החברה שקרסה עם חובות עתק, הטענות למרמה וההצעה המפתיעה של הנאמנים על רקע הקורונה

האם ראוי לאפשר לבעל שליטה בחברה שנגדו מופנות טענות רבות למרמה וזיוף שבחלקן אף הועברו לחקירת המשטרה ושהותיר מאחוריו חובות של למעלה מ-130 מיליון שקל, לשוב ולשלוט בחברה? וכל זאת, תמורת נזיד עדשים והתחייבויות ארוכות מועד שברובן המכריע אינן מגובות בערבויות? או במילים אחרות: האם יש לאפשר לחתול לשמור על השמנת, אחרי שכבר חיסל לחלוטין את הקופסה הקודמת שהונחה לפתחו? זו הדילמה הקשה שעימה מתמודדים בימים אלה נושי קבוצת החברות "דלהום".

לפני כחצי שנה נכנסה קבוצת החברות דלהום הפועלת בתחום זגגות הרכב, שירותי דרכים ושיווק אוטובוסים כבר 30 שנה, להליך חדלות פירעון. זאת, לאחר שהחברה שבשליטת איש העסקים חמדאן פדילה צברה חובות המוערכים בכ-137 מיליון שקל. במקביל, נפתח גם הליך פשיטת רגל לפדילה, לאחר שכשל להחזיר את חובותיו האישיים. שורה ארוכה של גופים - בהם בנק הפועלים, בנק לאומי, הבנק הבינלאומי, גמא, כולמוביל וצים - הגישו תביעות חוב במסגרת ההליך. כנאמנים מונו עו"ד אוהד הראל ממשרד נשיץ ברנדס ורו"ח בעז ברזילי.

אחרי שבמרוצת החודשים האחרונים העלו מספר נושים טענות קשות מאוד לתרמית, זיוף מסמכים ומרמה שביצע בעל השליטה פדילה (ראו בהמשך), בימים אלה עסוקים חלק מנושיה של דלהום בניסיון לסכל את תוכנית השיקום שאותה מעוניינים לקדם הנאמנים ובעל השליטה לשעבר פדילה. לפי מתווה התוכנית שפרטיה טרם נסגרו סופית, אמור פדילה לקבל שליטה מחודשת בחברות תמורת הזרמת סכום הקטן בהרבה מחובותיהן, וכל זאת מבלי שיידרש להעמיד בטוחות משמעותיות (ראו מסגרת).

הקורונה לא הותירה ברירה

לאחרונה הודיעו הנאמנים של דלהום כי "חרף מאמצים כבירים לאיתור משקיע חיצוני לרכישת פעילות או נכסי החברות ללא תלות בהפעלה של בעל השליטה פדילה - לא התקבלה הצעה כלשהי מצד גורם שאינו קשור לחברות או לפדילה".

עוד ציינו הנאמנים כי כל המשקיעים הפוטנציאלים שעימם ניהלו מו"מ - כמו למשל חברת "דרכים" מקבוצת שחר שניהלה מו"מ מתקדם עם הנאמנים אך לבסוף נותרה מחוץ לתמונה - הדגישו בפניהם כי "הפעלת החברות לאורך זמן מצריכה את בעל השליטה פדילה".

אף שהנאמנים זוקפים לזכותם את העובדה כי מאז מינויים הצליחו להפעיל את החברות באיזון תפעולי ו"במתכונת מלאה ומאוזנת", הם גם מזהירים כי אין כל ברירה אלא להוציא לפועל תוכנית שיקום בהקדם האפשרי. זאת לדבריהם, לאור משבר הקורונה וההגבלות החמורות על תחום התיירות וההיסעים, שעליהם נמנים מרבית לקוחות החברות. 

במצב דברים זה, סבורים הנאמנים, כי עליהם להביא לאישור הנושים של החברה את תוכנית השיקום שהציע פדילה בעצמו, בכפוף להערותיהם. אחרת, הסבירו, תיאלץ החברה ללכת לפירוק, והתמורה שתתקבל ממכירת נכסיה תהיה נמוכה משמעותית מכל חלופה אחרת.

מרמה, זיוף ותלונה במשטרה

האפשרות כי מי ש"ישקם" את חברות דלהום יהיה גם מי מי שהביא אותן למצבן העגום, זוכה למספר התנגדויות חריפות ותקיפות מצדם של חלק מהנושים, בייחוד אלה שהעלו בעבר האשמות חמורות לזיוף ומרמה לכאורה נגד פדילה.

מעשים נטענים אלה כבר זכו להתייחסות של השופטת המחוזית עירית וינברג-נוטוביץ הדנה בתיק. השופטת כתבה באחת מהחלטותיה כי הנאמנים צריכים "להרחיק את בעל השליטה ממרכזי הפעילות של החברות". היא אף המליצה לנאמנים ש"לא להיעזר או להסתמך על נתונים ומידע הנמסרים להם על ידי בעל השליטה, לאור המידע על מעלליו".

