חדשנות | ניתוח

"לא הגיוני לסגור מרכז חדשנות - זה עניין של חיים ומוות לארגון"

בשנים האחרונות החברות הבינלאומיות נהרו לישראל כדי לפתוח מרכזי חדשנות ופיתוח • בחברת הייעוץ דלויט מעריכים כי למרות החששות, הקורונה לא הובילה לסגירת מרכזי חדשנות אלא אף חיזקה אותם, ומזהירים כי מי שעלול להיות בסכנה אלו דווקא מרכזי הפיתוח

אחת התופעות המשמעותיות בהייטק הישראלי בשנים האחרונות זאת הנהירה של חברות בינלאומיות. לא רק יותר מ-300 מרכזי פיתוח, גדולים וקטנים, שהגיעו לישראל כדי לקבל גישה לטאלנט ולידע הישראליים, אלא גם מרכזי חדשנות שפרחו כמו פטריות אחרי הגשם. המרכזים האלו הם שלוחות קטנות, של כמה עובדים בודדים, שמטרתן להיות זרוע ארוכה של התאגידים בישראל, להיות מחוברים לנעשה בתחום, להכיר את הסטארט-אפים ואת הטכנולוגיות המפותחות וליצור איתם חיבורים - משיתופי פעולה והחלפת ידע ועד השקעות ורכישות.

מאחורי הנהירה הזאת עומדת הכניסה של הטכנולוגיה לתחומי פעילות רבים, והבנה של חברות מסורתיות שהן לא יכולות להישאר מאחור. חברות מתחום הרכב, הקמעונאות, הנדל"ן ואחרים מחפשות טכנולוגיות כדי לייעל את פעילותן, לשפר את ההצעות שלהן ללקוחות, וכן להיכנס לתחומים נוספים. אחרת הן יפסידו למתחרות, ישנות וחדשות, שיידעו להשתמש בטכנולוגיה טוב יותר.

מכיוון שבעבור חברות רבות מדובר בפעילות חדשה, היה חשש כי חלקן עדיין לא הפנימו את הערך האסטרטגי בעבורן, ושמשבר הקורונה יוביל לסגירת הפעילויות הללו בגלל הצורך בקיצוצים. תעשיות רבות נפגעו מהמשבר וחברות רבות נאלצו לחשוב מחדש איך הן מתמודדות עם הירידה בהכנסות. מנגד, מדיניות הסגר במדינות רבות והמעבר של חברות רבות לעולם הדיגיטלי הוביל לכך שהן חייבות לאמץ טכנולוגיות. ואכן, בחברת הייעוץ מעריכים כי החששות התבדו וכי מרכזי החדשנות שרדו ובמידה מסוימת אף התחזקו.

"גם אם היה לנו חשש בהתחלה, אנחנו רואים כי כמעט אף מרכז חדשנות לא נסגר", אומר טל חן, מנהל משותף ומוביל השירותים לתאגידים בינלאומיים, דלויט קטליסט. "לא הגיוני לסגור פעילות כזאת, שהיא גם לא יקרה. במיוחד כשיש יותר צורך באימוץ טכנולוגיות חדשות, כי היום גוף פיננסי לא מחפש רק פינטק וסייבר אלא גם טכנולוגיות באזורים נוספים", אומר חן.

דברי חן מבוססים על סקר שדלויט ערכו בחודשים האחרונים ומבוסס על שיחות עם 30 מומחים ממרכזי חדשנות ופיתוח הממוקמים בישראל, כדי להבין את ההשפעה של המגפה והשלכותיה על פעילויות החדשנות שלהן. בין היתר, רואיינו נציגים מהחברות פורשה דיגיטל, קבוצת פולקסווגן, סימנס דינמו, ג׳נרל מוטורס ועוד. אף אחד ממרכזי החדשנות של החברות הללו לא נסגר, אך לא מן הנמנע כי מרכזי חדשנות של חברות קטנות יותר כן נסגרו.

"מרכזי חדשנות חדשים לא ייפתחו"

בסקר עלו חמש מגמות חדשנות בתחומים שונים, בעקבות הקורונה - עבודה מרחוק, ייצור ושירות מרחוק (חיישנים חכמים, אוטומציה וכו'), מסחר מקוון, בריאות דיגיטלית והיגיינה וחיטוי (למשל יצירת סביבות עבודה נקיות). לפי הסקר, 85% מהארגונים מחפשים טכנולוגיות מעבר לפעילות הליבה שלהם. בדלויט מציינים כי בישראל יש מאות סטארט-אפים שנופלים תחת חמש ההגדרות הללו.

