המלון שאירח נשיאים ומלכים ממציא את עצמו מחדש למען הקהל הישראלי

בפברואר שיעור התפוסה במלונות בירושלים עמד על 67%, אך משבר הקורונה דירדר את המצב עד כדי 2.3% בלבד במאי • המלונאים חיפשו דרכים יצירתיות למשיכת תיירים, ואפילו מלון קינג דיוויד היוקרתי, ש-98% מאורחיו היו תיירי חוץ, בחר לפנות לישראלים • בונים מחדש – האתגרים של ענף הנדל"ן 

מלון המלך דוד בירושלים  / צילום: יורם אשהיים, דוברות הכנסת
מלון המלך דוד בירושלים / צילום: יורם אשהיים, דוברות הכנסת

מגפת הקורונה מטלטלת את חיינו ויש לה גם השפעה משמעותית על תחום הנדל"ן. הממשלה עשתה מאמץ גדול כדי לאפשר לקבלנים להמשיך לעבוד גם בימי הסגר, מתוך ידיעה שמדובר בענף עתיר כוח אדם ומתוך הבנה שעצירת הבנייה בימים אלה תצמצם את היצע הדירות בטווח הבינוני. למרות זאת המגפה השפיעה ועוד תשפיע גם על הענף.

השבוע נפרסם ב"גלובס" סדרת כתבות שתבדוק חמישה סגמנטים בתחום הנדל"ן. והיום, התחום שהפסיק לפעול כמעט לחלוטין בימי הסגר ועדיין סובל ממדיניות השמיים הסגורים - תחום המלונאות.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

ארבעה חודשים אחרי שסגר את שעריו בחסות מגפת הקורונה, ב-16 ביולי נפתח מלון קינג דיוויד מחדש. במלון ש-98% מאורחיו עד לפני המשבר היו תיירי חוץ, הבינו שכדי להתניע מחדש את העסק צריך לעשות שינוי מחשבתי, ולהנגיש את המלון לאורח הישראלי.

כוח המשיכה לתייר הוא השם 'קינג דיוויד', המותג היוקרתי והבלתי מעורער בתחום המלונאות בישראל. המוניטין הזה ימשוך את הקהל הישראלי, אבל יאתגר את המארחים באותה מידה, משום שבשונה מהאורח מחו"ל שבשש בבוקר כבר יוצא לטיול במצדה, האורח הישראלי נשאר במלון וירצה תוכן וחוויה. מסופי שבוע קולינריים ועד סיורים ותצפיות, מבלי לדלג על הצלילים של נגני האקדמיה למוזיקה בזמן התה של אחר הצהריים או הקוקטייל במרפסת המשקיפה אל העיר העתיקה.

במלון יש כ-230 חדרים, ותמהיל האורחים הנוכחי הוא בעיקר של זוגות, בגיל ממוצע של 65, ופחות של ילדים מתרוצצים להפעלות בבריכה. המחירים נמוכים בתקופה הזו ב-20%, והתפוסה הממוצעת מגיעה בסופי שבוע ל-50%-60% ובאמצע השבוע ל-30%-40%.

האורח הישראלי נרגש להתארח במקום שבו שהו שועי עולם, נשיאים, ראשי ממשלות ומלכים. מנכ"ל המלון, תמיר קוברין, מבין שהציפייה לשירות היא אחרת. "זו חוויה אירופית. יש לנו אורחים שמאז שפתחנו מגיעים בכל סוף שבוע, ומסבירים שזה הכי קרוב לחו"ל שהם מרגישים".

במלון הועסקו 400 עובדים, שליש מהם חזרו מחל"ת. ככל שהמלון מתמלא באורחים, חוזרים עוד ועוד עובדים לעבודה, חלקם כאלה מועסקים בו יותר מ-30 ו-40 שנה. "גם הם, בדומה לאורחים שלנו, נמצאים בקבוצת סיכון", אומר קוברין. בעדינות הוא מסביר כי פלח האורחים שמגיע למלון המפואר הוא "מכובד ונעים הליכות, ובעיקר מעריך את מה שהוא חווה. אין פה את החוויה האילתית. האורח מצפה למשהו אחר, ומקבל אותו".