מסכת הטענות נגד פדילה ארוכה. כך, בנק הפועלים הגיש תלונה במשטרה, שבמסגרתה טען כי "מתעורר חשד לפעולות חמורות שבוצעו לכאורה על ידי פדילה או החברות שבשליטתו, שנעשו לכאורה במטרה להוציא כספים מהבנק על יסוד מצגי שווא, העלמת והברחת ציוד משועבד, רישום כוזב במסמכי תאגיד ומרמה".

התלונה שהגיש בנק הפועלים היא תולדה של ממצאי החקירה שערך כונס הנכסים מטעמו, עו"ד אמיר פלמר. עו"ד פלמר מצא כי מכונה לציפוי לוחות זכוכית בשווי של 3.8 מיליון שקל ששועבדה לטובת הבנק, כלל לא נרכשה בסופו של יום על ידי דלהום. זאת, חרף קבלת כספי ההלוואה מהבנק. ואם לא די בכך, טען הבנק, כי דלהום אף זייפה לכאורה חשבונית שהוצאה כביכול על-ידי היצרן ואף זייפה לכאורה רישום בדבר העברת הכסף בכרטסות החברה. עוד טען הבנק, כי גם חמישה אוטובוסים ששועבדו לבנק לא אותרו, וכי עולה חשש כי חלקם הוברחו לשטחים.

וכך, העלתה גם חברת ההלוואות החברתיות "טריא" טענה, שלפיה 26 מיליון השקלים שהעבירה לכיסו של בעל השליטה בסמוך לתחילת מועד הליך חדלות הפירעון בעניינו, לא שימש לצורך רכישת אוטובוסים כפי שהתחייב. זאת, מבלי שסופק לה, לטענתה, כל הסבר מחייב. על שמה של טריא שועבדו גם אוטובוסים עם מספרי שלדה מזויפים לכאורה. הנאמן בתיק פשיטת הרגל של פדילה הציג אינדיקציות לקבלת הכספים ולהעברתם בין כספי החברות.

בנוסף לכך, העלתה גם חברת גמא שהלוותה לחברות 2.25 מיליון שקל שיועדו לרכישת 10 אוטובוסים, טענות לביצוע עסקאות נוגדות ו"למעשי זיוף חמורים ביותר" מצד אחת מחברות דלהום. לטענתה, החברה שהייתה בבעלות ובניהול פדילה זייפה רישומים במשרד הרישוי וביצעה "פעולות תרמית זדונית להסרת השעבודים שנרשמו לטובת גמא במשרדי הרישוי על עשרה אוטובוסים".

גמא הציגה בפני ביהמ"ש את מסמכי ביטול השעבודים שהתקבלו במשרד הרישוי, שזויפו לטענתה "באופן חובבני" ועליהם בכלל לא הייתה חתומה גמא עצמה. "כך התאפשר לדלהום בניהול ובבעלות חמדאן פדילה לשלשל לכיסה מיליוני שקלים במרמה", טענה גמא. היא אף ציינה כי היא "מניחה שידו של חמדאן פדילה הייתה במעל הזיוף הזדוני שנעשה לאור יום ובעזות מצח".

בנוסף לכל אלה, גם במסגרת תיק פשיטת הרגל של פדילה הועלו נגדו טענות למעשי זיוף שבהם נקט לכאורה. זאת, בקשר לניסיון נטען שלו להעביר לבעלותו זכויות בדירה בתל אביב באמצעות זיוף ומרמה של מסמכים וחתימות.

תמיכה של רוב הנושים בהסדר

הנושים נדרשו לסוגיית אישור תוכנית השיקום, שאותה מעוניינים לקדם הנאמנים, עו"ד הראל ורו"ח ברזילי, ובעל השליטה לשעבר פדילה, במסגרת אסיפת נושים שנערכה בסוף יוני. הם נחלקו ביניהם ביחס לשאלה אם יש מקום לאשר את התוכנית שמותירה את השליטה בחברות בידי פדילה תמורת סכום הקטן בהרבה מהחוב; או שמא לאור הטענות החמורות המופנות לבעל השליטה בגין מעשיו לפני הקפאת ההליכים, אין מקום לשקול תוכנית זו.

כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) סבור שאין לקדם בשלב זה את ההסדר המוצע, בין היתר לאור הטענות הקשות שהעלו נגד פדילה חלק מהנושים. הנאמנים אמנם מודעים לבעייתיות שבאישור תוכנית השיקום שהציע מי שהביא את חברות דלהום לחדלות הפירעון שבפניה הן ניצבות כיום. אולם הם סבורים בכל זאת כי יש לקדם את מתווה תוכנית השיקום. זאת, לטענתם, מכיוון שהחברות מהוות מקור הכנסה ל-55 עובדים; לאור הצפי כי התמורה שתתקבל מנכסיה של החברה, ככל שתלך לפירוק במקרה שלא תאושר תוכנית השיקום, צפויה להיות נמוכה באופן משמעותי; ונוכח עמדתם כי הפעלת תוכנית השיקום בחברה לא תאיין את המשך החקירות שהם מבצעים בקשר לפדילה.

