יו"ר איגוד רופאי הציבור חגי לוין: "שיטת האקורדיון היא אסון"

ועדת הקורונה דנה הבוקר בהיערכות ליום שאחרי הסגר • פרופ' גרוטו: "אסטרטגיית היציאה כוללת שלושה מרכיבים: חזרה הדרגתית למודל הרמזור, איתור וקטיעת שרשראות הדבקה והתעצמות בתי החולים" • משרד הבריאות: "3,994 רופאים ואחיות בבידוד. 1,700 רופאים ואחיות מאומתים"

ועדת הקרונה בראשות ח"כ יפעת שאשא ביטון / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת
ועדת הקרונה בראשות ח"כ יפעת שאשא ביטון / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

ועדת הקורונה מתכנסת הבוקר לדון בהיערכות ליום שאחרי הסגר, נוכח היעדר תוכנית ממשלתית. הדיון מתקיים לאור חילופי המהלומות אמש בין ראש הממשלה נתניהו ליו"ר ועדת קורונה יפעת שאשא-ביטון.

בפתח הדיון אמרה ח"כ שאשא-ביטון כי "אחד הדברים החשובים הוא שנראה איך אנחנו מתארגנים ליום שאחרי, אחת המערכות העיקריות המרכזיות שצריך לתגבר זו מערכת הבריאות כי בסוף הם החיילים שנמצאים בחזית וצריכים להתמודד עם התחלואה שעולה".

שאשא-ביטון ציינה כי הגישה בנושא מספר שאלות למשרד הבריאות וכן ציינה שבתי חולים נדרשים לצעדי התייעלות למרות שהם באמצע ההתמודדות עם הקורונה. "אנחנו יודעים שהושקעו הרבה מאוד כספים במשרד הבריאות ואנחנו רוצים לדעת כיצד זה בא לידי ביטוי בשטח. אנחנו נעסוק בכל ההיבטים, כולל באסטרטגיית היציאה". היא התייחסה גם לוויכוחי אמש ואמרה "חשוב לי לומר גם כלפי הממשלה: כולנו באותו צד ורוצים להילחם בדבר האיום הזה שהתרגש עלינו. יש לנו חילוקי דעות לאורך הדרך אבל הכל בסדר, ככה זה בדמוקרטיה. כל עוד ננהל את זה בצורה מכובדת זה בסדר".

יפעת שאשא-ביטון בוועדת הקוורנה / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת
 יפעת שאשא-ביטון בוועדת הקוורנה / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

גרוטו מתנגד לקיצור ימי הבידוד

בדיון משתתף גם פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות. גרוטו ציין כי ישראל תוכל לצאת מהסגר רק כאשר ירדו מספר הנבדקים החיוביים מ-12% ל-7% בלבד וכן ירידה במספר החולים קשה, ולצד זה מדד נוסף של מקדם הדבקה של פחות מאחד. לצד הנתונים האלה מבקשים במשרד הבריאות לתגבר את מערך החקירות כדי להיות מוכנים לקטוע את שרשראות ההדבקה בזמן.

לדברי פרופ' גרוטו, "אסטרטגיית היציאה כוללת שלושה מרכיבים: חזרה הדרגתית למודל הרמזור, החלק השני איתור וקטיעת שרשראות הדבקה - אנחנו ממשיכים לתגבר את פיקוד העורף ומגייסים במשרד הבריאות כוחות נוספים. מרכיב שלישי - התעצמות בתי החולים, פתיחת מחלקות קורונה והיערכות למחלות החורף. הפרטים עדיין לא מוכנים אבל כוונתנו להביא את זה תוך ימים ספורים לדיון בקבינט הקורונה".

