצרכים, אבל גם צופה פני עתיד. "ההכשרות יהיו של מפעילי מכונות, מחסנאים, חשמל ורובוטיקה וגם במעבר לייצור מתקדם ותוכנה וסייבר. יש פה הזדמנות גם להכשיר לטווח הקצר וגם להיערך להכשרות מקצועיות לטווח הארוך, שיהפכו לתעשייה יותר מתקדמת. גם תכנים וידע וגם מיומנויות למאה ה-21".