מה גרם לאוצר לדחות את מועד ההנפקה של אל על ב-15 יום

ל"גלובס" נודע כי ההחלטה לדחות את ההנפקה לאמצע ספטמבר הגיעה בעקבות לחץ של מנכ"ל אל על שטען כי מועד זה יאפשר לחברה לעשות "רוד שואו" מוצלח בפני משקיעים מחו"ל

גונן אוסישקין  / צילום: סיון פרג'
גונן אוסישקין / צילום: סיון פרג'

במכתב האחרון ששיגרה מנכ"לית משרד האוצר קרן טרנר-אייל למנכ"ל אל על גונן אוסישקין היא קבעה תאריך חדש להנפקת אל על: ה-15 בספטמבר. תאריך זה משקף דחייה של 15 ימים מהמועד שקבע האוצר לפני כן, ה-31 באוגוסט. הדחייה, כך מתברר, הגיעה בעקבות פניית אוסישקין לטרנר לפני כשלושה שבועות במכתב ששלח. במכתב ביקש אוסישקין כי מועד ההנפקה ייעשה "לא יאוחר מאמצע חודש ספטמבר ויסתיים לפני חגי תשרי". אוסישקין פירט כי "למועד ההנפקה חשיבות מכרעת להצלחתה" כשהוא מאשר את מה שפורסם ב"גלובס" כי אל על פנתה גם לבנק ההשקעות הבינלאומי Jefferies בכדי לעניין משקיעים זרים וכי בתקופה הזו היא תוכל לעשות "רוד שואו" לגופים המוסדיים. עוד  ציין אוסישקין כי הצורך לעניין משקיעים זרים נובע מהערכות החתמים בשוק הישראלי כי לא צפוי גיוס של 150 מיליון דולר (היקף ההנפקה המתוכנן) מהשוק המקומי וכי להערכתם הביקוש בשוק הישראלי לפי ההערכות לא יעלה על 100 מיליון שקל, "אי הצלחת ההנפקה משמעה גם שהמדינה תידרש להשקיע כספים רבים יותר מתוך היקף ההנפקה (כאשר גם המדינה מסרה שאינה רוצה בכך)". מנכ"ל אל על אמר כי ג'פריס לא ייקחו על עצמם חיתום להנפקה שתתקיים עד ה-31 באוגוסט, אולם, יירתמו להנפקה שתידחה בשבועיים-שלושה כשלהערכתם במקרה זה הם עשויים לגייס "סכומים משמעותיים העולים על 100 מיליון דולר".

ההנפקה המדוברת היא חלק ממתווה הסיוע שבחרה אל על בהתדיינות הארוכה מול משרד האוצר עוד מחודש מרץ עם פרוץ משבר הקורונה. הבחירה נעשתה בין החלופה לקבל סיוע דרך הלוואה בהיקף של 400 מיליון דולר בערבות מדינה של 82.5% או לקבל את הסיוע דרך הנפקה ציבורית של 150 מיליון דולר, עם הבטחה של המדינה לרכוש מניות שהציבור לא ירכוש ולאחריה לקבל אישור להלוואה של 250 מיליון דולר, או גיוס דרך אג"ח בערבות מדינה של 75%. אל על בחרה באופציה השנייה אחרי שלא מצאה בנק מלווה להלוואה של 400 מיליון דולר (גם להלוואה של 250 מיליון דולר אל על לא סיכמה עם בנק ועל כן היא עשויה לגייס את הכסף באמצעות מכירת אג"ח).

אוסישקין ציין במכתבו בחודש שעבר כי אל על הציגה תוכנית התייעלות בהיקף של מאות מיליוני דולרים בשנה. האוצר בהקשר זה דרש התייעלות של כ-350 מיליון דולר בשנה, התייעלות שמגובה בהסכמים קיבוציים עם ועדי העובדים של אל על לקיצוץ בשכר ולפיטורים של כ-2,000 מתוך כ-6,300 העובדים בחברה. ההסכם שנחתם עם ועד הטייסים מצוי במחלוקת משפטית אחרי שהאחרונים ביקשו לבטלו. לאור אי ההסכמות בין ועד הטייסים וההנהלה ההסכם נחתם "מעל ראשם" על ידי ההסתדרות. כך או כך, בכל ארבעת ההסכמים מופיע סעיף לפיו הם ייכנסו לתוקף כאשר יבשיל מתווה הסיוע האמור, הכולל כאמור הנפקה ולאחריה הלוואה.

