"בלי ניסיון והשכלה משפטית": הקרב על דירקטוריון בנק לאומי מתחמם

כחודש לפני שבעלי המניות בבנק לאומי מצביעים על זהות המצטרפים החדשים לדירקטוריון הבנק שאין בו גרעין שליטה, ופרופ' ידידיה שטרן, שמתחרה על חזרה לתפקיד דירקטור חיצוני בבנק מול דורית סלינגר, משתף את הציבור בקמפיין יוצא הדופן שהוא מוביל.

במכתב שמיען ל"בעלי המניות ונציגיהם" ושצורף בזימון לאסיפה הכללית, כתב שטרן דברים שמתפרשים כביקורת חריגה על מידת הניסיון שיש כיום בצמרת הבנק, שאותו מובילים היו"ר סאמר חאג' יחיא והמנכ"ל חנן פרידמן שנכנסו לתפקידיהם במחצית השנייה של 2019.

"בתקופה זו של סביבה עסקית, רגולטורית, וחברתית דינמית ומורכבת, נוכח מיתון ופוטנציאל למחאה חברתית של עידן הקורונה, הבנק זקוק מיידית לדירקטורים מנוסים ובקיאים בהשלכות של צעדי הנהלת בנק לאומי", כותב שטרן, שמפרט במכתבו כי "בשנתיים האחרונות, שלושת הדירקטורים המנוסים ביותר בבנק (כל אחד כיהן 9 שנים) סיימו את תפקידם" ו"נכון להיום, אף אחד מהדירקטורים המכהנים לא סיים אפילו שתי כהונות בתפקיד, חוץ מיו"ר הדירקטוריון".

שטרן לא מסתפק בכך, ומוסיף כי "יו"ר הדירקטוריון, מנכ"ל הבנק, והיועצת המשפטית של הבנק (לאחרונה דיווח הבנק על מינויה של עו"ד מור פינגרר ממשרד מיתר ליועצת המשפטית הראשית, בכפוף לאי התנגדות הפיקוח. ר"ש), כולם מכהנים בשנה הראשונה בתפקידם". עוד כותב שטרן, במה שנראה כהמשך הביקורת על הרכב דירקטוריון הבנק והניסיון שצבור בצמרתו, כי "הפרופיל המקצועי הקבוצתי של הדירקטוריון הנוכחי - מעולה, אך יש בו חוסר בולט אחד: אף אחד מחברי הדירקטוריון איננו בעל השכלה וניסיון מקצועי במשפט עסקי, בדגש על דיני בנקאות, דיני חברות, ממשל תאגידי, אחריות תאגידית, וניהול סיכוני ציות ומוניטין. מומחיות זו הכרחית בבנק ללא גרעין שליטה, עם נוכחות בינלאומית וחשיפה לדין זר. ניסיון העבר, של כשלים בתפקוד הממשל התאגידי בחברות מרכזיות במשק, מדבר בעד עצמו".

"שנתיים של למידה משמעותית"

במכתב זה לבעלי המניות, מכוון שטרן לפרשיות בהן היה מעורב לאומי, ושהוא עצמו עסק בהן בעבר כמי שעמד בראש ועדות דירקטוריון שעסקו ביישום לקחים ממשברים קודמים שהיו בבנק.

עוד הוא טוען כי "הניסיון מלמד שמי שמתמנה לראשונה לתפקיד דירקטור במוסד בנקאי גדול ומורכב, זקוק לתקופת למידה משמעותית, המוערכת בכשנתיים, כדי להיות אפקטיבי ועצמאי בתפקיד" - תקופה שהוא עצמו לא נזקק לה (בהן הוועדה שעסקה ביישום לקחי פרשת המעורבות בסיוע להעלמות מסים בארה"ב), לדבריו.

מבחינת שטרן לא מדובר בביקורת על איש מסוים אלא בהפניית תשומת לב לכך שמהבנק יצאו שלושה דירקטורים מנוסים ולכן יש בו חילופי דורות "טבעיים ונורמליים". מציאות זו, כך גורס שטרן, מניבה תוצאה שלפיה הדירקטור הכי ותיק מסיים עוד מעט את הכהונה השנייה שלו, ולכן יש לשים על זה לב, כשכל התפקידים המרכזיים - גם אם כולם מצוינים - הם חדשים. מבחינתו זה לא בעיה במהותה, אלא נושא שיש נושא שיש לשים עליו את הלב.

היו"ר מול מועמדים חיצוניים

שטרן אינו הראשון שעושה קמפיין לבחירה בו לדירקטוריון אחד מהבנקים הגדולים. מדובר בתפקיד משמעותי שאליו נבחרים באמצעות קולות המשקיעים המוסדיים המקומיים ומשקיעים זרים. הוא מתמודד על תפקיד דח"צ בבנק מול סלינגר, לשעבר הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ומי שמכהנת כיום כדח"צית בקבוצת שטראוס ובעבר הייתה מנכ"לית חברת הדירוג S&P מעלות.

בנוסף, האסיפה הכללית השנתית של הבנק שתתקיים ב-10 בספטמבר תדון גם בבחירת דירקטור רגיל. על תפקיד זה, במשבצת של היו"ר סאמר חאג' יחיא, יהיו עוד שני מתמודדים חיצוניים: אבי בזורה ופרופ' יפעת ביטון. המועמדים הללו נבחרו על ידי הוועדה לבחירת דירקטורים בבנקים ללא גרעין שליטה.

כפי שכתבנו בעבר, על פניו נראה כי בעוד שמוקדם לקבוע מי יהיה הדח"צ מבין שטרן וסלינגר. מנגד, כך נראה, במקרה של חאג' יחיא, יו"ר הבנק המכהן ושזוכה להערכה על תפקידו, סביר שלא תהיה בחירה במועמד חיצוני חדש והוא ימשיך לכהן בדירקטוריון הבנק.