איך האורחים מגיבים למגבלות התו הסגול?
"שואלים למה אין בופה או למה המיני בר ריק בחדר. הישראלי דורש יותר, והציפיה שלו היא לשירות מהיר ואישי יותר, וכזה שיודע לספק מענה לבקשות שהן מחוץ לקופסה. לפני ההגעה אנחנו מקבלים מהאורח כמה שיותר מידע, רגישויות למזון, האם חוגגים מאורע מיוחד, העדפות לקומה, האם הוא זקוק לחנייה".

הבעיה היא שהישראלים עוד יתרגלו לשירות כזה.
"זה היופי, שנוכל לתת שירות בינלאומי".

למה הישראלי דומה להודי

קוברין נכנס לתפקידו במלון באמצע חודש מאי, אחרי 32 שנים שבהן ניהל כמה מהמלונות היוקרתיים ביותר בעולם, בין היתר בקריביים, בארה"ב, בהודו, במלדיביים ובשוויץ. ב-1998 עשה גיחה של שנתיים לישראל, כדי לנהל את הקבלה בקינג דיוויד. "זו הייתה הגשמת חלום. בתור ילד ירושלמי, סבא שלי לקח אותי לאכול שטרודל תפוחים בלובי של המלון, ומאז רציתי לעבוד שם". כעת הוא סוגר מעגל בתקופה בהחלט מוזרה בענף.

איך היית מאפיין את האורח הישראלי?
"הוא יודע מה זה לשלם 1,000 דולר ללילה בחו"ל, אבל בארץ הציפיות יותר גבוהות. אומרים שההודים והישראלים דומים וזה נכון, גם כשאורח הודי היה מגיע למלונות שניהלתי בחו"ל, הוא היה מבקש ומצפה ליותר. וזו המשימה בקינג דיוויד, לעלות מעל הציפיות.

"אנחנו מנחים את המנהלים שלנו לשנות את דפוס החשיבה. אמרו לי שישראלים לא צריכים כלום, אבל זה לא נכון, זה עדיין אורח שמשלם המון כסף. חלקם אולי חסכו הרבה שנים או חוגגים מאורע חשוב, ויש לנו אחריות לספק חוויה אולטימטיבית, כי אולי עבורם זה ביקור חד פעמי. חשוב לי שיחזרו הביתה ויגידו וואו, איזו חוויה".

המלון האיקוני חוגג השנה 90 שנים להקמתו. הוא נפתח ב-30.12.30 על ידי משפחת מצרי ממצרים שהקימה מלון שיעמוד בסטנדרטים של בתי המלון שהיו להם בשוויץ ובמצרים, שבהם יוכלו להתארח שועי עולם. ב-1958 נפתחה ההזדמנות בפני משפחת פדרמן, בעלי מלונות דן, לרכוש את המניות ממשפחת מצרי, והמלון שבדרך גם שימש כמפקדה של הבריטים עבר לידי הרשת. בשנות ה-60 נבנו בו שתי קומות נוספות, חמישית וששית.

ולשאלה שמעניינת לא מעט אנשים: איפה ישן אובמה? אז ככה: מנהיגי העולם לנים באחת משלוש הסוויטות - הנשיאותית, הממלכתית וסוויטת ירושלים. הבחירה נתונה לשיקולי אבטחה - האם יש צורך לסגור קומה שלמה או חצי, והאם להעדיף חדר פינתי או באמצע הקומה. בינואר האחרון הייתה הפעם האחרונה שהמלון אירח ראשי מדינה ובני מלוכה, שהגיעו לישראל לרגל טקס יום השואה הבינלאומי. מאז, האורחים המכובדים הם הישראלים שרוצים לחוות את היוקרה דרך נגינת הנבל בלובי, או בשירות ששמור לליגה היוקרתית ביותר.

