מדטרוניק | ראיון

אורי הדומי מרחיב את פעילות מדטרוניק לעולמות הביג דאטה

המנכ"ל שהוביל את מזור רובוטיקה לאחת מעסקאות הרכישה הגדולות בישראל בתחום המכשור הרפואי, חושף לראשונה את פעילותו במדטרוניק: שילוב ביג דאטה ו-AI במוצרי החברה • "לישראל יכול להיות תפקיד מרכזי בבניית פורטפוליו המוצרים"

אורי הדומי / צילום: איל יצהר, גלובס
אורי הדומי / צילום: איל יצהר, גלובס

לפני שנתיים, כשתאגיד מדטרוניק רכש את חברת הרובוטיקה הרפואית מזור ב-1.6 מיליארד דולר, השתנה גם המסלול של אורי הדומי, שניהל את מזור. מנהלים של חברות נרכשות לרוב עוזבים את התאגידים הרוכשים לטובת הקמה של פעילות חדשה, או, לעתים רחוקות יותר, נשארים לנהל את הפעילות שהקימו. הדומי נשאר במדטרוניק, אך בתפקיד מעט שונה. בראיון ל"גלובס" הוא חושף לראשונה את הפעילות החדשה שהוא מוביל, שמטרתה לדאוג לעתיד של תאגיד המכשור הרפואי ולהכניס אותו לעולמות הביג דאטה. 

לדאוג לעתיד בלי לפגוע בהווה

שורשיה של הפעילות החדשה שמנהל הדומי בתוך מדטרוניק נטועים בהחלטה שקיבל כבר ב-2011-2012, עוד לפני שמזור נרכשה. "באותה תקופה החלו המכירות המשמעותיות הראשונות של המוצר שהיה אז המוביל של מזור, מערכת הרנסאנס. שמנו לב שאנחנו נוטים להקצות יותר מדי אנשי פיתוח לכיבוי שריפות סביב המערכות הנמכרות, והייתה תחושה שאנחנו מקריבים את העתיד שלנו לטובת ההווה. מצד שני, ראינו שאנשי מכירות הם מאוד נאמנים ללקוחות שלהם, לפעמים אפילו יותר מלחברה שמעסיקה אותם. למה הכוונה? שאם אומרים להם שאנחנו מפתחים מוצר חדש שעומד להיות מושק, הם יאבדו מוטיבציה והתלהבות לשיווק המוצר הקיים ללקוחות שלהם - הרי בעוד רגע יגיע מוצר טוב יותר. הם, וגם החברה כולה, מעריכים בחסר את הזמן שייקח עד שהמוצר החדש באמת יהיה מוכן".

בעקבות שתי התובנות הללו הקים הדומי פעילות מו"פ סודית, שהעסיקה אנשים שהיו "צבועים" למשימה של בניית העתיד, ולא ניתן היה להסיטם לפעילות הקיימת. הם בנו את הדור הבא והמשופר של המערכת, שהוצג לראשונה בעקבות חתימת שיתוף הפעולה המסחרי עם מדטרוניק ב-2016, שהוביל בסופו של דבר לרכישה. אחרי חשיפת המוצר, המשיך צוות המו"פ הסודי לעבוד על מוצרים חדשים, שנועדו להביא את תחום הרובוטיקה לעידן הביג דאטה והבינה המלאכותית. שוב ביקש הדומי לדאוג לעתיד במסגרת פעילות חבויה, שלא תתנגש בפעילות ההווה.

הדומי לא חשף את הפעילות הזאת כאשר מכר את מזור למדטרוניק. לדבריו, רק לאחר חתימת העסקה הוא שוחח עם ג'ף מרתה, מוביל העסקה מטעם מדטרוניק והיום מנכ"ל החברה, וסיפר לו שיש "סוכריה" נוספת בפעילות מזור שמדטרוניק תקבל. מרתה התעניין מאוד בפעילות הזאת, שהייתה קצת מחוץ לליבת העסקים של מזור, והיא הפכה למרכז Magic) Mazor's Global Innovation Center), מרכז מו"פ לבניית רובוטי העתיד של מדטרוניק. המרכז מנוהל היום על ידי אלי זהבי, שהיה אחד המייסדים של מזור ויד ימינו של הדומי בניהול החברה.