עוד לפני שקבעה טרנר-אייל את המועד להנפקה, בהתאם לבקשתו של אוסישקין ל-15 לספטמבר פנתה אל על באמצעות היו"ר יהודה לוי והמנכ"ל גונן אוסישקין במכתב לשר האוצר ישראל כ"ץ, ובו ביקשו את התערבותו במתווה הסיוע לחברה. בין היתר, ציינו במכתב כי החברה לא קיבלה תמיכה כלשהי מהמדינה, "לא במענק, לא בערבות ולא בהלוואת גישור". עוד נטען כי החברה עמדה עד כה בכל התנאים שהציב האוצר, כולל החלטה על הנפקה בדירקטוריון, פרסום תשקיף, אי חלוקת דיווידנדים, הפחתת שכר לנושאי משרה בחברה, חתימת על הסכמי הבראה עם ועדי העובדים ועוד. בין היתר נכתב כי "אנו מציינים בצער כי עד כה פקידי משרד האוצר לא קידמו (חלילה לומר הכשילו) כל פתרון שהחברה ניסתה לקדם בקשר להלוואה בנקאית והעמידו קשיים רבים בכל עת בו החברה הביאה לשולחן הדיונים בנק אשר עבר בעיון על התוכניות העסקיות של החברה וביקש להתקדם בהעמדת הלוואה לחברה מגובה בערבות מדינה. ההתעקשות (הבלתי מוסברת ובלתי מובנת לנו) של משרד האוצר למנוע מהחברה הנפקה מוצלחת ככל הניתן, לטובת החברה, כלל ציבור בעלי המניות של החברה וטובת הציבור הישראלי, אינה מובנת ואינה מנומקת בכל נימוק ענייני. התועלת שמפיקה המדינה מהקדמה נוספת של ההנפקה בשבועות ספורים בלבד, לעומת הנזק הגדול שנגרם לחברה ולאינטרס הציבורי אינה ברורה ולא הובהרה על ידיכם מעולם".

הנפקה נקבעה כאמור ל-15 לספטמבר. עד ה-10 לספטמבר על אל על לפרסם הצעת מניות לציבור לפני ההנפקה. זאת ועוד, כאשר אל על תמשוך את ההיתר מרשות ניירות ערך לתשקיף ותפרסם את מועד ההנפקה, ישחרר משרד האוצר את עודפי כספי הפיצויים שנצברו בקופת העובדים ושאותם אל על קיבלה אישור למשוך. האוצר קבע כי אל על תמשוך את הכספים באופן מדורג ולפי ההתקדמות להנפקה. הסכום שהצטבר בעודפים בקופה זו עומד על 57 מיליון דולר.

משרד האוצר הבהיר לאל על כי בשלב הראשון הוא ירכוש מניות בשווי של כ-75 מיליון דולר (או החלק היחסי שהציבור לא יקנה) המדינה תתחייב כי היא תמכור או תעביר את המניות שהוקצו לה בתוך 24 חודשים ממועד ההקצאה, ולחברה לא תהיה יכולת לקבוע את זהות הרוכשים - לאורך התקופה לאוצר לא תהיה זכות הצבעה בחברה. בישיבת הממשלה הבאה יצביעו חבריה על שני הנושאים הללו כחלק ממתווה ההנפקה.

לאחר השלמת המתווה, המדינה תעמיד ערבות להלוואה שהחברה תקבל מגורם מממן בסכום של 250 מיליון דולר. המדינה תעמיד את הערבות לגורם המממן רק לאחר שהמתווה לעיל ימוצה ויבוצע במלואו - כלומר קודם הנפקה ולאחריה הלוואה. האוצר לא פוסל לתת ערבות מדינה להלוואה מבנק זר מוכר (כמו למשל דויטשה בנק, לפי ההצעה של דוד ספיר), אך לפי המתווה המעודכן. כלומר, 250 מיליון דולר ולא 400 מיליון דולר כפי שהציע ספיר במתווה לאל על. הצעה זו מזרימה לאל על הון של 451 מיליון דולר, 51 מיליון דולר מציע ספיר להעביר דרך רכישת 38% מהחברה בהנפקה פרטית ולהפוך לשותף שווה לבעלת השליטה כיום, חברת "כנפיים" כשהוא מציע הלוואה של 400 מיליון דולר מדויטשה בנק. במתווה הזה שואף ספיר לוותר על ההנפקה, אולם נדמה שהוא הגיע בנקודה שבה אין לאוצר כוונה לסגת כשאין לו כוונה לאשר הנפקה פרטית.

