הנתונים מעידים על הצלחה: כך הצילה גרמניה את שוק התעסוקה

מספר מקבלי הסיוע בגרמניה ירד מ-6.7 מיליון איש בשיא ל-5 מיליון ביוני וכלכלנים צופים "היפוך מגמה בשוק העבודה" • גרמניה, שהפכה לאחת המדינות שנפגעו הכי פחות במשבר הכלכלי, העדיפה לסייע למעסיקים להחזיק בעובדים במקום לשלם דמי אבטלה נרחבים • בישראל עדיין נצמדים לשיטת החל"ת

אנגלה מרקל / צילום: Michael Sohn, Associated Press
אנגלה מרקל / צילום: Michael Sohn, Associated Press

בשעה שבישראל רק מתחילים הדיונים על הצורך לאמץ את "המודל הגרמני", וגוברים הקולות הדוחקים בממשלה לתמוך בשוק העבודה בדרך שונה מחלוקה של דמי אבטלה, הממשלה הגרמנית ממשיכה לשכלל את המנגנון ולנסות להתאים אותו למשבר הקורונה.

גרמניה החליטה לפני כשבוע להאריך את תוקף תוכנית ה"קורצארבייט" (עבודה חלקית, כפי שהיא מכונה במדינה) לשנתיים, עד סוף שנת 2021, וגם הודיעה כי תקצה עשרות מיליארדי אירו נוספים למימונה - כמה שיהיה דרוש. "המודל הזה הוא הגשר היציב ביותר האפשרי מעל התהום הכלכלית", הגדיר אותו שר העבודה הגרמני.

בינתיים הנתונים מגרמניה מעודדים. באפריל ובמאי עמד מספר העובדים הגרמנים הנמצאים ב"קורצארבייט" על שיא של 6.7 מיליון איש (16% מכוח העבודה). ביוני, לפי הערכות בלבד, ירד המספר ל-5 מיליון בני אדם (11%), ובינתיים הוא ממשיך לרדת. כל זאת, בעוד שיעור האבטלה - 4%, לא השתנה משמעותית. "הכלכלה הגרמנית בדרך להתאוששות", קבע מכון המחקר הכלכלי IfO ממינכן, ואולי חשוב מכך: "אנחנו רואים היפוך מגמה בקרוב מאוד בשוק העבודה".

"המודל הגרמני", שבאנגלית מכונה Short-Time-Work, היא תוכנית שנועדה להגן על שוק העבודה בזמן משבר חריף. שורשיה ניטעו כבר בשנות ה-20 בגרמניה, אך היא זכתה לתשומת לב עולמית של כלכלנים אחרי שיושמה בהצלחה במדינה במשבר הכלכלי של 2008-2009. במקום לבצע פיטורים המוניים, כמו במדינות אחרות, איפשרה הממשלה הגרמנית למעסיקים במהלך המשבר הפיננסי ואחריו לשלוח את העובדים ל"קורצארבייט" - עבודה חלקית או ישיבה מוחלטת בבית, כאשר המעסיקים ממשיכים להעביר להם בין 60% ל-80% מהמשכורת שלהם, כרגיל, בעוד המדינה מפצה את העסקים על תשלום זה. זהו מנגנון עוקף אבטלה.

במפעלי הרכב הגדולים של גרמניה, למשל, השביתו בתחילה את העבודה כליל, ואז עברו לעבודה של שבוע-שבוע. במפעלי תעשייה אחרים הפחיתו את הייצור לשלושה ימים בשבוע. היו גם מי שנשארו בבית וחיכו לתום המשבר. מיליוני בני אדם בגרמניה קיבלו במשך חודשים רבים את ה"קורצארבייטגלד", כפי שהוא נקרא, וכשהמשבר הסתיים גרמניה היתה שם כדי להגביר באופן מיידי את הייצור בעזרת הידע וכוח האדם שנשמר.

כמדינת תעשייה וייצוא, ענתה גרמניה לפני כולם על הביקושים הגלובליים העולים, וחוותה זינוק שאחראי במדה רבה לשגשוג הכלכלי שלה בעשור האחרון.

הרכב מנהיגותי מנצח

אחד היתרונות של גרמניה בהתמודדות מול משבר הקורונה הנוכחי הוא, שאותו הצוות הניהולי שכיהן אז נמצא גם כיום בעמדות מפתח. אנגלה מרקל היא עדיין הקאנצלרית, ומי שנחשב לאחראי לאימוץ המוצלח של המודל, אולף שולץ - שכיהן אז כשר העבודה - מכהן כעת כשר האוצר. לכן, כשמשבר הקורונה הנוכחי פרץ והסגר נראה הכרחי, הממשלה הגרמנית החליטה בין-לילה להרחיב את הזכאות למודל זה, לקחה על עצמה גם את התשלומים הסוציאליים כדי להפוך אותה לאטרקטיבית יותר למעסיקים, והאריכה את תוקף התוכנית, כדי לשדר לציבור ולמעסיקים שהכל בסדר.