"אני מספר את ההיסטוריה הזאת, כי היא מהדהדת את מה שאנחנו עושים היום במדטרוניק", אומר הדומי. "כשהקמנו את מג'יק, בנינו אסטרטגיה לשילוב בין העולם החדש של המידע לבין העולמות הקלאסיים של המכשור הרפואי המתקדם. התפקיד שאני ממלא היום במדטרוניק הוא דומה. התפקיד שלי הוא למפות לחברה עתיד בממשק שבין יכולות הליבה הקלאסיות של החברה לבין עולמות המידע, בלי לאפשר להווה להשתלט על העתיד, כלומר לקרקע מדי את החזון, ובלי לאפשר לעתיד להשתלט על ההווה. כלומר, הפעילות הזו מספיק לא נגישה למערך המכירות הקיים של מדטרוניק, שהיא אינה גורמת לצוות לאבד עניין במכירת המוצרים הקיימים לטובת הציפייה לעתיד".

לדברי הדומי, הגישה הקלאסית של חברות בסדר גודל של מדטרוניק לחדשנות היא לרכוש אותה מבחוץ, אחרי שההיתכנות שלה כבר הוכחה. "זה קצת ריאקטיבי", הוא אומר היום. מצד שני, הוא מכיר בכך שמדטרוניק עצמה אינה חברת ביג דאטה ואלגוריתמיקה, וכנראה לא צריכה להפוך לכזו, שכן היא מוצלחת למדי (מוצלחת בשווי של 137 מיליארד דולר) במה שהיא כבר עושה.

"ממילא מחקרים מוכיחים כי ברוב רובם של המקרים, הניסיון להסב לחלוטין תחומי פעילות של חברות גדולות, נכשל בדרך כלל", הוא אומר. "אבל אנחנו בכל זאת רוצים לבנות את העתיד של מדטרוניק לעוד 5-15 שנה, וברור כי מהפכת המידע השנייה, מהפכת הביג דאטה והבינה המלאכותית, תהיה חלק מזה".

היכולות שחסרות למדטרוניק

הגישה הנוכחית של הדומי וצוותו היא ליצור מארג רחב ומגוון של קשרים בין מדטרוניק לבין חברות דאטה שהפיתוח שלהן יכול להשתלב בפעילות של מדטרוניק, אך אינו חלק מיכולות הליבה שלה. ישראל היא בסיס טוב לצאת ממנו למשימה כזו. "בישראל קיימים גם הידע הרפואי, גם הידע הטכנולוגי וגם התעוזה להקים חברות שמשלבות ביניהם, ואכן הוקמו חברות מידע כאלה בתחומים רבים ומגוונים", אומר הדומי.

הדומי מונה חמישה סוגי יכולות שמדטרוניק זקוקה להן. "הראשון הוא תרפיות חדשות לגמרי, שבלי מידע אי אפשר לבצע אותן". דוגמה לכך היא הטיפול של חברת תראניקה במיגרנה באמצעות גירוי חשמלי, מתוך למידה של דפוסי ההתקפים וניבוי הופעתו של התקף. דוגמה אחרת היא BrainQ, המשתמשת במידע בזמן אמת כדי לגרות את המוח ולשפר תסמיני שבץ.

"קטגוריה שנייה היא מוצרים המשפרים טיפולים קיימים. לדוגמה, טכנולוגיית ניתוח הדמיות המוח של חברת Viz.ai מאפשרת להגיע במהירות רבה לאנשים שזקוקים לטיפול בשבץ. הטיפול לא ישתנה - הוא יהיה תרופתי או ניתוחי - אבל הצלחת הטיפול וגורל המטופל עשויים בהחלט להשתנות.

