סין | ניתוח

אסונות הטבע הכריעו: סין מכחישה משבר מזון, אך דורשת מתושביה לחסוך באוכל

שורה של אסונות טבע שפקדו את סין השנה, החל מהקורונה ועד לשיטפונות ובצורת, מגבירים את החשש כי המדינה עלולה להגיע למחסור במזון • הרשויות הסיניות מנסות לשדר ביטחון, אך באותה העת מובילות קמפיין אגרסיבי לצמצום בזבוז המזון

שדה תירס שנהרס בשיטפונות ביולי. מחיר התירס טיפס לשיא של 5 שנים / צילום: רויטרס
שדה תירס שנהרס בשיטפונות ביולי. מחיר התירס טיפס לשיא של 5 שנים / צילום: רויטרס

מיני, הידועה ברשת בכינוי "הנערה עם גומות החן", היא בחורה סינית דקת גזרה בת 26. בראיון עבר היא סיפרה כי משקלה 50 קילו בלבד, על גובה של 1.71 מטר. אך מיני קנתה את תהילתה האינטרנטית בזכות יכולתה לחסל כמויות אדירות של מזון בארוחה אחת, כמו למשל 80 נקניקיות חזיר או 50 קציצות בשר גדולות. הטרנד של אכלנים קיצוניים, שנולד במקור בדרום קוריאה, צבר פופולריות גדולה בסין, ולמיני לבדה יש מעל 11 מיליון עוקבים ברשת וויבו, הטוויטר הסיני, ועוד 6.5 מיליון בטיקטוק.

מיני, "הנערה עם גומות החן". מתקפה כוללת    / צילום: מתוך יוטיוב
 מיני, "הנערה עם גומות החן". מתקפה כוללת / צילום: מתוך יוטיוב

אלא שמיני, יחד עם עשרות מעמיתיה למקצוע, מצאו עצמם בימים האחרונים תחת מתקפה לאחר שהטלוויזיה הסינית הממלכתית CCTV האשימה אותם באחריות לבזבוז קיצוני של מזון. גופי תקשורת סינים אחרים המשיכו וחשפו את הטקטיקות הסודיות של האכלנים, שמגניבים לעיתים מזון חצי אכול הצידה ובמקרים אחרים יורקים חלק מהאוכל בלי שהמצלמה קולטת. בעקבות הביקורת מחקה טיקטוק חלק מהחשבונות הפופולריים של אותם אכלנים, או לפחות דרשה מהם להוריד מהרשת סרטונים של אכילת בינג‘, כמו שגם מיני נאלצה לעשות.

המתקפה הכוללת נגד מיני וחבריה היא חלק מקמפיין רחב במדינה למלחמה נגד בזבוז מזון, אותו החל נשיא סין שי ג‘ינפינג בשבוע שעבר. שי הצהיר כי על אף שנים של תפוקת שיא חקלאית, סין חייבת לאמץ מנטליות משברית בכל הנוגע לניהול משק המזון בתקופת מגפת הקורונה. שי הוסיף וכינה את התופעה של בזבוז מזון "מבישה", וקרא לפתח מנגנונים נגדה. מאז פרסום דבריו נתקפו אנשי ממשל ובעלי תפקידים בכל רחבי סין במה שניתן להגדיר כקדחת עיסוק במזון, והראשונים לשלם את המחיר היו כוכבי הרשת האכלנים.

עלייה ביבוא מזון מחו"ל

בחודשים האחרונים עלה שוב ושוב החשש כי סין עלולה להיקלע למשבר מזון בעקבות סדרה חריגה של אירועים שפקדו אותה בשנתיים האחרונות. אספקת מזון לאוכלוסיית הענק הסינית, שמונה כ-1.4 מיליארד בני אדם, הייתה מאז ומתמיד אתגר אדיר. סין היא כיום בית לחמישית מהאוכלוסייה הגלובלית, אך מחזיקה רק בעשירית מהקרקעות החקלאיות בעולם ובפחות מ-6% ממאגרי המים הגלובליים, מה שהופך אותה לפגיעה מאוד לאסונות.

