אוטוטק | ניתוח

הסחרור במניה של טסלה גורם גם לחברות האוטו-טק הישראליות להתעורר

מניית יצרנית הרכב החשמלי עלתה במאות אחוזים ומשנה את כללי המשחק בשוק ומעניק זריקת מרץ לחברות אוטו-טק ישראליות בתחום החשמלי • מי עשוי לרכוב על הגל אל נאסד"ק, אילו שינויים מתרחשים בתעשיית הרכב הסינית וכיצד טכנולוגיה נשכחת של "בטר פלייס" חוזרת למרכז הבמה?

מכונית של טסלה ברוסיה. הצלחת החברה גוררת חברות בתחום החשמלי להנפיק בוול סטריט / צילום: EVGENIA NOVOZHENINA, רויטרס
מכונית של טסלה ברוסיה. הצלחת החברה גוררת חברות בתחום החשמלי להנפיק בוול סטריט / צילום: EVGENIA NOVOZHENINA, רויטרס

קוראינו המתמידים הבחינו בוודאי שבחודשים האחרונים אנחנו מקדישים סיקור תכוף לטסלה על חשבון שאר תעשיית הרכב הגלובלית. אז קבלו התנצלות: זה לא אנחנו, זו היא. ה"ראלי" במניית טסלה הפך בחודשים האחרונים מחידה לבדיחה, ומבדיחה לדרמה, שאין לה תקדים בהיסטוריה של תעשיית הרכב. אולי גם בשוק ההון.

הנה כמה מספרים עדכניים לשם פרופורציה: מאז שהודיעה החברה על כוונתה לפצל את המניה ב-11 באוגוסט, היא טיפסה ב-50% בפחות משבועיים והוסיפה לשווי שלה סכום שווה ערך לשווי השוק של ג’נרל מוטורס, פורד ופיאט-קרייזלר - ביחד. למרות אזהרות אנליסטים, בסוף השבוע האחרון חצתה מניית טסלה את רף ה-2,000 דולר, נסיקה של 450% מאז חודש מרץ האחרון. טסלה נסחרת כיום לפי שווי של 382 מיליארד דולר.

ורק עוד נתון אחד: שווי השוק של טסלה כיום כפול מזה של טויוטה, אחת החברות הרווחיות והיציבות ביותר בתעשיית הרכב, שפועלת ב-170 מדינות, מוכרת בשנה פי 27 מכוניות מטסלה, ונסחרת לפי מכפיל רווח הגיוני של 13. מכפיל הרווח של טסלה, למי שהחמיץ, נע כיום סביב 1,054 (זו לא טעות דפוס) וזאת על בסיס רווח רבעוני מדווח של כ-100 מיליון דולר, שהקשר בינו לבין רווחיות ממכירת כלי רכב הוא די רופף.

התהליך הפסיכולוגי, שניצב מאחורי הראלי הזה, הוא מחוץ למנדט של מדור הרכב שלנו. אבל, ללא קשר למקור התופעה אין ספק שהיא משנה כרגע סדרי עולם בתעשיית הרכב, וביחד עם הגאות הכללית במכירות רכב חשמלי באירופה היא מלהיטה את דמיון המשקיעים ויוצרת הזדמנויות נדירות בשוק ההון לכל מי שקשור במישרין או בעקיפין לתחום הרכב החשמלי, כולל בישראל.

באוטו-טק טוענים את המצברים

רוב חברות הסטארט-אפ הישראליות בתחום הרכב החשמלי ניצבו עד לפני כמה שנים בצל הזוהר ואור הזרקורים (ומהערכות השווי), שקיבלו חברות שפעלו בתחום הרכב האוטונומי. כיום הגלגל מתהפך. דחיית לוחות הזמנים להשקת רכב אוטונומי מסחרי מביאה לדעיכת עניין המשקיעים בהן ומנגד גלי הצונאמי של "אפקט טסלה" מתחילים להיות מורגשים בקרב החברות "החשמליות" בישראל.

חלקן כבר רוכבות על הגלים, או לפחות נערכות לכך. אחת מהן היא מפתחת הפלטפורמה המודולרית לרכב חשמלית REE, ספין-אוף של חברת SOFTWHEEL, שעל פי מקורות שונים נמצאת כיום בתהליך גיוס על פי שווי, שמוערך בכמיליארד דולר.