"קטגוריה שלישית היא הנגשה של הטיפול למי שלא זכו לו בעבר, באמצעים שונים, למשל על ידי אבחון מוקדם. אני מאמין שהכיוון הזה כולל גם התערבות דיגיטלית מרחוק והענקת שירותים רפואיים מחוץ לחדרי הניתוח.

קטגוריה הרביעית היא ייעול תהליכים במרפאות ובבתי החולים, והחמישית - טיפול הוליסטי עם רכיב ישיר לצרכן. לדוגמה, ישנם מחקרים המראים שהרכיב המשמעותי ביותר בהצלחה של ניתוח גב, כמו זה שמזור עושה, הוא ההשקעה של המטופל בשיקום, והיא נובעת במידה רבה גם מהאישיות והנחישות של המטופל. קשה מאוד לשנות אישיות, אבל אפשר לעזור למטופל באמצעות מתן שירותי שיקום מונגשים, הוליסטיים, שתומכים גם במוטיבציה שלו".

על בסיס חמשת הכיוונים הללו נבנית אסטרטגיית שילוב המידע בתחומי הליבה של מדטרוניק. השאלה היא לא כיצד לבנות פלטפורמות מידע, אלא כיצד לשלב טכנולוגיות מידע במוצרים קיימים ובצרכים שהחברה כבר מזהה. "חברות כמו מדטרוניק מחפשות צמיחה, והשאלה היא לא איך נכנסים לעולם הדאטה, אלא איך הדאטה משפר את הצמיחה של החברה", אומר הדומי. "אנחנו חושבים שלישראל יכול להיות תפקיד מאוד מרכזי בבניית פורטפוליו היכולות והמוצרים שייכללו באסטרטגיה הזאת", אומר הדומי.

רשת של קשרים והסכמים

בשלב הראשון, המשמעות בפועל היא יצירת קשר בין הדומי לבין חברות שעשויות להתאים לאסטרטגיה הזאת, תחילה ללא מחויבות הדדית. "כיוון שחוץ מהכובע של מדטרוניק יש לי גם הכובע של הרצון לבנות כאן בארץ תעשייה חזקה בתחום הרפואי, בחרתי כמה חברות שאני מאוד מעריך וכיף לי לעבוד עם האנשים בהן, והן גם רלוונטיות לחזון הכללי שלנו. ויצרתי איתן מערכת יחסית של התייעצות תדירה ותמיכה, שאולי יתפחו בעתיד, אבל בינתיים תורמים לשני הצדדים".

חברות אחרות שענו על דרישות החזון חתמו על הסכמי שת"פ יותר רשמיים עם מדטרוניק. לדוגמה, אלפא אומגה, שפיתחה טכנולוגיה להדמיית מוח ולניווט מכשירים בתוך המוח, חתמה עם מדטרוניק על הסכם שיווק משותף. וכך גם Cathworks שפיתחה טכנולוגיה להדמיה של עורקי הלב, ו-EDP, המשווקת מערכות להנחיית מכשירים לטיפול בהפרעות בקצב הלב.

במקרים אחרים, נחתמו הסכמים לפיתוח משותף של מוצרים או הוכחות היתכנות משותפות. הסכם כזה נחתם כבר עם חברת מונפורט (Mon4t) שפיתחה מערכת לאבחון הפרעות מוטוריות/ נוירולוגיות באמצעות הטלפון הסלולרי. "זו חברה שיודעת לתת בזמן אמת מידע כמותי ומדויק על הסימפטומים של מטופל, וחלק מהחזון שלה הוא להנגיש את המידע לתרפיה שמשפיעה על התסמינים של המטופל", אומר הדומי. "אנחנו מפתחים איתם אב טיפוס שיהווה הוכחת היתכנות לצורך יישום הטכנולוגיה שלהם באינדיקציות נוספות".

ישראל מאבדת את היתרון במידע דיגיטלי

למדטרוניק יש היום שישה מרכזי פיתוח בישראל, בתחומים שונים, ומרכז שיווק אחד, כך שלחברות בתחומים רבים ומגוונים יש אפשרות לשתף פעולה סביב מוצרים של מדטרוניק אפילו בתוך גבולות המדינה.

