"גלובס" מצטרף לעתירה נוספת לחשיפת התמלילים של דיוני הקורונה

"גלובס" מצטרף לעתירה נוספת לחשיפת הפרוטוקולים המלאים של דיוני הממשלה בנושא הקורונה. מטרת העתירה, שצפויה להיות נדונה בבית המשפט לעניינים מינהליים, היא לקבל מידע הנוגע באופן ישיר לכלל הציבור והמשק הישראלי, שנפגע באופן קשה ביותר בימים אלה מההחלטות הדחופות שהתקבלו בממשלה.

את העתירה הגישו התנועה לחופש המידע, עיתונאית "הארץ", נעה לנדאו, שיזמה את הבקשה, "הארץ", "גלובס", הכתבת הפוליטית של "גלובס", טל שניידר, והח"מ, חן מענית וכן עוה"ד שחר בן-מאיר, יצחק אבירם, שאול אמסטרדמסקי מ"כאן" ותומר גנון מ"כלכליסט".

העתירה הוגשה ביום שלישי, אחרי שבג"ץ מחק ב-11 ביוני את העתירה ש"גלובס" היה שותף לה בבקשה להורות לממשלה לגלות את תמלילי הפרוטוקולים המלאים של ישיבותיה בתקופת הקורונה, בנימוקים פרוצדורליים. העתירה הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים לפי חוק חופש המידע נגד משרד רה"מ והיועמ"ש, למסור ללא דיחוי את התמלילים של ישיבות הממשלה מהחודשים שבהם מתמודדת ישראל עם התפרצות נגיף הקורונה.

"גלובס", כעיתון כלכלי, סבור שזכותו וזכות הציבור להיות חשופים לדיונים ולהחלטות הללו של הממשלה. "כאשר המידע מוסתר ואינו גלוי, אין ביכולתם של המבקשים למלא את תפקידם בדמוקרטיה - לבחון את ההחלטות, לבקר אותן ואת דרך קבלת ההחלטות".

תקנון הממשלה בנוגע לתיעוד דיוני הממשלה סווג כחומר חשאי למשך 30 שנה. במצב הקיים, תמלילי ישיבות הממשלה מועברים לארכיון המדינה, ושם הם נשמרים במשך שלושה עשורים. הממשלה מתנגדת להעברת המידע לידי כלי התקשורת.
"גלובס" מיוצג ע"י עו"ד אוריין אשכולי ממשרד יורם מושקט.

עו"ד יערה וינקלר-שליט המייצגת את התנועה לחופש המידע מסרה כי: "העתירה שהוגשה היום לבית המשפט המחוזי בירושלים היא מעניינו של כל אזרח במדינה - והיא נוגעת במידה רבה לאמון של הציבור כולו בממשלה הנוכחית - אמון שנפגע קשות בעת האחרונה.

"העתירה היא חלק ממאבק ממושך שמטרתו להבין כיצד מקבלת הממשלה את החלטותיה בתקופת משבר הקורונה. בעוד שאנו רואים מדינות רבות בעולם מנהלות את המשבר תוך שקיפות אמתית וכזו שנותנת דין וחשבון לאזרחים, מדינת ישראל רואה את האירוע הנוכחי כאירוע סודי ומנהלת אותו תוך הסתרה שלא רק שאין בה צורך אלא שהיא אינה כדין ואף מזיקה לציבור.

"מדיניות ההסתרה צריכה להסתיים - ואנחנו סמוכים ובטוחים שבית המשפט ייעתר למבוקש. לא רק בגלל גודל השעה, אלא בעיקר משום שהתנהלות הממשלה היא שרירותית, בלתי-ברורה וכתוצאה ממנה הטיפול במשבר נראה כאוטי".