חם לכולם: כשהטמפרטורות עולות באופן קיצוני, גם המחיר הכלכלי גבוה

לפני כשבוע פרסם משרד הבריאות הודעה לציבור, שבה התריע על "עומס חום כבד עד קיצוני שיתבטא במזג אוויר חם מהרגיל ועומסי חום כבדים ברוב חלקי הארץ. על הקשישים והחולים במחלות כרוניות להימנע ככל האפשר מחשיפה לחום ולשמש, להימנע ממאמץ גופני שאינו הכרחי, להקפיד לשתות מים ולהימצא ככל האפשר במקומות ממוזגים".

על פניו - מדובר בעוד גל חום סטנדרטי, ודאי חמור פחות מהשרב הכבד והחריג ששרר במהלך חודש מאי. אלא שבשל משבר האקלים גלי חום כאלה עלולים להפוך רבים יותר, ארוכים יותר, בלתי צפויים ובעונות לא אופייניות. בעשורים האחרונים הם הפכו שכיחים יותר ברחבי העולם והמחיר שלהם הוא לא רק אי נוחות פיזית, אלא גם סיכון לבריאות הציבור. הם אף מגבירים תמותה עודפת, בפרט של אוכלוסייה קשישה.

בניגוד לשנים עברו, בימים אלה גלי החום משולבי הקורונה עלולים להעמיס עוד יותר על מערכת הבריאות, ולהוות אתגר בריאותי, כלכלי וסביבתי. ההתמודדות עם גלי החום מזכירה במידה רבה את ההתמודדות עם הקורונה - אם רשויות הבריאות ברחבי העולם דורשות מהציבור לשמור על ריחוק חברתי ולהימצא בביתו כל הניתן בזמן המגפה, כך גם בזמן גלי החום: אוכלוסיות בסיכון נדרשות להימצא במקום ממוזג, והאזרחים ממעטים לצאת החוצה. בשני המקרים, הראשונות להיפגע הן האוכלוסיות החלשות יותר בחברה, והעובדים שנאלצים לעבוד בשמש הקופחת. גלי חום גם מחמירים את הפגיעה באלו הסובלים ממחלות רקע, ובהן אסטמה למשל, ההופכת חריפה יותר בתנאי לחות וחום.

בנוסף, במהלך גלי חום, כאשר רמת זיהום האוזון הופכת גבוהה יותר, ספיגתו על פני כדור הארץ פוחתת וזיהום האוויר הופך גבוה יותר. אנשים הלוקים במחלות נשימה ולב הם הרגישים ביותר לזיהום אוזון, שעלול להוביל לתפקודי ריאה נמוכים ואף לדלקת ריאות. אם לא די בכך, בזמן שהחום הכבד מקשה על הימצאות בחלל סגור ללא מיזוג, הסיכוי להדבקה בקורונה דווקא עולה בחללים סגורים.

ההבדל שמייצרת מעלה אחת

לפי תחזיות השירות המטאורולוגי, גלי חום יהפכו עם השנים רבים וממושכים יותר - ולא רק בקיץ. בעקבות גל החום שהתרחש במאי, בדק השירות האם שינוי האקלים צפוי לשנות את שכיחות גלי החום, שבמסגרתם הטמפרטורה המקסימלית היומית אינה פוחתת מ-33 מעלות, בעונות השונות. מהממצאים עולה כי שכיחותם צפויה לעלות במחצית השנייה של המאה, כך שגל חום שהתרחש עד כה בממוצע רק כפעמיים בעשור מחוץ לעונת הקיץ, צפוי להתרחש בממוצע פעם בשנה בתרחיש הטוב, ובתרחיש הרע אף לעלות לפעמיים בשנה. לקראת סוף המאה, השכיחות תעלה ומשך גלי החום יתארך לשישה עד שבעה ימים בממוצע.

כבר ב-2016 ביצע השירות מחקר שממצאיו הצביעו על עלייה מובהקת בתדירות ובשכיחות גלי החום בישראל בשני העשורים האחרונים. "גם בעבר היו גלי חום כאלו, אבל ככל שהעולם מתחמם - שכיחותם עולה, והם הופכים קיצוניים וארוכים יותר", מסביר אבנר פורשפן, מנהל אגף האקלים בשירות המטאורולוגי. "כשמדברים על שינוי אקלים, הדבר המרכזי שאנחנו מדברים עליו הוא הטמפרטורה. הימים האלו הם קדימון למה שמצפה לנו; אם הפעילות האנתרופוגנית (הפעילות האנושית המשפיעה על כדור הארץ, ש"א) תמשיך להאיץ את ההתחממות, הטמפרטורה תעלה עד כדי שירושלים תהיה חמה כמו באר שבע, ואילת כמו ריאד הסעודית".