"בגלל הצורך באימוץ טכנולוגיות, זה לא הגיוני לסגור מרכז חדשנות. זאת שאלה של חיים ומוות לארגונים", מוסיף חן, שמדגיש: "יש יתרון גדול למרכזי חדשנות עם נציגים בישראל, מכיוון שהרבה יותר קשה לחברות להגיע לישראל פעם בחודש וחצי להיפגש עם חברות". אחת הבעיות של מרכזי חדשנות היא התמודדות עם המרחק מההנהלה והמטה, שכן קשה להשפיע על הארגון כשאתה סוג של אאוטסיידר. עם זאת, בראיונות עלה שדווקא המעבר של החברות לעבודה מרחוק שיפר את מצבם של מרכזי החדשנות, כי כעת אין הבדל בינם ובין שאר העובדים מבחינת הקרבה להנהלה.

למרות שאף אחד מהמרכזים שבדקו בדלויט לא נסגר, חן מעריך כי חברות שעדיין לא פתחו מרכזי חדשנות לא יעשו זאת לעת עתה. "מכיוון שאין כמעט פגישות וכנסים, נראה האטה בפתיחת מרכזי חדשנות חדשים. בעולם וירטואלי, אין הרבה משמעות אם אני מנהל את שיחת הזום מרוטשילד או מלונדון. אני מניח שגם שנתיים קדימה, זה יהיה המצב, מכיוון שגם אם נעבור את הקורונה, גופים יצטרכו ליצור בעבור העובדים והלקוחות שלהם סביבה בטוחה מההיבט הרפואי. אני חושב שאם מנתחים משברים מהעבר, יהיה אימפקט פסיכולוגי על אנשים ועל ארגונים. למשל אני מתקשה לראות חברות ששולחות עובדים לכנסים של 200 אלף איש כמו כנס הסלולר בברצלונה".

מה שכן, חן מזהיר מפני ההשפעה של הקורונה על מרכזי הפיתוח: "בינתיים אנחנו מצליחים לשמר את הפעילות באופן רציף אבל אם המשק הישראלי ייכנס לסחרור, ייפתח וייסגר לסירוגין ולא נצליח להבטיח את הפעילות הרציפה שלהם לאורך זמן - חברות עלולות לקבל את ההחלטה שהשוק הישראלי לא יציב מספיק ולצמצם את הפוזיציה שלהן כאן".

מתמקדים בטווח הקצר

בתחילת משבר הקורונה היה חשש כי היקף הגיוסים של סטארט-אפים ייפגע, אך במחצית הראשונה של השנה (שכללה גם תקופה של טרום קורונה) הגיעו הגיוסים לשיא של 5.2 מיליארד דולר, לעומת 3.76 מיליארד דולר בתקופה המקבילה ב-2019. בשבועיים הקרובים צפויים להתפרסם הנתונים של הרבעון השלישי. מאחורי הגיוסים עומדים שני סוגי משקיעים עיקריים - קרנות הון סיכון רגילות, שחלק גדול מהן מצויד במזומנים מהתקופה שלפני הקורונה; וקרנות הון סיכון תאגידיות (CVC) שהן חלק מפעילות החדשנות, והמטרות שלהן נעות על הספקטרום של בין אסטרטגי לפיננסי. לפי דוח של CBInsigt, פעילות ה-CVC ירדה ב-30% ברבעון השני.

חן מציין כי אחד הדברים הראשונים שתאגידים עשו זה לעצור השקעות כדי לחשוב מחדש על התחומים בהם הם משקיעים. הוא נתן כדוגמה את תעשיית האוטומוטיב, וציין כי יש חברות שהחליטו להתמקד בטכנולוגיה שהאימפקט שלה על החברה רלוונטי לשנה-שנתיים הקרובות מכיוון שאף אחד לא יודע לנבא מה יהיה בעוד ארבע שנים. לכן מדובר בחברות בשלות יותר, שהיציאה שלהן לשוק היא בתוך זמן קצר.

מפעל פולקסוואגן / צילום: רויטרס
 מפעל פולקסוואגן / צילום: רויטרס