בהינתן "ההתחשמלות" ההיסטרית של שוק ההון האמריקני בימים אלה, לא היינו פוסלים את האפשרות, שהחברה אף בוחנת לצאת לצאת להנפקה בוול-סטריט בהליך מזורז, שמטרתו לנצל את "אפקט טסלה".

על הפוטנציאל, שטמון עבורה במהלך כזה, אפשר ללמוד מההנפקה בנאסד"ק אליה נערכת בימים חברת Canoo האמריקנית, אחת המתחרות הישירות של REE, שגם היא פיתחה פלטפורמה חשמלית מודולרית. לקאנו יש פחות שותפים אסטרטגיים מוכרזים בתעשיית הרכב מאשר ל-REE, אולם על פי עיתונות העסקים בארה"ב ההנפקה שלה מתוכננת לפי שווי של 2.4 מיליארד דולר.

עוד מועמדת ליהנות מאפקט טסלה היא מפתחת טכנולוגיות הסוללות עם טעינה מהירה STOREDOT. לחברה הישראלית, שעיקר פעילותה בארה"ב, כבר יש משקיעים/שותפי דרך מהשורה הראשונה דוגמת דיימלר, ובריטיש פטרוליום, וכבר לפני שלוש שנים היא ביצעה גיוס לפי שווי, שהוערך אז ביותר מ-500 מיליון דולר. במרץ השנה פורסם, שהחברה נערכת להקמת קו ייצור של סוללות בעלות טעינה סופר-מהירה לרכב חשמלי עד סוף 2021.

אם אכן התוכניות הללו עדיין נמצאות על השולחן אין ספק, שהן יעניקו לחברה ערך מוסף משמעותי ב"עידן טסלה". נציין, שמחודש מרץ השנה נרשמה נסיקה של עשרותו לעיתים מאות אחוזים, במניות של יצרניות הסוללות הגדולות מסין, יפן וקוריאה, במקביל לנסיקה במניית טסלה.

ל-REE ול-STOREDOT יש מכנה משותף: שתיהן נכללו לפני כחודש ברשימת עשר חברות מכל העולם, שזכו בתואר "החלוצות" שהעניק גוף המחקר המשפיע Bloomberg New Energy Finance. הגוף הזה מקושר היטב לשוק ההון האמריקני ובעבר הקדים לזהות כמה וכמה חברות שהפכו בדיעבד ל"יוניקורנים" ציבוריים. רמז לבאות?

הטכנולוגיות המשלימות מרוויחות

במעגל השני נמצאות חברות אוטו-טק שמפתחות טכנולוגיות משלימות לרכב חשמלי. בהקשר זה אפשר לציין טכנולוגיית הטעינה האלחוטית תוך כדי נסיעה, שפיתחה חברת ELECTREON הישראלית, ושנמצאת כיום במספר ניסויי פיילוט בישראל ובשוודיה על אוטובוסים, מוניות ומשאיות. החברה הודיעה לפני חודש על גיוס של כ-50 מיליון דולר, סכום מכובד בהתחשב בעיתוי של משבר הקורונה, והיא מושכת כיום הרבה מאד תשומת לב בתעשיית הרכב הסינית.

גם חברת SYSTEMS IRP מנס ציונה, שפיתחה טכנולוגיית הנעה חשמלית על בסיס מנועים ייחודיים, בקרים מתוכנתים ומערכת לניהול הסוללה, השלימה לאחרונה גיוס של 17 מיליון דולר בהובלת קרן סינית גדולה והודיעה על בחינת היתכנות לטכנולוגיה בשיתוף עם רנו. הסטארט-אפ הצעיר ADDIONICS, שמפתחת מבנה תלת-ממדי מתקדם לסוללות כדי להוריד את עלותן ולהאריך את שרידותן, הודיע גם הוא בחודש שעבר על גיוס 6 מיליון דולר ואלה רק כמה דוגמאות.

הנחמה לחברות סטארט-אפ, שמתמקדות עדיין בתחום הרכב האוטונומי, היא שמשקיעי הרכב החשמלי מעניקים כיום UPSIDE משמעותי גם למערכת "האוטו-פיילוט" של טסלה, שאלון מאסק מציב מאחוריה לא מעט יוקרה.