בין תל אביב לירושלים

שנת 2020 תיזכר היטב בקרב כל מי שעוסק בענף המלונאות, או למען הדיוק, זו השנה שהם ינסו למחוק מזיכרונם. ב-2019 הגיעו לישראל 4.55 מיליון תיירים, מה שסימל שבירת שיא חדש. אבל דווקא בשיא המומנטום, וכשלפי מספר התיירים שהגיעו לישראל בחודשים ינואר ופברואר, הייתה תחושה שעומד להישבר שיא נוסף ושבסוף 2020 נגיע ל-5 מיליון תיירים, הגיעה המגפה שטרפה את הקלפים.

בשנים האחרונות ישראל צברה תאוצה, ויצאה ממשבצת תיירי הדת שאפפה אותה. שתי הערים שנהנו בעיקר מהתיירות הנכנסת הן תל אביב וירושלים. שיעורי התפוסה במלונות בשתי הערים הללו היו גבוהים, ורובם היו של תיירי חוץ. יזמים התעניינו בבניית עוד בתי מלון (שחלקם נפתחו לאחרונה), והמומנטום האיר פנים.

בהתאם, מספר הלינות ב-2019 שבר שיא - 25.8 מיליון לינות, מתוכן 13.7 מיליון של ישראלים ו-12.1 מיליון של תיירי חוץ. ירושלים היא שגרפה את התפוסה הגבוה ביותר של התיירות הנכנסת, עם נתח של 34%, ותל אביב אחריה עם 24%. הישראלים שהתארחו בבתי מלון בירושלים היוו נתח של 8% בלבד.

הגל נמשך גם בינואר 2020, שבו שיעור התפוסה הממוצע במלונות ירושלים עמד על 61% ובפברואר על 67%, נתון לא רע לעונת החורף. סגירת השמיים במרץ, וההנחיות ששלחו את הנכנסים לישראל לבידוד, הובילו לכך שהתפוסה צנחה ל-27%. באפריל רשמו המלונות תפוסה אפסית, אחרי שרובם היו סגורים ומסוגרים. במאי התפוסה בירושלים עמדה על 2.3% בלבד, וביוני על 3.5%. רוב העובדים בענף הוצאו לחל"ת, והמלונות נראו בעיקר כמו פילים גדולים ומיותמים.

בחודשי הקיץ הרשמיים, יולי ואוגוסט, החזירה הנורמליות (במציאות החדשה) את שיעור התפוסה למספרים דו ספרתיים, עם פער ניכר בין סופי השבוע המלאים יותר לימות השבוע שבהם התפוסה נותרה נמוכה. ככה זה שנסמכים על תיירי הפנים, שרובם מעדיפים חופשת בטן גב ואגה-דו-דו בבריכה.

מלונות תל אביב וירושלים מצאו את עצמם במציאות שבה הם צריכים לנסות ולמשוך את הקהל הישראלי, זה שהם פחות זקוקים לו בימי השגרה, וזה לא פשוט. מול אילת חביבת הישראלים, המוצר המלונאי של ירושלים הוא שונה, וגם מול התיירות הכפרית על יתרונותיה בימי הקורונה (חופשה מבודדת) לא מדובר בפייט פשוט.

ומה האופק? כיום כניסתה של תיירות דתית לישראל אינה אפשרית במסגרת ההנחיות, אך היא זו שתוכל בעתיד להחזיר קצת צבע ללחיים של ירושלים. סוכני תיירות נכנסת מספרים על עשרות אלפי תיירי דת מארה"ב, מאיטליה ומברזיל, שמבקשים בכל מאודם להגיע לעיר הקודש, ולהודות לאלוהים ששרדו את הקורונה. כשייפתחו השמים באמת, המלונאים יודו גם להם. בינתיים, המשימה מונחת על כתפי התייר הישראלי.

הסיפור של מלון קינג דיוויד

המלון נוסד ב-1930 על ידי משפחת מצרי ממצרים וב-1958 עבר לבעלות משפחת פדרמן ● יש בו 230 חדרים, שאכלסו בין היתר ראשי ממשלות, נשיאים ומלכים ● לפני משבר הקורונה, 98% מהאורחים היו תיירי חוץ