ספיר שנחוש לרכוש את החברה שלשיטתו תוכל לספק לו רווחים בטווח הארוך בשעה שהוא מתכנן להעתיק את מקום מגוריו מרוסיה לישראל, יצטרך להגמיש הצעתו ולשלב בה את ההנפקה הציבורית המתקרבת ואת ערבות מדינה להלוואה של 250 מיליון דולר. נציגיו הכוללים את אייל גבאי אף נפגשו עם האוצר ועם נציגי הדירקטוריון. גבאי שימש כמנהל רשות החברות בעת הפרטת אל על וכמנכ"ל משרד ראש הממשלה. כיום משמש גבאי כיו"ר קופת חולים מאוחדת.

נזכיר שעל הפרק שני רוכשים נוספים: איש הנדל"ן מאיר גורביץ שלא פירט את המתווה שהוא הציע לאל על למעט כוונתו להגיש "הצעה ידידותית" במסגרתה הוא ישתלב בחברה ביחד עם בעלת השליטה כיום, והרוכש שככל הנראה מקבלי ההחלטות באל על פחות ירצו לראות, אלי רוזנברג בן ה-27 שהפנה את הצעתו לאוצר ולא במקרה. הצעתו של רוזנברג היא לרכוש מניות בשווי של 101 מיליון דולר. ההצעה הופנתה לאוצר כמי שירצה לסכן כמה שפחות כספי ציבור בכל הסאגה הבלתי נגמרת של אל על. מעבר להצעת הרכישה, רוזנברג לא פרסם תוכנית עסקית המפרטת ראייה לטווח רחוק לשיקומה של אל על מהמשבר.

שלושת הרוכשים מודעים לכך שבתוך שלושה שבועות אל על תידרש להחזיר לצרכנים כמיליארד שקל, כספים שהם שילמו על טיסות שבוטלו, ושלושתם גם יודעים שהזרמת הון של 400 מיליון דולר, ככל הנראה לא יספיקו לאל על להתרומם מהמשבר החמור בתולדותיה. אל על עד כה לא פרסמה העדפות למתווה של ספיר שנשמע על פניו כמעניין יותר לאור הזרמת הון של 451 מיליון דולר לחברה כשהוא כולל הבטחה לחיסכון משמעותי ברכישת דלק סילוני בעתיד והלוואה מדויטשה בנק בריבית נמוכה משמעותית מהבנקים בישראל. בימים אלה שוהה ספיר בגרמניה בהתדיינות מול הנהלת הבנק לנושא זה.

זאת ועוד, גם למשקיעים שמעוניינים בשליטה בחברה וגם לאלו שאמורים להשתתף בהנפקה יהיה קל יותר להשקיע כספים בחברה פעילה, ואל על - אחרי הטיסה החגיגית לאבו דאבי חזרה למצב שבו היא הייתה לפני כן - נעדרת מלוח הטיסות בנתב"ג בשעה שכ-6,100 עובדיה מצויים בחל"ת. מי שמפעיל כיום טיסות בקווים לישראל הן כ-40 חברות תעופה זרות ששולטות גם בקווים החזקים של אל על - לניו-יורק וללונדון - קו שאליו תצטרף ממחר "וירג'ין אטלנטיק". כל זה עוד לפני שחגיגת האמירויות תיתן את אותותיה על התעופה המקומית. אל על חייבת להתחיל להתניע את פעילותה אם לא בשביל להזרים כסף לקופה לפחות למראית עין ולתודעה הציבורית - דין חברה פעילה שונה מדין חברה מורדמת, את זה היא יכולה לשאול בישראייר שלא נחה לרגע.

צרו איתנו קשר *5988