הסיפור המוזר על הרוכש המיועד של אל על, היקב בהרי ירושלים ותביעת המיליונים

בשבועיים האחרונים עלה לכותרות שמו של קנת' (קני) רוזנברג כמי שעומד מאחורי עסקה לרכישת חברת אל על מחברת כנפיים. רוזנברג, איש עסקים יהודי-אמריקאי, הוא מיליארדר המתגורר בניו יורק והוא הבעלים של חברת Centers Health Care, שלה עשרות נכסים וחברות בתחום הטיפול הרפואי, הסיעודי והשיקומי ברחבי ארה"ב.

מי שאמור להפוך בפועל לבעל השליטה באל על, אם העסקה תצא לפועל, הוא בנו של קנת', אלי רוזנברג, המתגורר בשכונת רמת אשכול בירושלים. הסיבה לכך היא שרוזנברג האב הוא תושב ארה"ב, ולכן הוא לא יוכל להפוך לבעלי אל על לפי תנאי מניית הזהב של החברה. לעומתו, רוזנברג הבן עלה לארץ לפני כמה שנים ומחזיק באזרחות ישראלית. השבוע שלח רוזנברג הבן הצעה רשמית לדירקטוריון אל על לרכישת השליטה בחברה תמורת 75 מיליון דולר.

השמות של קנת' ואלי רוזנברג לא היו מוכרים עד היום לציבור הישראלי. אולם בדיקת "גלובס" מעלה כי קנת' רוזנברג כבר היה מעורב במיזם עסקי בארץ. לפי מסמכים משפטיים שהגיעו לידי "גלובס", המיזם הזה הסתיים בסכסוך משפטי מר עם מי שלטענתו אמור היה להיות השותף של רוזנברג במיזם ובתביעה שמתנהלת נגד המיליארדר.

מי שתובע את רוזנברג הוא יינן בן 33 מירושלים בשם אלירן אהרונוב, בעל המותג "יקב אהרונוף". בתביעה בגובה 7 מיליון שקל שהגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד רוזנברג ונגד איש העסקים, אברהם פופקו, והחברות "נקר פרוזדור ירושלים" ו"יקב טרבנקל", מגולל אהרונוב את סיפור נישולו לכאורה ממיזם משותף להקמת יקב באזור הרי ירושלים על ידי רוזנברג ופופקו.

התובע טוען כי לאחר שנתיים שבהם הוא השקיע עבודה וניצל את קשריו בארץ לקידום המיזם המשותף, ואחרי שהוציאו ממנו ידע, קשרים ומוניטין, הראו לו רוזנברג ופופקו את הדרך החוצה. זאת, כשכבר לא היו זקוקים לו. לדברי אהרונוב, מדובר במו"מ על הקמת המיזם בחוסר תום לב מצד השניים ובעשיית עושר שלא במשפט על חשבונו.

ידע מקצועי ומוניטין

לפי התביעה, אהרונוב הכיר את רוזנברג בשלהי 2015. זאת, כשאהרונוב החזיק וניהל יקב בהרי ירושלים. את היקב פיתח במשך 12 שנים כעסק משפחתי תחת המותג "יקב אהרונוף", והוא ייצר כ־20 אלף בקבוקים בשנה.

באמצעות עו"ד שי רשף, מתאר אהרונוב כיצד בפגישתם הציג את עצמו רוזנברג, "כבעל עסקים מהמצליחים ברחבי העולם, איש הגון ובעל תאגיד ענק, שחלומו להקים יקב גדול ומיוחד בארץ ישראל, ובכך לזכות לקיים את המצוות התלויות בארץ (כגון שמיטה, ערלה, תרומות ומעשרות וכיוצב')". רוזנברג, כך מתאר התובע, הדגיש כי בכוונתו להקים מיזם גדול, כשהוא חוזר ואומר ליינן הצעיר: "תחשוב בגדול".

(אגב כך, נושא החלום הציוני הוא גם הנימוק שאותו מספקים מקורביו של רוזנברג לשאיפתו לרכוש את אל על. רוזנברג הוצג כקונה נחוש שמעוניין לרכוש את החברה "ויהי מה", וכי מניעיו לא רק נעוצים בהמלצה שקיבל מהרב שלו פנחס אבו חצירא אלא גם ברצונו לתמוך בחברה ישראלית משיקולי ציונות. זאת, בשעה שהוא מודע למצבה של אל על ולקשיים שאליהם נקלעה).

