האיום באישון לילה ויצור הכלאיים התקציבי: כך הפך שר האוצר למרוויח הגדול מהפשרה הפוליטית

התיקון לחוק יסוד משק המדינה שאושר בכנסת יוצר למעשה יצור כלאיים חדש בהתנהלות התקציבית של המדינה, יצור שחוקיותו מוטלת בספק מרגע לידתו.

לא מדובר בתקציב מדינה חדש וגם לא בעוד קופסה חוץ-תקציבית - מדובר בהרחבת תקציב המדינה ההמשכי - למרות שהתקציב הזה, שאיננו באמת תקציב, לא נועד להרחבה. אפשר לדמות את מה שנעשה בכנסת אתמול לניתוח השתלת איברים לגוף שהמחוקק יצר מראש כקטוע גפיים מתוך כוונה ברורה ומוצהרת שלא לאפשר לו ללכת בכוחות עצמו. הגולם הזה אמור לקום עכשיו על רגליו החדשות להתחיל ללכת.

הרעיון של תקציב המשכי גורס כי מאחר והמחוקק לא אמר את דברו, נצמדים לתקציב האחרון שאושר כדין. זה אמור לאלץ את הממשלה לעבוד לפי מסגרת תקציבית צרה ולוחצת כדי לתמרץ אותה לאשר תקציב בדרך המלך בהקדם האפשרי. אם יאפשרו לממשלה להגדיל את המסגרת כעת ב-11 מיליארד שקל בהליך מקוצר, מדוע שהממשלה תרצה לחזור בעתיד אל הויה דולורוזה שכרוכה באישור תקציב מדינה בכנסת?

על הטיעון הזה חזרו אתמול בגרסאות שונות שלושה יועצים משפטיים, עו"ד אסי מסינג מהאוצר, עו"ד מאיר לוין המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ועו"ד שגית אפיק, היועצת המשפטית של ועדת הכספים של הכנסת. אפשר לתמוה על כך שהחזית המשפטית האחידה הזו לא ממש הזיזה לחברי הוועדה מטעם כחול לבן, מפלגה שקידשה את ההגנה על שלטון החוק, שהצביעו בעד התוספת. "העברת תקציב בכנסת בשלוש קריאות, זה הדבר הנכון ביותר מבחינה משטרית ומבחינה דמוקרטית" הסבירה למשל אפיק. "בצד הקיצוני השני, נמצאת ההצעה שעלתה כאן להמשיך בתקציב המשכי של אחד ל-12 שהמשמעות שלה היא פגיעה בכנסת וגם פגיעה בוועדה". בפעם הקודמת שאפיק דיברה ברוח דומה, בעת אישור החוק להטלת מס על דירה שלישית, בג"צ התערב ופסל את החוק שחוקקה הכנסת. האם זה יקרה גם הפעם?

"מוזר בעיני שאנשים שעובדים במשרד האוצר באים לייצג אג'נדות אחרות"

המרוויח הגדול מאישור החוק הוא שר האוצר ישראל כ"ץ. הוא זה שאמור להגיש לממשלה, בהתייעצות עם החשב הכללי כמובן, את התכנית המלאה לשימושי התקציב. יהיו שם כנראה 3.3 מיליארד שקל לביטחון, 2 מיליארד שקל לתקציבי תמיכות שונים ועוד כהנה וכהנה סעיפים ככל שיחליט עליהם שר האוצר.

שר האוצר כבר אותת שאין לו שום כוונה להתפשר על המהלך הבעייתי שלו, להיפך. הוא שיגר איום מפורש כלפי הפקידים במשרדו שהעזו להתנגד למהלך. "שאלתי את החשב הכללי חמש פעמים האם הוא יודע להגיד שהוא יודע לתקצב את הדברים האלה - והתשובה שלו הייתה חיובית" אמר כ"ץ, והוסיף "מוזר בעיני שאנשים שעובדים במשרד האוצר באים לייצג אג'נדות אחרות. הערתי להם, ואני עוד אעיר וגם אטפל בעניין הזה עם הגורמים המתאימים ולא חשוב מה הגדרת תפקידו של אדם". מיהם אותם אנשים? מדובר ככל הנראה במסינג ובממונה על התקציבים שאול מרידור.

כ"ץ הסביר כי האג'נדה של אותם פקידים היא "ניסיון לתפור תקציב בתוך תקציב" - דימוי שמתכתב יפה עם "הפרקליטות בתוך פרקליטות" של השר אמיר אוחנה.