בג"ץ דחה את העתירה נגד מנדלבליט: "עתירה כוללנית אשר אינה מציגה תשתית עובדתית"

עו"ד כנרת בראשי דרשה כי ייאסר על מנדלבליט להתערב בהליך מינוי פרקליט המדינה ומנהלי המחלקות בפרקליטות • העתירה התבססה על חלקים מהקלטות סתר מ"פרשת הרפז" • השופט מינץ בפסק הדין רשם שמדובר ב"עתירה כוללנית ללא תשתית משפטית מינימלית" • בראשי: "היה צפוי"

אביחי מנדלבליט / צילום: אמיל סלמן-הארץ
אביחי מנדלבליט / צילום: אמיל סלמן-הארץ

שופטי בג"ץ דחו על הסף את עתירת עו''ד כנרת בראשי שיוצגה על ידי עו"ד יורם שפטל בעניין תמלילי מנדלבליט-אשכנזי בפרשת הרפז.

בעתירתה דרשה בראשי כי ייאסר על היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט להתערב בהליך מינוי פרקליט המדינה ומנהלי המחלקות בפרקליטות המדינה.

בראשי התבססה על חלקים מתמלילי שיחות שהתקיימו ב-2010 בין מנדלבליט כפרקליט הצבאי הראשי, לבין הרמטכ"ל דאז, רא"ל גבי אשכנזי, במסגרת הפרשה הידועה כ"פרשת הרפז".

היועמ"ש מיהר להגיש בקשה לדחיית העתירה על הסף: "ביסוד הבקשה הטענה כי העתירה נסמכת על תמלילים אשר הושגו תוך האזנת סתר בניגוד לחוק האזנת סתר, התשל"ט-1979 (להלן: החוק), שמרביתם המוחלטת חוסה תחת צו איסור פרסום. משכך, דין העתירה להידחות מחמת היעדר ניקיון כפיים של העותרת, אשר לא ציינה כלל שמדובר בתמלילי שיחות מסוג זה. בנוסף, נטען כי יש לדחות את העתירה בשל היעדר תשתית עובדתית לתמיכה בסעד המבוקש בה וכן מפאת אי מיצוי הליכים. בקשה זו הועברה לתגובת העותרת".

השופט מינץ כתב בפסק הדין כי "דין העתירה להידחות על הסף בשל היותה עתירה כוללנית ואשר אינה מציגה ולו תשתית עובדתית ומשפטית מינימלית לביסוס הטענות המועלות בה".

לדברי מינץ, "העותרת נסמכת כאמור על חלקי תמלילים, אשר לא צורפו לעתירה. לפיכך (גם בהתעלם מטענת איסור פרסום התמלילים), קשה עד מאד להבין את הֶקשר הדברים שנאמרו, אם אכן נאמרו. מדובר בקטעי-קטעים של שיחות אשר רב הנסתר על הגלוי בהן. כך, מתוך עיון בעתירה לא ברור כמה שיחות התקיימו; מה אורכן של השיחות; מה תוכנן של השיחות; מה משקלם של אותם חלקים אשר צוטטו בעתירה מתוך כל השיחות שהתקיימו; הדבק הדברים והקשרם הכולל".

לדברי מינץ, בנסיבות אלה בהיעדר תשתית עובדתית נופל הטיעון המשפטי הנסמך על אותן עובדות.

"קיים פסול בשימוש שעשתה העותרת בתמלילים אלו"

עוד כתב מינץ כי "בנוסף על האמור, על פני הדברים ככל שאכן מדובר בתמלילים החוסים תחת צו איסור פרסום יש בסיס לטענת המשיב כי קיים פסול בשימוש שעשתה העותרת בתמלילים אלו. קשה גם להלום הגשת בקשה לאישור הפרסום לאחר הגשת העתירה, בה בשעה שהעותרת כלל לא ציינה בעתירתה את דבר קיומו של צו איסור הפרסום בנושא. זאת גם בהניח שחלקים מהתמלילים אינם חוסים תחת צו איסור הפרסום".

את פסק הדין הקצר חתם מינץ בעילה נוספת לדחייה על הסף. "ועל כל אלה, יש גם ממש בטענת המשיב כי העתירה לוקה באי מיצוי הליכים, שכן העותרת לא פנתה לאיש בטרונייתה עובר לפנייתה לבית משפט זה. העובדה שהעותרת סברה כי התוצאה של פנייתה למשיב ידועה מראש אינה מקנה לה פטור מחובת מיצוי ההליכים".

אל מינץ הצטרפו גם השופטים ניל הנדל וענת ברון.

 עו''ד כנרת בראשי מסרה בתגובה: "היה צפוי. לא הייתה טענה כוללנית - הייתה טענה ספציפית שהציגה את מנדלבליט כשותף לעבירה מסוג פשע של השמדת ראיה וכן עבירות חמורות של השפעה פסולה על פרקליטים! הדרישה לבצע מיצוי הליכים בפני השותף לפשע היא בלתי מידתית. העובדה כי השיחה חוסה תחת צא"פ לא הייתה ידועה לנו שכן הכל נמצא בכספות של מנדלבליט. נמשיך לפעול לחשיפת השחיתות וניקוי מערכת אכיפת החוק".

בג"ץ 6306/20

צרו איתנו קשר *5988