ואסונות כאלה התרחשו בשפע לאחרונה. תחילה הייתה זו התפרצות קדחת החזירים האפריקאית בשנה שעברה שחיסלה כמחצית מהחזירים במדינה. עוד בטרם הצליחה סין להתאושש מכך פרצה מגפת הקורונה בתחילת השנה, ששיתקה את המשק לחודשים ופגעה בשרשרת האספקה של מוצרים חקלאיים. החל מראשית יוני היכו גם שיטפונות כבדים בדרום המדינה והרסו שטחי ענק לגידול אורז, חיטה ובעלי חיים. ובזמן שהדרום מוצף, בצפון חוו דווקא בצורת שפגעה ביבולים. ואם כל זה לא מספיק, החקלאים הסינים סבלו השנה גם מפשיטה רחבה מהרגיל של החרק המזיק Fall armyworm הפוגע בגידולי תירס.

בחודשים האחרונים מנסים התקשורת הרשמית והממשל הסיני להרגיע את החששות ממשבר מזון. לפי הנתונים הרשמיים שפרסמה הלשכה המרכזית הסינית לסטטיסטיקה, למרות השיטפונות, הקורונה והמזיקים, התפוקה החקלאית של דגנים בקיץ הנוכחי עמדה על שיא של 142 מיליארד טונות, עלייה של 0.9% בהשוואה לשנה קודמת. סין גם מתגאה כי במחסנים האסטרטגיים שלה שמורים כמויות חיטה ואורז גדולות העולות על התפוקה השנתית של דגנים אלו. במאמר שפרסם שר החקלאות הסיני חאן צ'אנגפו החודש ביומון העם, עיתון המפלגה הקומוניסטית, הוא הבטיח שאספקת המזון נמצאת בשליטה מלאה.

אך נתונים אחרים רומזים למצב אידיאלי פחות. סימן מדאיג ראשון מגיע מעלייה נמשכת במחירי המזון במדינה. מחיר בשר החזיר בסין זינק ב-70% בשלושת החודשים האחרונים, ומחיר התירס טיפס בחודשים האחרונים לשיא של חמש שנים. כדי לבלום את עליות המחירים, נאלצה הממשלה הסינית להוציא כמויות גדולות של דגנים מהמחסנים האסטרטגיים. בשבעת החודשים הראשונים של השנה הוציאה סין 62.5 מיליון טון אורז, 50 מיליון טון תירס ו-760 אלף טון פולי סויה מהמחסנים - פי שניים יותר מאשר ב-2019 כולה.

בעוד סין מוציאה סחורה מהמאגרים, המילוי מחדש שלהם התגלה כמשימה לא פשוטה. מתחילת השנה ועד ל-5 באוגוסט, רכשה הממשלה הסינית מחקלאים 42.9 מיליון טון חיטה בלבד - ירידה של 17% לעומת שנה שעברה. הירידה ברכישות נובעת בין השאר מחקלאים שמעדיפים לאגור אצלם מלאי גדול של תבואה במקום למכור אותו לממשלה, בתקווה לעשות יותר רווח בעתיד אם מגמת עליות המחירים תמשיך.

בנסיבות אלו חייב הממשל הסיני להסתמך על יבוא מזון, ובמחצית הראשונה של 2020 ייבאה סין מחו"ל יותר חיטה מאשר בכל תקופה מקבילה בעשור האחרון. בחודש יוני לבדו רכשה סין חיטה בהיקף של 910 אלף טונות מחו"ל, עלייה של 197% בהשוואה לשנים קודמות. ועל אף המתיחות בין שתי המדינות, סין גם קונה כמויות גדולות של מזון מהיריבה המרה ארה"ב. כך, בסוף יולי חתמה סין על הסכם לרכישת שיא של 1.937 מיליון טונות תירס מחקלאים בארה"ב, שיסופק במהלך 2020-2021. התלות ביבוא מזון בימי קורונה, כאשר יחסיה של סין עם שותפות הסחר הגדולות שלה כמו ארה"ב, קנדה ואוסטרליה רק הולכים ומדרדרים מדי יום, היא מקור לדאגה עבור הממשל הסיני.