לפיכך לא נופתע אם "אפקט טסלה" יטען גם את הסוללות הפיננסיות המתרוקנות של חברות הפועלות בתחום הרכב האוטונומי. בסין, למשל, המשקיעים כורכים כיום את המונחים "רכב חשמלי" ו"אוטונומיה" בחבילה הדוקה אחת ומניית הסטארט-אפ החשמלי NIO נסקה בוול-סטריט בעשרות אחוזים לאחר החשיפה ( "אורחת חשמלית מעניינת בישראל: חברת הרכב NIO הסינית", "גלובס", 31.5.2020), שכלי הרכב שלה נחתו בישראל לצורך פיתוח לרמת אוטונומיה 4 על ידי מובילאיי.

שוק הרכב הסיני משנה פניו

השפעה מעניינת נוספת של "אפקט טסלה", שגם יש לה השלכות על שוק הרכב בישראל, היא ה"ניעור" שעובר כיום כל שוק הרכב הסיני. המשמעות היא "דחיפה מערבה" של חברות סיניות צעירות לרכב חשמלי, שחלקן היו עלומות עד לאחרונה.

אותה חברת NIO, שהוזכרה לעיל ונסחרת בוול-סטריט החל מ-2018, נחשבה רק לפני כמה חודשים מועמדת לפשיטת רגל לאחר ששרפה מיליארדי דולרים. אלא שמאז הראלי של טסלה והזינוק הגלובלי במכירות רכב חשמלי מנייתה טיפסה בכמעט 240% וכיום היא כבר מדברת על ייצוא רכב לאירופה ולארצות הברית כבר בשנה הבאה.

יותר אלמוני ממנה הוא הסטרט-אפ IDEAL, שמיהר לנאסד"ק בחודש שעבר והצליח לגייס 1.1 מיליארד דולר תחת השם Li-Auto, עם שווי חברה של מעל 12 מיליארד דולר. בכך הוא הפך בן לילה לגורם בינלאומי בעל משקל, למרות שבאמתחתו רק דגם אחד וגם הוא למעשה פלאג-אין, שממנו נמכרו השנה פחות מ-13 אלף יחידות.

בימים אלה נערכת להנפקה גם יצרנית הרכב החשמלי XPENG, עוד שחקנית אלמונית לשעבר, וגם במקרה שלה מדובר על הערכת שווי של מיליארדי דולר לצורך ההנפקה.

הטכנולוגיה של "בטר פלייס" חוזרת לבמה

אם כבר אנחנו עוסקים בישראל וברכב חשמלי, אי-אפשר, שלא לבצע "סגירת מעגל" של עשור ולהזכיר את הפוטנציאל, שחבוי בכמה מהרעיונות שהותירה מאחוריה "בטר פלייס" כאשר סגרה את פעילותה ב-2013.

אחת הדוגמאות היא הטכנולוגיה להחלפת מהירה של סוללות בכלי רכב חשמליים באמצעות תחנות רובוטיות. בישראל התחנות שהוקמו הללו ננטשו והפכו לאנדרטאות לכישלון, אולם ממשלת סין מאמצת כיום את רעיון ההחלפה המהירה בתור אחת מטכנולוגיות הליבה, שמקודמות על ידי המדינה במסגרת תוכנית החומש החדשה לעידוד רכב חשמלי.

רק החודש פורסמה בסין תקינה רשמית לטכנולוגיית החלפת סוללות - מהלך שיש לו הרבה משקל בשוק - וחברת NIO, שתמכה מבראשית בהחלפת הסוללות מהירה כחלק מהמודל העסקי שלה, הודיעה על שיתוף פעולה עם חברת החשמל הלאומית של סין להקמת אלפי תחנות כאלה לאורך צירים מרכזיים. במקביל היא הודיעה על מודל עסקי של "סוללות בתור שירות" עם הפרדת מחיר הסוללה והטעינה ממחיר הרכב - מודל שכאילו שוכפל במדויק מהמודל העסקי של "בטר פלייס".

לפחות עוד שתי יצרניות רכב סיניות תומכות כיום אסטרטגית בטכנולוגיה הזו ואחת מהן היא יצרנית ענק בבעלות ממשלתית. אז כפי שאומר הפתגם התנכ"י, "אבן מאסו הבונים, הייתה לראש פינה".