קרן aMoon הישראלית משקיעה בחברה שווייצרית, Sophia Genetics, הפועלת בתחום עיבוד המידע הגנטי. היא הובילה סבב גיוס של 110 מיליון דולר בחברה, לצד קרן היטאצ'י וונצ'רס היפנית ובהשתתפות קרנות כמו Credit Swiss, Pictel Group, ACE & Co. ו-Famille C Invest, ומשקיעים קודמים.
חברת סופיה ג'נטיקס פיתחה תוכנה לעיבוד מידע גנטי שכבר נמכרת למעבדות רפואיות ברחבי העולם. לחברה הכנסות באירופה והיא מתכננת להשתמש בכסף שגויס כדי להעמיק את החדירה שלה לשוקי ארה"ב ואסיה, וכן להמשיך לפתח את המכשירים שלה. בינואר 2019 גייסה החברה 77 מיליון דולר, ועד היום גייסה סך הכול 251 מיליון דולר.
הרחבת הפעילות גם לחלבונים
לדברי תומר ברקוביץ', סמנכ"ל הכספים של aMoon ושותף בקרן, תחום ריצוף הגנום ועיבוד המידע הגנטי עבר תהליך שעוברות גם תעשיות נוספות. "תחילה היה תהליך של ריכוז - מספר קטן של חברות השתלטו על התחום והבדיקות הגנטיות נשלחו לניתוח ולעיבוד באותן כמה מעבדות. אחר כך, כפי שקורה לרוב כאשר הטכנולוגיה מתחילה להיות זולה ונגישה יותר ופשוטה יותר לתפעול, חל שוב תהליך של ביזור, ועכשיו כל מעבדה מחקרית או קלינית שואפת לבצע כמה שיותר מתהליך הריצוף והעיבוד אצלה. זאת מכמה סיבות - לחסוך בזמן עד קבלת התשובה, לחסוך בכסף, והסיבה השלישית, שמתגלה כחשובה הרבה יותר מכפי שהערכנו תחילה, היא הרצון להיות בקשר יותר צמוד עם המידע ולהבין אותו לעומק".
ברקוביץ' אומר ש"סופיה מבצעת את העיבוד מהמקום שבו הכימיה נגמרת והתוכנה מתחילה". לדבריו, היא מתאימה את עצמה לכל סוג מעבדה, והמוצרים שלה כבר יושבים באלף בתי חולים ביותר מ-80 מדינות, גם בישראל. בארץ היא מיוצגת על ידי חברה בשם פרונטו, והיא מוכרת בין השאר למכבי ולסורוקה.
"התזה להשקעה היא כמה מנועי צמיחה", אומר ברקוביץ': "חדירה עמוקה יותר לשוק האמריקאי; התרחבות מעבודה עם מעבדות מחקר ומעבדות קליניות אל סקטור חברות הפארמה לשם פיתוח תרופות מותאמות אישית, והמנוע השלישי הוא הרחבה של המוצר לטיפול לא רק במידע גנטי, אלא גם במידע על חלבונים (פרוטאומיקה) וגם מידע מתמונות הדמיה".
"השקעות הזום" של 2020
קרן aMoon הוקמה ב-2016 כקרן להשקעה של כספו האישי של מריוס נכט. במסגרת זו היא השקיעה בכ-20 חברות, וביניהן מאפי פארמה, דיי טו, ביונדווקס, אפוס, קריוס, מדיאל ארליסיין ועוד. בעקבות העניין שעוררה והמומחיות שצברה, הוחלט לגייס קרן נוספת, שבה נכט יהיה רק אחד המשקיעים. קרן זו, שגייסה 750 מיליון דולר, היא קרן הביומד הגדולה ביותר בישראל. יש בה שתי חטיבות: אמון וולוסיטי, קרן להשקעות בשלבים מוקדמים, וקרן אמון II, שמשקיעה בחברות בוגרות יותר. "דווקא בזכות הקורונה, עלה העניין של משקיעים בתחום הבריאות והצלחנו במהלך 2020 להגדיל את הקרן מעבר ל-600 מיליון דולר שתוכננו", אומר ברקוביץ'.
את 2020 החלה aMoon עם 9 חברות, ומתחילת השנה ביצעה השקעות בארבע חברות נוספות, כולן מחוץ לישראל. "אפשר לקרוא להן השקעות זום", אומר ברקוביץ'. "למזלנו לפחות את חלקן הספקנו לפגוש לפני המשבר".
גודלה של אמון II מאפשר לה להיות שחקנית בזירת הון הסיכון הבינלאומית, ואפשר לומר שהוא אפילו מחייב אותה לעשות זאת, בשל מיעוט החברות בישראל שזקוקות להשקעות בסדרי גודל כאלה ומצדיקות אותן. ברקוביץ' מספר כי בתחילת משבר הקורונה, חלק מהקרנות המתחרות החליטו להיזהר בהשקעות נוספות ולשמור כסף לפורטפוליו הקיים, ואמון, שהיא קרן חדשה, ניצלה את ההזדמנות.
"אנחנו מרגישים שהקורונה עזרה לנו להתחרות בקרנות האירופיות והאמריקאיות, כי ממילא היום מבצעים אותו תהליך בכל מקום בעולם. אנחנו מנצלים את רשת הקשרים הגלובלית שיצרנו לפני המשבר.
"זיהינו את שווייץ כמקום מאוד מעניין. יש שם חברות תרופות מובילות כמו נוברטיס ורוש, יש שם בתי חולים מובילים ויש שם גם כסף. שווייץ מתגלה כמרכז חדשנות בתחום הרפואי והקשר שלנו עם קרדיט סוויס נותן לנו הזדמנויות ייחודיות שם. הם היו אחראים על כשליש מהגיוס שלנו לקרן - מחצית מהסכום מכספי הלקוחות שלהם ומחצית מהכסף שלהם, ויש לנו עוד משקיע מוסדי גדול בשווייץ".
הקשר השווייצרי מתבטא גם בהסכם שיתוף פעולה עם רוש, להשקעה משותפת בחברות ופרויקטים מדעיים בישראל שנמצאים בתחילת דרכם. בעבר היה לרוש הסכם דומה עם קרן פונטיפקס.
"העבודה שלנו בחו"ל עוזרת לנו גם בישראל, כי גם לחברות הישראליות שאנחנו משקיעים בהן יש שאיפות גלובליות, והן אוהבות לראות שאנחנו עובדים עם גורמים שיכולים לקדם אותן בעולם", אומר ברקוביץ'. "גם בעיניי חשוב שהקשרים יהיו דו-סתריים - ישראל היא לא רק מקום להשקיע בו אלא גם לחפש בו השקעה. זה מעיד על התבגרות של התעשייה ומאפשר לבנות סוגים נוספים של גשרים וקשרים".
***גילוי מלא: מריוס נכט הוא בן הזוג לשעבר של ענת אגמון, מבעלות השליטה ב"גלובס", והשניים מצויים במחלוקות משפטיות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