במקרים מסוימים, שיתופי הפעולה סביב עולמות הדאטה מובילים לבסוף לרכישות ולהכנסת הפעילות בתחום הדאטה לתוך ליבת הפעילות של מדטרוניק. כך, לדוגמה, נרכשו חברת ויז'ן סנס, בתחום הניווט התוך-מוחי, וחברת ניוטרינו, הפועלת עוד יותר רחוק מעולמות הליבה של מדטרוניק - ניתוח ועיבוד מידע בתחום התזונה והטיפול בסוכרת.

"לניוטרינו יש יכולות מאוד מרשימות ואני יכול לראות מצב שבו במקום קומה אחת שעוסקת בסוכרת, זו תהיה חברה של 5-6 קומות שכל אחת מהן מיישמת את הטכנולוגיה של ניוטרינו לתחום רפואי אחר, שתועשר ביכולות שנביא מחברות ישראליות אחרות", אומר הדומי.

הדומי אמנם מתפעל מהאקוסיסטם המקומי בתחום המידע הרפואי, אך יש לו גם מילה של ביקורת. "במשך שנים רבות חשבנו כאן בישראל שהעובדה שהקדמנו את רוב העולם בדיגיטציה של המידע הרפואי שלנו מקנה לנו יתרון תחרותי שאינו בר גישור. אולם בשנים האחרונות גם מרכזים רפואיים ענקיים בארה"ב, באירופה ובאסיה עוברים אותו תהליך, והפער הצטמצם.

"אני רואה שאפילו חברות ישראליות פונות לפעמים למדינות אחרות כדי להשיג מידע רפואי משום שהתקשו לצלוח את הביורוקרטיה שבחיבור לבעלי המידע בארץ (קופות החולים ובתי החולים ומשרד הבריאות עצמו). אני מזמין את הגופים האלה לייעל ולפשט ולהאיץ את תהליכי העבודה. היום הפער בין האופן שבו המידע הרפואי הישראלי מוצג לעולם לבין המציאות הוא אדיר".

בינתיים, מזור ומג'יק הולכות וגדלות ומעסיקות כ-200-300 עובדים. "הגיוסים בחברות הללו המשיכו לאורך כל תקופת הקורונה, אפילו כשמדטרוניק עצרה גיוסים בחלק מהחברות שלה בעולם", אומר הדומי. "אני מאוד אוהב לנסוע בכביש החוף ולראות את מגרש החניה המלא של החברה, ולדעת שהולכת ונבנית פה תעשיה רפואית".

אורי הדומי

בן 53, סמנכ"ל פיתוח עסקים חדשים, אסטרטגיות ושותפויות במדטרוניק ● בעל תואר שני בכימיה תעשייתית ומינהל עסקים מהאוניברסיטה העברית ● בעבר כיהן כסמנכ"ל כספים וסגן נשיא לפיתוח עסקי בחברת DenX למכשור רפואי דנטלי וכמנכ"ל מזור

מדטרוניק

חברת המכשור הרפואי הגדולה בעולם, המתמחה במכשירים מושתלים, הוקמה ב-1949 ומנוהלת היום על ידי ג'ף מרתה ● שווי השוק שלה: 137 מיליארד דולר ● ב-2018 רכשה את מזור רובוטיקה תמורת 1.6 מיליארד דולר, אחת העסקאות הגדולות בישראל בתחום המכשור הרפואי ● חוץ ממזור רכשה מדטרוניק 9 חברות ישראליות נוספות

יכולות הביג דאטה וה-AI שמדטרוניק מחפשת

■ טיפולים חדשים, שאינם ניתנים לביצוע ללא ביג דאטה
■ מוצרים המשפרים טיפולים קיימים
■ הנגשת הטיפול, לדוגמה באמצעות אבחון מוקדם
■ ייעול תהליכים במרפאות ובבתי החולים
■ טיפול הוליסטי, שתומך לדוגמה גם במוטיבציה לשיקום

צרו איתנו קשר *5988