"הזוי שאת השמיים פותחים ואת התרבות לא"

זה 15 שנה שהמפיק המוזיקלי עידן טולדנו מתפרנס ממוזיקה. כיזם בתחום החינוך ביום וכמפיק בערב, מוזיקה בהחלט הייתה דבר להתבסס עליו כלכלית.

במסגרת פעילותו החינוכית, הוא ניהל פרויקטים שמטרתם להנגיש רב-תרבותיות באמצעות מוזיקה, לדוגמה במפגשים של תלמידים מבתי ספר בחברה היהודית ובחברה הערבית.  "המפגשים התקיימו דרך סל תרבות ארצי, שנמצא היום בסכנת סגירה, או באופן עצמאי, על ידי פנייה למוסד חינוכי עם הצעה לפרויקט חד-פעמי או סדרתי. נוסף על כך, לאורך הדרך ארגנתי סדנאות.

"בערבים, עבדתי כמפיק בהרכבים שאני חבר בהם, בעיקר של מוזיקת עולם ומוזיקה עברית, במקביל להפקת אלבומים. עד הקורונה היומן שלי היה לגמרי מלא. כשהיא הגיעה, זה היה מגדל קלפים שקרס בשבוע אחד. ב-13 במרץ היה אמור לעלות בצוותא מופע גדול בשם 'נשים שרות מחאה', והוא בוטל כמובן. בהמשך, בוטל כל היומן של מרץ-אפריל. בכל יום הגיע טלפון או מייל שמודיע על ביטול עתידי. היום, אגב, המצב הפוך - כשכבר יש פה ושם דברים, מתקשרים לעדכן רק אם זה באמת קורה".

החזרה לפעילות הייתה בטפטופים, אומר טולדנו. "אנחנו מרגישים עדיין בסגר, באופן חד-משמעי. אמנם בסופ"ש נסענו להופעה מצומצמת בקיבוץ שובל או שיש פה ושם מופע על פי ההנחיות בחצר של בית, אבל זה לא משתווה להיקף הפעילות שהיה לפני כן. ולא מדובר רק בפרנסה - משיחות עם אנשים אני מבין עד כמה הצורך הדדי; לאמנים וגם לקהל יש צורך מטורף לתרבות ולרוח. חייבים מודעות. זה הזוי שאת השמים פותחים ואת עולם התרבות לא. אני לא מבין למה שהייה של כמה שעות במטוס ללא תחלופת אוויר נתפסת כבטוחה יותר ממופע".

המדינה עזרה לאורך התקופה הזאת?
"אי-אפשר להגיד שיש פיצוי באמת. ביום שקיבלתי פעימה, למחרת הייתי צריך לשלם תשלומים קבועים של עוסק מורשה והם קיזזו אותה".

איך מסתדרים כלכלית?
"זוגתי היא אמנם גם אמנית, אבל עובדת במשרד החינוך. זה סוג של עוגן, אף שהוא לא מספיק. נאלצנו להשתמש בכל מה שאפשר. אני מתמקד כרגע בעריכת וידיאו".

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il