מחקר גרמני חריג בהיקפו: מה ניתן ללמוד על מוקדי הדבקה ומפיצי על

עשרות אלפי חקירות אפידמיולוגיות כבר נערכו בגרמניה מאז התפרצות הקורונה, ומכון רוברט קוך, האחראי מטעם הממשלה הפדרלית על תיאום המאבק במגיפה, מפרסם באופן קבוע נתונים ומסקנות העולים מהן. כבר במרץ גייסה גרמניה אלפי בני אדם אד-הוק כדי לעבות את מערך החקירות שלה. הם הוכשרו במהירות, חולקו לצוותים של עשרה בני אדם, ונשלחו לעזור לרשויות המקומיות האחראיות לדיווחים עצמם. גם הצבא הגרמני התגייס למשימה. החקירות, כותב המכון, "מספקות רמזים ראשונים ומצביעות על תהליכי ההפצה וההדבקה".

אחת התוצאות של רבבות החקירות הללו מוצגת בגרף שפורסם בשבוע שעבר בחוזר של המכון. מתוך 220 אלף מקרים שנרשמו בגרמניה עד כה, 55 אלף אותרו כקשורים ל"התפרצויות" (מוקדי הדבקה ספציפיים). בתור "התפרצות" הגדירו החוקרים שני מקרי קורונה או יותר הקשורים ביניהם, לפי החקירות. הנתונים מוצגים מתחילת השנה ועד לסוף חודש יולי, כאשר בחודשים מרץ-אפריל הייתה גרמניה בסגר (ללא לימודים, ללא עבודה), שהוסר בהדרגה במאי, אך לא כלל את חידוש הלימודים וכלל את חידוש העבודה בקנה מידה מצומצם בלבד.

ניתן לראות, כותבים חוקרי המכון, כי מקורן של הרוב המכריע של ההתפרצויות הוא במגורים - בין אם בהדבקה בין בני משפחה, או במעונות פליטים, בתי אבות או בסוגי מגורים אחרים. מוסדות רפואיים, מוסדות שיקום וקליניקות תופסים את הקבוצה השנייה מבחינת הדבקות ובשבועות מאז שהוסר הסגר בולטת העלייה בחלק היחסי של מקומות העבודה. המכון מסתייג ומסביר כי בקטגוריה זו נכללות "התפרצויות ענק" שאירעו בבתי מטבחיים ברחבי המדינה. בעוד, כאמור, נתוני ההדבקה במוסדות החינוך אינם מייצגים (בגלל אי קיום הלימודים), מה שבולט לחיוב הוא המספר הנמוך של מקרי הדבקה שתועדו בתחבורה ובמסעדות.

 היכן-התרחשו-אירועי-הפצת-על-בגרמניה

רק 293 מקרים תועדו במסעדות

עיון בנתונים עצמם מראה כי רק 293 מקרים שאותרו כקשורים להתפרצויות ספציפיות (מתוך יותר מ-55 אלף) תועדו במסעדות מאז מרץ בגרמניה. יש לציין כי מסעדות רבות העבירו את הפעילות שלהן החוצה עם תום הסגר. בתחום התחבורה, אותרו רק 66 מקרי קורונה כתוצאה מהדבקה באוטובוסים, ורק שמונה כתוצאה מהדבקה במטוסים. החוקרים ציינו כי קיים קושי לאתר את כל האנשים שנסעו באותו הזמן, כך שייתכן ששיעור זה "מיוצג-בחסר" בנתונים. את המספר הרב של מקרי הקורונה תחת הקטגוריה "פנאי" (קרוב ל-2,000 מקרים) מייחסים החוקרים לעובדה כי כללו בקטגוריה זו תפילות בכנסיה או פגישות של אגודות.

נתונים נוספים שמספק המכון הם בנוגע למספר הנדבקים בכל אירוע, מה שמאפשר לבדוק את הסכנה האפשרית ממקומות שונים. מבחינה של נתונים אלה עולה, כי התפרצויות במעונות פליטים בגרמניה כרוכות במספר הרב ביותר של נדבקים פר אירוע (21 נדבקים בממוצע), וגם התפרצויות בבתי אבות (18 נדבקים בממוצע), בדיור מוגן (18), במתקני שיקום (12) ובבתי חולים (10). לעומת זאת, מוקדי הדבקה בבית כוללים בממוצע 3.2 מקרים בלבד, בעוד שבמסעדה הם אחראים לשבעה מקרים בממוצע, באוטובוס ל-5.1 מקרים ובטיסות ל-2.7 מקרים בלבד.

39 "הפצות על" עם יותר מ-100 נדבקים

המכון גם מתמקד באירועי "הפצת-על", אחת מהתופעות המדאיגות ביותר את האפידמיולוגים בנוגע לקורונה, שבהן נרשמו יותר מ-100 נדבקים כתוצאה ממוקד התפרצות אחד. 39 אירועים כאלו אותרו בגרמניה מאז תחילת המגיפה, שישה בבתי אבות, שישה במעונות פליטים, שניים בבתי חולים, שניים במתקני שיקום, 15 במקומות עבודה (בעיקר בתי מטבחיים) וכשלושה בכנסיות וטקסים דתיים.

המסקנות מהנתונים הללו עומדות במרכז המדיניות הגרמנית, הכוללת שמירה הדוקה הכוללת בדיקות קורונה תכופות בבתי אבות, במעונות פליטים ובבתי חולים, והתמקדות בשיפור תנאי העבודה במקומות המועדים להתפרצויות. החוקרים כותבים כי אין ספק ש"בתחום העבודה, חללים סגורים, בלתי מאווררים, עם צפיפות גדולה של אנשים מגבירים משמעותית את הסיכון להתפרצות" וכי "ככל שיש מגע קרוב וממושך יותר - גובר הסיכון להדבקה".

לגבי ההדבקה שמקורה במשקי הבית, כותבים החוקרים כי "מדובר באירוע נפוץ מאוד, אך כזה שאינו כולל יותר מדי צורך בחקירות נוספות ואינו מתבטא במקרים רבים". שהייה יחד בבתי אבות כרוכה בסיכון מוגבר, הם מוסיפים, אך נראה כי הסיכון "פוחת משמעותית" בפעילות באוויר הפתוח. רק שלושה מקרים אותרו בפיקניקים משותפים. "התפרצויות במלונות, תחבורה ציבורית ומסעדות הן הרבה פחות שכיחות", כותבים החוקרים, "ללא ספק הודות לאמצעי המניעה שיושמו (מסיכות, שמירת מרחק, היגיינה)".