כך, אם טמפרטורת המקסימום בירושלים ביולי-אוגוסט היא 30 מעלות, בסוף המאה נגיע ל-35 מעלות, אך עוד קודם לכך, גם עלייה של מעלה אחת מעוררת דאגה. "אומרים 'כולה מעלה אחת, מה זה משנה'. אבל תחשבו על גוף האדם - כשמודדים לכם חום בכניסה לסופר, מעלה אחת יכולה לעשות הבדל גדול", מזכיר פורשפן. "הרי ב-39 מעלות אנחנו מרותקים למיטה עם קומפרסים קרים. גם כדור הארץ זו מערכת טבעית. תעלו את הטמפרטורה, והוא ירגיש לא טוב.

"לא צריך להסתכל רק על קטסטרופות גדולות. לפעמים שינוי של מעלות בודדות משפיע אפילו על הכלכלה. בין אם מדובר בהשקעה כספית בתשתית שנדרשת להתמודדות, פגיעה ביבולים חקלאיים ואפילו צמצום שעות האימונים של חיילי צה"ל בקיץ".

ללמוד מגל החום בסיביר

מחקר שבוצע בשנים האחרונות באוניברסיטת הוואי, ופורסם במגזין נייצ'ר, מצא ש-30% מאוכלוסיית העולם חשופה לפוטנציאל גובר לגלי חום קטלניים, ועד סוף המאה, אלו יהוו סכנה עבור 74% מתושבי כדור הארץ. חוקרים אחרים מעריכים כי גם אם גזי החממה יופחתו בצורה אגרסיבית עד שנת 2100, לפחות 48% מהאוכלוסייה עדיין יתמודדו עם גלי החום הללו.

רק בחודש שעבר הכה גל חום חריג באחד האזורים הקרים ביותר בעולם: סיביר. החורף הסיבירי האחרון היה החם ביותר מאז החלו המדידות לפני 130 שנה, עם טמפרטורה ממוצעת גבוהה ב-6 מעלות לעומת הממוצע העונתי. בעיירה השוכנת ליד הגבול הארקטי טיפסה הטמפרטורה בחודש שעבר ל-30 מעלות, ושברה שיאים.

החום הקיצוני בסיביר, שנמשך מינואר עד יוני, היה לפי מדענים "כמעט בלתי אפשרי" ללא השפעת האדם על היווצרות שינויי האקלים בשל פליטת גזי החממה. במחקר שפורסם השבוע, מצאו מדענים כי ללא שינויי האקלים, גל חום ממושך דוגמת זה היה מתרחש בסיביר רק אחת ל-80 אלף שנים, אך שינויי האקלים הגדילו פי 600 את הסיכוי לגלי חום באזור.

בין סיביר לישראל, תופעות אקלים קיצוניות עתידות להפוך לשגרת חיים על כוכב הלכת שלנו. "בטווח הארוך אנחנו מזהים שתי מגמות - האחת, של התחממות לאורך עשרות השנים האחרונות, והשנייה של הקצנה ואי ודאות. אנחנו נקבל הרבה יותר אירועים קיצוניים - גלי חום קיצוניים וממושכים יותר גם בעונות שלא היינו מצפים להן, ומצד שני גם אירועי קור קיצוניים", מסביר פרופ' חיים קותיאל, מומחה לאקלים, סביבה ואי ודאות אקלימית מאוניברסיטת חיפה .

"גם אם לא נראה שינוי חד בממוצע, נקבל מנות גדושות של שיטפונות והצפות או גלי חום קיצוניים בבת אחת, על פני תקופות ממושכות ובזמנים לא צפויים. אם פני האוקיינוס, למשל, נשארים חמים יותר זמן, העונה שבה יכולה סופה טרופית להתפתח היא ממושכת יותר מאשר בעבר. לפני שנתיים ראינו מחזה נדיר: הוריקן בסקנדינביה. בעידן הזה, הסופות הטרופיות יכולות להגיע לערבות הארקטיות".