היתרונות של התוכנית ברורים. העובדים אומנם חווים ירידה זמנית בשכר (שמצטמצמת ככל שעובר הזמן), אבל ממשיכים להיות מועסקים. הם אינם צריכים ללכת ללשכת העבודה ולדאוג באופן דרסטי לגבי מצבם הכלכלי בחודש הבא, או אפילו בסוף השנה. מצב זה אמור להיתרגם להמשך צריכה רגילה ולמניעה של מיתון עמוק יותר במשק כתוצאה מהעמקת האבטלה.

מבחינת המעסיקים, המדינה לוקחת על עצמה את הנתח הכבד ביותר בהוצאות שלהם, ואפילו מאפשרת להם גמישות - להעסיק אותם חלקית - כדי לשמור על העסק בחיים ולחכות ליציאה מהמשבר. הם שומרים על העובדים המיומנים לפי צרכיהם, בעוד המדינה דואגת שהעובדים לא יעזבו על ידי השלמת ההכנסה שלהם.

מבחינת המדינה מדובר בהוצאה כספית אדירה, אולם היא באה על חשבון דמי אבטלה. "?יקר זה יהיה ככה או ככה", כתב בסוף השבוע פרשן בשבועון "די צייט", "(אבל) אבטלה גבוהה יותר תגרום נזק כלכלי גדול יותר: תהיה פחות צריכה, חברות ייצרו פחות ויהיו הרבה יותר פשיטות-רגל... זה צעד חכם וארוך טווח מצד הממשלה".

"מספק לנו חמצן"

יורם ארליך, ישראלי החי בגרמניה עשרות שנים, מספר ל"גלובס" כיצד עובד המודל הגרמני הלכה למעשה. ארליך הוא בעל סוכנות תיירות המארגנת טיולים בישראל ובתוך גרמניה, הממוקמת בעיר זארבריקן, שבמערב המדינה.

כמו כל מגזר התיירות, גם הפעילות העסקית שלו ספגה פגיעה במרץ האחרון - קבוצות מאורגנות, נסיעות ללימוד עברית, צליינים ומסעות תרבותיים - כולם בוטלו או נדחו בעקבות משבר הקורונה.

אבל ארליך מוצא נקודת אור ומשבח את המודל הגרמני. "הוא מספק לנו את החמצן כדי להמשיך ולשמור את העסקים בחיים. במרץ הגשתי לסוכנות התעסוקה הגרמנית (Agentur fuer Arbeit) את הבקשה להיות זכאי להשתתף בתוכנית והבקשה אושרה מיידית. בחודשי הסגר, כששני העובדים שלי ישבו בבית, שילמתי כשני שלישים מהשכר הרגיל, והסוכנות השיבה לי את הכסף, ביחד עם ההפרשות הסוציאליות. זה מאוד חשוב כדי להציל את העסק, כי בעצם כוח אדם הוא ההוצאה הגדולה ביותר בדרך כלל של רוב החברות".

בנוסף, הוא אומר, התוכנית מסייעת לעובדים עצמם. "הם לא צריכים למלא טפסים, הם לא מרגישים מובטלים".

בימים אלה, מספר ארליך, למרות אי-הוודאות השוררת בשוק התיירות, מאפשרת התוכנית לשוב ולהעסיק עובדים במשרה חלקית לפי הצורך. "זה מאוד עוזר כדי לשמור על קשר עם לקוחות, לשמור על עסקים מתגלגלים ועל המשרד בחיים. אנחנו נמצאים בקשר עם לקוחות, עובדים על השנה הבאה. אנחנו מקווים שתהיה התאוששות מסוימת בחצי השני של 2021".

בישראל, לעומת זאת, הוא אומר כי הוא עד לפיטורים וליציאה לחל"ת של רבים ממכריו. "כאשר העסקים יתאוששו יהיה אולי צורך לבנות מחדש את הקשרים עם מדריכים, עם מלונות, עם חברות אוטובוסים, זה לא יהיה קל".

איש עסקים שהעדיף לדבר בעילום שם מספר ל"גלובס" כי הרשויות הגרמניות "התאימו את עצמן": בעוד בעבר מי שהשתמש במנגנון ה"קורצארבייט" היו חברות גדולות מתחום הייצור והתעשייה, עם קופות מזומנים אדירות, כעת מדובר גם בתעשיית האירוח והתיירות. "תמיד אמרו שלוקח זמן רב לקבל חזרה את הכסף שהעברת לעובדים, אבל הם קיצרו את זה לכמה ימים. זה עובד חלק", סיפק.

