נגיד בנק ישראל: הממשלה צריכה לאפשר מנגנון של חל"ת גמיש

נגיד בנק ישראל קורא לממשלה לאפשר מנגנון של חל"ת גמיש עם היציאה מהסגר, ולהרחיב את מנגנון התשלומים למעסיקים שממשיכים להעסיק עובדים, למרות הפגיעה הכלכלית.

בראיון הבוקר לגלי צה"ל אמר פרופ' אמיר ירון כי "בנקודה שנצא מהסגר חייבים ליצור מנגנון שמאפשר חזרה גמישה מהחל"ת. זה אומר, לדוגמה, שאפשר לתת למישהו לחזור בחצי משרה ושהוא יקבל חצי דמי אבטלה. זה יאפשר גם למעסיק לקבל את העובד בצורה יותר זולה, יאפשר גמישות מסוימת ויאפשר לעובד תמריץ לא להשאר בחל"ת. זה מנגנון שהצענו אותו מספר פעמים בדיונים ויהיה טעם להפעיל אותו כאשר נצא מהסגר".

צעד נוסף שירון קרא לממשלה להרחיב הוא המענקים למעסיקים עבור עובדים שנשארו בעבודה. מדובר בהסדר חדש שמסגרתו יכולים מעסיקים לקבל עד 5,000 שקל לחודש עבור כל עובד מעבר למכסה מינמלית (שנקבעת בהתאם לשיעור הירידה במחזור של העסק).

לדברי ירון, "השכבה של שימור עובדים שהתווספה לרשת הביטחון - זה מנגנון חשוב וצריך לטייב אותו. כרגע זה נעשה מסיבות טכניות לחודש וחצי - וזה לא מספיק. אני מקווה שהתמריץ יהיה לשלושה-ארבעה חודשים, כך שלמעסיקים יהיה באמת תמריץ לשמור את העובדים".

ירון שנשאל האם לא הייתה זו טעות שלא לאמץ את המודל הגרמני מיד בראשית המשבר אמר כי "מודל החל"ת היה די נכון בנקודת הכניסה לסגר, אין לנו את המנגנונים שהיו בגרמניה בכל הנושא של פיקוח על מספר השעות שאנשים עובדים".

"אסור להתפשר על מדיניות מבוססת נתונים"

ירון דיבר הבוקר בתכניתם של קרן מרציאנו ואודי סגל בגלי צה"ל ונשאל על המחלוקת בין שר האוצר ישראל כ"ץ וראש הממשלה בנימין נתניהו בנושא פתיחתם של עסקים קטנים. ירון השיב כי "זה לא אפס או אחד. הסגר היה מחויב המציאות כיון שבאמת נראה שאבדה השליטה על המגיפה, אבל מצד שני אסור להתפשר על מדיניות מבוססת נתונים עם חקר ביצועים, עם אכיפה והתרעה.

"חשוב להחזיר במהירות האפשרית פעילות של עסקים קטנים. צריך למצוא את אותן נקודות שבהן יש גם תעסוקה גבוהה גם פריון גבוה ותחלואה נמוכה ולהתכוונן למתכונת של הסגר הראשון. צריך לעבוד באופן דיפרנציאלי ולחזור לתוכנית הרמזור, שאגב נהגתה בבנק ישראל.מ חשוב שנתמקד באותן נקודות שיש בהן פריון גבוה, תעסוקה גבוהה וסיכון תחלואה נמוך. אנחנו לא רוצים שהניתוח יצליח אבל החולה ימות".

הנגיד הזכיר ניתוח שבנק ישראל פרסם אתמול לפיו כ-200 אלף עובדים מועסקים בעסקים של עד עשרה עובדים שהסיכון לתחלואה בהם נראה מאוד נמוך. הוא הוסיף כי עסקים שללא קבלת קהל מהווים כ-10% מהעובדים במשק, שהם כ-400 אלף עובדים "ושם הסיכון לתחלואה נראה מאוד נמוך.

ירון נשאל האם העובדה שהממשלה עדיין לא העבירה תקציב לשנת הכספים הנוכחית אינה מהווה חוסר אחריות ואמר כי "התקציב מאוד חשוב בכמה ממדים. קודם כל אי העברת התקציב מוסיפה ממד מיותר של אי-ודאות למשבר הבריאותי הכלכלי ולכן חיוני להעביר בהקדם האפשרי תקציב שיודע להתאים לצרכים שעל הפרק.

"יש פה בעצם שלושה רבדים. קודם כל אסור שניתקע עם תקציב המשכי ל-2021 כי הוא יהיה מאוד מרסן. בי"ת, ברגע שיש לך תקציב הוא הפלטפורמה שמייצרת יותר ודאות, מתניעה את המשרדים ואת הגורמים שמולם ומאפשרת לחשוב על משהו יותר ארוך. כיום אנחנו מתנהלים כמו מכונית שנוסעת בור אחרי בור. הצד השלישי הוא שגם השווקים מסתכלים על ההתנהלות שלנו וחשוב שהם יראו שאנחנו מנהלים את התקציב בצורה מוסדרת".