מעבר לנתונים היו אלו הצהרותיו של הנשיא שי שהעלו חששות ממשבר המתהווה מאחורי הקלעים בתחום המזון. בחודש שעבר ערך שי ביקור אצל חקלאים במחוז ג'ילין, בצפון-מזרח המדינה, אזור שנחשב לאסם התבואה של המדינה. "באתי כדי לבדוק את היבולים", אמר שי לחקלאים, "היו לא מעט אסונות השנה ואני מודאג מהגידולים כאן בצפון-מזרח".

בשבוע שעבר כאמור המשיך שי וקרא לקדם התנהלות חסכונית בכל הנוגע למזון. כל מי שביקר או טייל בסין יודע שהתופעה של בזבוז מזון במדינה רווחת מאוד. הסינים אוהבים להזמין מנות רבות של אוכל לשולחן, כדרך להפגין כבוד לאורחיהם ולשדר עושר. לפי דוח של האקדמיה הסינית למדעים, נכון ל-2015 נזרקו לפח כ-17 מיליון טונות של מזון אכיל בסין, כמות שהייתה מספיקה להזין 30-50 מיליון בני אדם במשך שנה. לפי הדוח, 11.7% בממוצע מכל ארוחה במסעדה בסין נזרק לפח. אף שמדובר ללא ספק בבעיה אמיתית, ההתמקדות של שי בנושא דווקא עכשיו הדליקה נורות אדומות כי משהו אולי אינו כשורה.

לארוז את השאריות הביתה

מאז פרסום דבריו של שי, מתחרים במערכת הסינית מי יישם אותם באופן הרדיקלי ביותר. מי שהגיבה ראשונה לקריאת הנשיא הייתה התאחדות הקייטרינג בעיר ווהאן, שהמליצה לסועדים במסעדות בעיר לנהוג לפי נוסחת N -1 - להזמין מנות כאילו יושב אדם אחד פחות מסביב לשולחן. כלומר, אם סועדים עשרה אנשים, הם צריכים להזמין כאילו הם רק תשעה.

ההתאחדות קראה למסעדות גם להציע בתפריט אופציה להזמנת חצי מנה, ובכל מקרה של שאריות לארוז אותם ללקוחות לקחת הביתה. ימים ספורים לאחר מכן ההתאחדות המקבילה במחוז ליאונינג בצפון-מזרח סין הגדילה והכריזה על מדיניות N -2. אפילו גוף החקיקה הסיני הכריז כבר כי החל לקדם כתיבת חוק שיעניש את מי שמבזבזים מזון.

ההוראות של שי חלחלו גם למסעדות ברחבי המדינה שיישמו אותן לעיתים בדרכים משעשעות. רשת מסעדות המתמחה בבקר במחוז חונאן ביקשה מסועדים להישקל בכניסה, כדי להמליץ להם כמה מנות עליהם להזמין. רק לאחר שהותקפה ברשת ביטלה המסעדה את המדיניות. במסעדה אחרת מסרו כי יורידו נקודות למלצרים שלקוחותיהם יעזבו כשנותר עדיין אוכל על השולחן. בקפיטריה של אוניברסיטת ג‘יאנגסו למדע וטכנולוגיה אימצו מדיניות חדשה של "צלחת ריקה בתמורה לפרי", כשסטודנטים שיסיימו את כל עד האוכל מהצלחת עד הסוף יקבלו פרי מתנה.

אחרי תקופות של מחסור קיצוני בעבר, הסינים התרגלו בעשורים האחרונים לשפע של מזון זמין. אולם ההוראות של שי ויישומן הרדיקלי החזירו פתאום רבים מהם לתקופות אפלות במיוחד בהיסטוריה הלאומית, ובראשן הרעב ההמוני של סוף שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60. סינים רבים זוכרים שגם אז הרשויות הסיניות טענו בתוקף כי יש מספיק מזון לכולם, בעוד מיליונים גוועו ברעב.