אין התחדשות והתייעלות

הביקורת המשמעותית ביותר נגד המנגנון הגרמני היא בכך שהוא בעצם מקפיא את המצב בעלות אדירה, ואולי מונע משוק העבודה להתאים את עצמו למצב החדש. כלומר, הוא תומך במגזר הנסיעות, למשל, שאולי אחרת היה עובר שינוי מחדש בעקבות פיטורים המוניים בתחום. משמעות הדבר היא שהמדינה "שופכת כסף" ללא הצדקה.

לפיכך, השאלה המשמעותית ביותר היא כמה זמן יימשך המשבר הכלכלי כתוצאה מהקורונה, ואם הוא ישנה באופן מהותי את פעילות העסקים, כך שיהפוך מגזרים שלמים לבלתי נחוצים. או במלים אחרות, האם יש גדה שנייה מעבר לתהום הכלכלית שהזכיר שר העבודה, או שהגשר שהגרמנים בונים מוביל לשום מקום, בעלות אסטרונומית.

זו הסיבה, אגב, שבהחלטת הממשלה הגרמנית מהשבוע שעבר רואים ניצנים של התאמות לעתיד. עסק יוכל לקבל חזרה את ההפרשות הסוציאליות שהוציא על מעביד בעבודה חלקית "רק" עד יוני 2021, ולאחר מכן יצטרך להראות כי שלח את העובדים להכשרה מקצועית, שאמורה לסייע למשק הגרמני להתאים את עצמו למצב החדש.

באירופה מאמצים את המודל

גרמניה היא אולי החלוצה בתחום, אך אינה היחידה שמיישמת מנגנון של עבודה חלקית. מדינות רבות באירופה - מרומניה וספרד ועד איטליה ואפילו בריטניה - אימצו את המודל הזה, אחרי שהוכיח את עצמו לפני כעשור.

בריטניה אפילו הלכה צעד נוסף וחילקה גם לעצמאים כ-80% משכרם (עד 2,500 ליש"ט). בניגוד לגישה הגרמנית, הבריטים כבר הודיעו מראש כי התוכנית שלהם מוגבלת ותסתיים בסוף אוקטובר. בנוסף, חברות בממלכה המאוחדת משלמות מאוגוסט את ההפרשות הסוציאליות. מה שיקרה אחרי אוקטובר בבריטניה - אם יהיה גל פיטורים שיוביל למיתון עמוק יותר או ששוק העבודה יתאים את עצמו - עשוי להשליך על הדרך שבה ייתפס המודל הגרמני בעתיד, כהצלחה או ככישלון.

התנגדות ישראלית למודל

בישראל פחות מתלהבים ליישם את השיטה הזאת. "המודל הגרמני מתאים לגרמנים, לא לישראלים" ("גלובס", 4.8.2020) - כך מנומקת באופן לא רשמי ההתנגדות באוצר. הסיבות המרכזיות להתנגדות הן שתיים. הראשונה היא העלות של התוכנית הגרמנית. בישראל טוענים כי העלות התקציבית שלה תזנק מעל לעלות דמי האבטלה, שבהם יש זכאות שונה לפי משך העבודה (ומקסימום חצי שנה), אולם לאחר הטענות הללו הודיע ראש הממשלה ומשרד האוצר על המשך חלוקת דמי-אבטלה למשך שנה שלמה נוספת, מה שמטיל בספק את החישובים.

הנימוק השני הוא החשש מפני רמאות, כלומר מכך שהמעסיקים ינצלו לרעה את הנדיבות הממשלתית. ישנן טענות נגד נוספות, כמו שהמעסיקים עלולים להתמכר לסיוע הזה ושאין אסטרטגיית יציאה לתוכנית. החשש הוא שבסופו של דבר זה יעלה הרבה יותר מדמי האבטלה, וגם ניתקע בסוף עם שוק עבודה לא יעיל.

בינתיים נראה שתוכנית התעסוקה הגרמנית מסבירה חלק מההתאוששות המהירה של המדינה ברבעון הנוכחי. נתוני האבטלה והצמיחה של הרבעונים הקרובים יסייעו לקבוע אם היא גם מוכיחה את עצמה לטווח הארוך.

כך פועל "המודל הגרמני"

● עד סוף 2021 עובדים שהוצאו ל"קורצארבייט" (עבודה חלקית) יקבלו 70%-87% משכרם על ידי המעסיק
● המעסיק מקבל חזרה מהמדינה את השכר שהוא מעביר, בתוך ימים מהתשלום לעובד
● עד יוני 2021 כל ההפרשות הסוציאליות של העובדים משולמות על ידי המדינה
● יחסי עובד-מעביד נשמרים, והעובדים יכולים לעבוד במשרה חלקית, לפי צורכי העסק והגבלות הקורונה
● העובדים רשאים במקביל לקחת עבודה חלקית במקום אחר עד לשכר מסוים

צרו איתנו קשר *5988