לפי התביעה, החל מ-2016, "רוזנברג ופופקו גרמו לאהרונוב להאמין, כי בכוונתם להקים עמו שותפות שמטרתה הקמה וניהול של מיזם גדול בתחום היין באזור היישוב נווה אילן בהרי ירושלים: יקב ליצור כ-500 אלף בקבוקי יין של המותג ‘יקב אהרונוף' מדי שנה, כשלצידו מרכז מבקרים וכן הקמת כרמים עבור היקב".

לטענת אהרונוב, בהמשך הוסכם בינו לבין רוזנברג ופופקו להקים את מיזם היקב והפנאי בהרי ירושלים. לפי הנטען בתביעה, הוסכם בין השלושה כי שיעור האחזקות במיזם יעמוד על 75/25 לטובת רוזנברג ופופקו, "כאשר אהרונוב יביא את הידע המקצועי, המוניטין הייחודי של המותג ‘יקב אהרונוף' והתוצרת הקיימת עם הציוד שמצוי בידיו, ואילו רוזנברג ופופקו יביאו את היכולות הממוניות והעסקיות, לרבות שיווק לארה"ב".

לפי הנטען בתביעה, השלושה אכן הקימו חברה משותפת - חברת ‘יקב נווה', שבה מחזיק אהרונוב 25% ממניותיה, ואילו 75% ממניותיה מוחזקות בידי חברת "נקר פרוזדור ירושלים" - חברה שבה רוזנברג הוא בעל 100% מהמניות, ופופקו הוא דירקטור יחידי ומנכ"ל.

הקדשת המרץ למיזם

לטענת אהרונוב, "לאורך שנתיים ימים (2017-2018) החליפו הצדדים טיוטות הסכמים כאשר בכל פעם רוזנברג ופופקו, בשיטת הסלמי, חותכים וחותכים עוד ועוד מן ההסכמות המקוריות".

לפי טענת אהרונוב, "רוזנברג ופופקו חשו בנוח לעשות זאת, כיוון שלצד המו"מ העיקש, הפתלתל והנכלולי שניהלו עם אהרונוב, האחרון ‘שעט קדימה' (כדבריו של פופקו באחת מיני התכתבויות הטקסט הרבות בין הצדדים) - כך שבמשך שנתיים ויותר פעל אהרונוב ללא הרף לטובת המיזם וקידם אותו ללא חשש".

על מנת להמחיש במה דברים אמורים, טוען אהרונוב בתביעתו כי עד לתקופת הקמת המיזם, הוא שיווק את המותג שלו לארה"ב באמצעות מפיץ מקומי תוך גידול במכירות. לפי התביעה, "בראשית 2017 אהרונוב התבקש על ידי רוזנברג לחדול מהשיווק העצמי. זאת, כדי לאפשר לרוזנברג לפתח בעצמו ערוץ שיווק חדש למיזם המשותף בארה"ב". לפי הנטען בתביעה, "אהרונוב ויתר על הכנסות אישיות מעולות לטובת המיזם כדי לאפשר לרוזנברג לקדם את מותג ‘יקב אהרונוף' בכוחות עצמו, וכיום אהרונוב נותר ללא ערוץ שיווק כלל ומותג מרוסק בארה"ב, כמו גם בישראל".

אהרונוב טוען בתביעה כי הוא "זנח את כל עיסוקיו העצמיים שנועדו לטובתו ולטובת העסק שלו והמותג שלו והקדיש למיזם את מלוא זמנו, מרצו, הידע המקצועי שלו, קשרים ומוניטין. אהרונוב אף מימן הוצאות רבות מכיסו והביא למיזם ציוד אישי שלו לייצור יין - והכל בהתבסס על מצגי השותפות שהציגו בפניו רוזנברג ופופקו לכל אורך הדרך. זאת, ללא כל תמורה כספית".