גרוטו סירב לקיצור ימי הבידוד. "באשר לשאלת ימי הבידוד וקיצורם, כל המדינות בעולם שלא שינו כלום במדיניות הבידוד הצליחו להתמודד עם הקורונה כמו טייואן, יפן ודרום קוריאה. כל קיצור בידוד, אפילו ביום, יומייים או שלושה, יביא לכך שייפלטו מהבידוד אנשים שיכולים להדביק".

גרוטו התייחס לכך שבישראל הבדיקות מחמירות יותר לעומת העולם. "אם התוצאה חיובית, זה אומר שהאדם נשא קורונה וכמובן שאנשים אסיפטומטיים מדבקים קצת פחות. חיובי גבולי יכול להיות בשני מצבים, בשלב העלייה שהוא השלב האקטיבי ביותר במחלה וחלק מהמקרים זה בסוף המחלה. השאלה היא אם אנחנו מתכוונים ליישר קו עם העולם ולטפל ברגישות של הבדיקות כי בסוף אנשים שיוצאים חיוביים בישראל, יוצאים שליליים במקומות אחרים. אני חושב שבמצב שאנחנו נמצאים במצב שבו אסור לנו לפספס אפילו את החיובים הגבוליים". גרוטו הסביר כי לא מדובר במסות קריטיות של בדיקות גבוליות,  אלא במספרי שוליים שבמשרד הבריאות מעדיפים לתכלל פנימה כדי להימנע מסיכון של חולה קורונה לא מאובחן. 

"יש  תחושת עומס אמיתית וקושי של המערכת ושחיקה"

ד"ר שושי גולדברג, אחות ראשית במשרד הבריאות, הציגה נתונים בפני הוועדה על כוח האדם שנמצא נכון להבוקר בבידוד ונדבקו בקורונה: "3,994 רופאים ואחיות בבידוד. 1,700 רופאים ואחיות מאומתים. כל איש צוות חדש לא יכול לתת את אותו מענה כמו איש צוות מיומן שיוצא מהמערכת".

ד"ר גולדברג ציינה גם כי "קיבלנו 600 תקנים לרופאים, 375 רופאים איישו את התקנים בפרק זמן מאוד קצר. אמור להצטרף גם כוח אדם של סטאז'רים. מדי שבוע אנחנו רואים את קצב ההתקדמות המהיר באיוש התקנים. 1,550 תקנים לאחיות מהם אויישו 83%. בחמישי האחרון הייתה בחינת רישוי נוספת שבה נבחנו 2,500 אחיות נוספות, ככה שיש תוספת של 2,500 אחיות נוספות למערכת". 

ד"ר גולדברג נשאלה אם מדובר בתקנים זמניים: "מבחינתנו כל אחות שנקלטת במערכת תישאר במערכת, זו הבטחה של קובעי המדיניות". 

הח"כים תקפו את ד"ר גולדברג וביקשו לשמוע כמה אחיות חדשות, וכמה הן  החלפה לכאלו שיצאו לפנסיה. היא השיבה להם שמדובר רק בתקנים חדשים והח"כים הקשו עליה שוב, כך יו"ר הוועדה שאשא-ביטון שאמרה שמנהלי בתי חולים מתלוננים על מצוקת כוח אדם מתמשכת בבתי החולים.

 "יש לנו היום במערכת קרוב ל-5,000 אנשי צוות שלא נמצאים, זה מספר שיא שלא הגענו אליו", אמרה ד"ר גולדברג. "כל מספר שלא תכניסי של אנשי צוות צעירים, עדיין יש  תחושת עומס אמיתית וקושי של המערכת ושחיקה". ד"ר גולדברג מתייחסת לנקודה כואבת בהתמודדות עם משבר הקורונה - למרות שמתגברים את התקנים ומוסיפים אנשים, למערכת אין יכולת להתמודד עם המחסור באנשי הצוות שנדבקים או שנמצאים בבידוד. "מה עוד אפשר לעשות? תנו תקציב למרכזי הכשרת אחיות שאין לנו", שאלה ד"ר גולדברג. 