הגורם העיקרי למשבר האקלים הוא השימוש האנושי בדלקים מאובנים, הפולטים גזי חממה לאטמוספירה. "בתחילת משבר הקורונה, התחבורה האווירית שותקה. תנועת המכוניות צנחה פלאים, והתעשייה במקומות רבים נעצרה. אבל ריכוזי דו תחמוצת הפחמן לא פחתו, גם אם קצב העלייה קטן במעט. חלק מהמזהמים באטמוספירה ובסטרטוספרה יכולים להישאר שם עשרות שנים", מבהיר קותיאל.

"לכן, אם אנחנו ממשיכים בשימוש בדלקים מאובנים, גם הילדים וגם הנכדים שלנו יסבלו מהדבר הזה. אנחנו נמצאים במצב גרוע מאוד. הקורונה אולי תיעלם מחיינו כשיימצא חיסון, אבל עם משבר האקלים אנחנו עוד נצטרך להתמודד זמן רב, ואנחנו צריכים לעשות כמה שיותר כדי לבלום אותו. הכיוון שלנו לא צריך להיות גז. אסור לנו להשלות את עצמנו, זה לא נקי, גם אם הוא עדיף על הדלקים האחרים. הכיוון צריך להיות שמש, לצד הפחתה של צריכת מזון מן החי ופעולות נוספות".

קותיאל הוא פרופסור אמירטוס, העוסק בנושא שנים רבות. חלק מדוחות המדענים הנערמים על שולחנות הפוליטיקאים והמגזר העסקי לאורך שנים הוא לא רק קרא, אלא גם כתב בעצמו. כיום הוא מרגיש שגם אנשי האקדמיה שעמדו בפתח והזהירו - לא עשו מספיק. "כתבנו, התרענו, פרסמנו, שלחנו חוזרים, הגשנו דוחות, אך האם יצאנו לרחובות להפגין ולצעוק? לא. בשורה התחתונה, מה שעשינו לא עזר הרבה. הציבור צריך להבין שאם לא נפחית את הפליטות, נגדל מזון על אדמה מזוהמת, ננשום אוויר מזוהם ונזהם את מקורות המים שלנו".

מסיטים את ההשקעות בתעשיות מזהמות

מלבד סיכון ממשי לחיי אדם, גלי חום קטלניים עלולים לפגוע בחקלאות ובמערכות האקולוגיות, להוביל להתפשטות שריפות, ולגרום לתצרוכת חשמל חריגה ולנזקים כלכליים. הם עלולים גם לפגוע בתשתיות כמו כבישים ומסילות רכבת, ולחבל בתוצרת המזון העולמית - בשנים 1964- 2007 גלי בצורת וחום הרסו עשירית מייצור הדגנים בעולם. גם שוק העבודה נפגע - לפי מחקר שבוצע באוניברסיטת אילינוי, בימים חמים במיוחד פרודוקטיביות של עובד ממוצע יורדת ב-24%. במחקר שנעשה בלונדון סקול אוף אקונומיקס התברר כי בשנה חמה כלכלת לונדון מפסידה עד 2.3 מיליארד יורו בשל ירידה בפרודוקטיביות, כיוון שעובדים נוטים לעשות יותר טעויות ולעבוד לאט יותר כאשר הטמפרטורות עולות מעבר לטווח האופטימלי.

לפי הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית, ארה"ב תפסיד 1.8 מיליארד שעות עבודה במשק בשנת 2100, בשל גלי חום, במצב פליטות של "עסקים כרגיל". במונחים כלכליים, מדובר בהפסד של 170 מיליארד דולר בשנה.

הנתונים הללו גורמים לציבור ברחבי העולם להגביר את הלחץ על הממשלות, אך עם זאת הוא לא ממתין להן אלא פונה ישירות למגזר העסקי, בתקווה שזה יוביל את קטר היציאה ממשבר האקלים. כך, בנק ההשקעות האירופי הסיט הלוואות מתעשיית הדלקים המאובנים, ויותר מ-180 קבוצות השקעה קתוליות ברחבי העולם הסיטו את כל השקעותיהן מתעשייה זו (בסכום המוערך ב-4 טריליון דולר). גם מחצית מהאוניברסיטאות הציבוריות באנגליה אימצו מדיניות של אי השקעה בדלקים מאובנים.

בינתיים, פעילים סביבתיים מגבירים את הלחץ על בתי השקעות להוציא את כספם של האזרחים מהתעשיות המזהמות והמאיצות את ההתחממות הגלובלית. בחודש האחרון ריססו פעילי 'המרד בהכחדה' בנפט מדומה (הנשטף בקלות) את הכניסה לבתי ההשקעות הראל ומנורה, במטרה להזכיר את הנזק שגורמות ההשקעות הללו. "בתקופה כל כך קשה כלכלית לא יכול להיות שבתי השקעות משקיעים יותר מ-2.8 מיליארד שקל מכספי הפנסיה שלנו בדלקי מאובנים", אומר פעיל התנועה, עמרי פרל.