על אף שלא מדובר בישיבה שנועדה לאשר את ההסדר, ערכו הנאמנים הצבעה על תוכנית השיקום. נושים האוחזים בסכום נשייה נטען של 58.2 מיליון שקל (מתוך 100 מיליון שקל חובות נטענים של הנושים שנכחו בישיבה) התנגדו להצעה. אולם על המתנגדים נמנו גם נושים שלדעת הנאמנים אין להתחשב בעמדתם, כמו למשל חברת טריא. לטענת הנאמנים, טריא אינה נושה של החברות, מאחר שהכספים שהלוותה הגיעו ישירות לפדילה ולא לקופת החברות. בניכוי נושים אלה, עולה שמרבית הנושים שנכחו באסיפה, והמחזיקים בסכום נשייה נטען של כ-42.5 מיליון שקל, סבורים כי יש להוציא לפועל את המתווה שהציע פדילה. 

המתווה המוצע: פדילה יחזיר פחות מ-20% מהחוב וישוב לשלוט בחברות

מתווה תוכנית השיקום לחברות דלהום שסך חובותיהן נאמדים כאמור על כ-137 מיליון שקל, כולל החזרת השליטה בחברות לחמדאן פדילה ומתן הפטר אישי לפדילה בהליכי פשיטת הרגל נגדו.

לפי מתווה התוכנית המתגבשת על ידי פדילה והנאמנים, עו"ד אוהד הראל ורו"ח בעז ברזילי, הנושים המובטחים בנכסי המקרקעין של הקבוצה (הבנק הבינלאומי, "א.י.ק.נ" ו"אס.אר אקורד") יקבלו לכיסם כ-11 מיליון שקל בעקבות מכירת נכסים.

בנוסף, פדילה יזרים 8 מיליון שקל לחברות על פני תקופה של שש שנים, כשרק מיליון שקל מתוכם יכנסו לקופת ההסדר בסמוך לאחר אישורו. כמו כן, לפי התוכנית המתגבשת, יזרים פדילה 8 מיליון שקל בתנאי פריסה זהים לטובת קבלת ההפטר בתיק פשיטת הרגל המתנהל בעניינו.

עוד במסגרת ההסדר, הציג פדילה ערבות אישית של צד שאינו קשור לחברות בגובה 4 מיליון שקל, ובתגובה הנאמנים דרשו ממנו להעמיד ערבות גבוהה יותר ולספק גם נכסים כבטוחות.

בא כוחו של בעל השליטה: "המתווה המוצע עדיף על פירוק" 

בא כוחו של חמדאן פדילה, עו"ד חובב ביטון, מסר בתגובה כי "קבוצת דלהום נקלעה לסחרור כלכלי שהוביל להליכי חדלות פירעון. קבוצת החברות מקיימות פעילות שוטפת באמצעות נאמנים שמונו על ידי בית המשפט. מתווה תוכנית השיקום מעמיד אלטרנטיבה טובה לכלל הנושים על פני הליך פירוק, הגם שאינו נותן מענה מלא לכלל הנושים. הטענות המועלות על ידי נושים שונים, קיבלו התייחסות מטעם החברות ואין בהן ממש. אנו תקווה כי הליך שיקום החברות יסתיים בהמשך הפעלתן של קבוצת החברות שמספקת פתרון זול ואיכותי ללקוחותיה".

עו"ד טל גנדלמן מסר בשם הנאמנים, עו"ד אוהד הראל ורו"ח בעז ברזילי כי "בהתאם להחלטות בית המשפט המחוזי מרכז הוקנו לנאמנים, מאז חודש פברואר 2020, סמכויות הפעלה כ 'עסק חי' של כלל החברות בקבוצת דלהום. מזה קרוב לחצי שנה וחרף הקשיים הניכרים הנעוצים בשל מצב החירום במשק כתוצאה מהתפרצות מגיפת הקורונה, מנהלים הנאמנים את החברות במתכונת מלאה ורב ענפית, לרבות תפעול מלא של מרכזי השירות בפריסה ארצית, מטה החברות והמרכז הלוגיסטי. הפעלת החברות נעשית תוך שמירה ככל הניתן של כוח האדם ובאיזון תפעולי.

"בשים לב למצב החירום במשק וחרף המאמצים הרבים שהושקעו באיתור משקיע/ רוכש לא התקבלו הצעות מספקות עד כה. עתיד הפעלת החברות ובחינת האפשרויות השונות הנוגעות לאפשרויות השונות ביחס למיצוי ההליכים בתיק, עדיין נדונים בפני בית המשפט . יודגש כי הנאמנים פועלים מתוך ראיה רחבה של כלל האינטרסים המעורבים בתיק, בכפוף לסמכויות שהוענקו להם ולהחלטות בית המשפט".