גמזו: "נבקש סגר או מגבלות על כ-20 ערים אדומות"

באשר לוויכוח עם שר החינוך יואב גלנט בנוגע לפתיחת שנת הלימודים בערים אדומות, הבהיר גמזו כי עמדתו לא השתנתה: "ברשויות אדומות אין היגיון בפתיחת מערכת החינוך. לכן, אני עומד על כך וממשיך לעמוד על כך. זה המצב, וכרגע אנחנו בשיח כדי לפתור את הבעיה המביכה הזו"

פרופ' רוני גמזו צילום: איל יצהר
פרופ' רוני גמזו צילום: איל יצהר

לאחר שאתמול אישר קבינט הקורונה את תוכנית הרמזור של פרופ' רוני גמזו, אומר הפרוייקטור כי התוכנית לא תהיה שלמה ללא הטלת מגבלות על ערים אדומות במטרה לבלום את התחלואה בהן, וכי בקרוב יגיש רשימת ערים אדומות לממשלה לפי הפרמטרים שנקבעו ברמזור. "אגיש רשימה לממשלה של ערים אדומות ואולי גם כתומות, בבקשה להגביל תנועה. האם זו הגבלת תנועה בתוך או מחוץ לעיר, האם מגבלות מסחר - יש לנו בנק מגבלות שאנחנו צריכים לבדוק תוך שיח עם ראשי הרשויות", אמר גמזו.

לדבריו, "הרמזור ללא מגבלות על האזורים האדומים, יהיה חלשלוש. הכיוון שלנו הוא מעת לעת הגבלות של סגר בערים אדומות, ולא על כל מדינת ישראל שרובה ירוקה. באזורים האלו מבינים שהם לא מצליחים להוריד את התחלואה בלי זה. חינוך, תנועה מסחר וכיו"ב - נביא מעת לעת לממשלה בקשה למגבלות שכאלו. לעשות סגר על הרבה יישובים בבת אחת, זה לא משהו שהתנסינו בו. נבקש סגר או מגבלות על כ-20 ערים אדומות".

באשר למצב התחלואה בישראל, אמר גמזו כי ישנה עלייה במספר החולים היומי; "זה לא סוד, אבל לא צריך  להיכנס לבהלה. אנחנו צריכים להבין את השינויים. החברה הערבית עלתה מ-100 חולים ליום, ליותר מ-600, זה נובע מהתקהלויות. אנחנו כרגע בהכלה של התפרצות רחבת היקף - ברהט, מזרח ירושלים, צפון ומזרח הארץ. ראשי הרשויות נמצאים איתי בקשר קרוב".

באשר לחברה החרדית, אומר גמזו: "יש לנו עלייה מסוימת, לא גדולה, גם בחברה החרדית. אנחנו בודקים את הערים בהן אנחנו רואים את העלייה - טבריה, אשדוד, עמנואל. בבני ברק ובירושלים אנחנו דווקא בתהליך די יציב וגם באוכלוסייה הכללית אנחנו בתהליך די יציב. אנחנו ממשיכים לשים את כל הכוחות שלנו כדי להקטין את התחלואה". 

"כל תושב שאומר בואו לא נלך להיבדק כדי לא להכניס את העיר לבידוד - הוא הופך את העיר לכתומה ואדומה"

גמזו הבהיר כי הוא תולה תקוות רבות ומאמין בכוחם של ראשי הרשויות לנהל את התחלואה בשטחם, להקים חמ"ל באם מדובר בעיר אדומה וכתומה, ולפעול יחד עם הרשויות והתושבים כדי להפחית את התחלואה במהירות. "הערים האדומות והכתומות ביחד הן עיקר המיקוד שלנו. אנחנו מתקרבים ל-50% מעיקר התחלואה החדשה. כל היתר נמצא בשיעור לנפש, פרוש על מדינה שלמה", אומר גמזו. "אנחנו רוצים למקד את המאמץ שלנו בערים אדומות ולאחר מכן בכתומות. בסופו של דבר זה אומר שהצהוב והירוק לא יירדמו בשמירה. הם ימשיכו לנהל את עצמם, את המגבלות, המסכות והקטיעות. צהוב שלנו זה אדום של מדינה במרכז אירופה, שלא נתבלבל. יש לנו שיעורי חולים גבוהים מאוד לנפש. האחריות היא על כל הערים בארץ".

