בשנה החולפת חסכו מבוטחי קופות החולים דמי חבר בתוכניות ביטוח משלימות בסכום של כ-850 מיליון שקל (מתוכם כ-250 מיליון שקל החל משנת 2020, והיתר בשנת 2019). החיסכון הינו תולדה של התוכנית לקיצור תורים, והעברת שירותים ממסגרת פרטית למסגרת ציבורית, באופן שהפחית בצורה משמעותית את ההוצאה הפרטית של המבוטחים בתוכניות השב"ן (שירותים רפואיים נוספים שאינם כלולים בסל הבסיסי אותו מספקות הקופות כחוק).
בשנת 2019 הופחתו בפועל דמי חבר בסך כולל של כ-590 מיליוני שקל בתוכניות שב"ן של קופות החולים, כך לפי דוח משרד הבריאות השנתי בנוגע לפעילות קופות החולים בשנת 2019, המתפרסם הבוקר.
ההכנסות של קופות החולים ממבחני תמיכה הגיעו ל-3.2 מיליארד שקל, כמעט 6% מסך היקף סל הבריאות. עם זאת, הקופות מקבלת את כספי התמיכה הממשלתיים בדיעבד, דבר שפוגע ביכולת שלהן לתכנן את תקציבן באופן מיטבי כך שלא יפגע בהתנהלות השוטפת. זאת, מפני שבראשית השנה לא יודעות הקופות כמה כסף יוקצה עבורן בסוף השנה, ולכן לא יודעות לתכנן באופן הולם את ההסכמים השונים שלהן.
הדוח מצביע על מצב גירעוני חמור של קופות החולים; הגירעון הכולל של הקופות עומד על 452 מיליון שקל בשנת 2019, רובו של קופת חולים מאוחדת (כ-322 מיליון). זאת, לעומת גירעון של 195 מיליון בשנת 2018. השנה הסתיימה באופן מאוזן יחסית בזכות הזרמת הכסף לקופות בדיעבד. הגירעון בנכסים נטו (ההון העצמי) של קופות החולים הסתכם בכ-1.99 מיליארד שקל (כ-1.7 מתוכם בכללית ולאומית), לעומת כ-1.95 מיליארד שקל בשנת 2018.
כל הקופות רשמו גידול במספר המבוטחים, כאשר בקופת החולים מכבי העלייה הגבוהה מוסברת בעיקר בשיעור המעברים אליה מקופות החולים האחרות. במכבי ובמאוחדת קצב ההזדקנות היחסי של מבוטחיהן גרם לעלייה גדולה יותר במספר הנפשות המתוקננות (מדד המשקלל יחד גיל, מגדר וריחוק גאוגרפי), ולעלייה של שיעור חלקן מתוך כלל הנפשות המתוקננות.
קופות המזומנים שומרות על יציבות
לפי הדוח, היקף הנפשות המתוקננות עלה בשיעור של 2.2% לעומת גידול דמוגרפי של 1.95% בלבד על פיהם תוקצב הגידול בעלות סל שירותי הבריאות. שחיקה זו, השווה לכ-117 מיליון שקל רק בשנת 2019, מצטברת מידי שנה ומגיעה לסכומים גדולים. כותבי הדוח מדגישים כי בשנים הבאות, לאור הזדקנות האוכלוסייה הצפויה, היקף השחיקה השנתי יגדל ולפיכך נדרשת הממשלה לעדכון המרכיב הדמוגרפי של סל שירותי הבריאות הממלכתי.
מהי עלות השכר של הקופות? הוצאות שכר ומשכורות לנפש במאוחדת הן הגבוהות ביותר, ואילו בכללית הן הנמוכות ביותר. זאת, בין היתר, בשל תמהיל העסקת כוח האדם ופריסת מבוטחי הקופות. במאוחדת ובמכבי חל קיטון בהוצאות השכר לנפש בשנת 2019 לעומת 2018.
כ-90.5% מהכנסות מגזר הקהילה בכל קופות החולים וכ-82.2% מהכנסות כלל המגזרים בקופות החולים נובעות ממקורות ממשלתיים מפעילות במסגרת החוק. יתרת הכנסות קופות החולים נובעת בעיקר ממבוטחיהן. סך ההכנסות מהממשלה עלו בשנת 2019 בכ-3.5%, וההכנסות ממבוטחים במגזר הקהילה עלו בשנת 2019 בשיעור של כ-7.9%.
שיעור ההשתתפות העצמית של המבטוחים (הכנסות הקופות ממבוטחים) עמד בשנת 2019 על 5.96% מעלות הסל, זאת לעומת שיעור נורמטיבי של 6.45% הקבוע בחוק. מלבד מכבי, כל קופות החולים מציגות הון עצמי שלילי (גירעון בנכסים נטו). בכללית, הגירעון בנכסים נטו עומד בתום התקופה על כ-501 מיליון שקל, בלאומית הגירעון בנכסים נטו הינו בסך של כ-1.16 מיליארד שקל, ובמאוחדת כ-571 מיליון שקל.
יתרות המזומנים שבידי קופות החולים ליום 31.12.2019 הסתכמו לכ-3.36 מיליארד שקל, לעומת כ-3 מיליארד שקל בתום שנת 2018. קופות המזומנים של קופות החולים שומרות על יציבות בשנים האחרונות, כאשר הן מושפעות משני גורמים עיקריים - היקף המקדמות שמעמידה הממשלה ומספר ימי ספקים. מצבן הפיננסי של קופות החולים מתבטא בהון החוזר אשר מודד את הנכסים השוטפים של הקופה בניכוי ההתחייבויות השוטפות. לפי כותבי הדוח, מדד זה מצביע על הקושי של קופות החולים לעמוד בהתחייבויותיהן בשנת הכספים השוטפת ומלמד על היקף התלות במקורות המימון שמעמידה הממשלה. הגירעון בהון החוזר בתום שנת 2019 הסתכם בכ-9.79 מיליארד שקל לעומת כ-9.58 מיליארד שקל בשנת 2018.
מתוך סך הכסף שקיבלו במסגרת הסל - כללית מימנה 2.2 מיליארד שקל עבור בתי החולים, ומכבי 60 מיליון שקל עבור אסותא אשדוד.
מכללית נמסר: "גם בשנת 2019 שמרה כללית על איזון תקציבי וזו השנה השנייה ברציפות. הדוח מראה כי מקורות סל הבריאות נשחקים מידי שנה עד כדי גירעון של 3.65 מיליארד שקל לכלל הקופות ללא תמיכות. נדגיש כי בזמן שגרה ובמיוחד נוכח אתגר ההתמודדות עם נגיף הקורונה יש לחזק במשאבים את רפואת הקהילה שעומדת בחזית ההתמודדות יחד עם בתי החולים. נציין כי כללית, בשונה מן הקופות האחרות, נושאת על גבה את מימון הגירעון של 14 בתי החולים הציבוריים שבבעלותה. בתי החולים של כללית מעניקים שירות רפואי מהמעלה הראשונה בכל תחומי הרפואה וכמובן בטיפול בחולי קורונה ומשרתים את כלל התושבים וכל זאת ללא תקצוב ראוי מהמדינה למשימה לאומית זו".
ממכבי נמסר בתגובה: "מכבי השקיעה 700 מליון שקל בפיתוח שירותים בתוך שלוש שנים. הציבור מקבל שרות איכותי, נגיש וזמין יותר ולכן מצטרף אל מכבי ושומר על הנאמנות הגבוהה ביותר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
