הייתה עלייה בשכר הממוצע במשק? מסתבר שהיא מלאכותית בלבד

כך עולה, בין השאר, מניתוח המבוסס על טופס 102 של הביטוח הלאומי • הסיבה לעלייה בשכר הממוצע במשק היא שרוב הנפלטים משוק העבודה (מפוטרים וחל"ת) היו בעלי שכר נמוך יחסית • מהניתוח עולה שהמעסיקים קטנים-בינוניים – עד 100 עובדים - נפגעו הכי קשה מהמשבר

עסקים סגורים בתל אביב, מתקשים לפתוח לאחר הסגירה הארוכה / צילום: כדיה לוי, גלובס
עסקים סגורים בתל אביב, מתקשים לפתוח לאחר הסגירה הארוכה / צילום: כדיה לוי, גלובס

המעסיקים הקטנים נפגעו יותר ממעסיקים גדולים והעלייה בשכר הממוצע היא מלאכותית בלבד - כך עולה מניתוח של הביטוח הלאומי, שחושף פרטים חדשים על צורת ההשפעה של משבר הקורונה על התעסוקה בישראל.

מהניתוח עולה שבינואר השנה מתוך כ-285 אלף מעסיקים שדיווחו בטופס 102 למוסד לביטוח הלאומי, 28 אלף (10%) דיווחו שאין להם עובדים. לעומת זאת, בחודש אפריל שבמהלכו נרשם שיא הסגר, מספר המעסיקים שדיווחו על אי-העסקה זינק ל-81 אלף. יתר על כן, מספר המשרות ירד מ-3.7 מיליון בינואר ל-2.5 מיליון בלבד באפריל - ירידה של 33%. לעומת זאת, השכר הממוצע זינק ב-20.5% מ-9,433 שקל ל-11,368 שקל. הסיבה לכך היא שרוב הנפלטים משוק העבודה (מפוטרים וחל"ת), היו בעלי שכר נמוך יחסית.

מהניתוח עולה שמספר המשרות גדל בחודש מאי בהשוואה לאפריל ב-16.9%, מ-2.15 מיליון ל-2.5 מיליון. השכר לעומת זאת ירד ב-7% מ-11,567 שקל ל-10,757 שקל. במחקר נאמר כי הפחתה בהיקף המשרה וביטול הטבות נלוות גם הן השפיעו על השכר. מהמחקר עולה כי בקרב מעסיקים שהגדילו או לא שינו מצבת העובדים בתקופה האמורה, השכר הממוצע ירד ב-2.9% ו-3.3% בהתאמה. "תוצאה זו מרמזת כי מעסיקים שבחרו לא לפטר או להוציא לחל"ת בכל זאת נקטו באמצעים לצמצום הוצאות השכר", נאמר במחקר.

המחקר מבוסס על טופס 102 של הביטוח הלאומי, שבו מעסיקים מדווחים למוסד על מספר העובדים בעסק, סך השכר ששולם, וסך דמי הביטוח ששולמו. הנתונים עד למרץ מבוססים על הדיווחים האמיתיים, ולגבי חודשים מרץ-מאי ישנם דיווחים חסרים, אך בביטוח הלאומי ערכו מדגם מייצג מהמעסיקים שכן דיווחו.

מהניתוח עולה שהמעסיקים קטנים-בינוניים - עד 100 עובדים - נפגעו הכי קשה (יצוין, כי הקבוצה הגדולה ביותר בניתוח היא מעסיקים עד 5 עובדים -65%). המעסיקים שהעסיקו 6-20 גילו התנהלות תנודתית במיוחד - מספר המשרות במרץ ירד ב-5.1% וב-39.9% באפריל, אך במאי עלה באופן חד ב-28.5%. גם בקרב מעסיקים גדולים חלו שינויים, אך בשיעורים נמוכים משמעותית ממעסיקים קטנים. בקרב מעסיקים עם יותר מ-1,000 עובדים מספר המשרות במאי עמד על כ-91.3% ממספר המשרות בינואר.

בניתוח מציינים בביטוח הלאומי כי "התוצאות מראות שיש שונות בין המעסיקים בעוצמת הפגיעה גם מהשוואה של גודל העסק וגם בהשוואת ענפים כלכליים. כך למשל, מספר המשרות בקרב המעסיקים הקטנים, עד 100 עובדים, קטן ביותר מ-25% בהשוואה לירידה של 18.5% בסך כל המשרות במשק".

בנוסף, ישנם ענפים כלכליים בלטו שנפגעו יותר מהאחרים. כמובן ש"שירותי אירוח ואוכל" ו"אמנות, בידור ופנאי", ספגו את הפגיעה קשה ביותר - מספר המשרות צנח נכון לאפריל ב-73.8% ו-71.3% בהתאמה. למרות התאוששות מסוימת, במאי מספר המשרות בענפים אלה עומד על 41.2% ו-53.1% מרמתם בינואר.