מחר תפתח שנת הלימודים, ועוד לפני כניסת תוכנית הרמזור לתוקפה ביום א' הבא, גמזו מבהיר כי פיקוד העורף פרוס ברשויות המקומיות בכל הארץ, ושולט בשטח עם יכולות דגימה ודרייביאנים. מערך החקירות האפידמיולוגיות המצוי בידי הצבא יעסיק עד סוף השבוע 2,000 חוקרים, כאשר כאלף חוקרים יוכשרו ברשויות המקומיות כדי לסגור מעגלים ולמצוא את המגעים.

כיצד יכולה עיר להפוך כתומה או צהובה מאדומה? לפי גמזו, במודל הרמזור שיעור הבדיקות החיוביות הוא הרכיב בעל החשיבות הגדולה ביותר, שכן הוא יכול לבשר שיש תחלואה סמויה. "שם, אני רוצה את שיתוף הפעולה של התושבים. כל תושב שאומר בואו לא נלך להיבדק כדי לא להכניס את העיר לבידוד - הוא הופך את העיר לכתומה ואדומה. אנחנו רואים ערים כמו אלעד ומודיעין עלית; כשהן השתפרו בכמות הבדיקות, יש השפעה על צבע העיר. יכול להיות כאן גיימינג - ייקחו בחורים צעירים וילדים שייבדקו, אבל אנחנו נזהה את זה ונתן עיוותים".

"המורכבות הזו שאתה פותח את העיתון וכל פעם מישהו אומר משהו, זה לא דבר נעים"

באשר לוויכוח עם שר החינוך יואב גלנט בנוגע לפתיחת שנת הלימודים בערים אדומות, הבהיר גמזו כי עמדתו לא השתנתה; "ברשויות אדומות אין היגיון בפתיחת מערכת החינוך. לכן, אני עומד על כך וממשיך לעמוד על כך. זה המצב, וכרגע אנחנו בשיח כדי לפתור את הבעיה המביכה הזו. ברמת התחלואה הזו, לא צריך להתעקש על מערכת חינוך פתוחה בערים אדומות. מדובר בהתעקשות על סגר, במיוחד ברשויות אדומות שאומרות שהן לא רוצות לפתוח את מערכת החינוך. זה לא סביר בעיניי. זה לא סיכון נכון לקחת אותו".

עוד הוסיף בעניין זה כי "המורכבות הזו שאתה פותח את העיתון וכל פעם מישהו אומר משהו, זה לא דבר נעים. תמיד אפשר להתפטר. הגעתי לתפקיד הזה כדי לסייע לאזרחי ישראל בתוך המורכבות המטורפת הזו, אי הביטחון ואי הוודאות. עדיין לא הביאו אותי לסף הזה, אני לא נלחם על מקומי".

כאשר נשאל מדוע אינו מתפטר לאור המחלוקות עם שרי קבינט הקורונה וההחלטות הממשלתיות השונות המנוגדות לעמדתו, אמר כי "ברוב הפעמים בקבינט, אני חושב שלא חולקים על דעתי. יש פעמים שבהם קופץ להם הצורך ההכרחי להחליט בעצמם, מתוך אמירה של "אנחנו לוקחים את האחריות". אני אומר, עם הרבה מאוד כבוד לשרים: לפעמים אין לכם את הכלים המקצועיים. גם לי אין את כל הכלים. לפני שאני מגיע אליכם, אני לומד, קורא, יושב עם מומחים ושומע הרבה דעות. כשאני מגיע אליכם, זה אחר שעשיתי עיבוד של כל הדעות. כשאתם מערערים על זה, כל אדם אחר חוץ ממני היה קם והולך".

באשר להחלטת ראש הממשלה להקים ועדה שתטפל במשבר הטיסות לאומן, אמר גמזו: "בטיסות לאומן לא התפשרתי. יש איזושהי ועדה, תמיד אפשר להקים וועדות. הצעתי לשר אלקין להתרכז באופן החזרת אלו שכבר נסעו לאומן, כך שיחזרו באופן בטוח". באשר למכתב ששיגר לנשיא אוקראינה, הדגיש גמזו כי לא התייעץ עם שר הבריאות או הביטחון, וכי מדובר בהחלטה מקצועית שלו.