"האוצר במסלול של עסקים כרגיל מול מערכת הבריאות - זו שערורייה"

שאשא-ביטון שאלה על נושא התקצוב כדי לאפשר כוננויות נוספות בבתי החולים, כי משרד האוצר בולם תקצוב כוננויות נוספות: "אנחנו במלחמה, תשחררו את הפרוצדורה הזאת".

רפרנט בריאות באוצר, דניאל פדון: "יש מנגנון קיים שאיתו מערכת הבריאות עובדת בימים כתיקונם. משרד האוצר התחייב שנתקצב ישירות את בתי החולים באופן ישיר אם זה לא יספיק".

שאשא ביטון: "ביקשנו כבר בשבוע שעבר שתשחררו את החסמים. מה קורה עם זה?".

פדון: "משרד הבריאות עוד לא אייש את המנה הראשונה שאיפשרנו".

שאשא ביטון: "אנחנו רוצים שתשחררו את החסם הזה, שיהיה אפשר לקלוט את המנה השנייה עוד לפני שקלטו את הראשונה".

פדון: "חוץ מהפניה שלך בשבוע שעבר לגבי נהריה, לא קיבלנו פניות ממשרד הבריאות. במידה שמשרד הבריאות יפנה אלינו נעזור ונשחרר חסמים כמה שנוכל. יש היערכות יותר משמעותית בגל השני לעומת הגל הראשון. מספר המיטות גדל ממאות לכמה אלפים. בגל הראשון היו 2,100 מכונות הנשמה, היום יש 5,600 ותוספות כוח אדם משמעותיות של 600 תקני רופאים ואלפי אחיות. תוקצבו למעלה מ-3,500 מיטות חדשות למערכת, מתוכן 1,700 מיטות כבר נבנו". 

שאשא ביטון התקשתה להשתכנע: "הלב שלי בוכה פה. אין מספיק כוח אדם. אנחנו בשבוע הבא נקיים דיון נוסף ואני רוצה שבשבוע הבא תספרו לי שכבר טיפלתם וכבר שחררתם חסמים. אנחנו לא מצליחים לקבל תשובות בסיסיות".

ח"כ תמר זנדברג הוסיפה כי "לא צריך לפתוח מחלקות קורונה חדשות. צריך להוריד את התחלואה. ובמקביל המאמץ הוא לחזק את מערכת הבריאות גם בימי שגרה כדי שנוכל להגיע לחורף בבטחה. זה שמחלקות הקורונה מתמלאות זה מאמץ אחד, זה שהאוצר במסלול של עסקים כרגיל מול מערכת הבריאות, זו שערורייה. חסר למערכת הבריאות תקציב וכדי שנוכל לעבור את החורף הקרוב בשלום בנוסך לקורונה - אנשי התקציבים באוצר צריכים להרגיש שזה מצב חירום".

פרופ חגי לוין: "האזהרות שלנו מתחילת האירוע לגבי מצבה של מערכת הבריאות לא נענו וזה מטורף. השיטה של אקורדיון היא אסון. זה בלתי נתפס. זו גישה לא נכונה. אנחנו צריכים להשקיע במערך החקירות, שהוא זה שמשרת אותנו בקורונה, להוסיף כוח אדם למערך בריאות הציבור ולא למשרות זמניות. את המערך המפואר שהקימו בפיקוד העורף צריך למשוך למשרד הבריאות ומשם שינהל את האירוע".

שאשא ביטון סיכמה את הדיון: "הציבור יעזור למנוע את ההתפשטות ואני קוראת לציבור, בשם כל חבריי לוועדה, לשמור על הכללים. שכל אחד ירגיש אחריות על עצמו והסביבה שלו". היא ביקשה נתונים נוספים על התפוסה בבתי החולים באופן כללי ובמחלקות הקורונה ממשרד הבריאות עד מחר בבוקר ובהמשך יתקיים דיון נוסף.