"כולנו חייבים להתעורר ולהבין שמשבר האקלים כבר כאן, ושבשביל למתן את התחזיות הקטסטרופליות דרושה התגייסות של כלל החברה, כולל הסקטור העסקי. לא יכול להיות שבתי השקעות ימשיכו לגרוף רווחים מהכספים שלנו דרך השקעה בתעשיות הדלקים, שהן האחראיות המרכזיות לכך שעד שנצא לפנסיה העולם יהיה מקום הרבה יותר קשה ומסוכן לחיות בו".

מינהלת האקלים: שלוש פגישות בשנתיים

בישראל הוקמה לפני כשנתיים בהחלטת ממשלה 'מינהלת היערכות ישראל לשינויי אקלים'. את עבודת המינהלת מרכז המשרד להגנת הסביבה, והיא מופקדת על תיאום בין-משרדי ומעקב אחר ביצוע האסטרטגיה הלאומית להסתגלות לשינויי האקלים. אלא שבשנתיים האחרונות נפגשו חבריה שלוש פעמים בלבד, היא כלל לא מתוקצבת, לא מדווחת באופן שוטף על ביצועיה, ולא עמדה בהגשת דוח שנתי הנוגע לפעילותה.

בנוסף, לפני כחודש הייתה אמורה המינהלת להשלים גיבוש חזון משקי ותוכנית יישום חמש שנתית, אך הדבר טרם בוצע. גם כוח אדם ייעודי במשרה מלאה אין למינהלת, כאשר היו"ר, אלון זס"ק, הוא גם סמנכ"ל בכיר למשאבי טבע במשרד להגנת הסביבה.

יתר על כן, לפי המשרד להגנת הסביבה, לרוב משרדי הממשלה אין בבסיס התקציב סכומים לצורך היערכות לשינוי אקלים. עד כה, התוכנית והפעולות הנדרשות להתמודדות עם שינוי האקלים בשנים הקרובות, לא תוקצבו ולכן לא יושמו. הערכות התקציב למימוש פעולות אלו הן כ-2 מיליארד שקל לביצוע תוך 5 שנים, ונושא התקצוב מצוי בדיונים.

האם המנהלת משפיעה על עשיית הממשלה? נציגי ממשלה שהשתתפו בדיונים אומרים שהמינהלת לא השכילה לדאוג לעצמה לתקציבים ולכן איננה יכולה לפעול בעצמה. היא אמנם מבקשת מהמשרדים השונים לדווח מה עשו בתחום, אך איננה אקטיבית מולם ו"איננה מביאה שום ערך מוסף".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "המינהלת מתכנסת פעמיים בשנה, וישיבתה הרביעית תתקיים בחודש הבא. צוותי העבודה הנושאיים עובדים תוך כדי במידת הצורך, ובתדירויות גבוהות יותר. החלטת ממשלה מס' 4047 לא קבעה תקציב ייעודי או כוח אדם ייעודי לצורך פעולות המינהלת והמשרדים הרלוונטיים. למשרד להגנת הסביבה ולגופים השונים אין כוח אדם ייעודי לנושא של היערכות לשינוי אקלים, וכל הפעילות מתבצעת נוסף על תפקידם של הנציגים הממונים על הנושא.

"התוכנית האסטרטגית שמתגבשת בימים אלו מיפתה את הפעולות הנדרשות לצורך היערכות לשינוי אקלים בטווח הקצר (חמש שנים), והיא תוצג בהמשך לממשלה לצורך קבלת תקציב ליישום. הדוח הראשון לממשלה בעניין פעילות המינהלת מתגבש בימים אלה.

"החזון המשקי ותוכנית היישום החמש-שנתית גובשו בימים אלו, ועיקריהם הוצגו בישיבת המינהלת השלישית שהתקיימה ב-18.2.20. בשל היעדר תקציב מדינה, העבודה הכלכלית במסגרת התוכנית האסטרטגית לא בוצעה, ובעקבות משבר קורונה ויציאתם לחופשה של חלק מעובדי המשרד בתקופת הסגר, חלו עיכובים נוספים בהכנת התוכנית. עם זאת, יו"ר המינהלת פועל מול נציגי משרד האוצר ומשרד רה"מ לצורך איגום תקציבים ליישום התוכנית".