סטייה מההסכמות

לפי התביעה, הפעולות של אהרונוב במשך יותר משנתיים הביאו לתוצרים כלכליים רבים שכולם מצויים כיום בידי רוזנברג ופופקו. "אהרונוב ניצל את הקשרים שטווה לאורך השנים עם אנשים שונים במועצה המקומית מטה יהודה והביא לידי כריתת מערכת הסכמים מול מושב נווה אילן, שעליה חתמה חברת ‘נקר פרוזדור ירושלים', ושכוללת חכירה לדורות של 33 דונם, כאשר מתוכם זכויות בנייה על 20 דונם", נטען בתביעה. לטענת אהרונוב, בהסכמים הוסכם כי במקום יוקמו, בין היתר יקב, בית בד, מרכז מבקרים, מסעדה, אולם/גן אירועים ומשרדים ו/או אזורי תעשייה קלה ומתחם לוגיסטי.

עוד הוסכם, לפי הנטען, כי יוקם יקב-שירות במושב צוריאל בגליל העליון, בעל כושר ייצור של כ-80 אלף בקבוקי יין בשנה (לפחות), לרבות הכשרת צוות עובדים. לפי התביעה, בהתאם להסכמים שעליהם חתמה חברת "נקר פרוזדור ירושלים", יקב-שירות זה עתיד לפעול עוד ארבע שנים לפחות. לדברי אהרונוב, יקב זה ייצר יין עבור המיזם המשותף בשנים 2017 ו-2018, וכעת הוא מייצר יין עבור חברת "יקב טברנקל", שהוקמה על ידי רוזנברג ופופקו. לפי התביעה, כיום מיוצרים עבור החברה של רוזנברג ופופקו כ-63 אלף ליטר יין (כ-84 אלף בקבוקי 750 מ"ל), שהינם תוצרי הבציר בשנים 2017 ו-2018.

לפי הנטען, לכל התוצרים הללו היה אהרונוב שותף. אהרונוב מודה בתביעתו שהסכם כתוב בין הצדדים לא נכרת. עם זאת, לטענתו, "לאחר מו"מ ממושך קיימו אהרונוב, רוזנברג ופופקו בנובמבר 2018 שיחה משולשת שבה ‘נחתכו' כל המחלוקות ונכרת הסכם. בהסכם זה נאלץ אהרונוב להסכים לכוונתם המקורית של רוזנברג ופופקו שהוסתרה ממנו בתחילת הדרך - להחליף את השימוש במותג ‘יקב אהרונוף' במותג חדש ‘TABERNACLE'". לפי התביעה, "כך עלה בידי רוזנברג ופופקו לרכב על המותג של אהרונוב עד אשר כבר לא היה להם בו צורך. אהרונוב בלע את רצונו וחלומו והסכים לכך".

עלויות ואובדן הכנסות

לאור האמור מבקש אהרונוב מביהמ"ש לחייב את רוזנברג לשלם לו 7 מיליון שקל בגין שורה ארוכה של נזקים שנגרמו לו, לטענתו. בין היתר, מבקש התובע לקבל מידי רוזנברג ופופקו והחברות הנתבעות, שווי של 4,000 ליטר יין פרטי של אהרונוב שחלקו נפסד ובחלקו נעשה שימוש במסגרת בציר 2017 בגובה של כ-70 אלף שקל; הוצאות שהוציא מכיסו לטובת המיזם לרבות הוצאות מימון בגובה של 150 אלף שקל; ציוד שהעביר לטובת המיזם בגובה של רבע מיליון שקל; מסים ששילם אהרונוב בגין השימוש שנעשה בעוסק המורשה שלו לטובת המיזם בגובה של 50 אלף שקל; ושכר ראוי לשנים 2017-2018 בגובה של 1.2 מיליון שקל.

עוד תובע אהרונוב כ-2 מיליון שקל בגין "אובדן הכנסות ממכירות לארה"ב וערוצי מכירה בישראל (לרבות רשת פתאל); עלות הקמת היקב של אהרונוב מחדש בגובה של 900 אלף שקל; פיצוי לא ממוני בגין הצורך להקים כעת את העסק של התובע כמעט מ'אפס' ללא ערוצי שיווק בארה"ב וללא לקוחות אסטרטגיים בישראל; פיצוי חלקי בגין חלקו היחסי בציוד שנרכש ובעסק שהוקם", ועוד.

מטעמם של רוזנברג ופופקו נמסר: "מדובר במקרה המתנהל זה זמן רב בבית המשפט ולא נדוש בטענות המתבררות שם".