מאות אלפי בדיקות קורונה מהירות בדרך לישראל. אז למה לא כולם מתלהבים?

שלוש בדיקות מהירות צפויות להגיע לארץ בקרוב במטרה לייעל את מערך הבדיקות • עם זאת, דוח חדש קובע שבאמצעות כמה שינויים במערך שכבר קיים אפשר להגדיל את קיבולת הבדיקות פי עשרה ולקצר את מתן התשובה לחצי יום

בדיקות קורונה במעבדה בבית חולים בילינסון  / צילום: דוברות בית החולים רבין
בדיקות קורונה במעבדה בבית חולים בילינסון / צילום: דוברות בית החולים רבין

בימים האחרונים אנחנו שומעים על שלוש בדיקות חדשות שאמורות להגיע לארץ. ראש הממשלה בנימין נתניהו מתגאה בבדיקה "סופיה", שנחשבת מהירה אך מעט פחות מדויקת מבדיקות ה-PCR הקלאסיות וכבר משמשת כבדיקת סקר בבתי אבות, ואילו שר הביטחון בני גנץ ומפלגת כחול לבן עושים מאמצים להביא לישראל את הבדיקה של חברת ויסבי, שהקים היזם הישראלי פרופ' אדם דה לה זרדה. הבדיקות של ויסבי הן בדיקות PCR קטנות ומהירות, אך הן עדיין לא מוכנות להפצה מסחרית.

משרד הבריאות אף הוא הודיע על עריכת מכרז לרכישה של חצי מיליון ערכות של בדיקות ביתיות, כמו בדיקות הריון, ובין החברות הצפויות להגיש הצעות מחיר נמצאות אבוט וסימנס. גורמים נוספים, כולל חברת באטם הישראלית, מפתחים או כבר משווקים בדיקות קורונה מהירות.

האם הבדיקות הללו ישנו את החיים שלנו ועד כמה הן מהוות התקדמות לעומת הבדיקות הקיימות? תלוי כנראה באופן שבו מעוניינים להשתמש בהן. החלום הוא לאפשר לכל אדם להיבדק בביתו או סמוך לביתו, לקבל תוצאה מהירה וכאשר הוא יודע שהוא אינו מדבק, הוא יוכל להיכנס למתחמים שיוגדרו "נטולי קורונה". ככל שירבו מתחמים כאלה, כך ניתן יהיה בעצם לשחרר את המשק. זהו תרחיש עתידי לא בלתי אפשרי, שיכול לעשות שינוי מהותי במגפה, אבל כנראה לא בר מימוש בתקופה הקרובה.

מדוע? מכמה סיבות: היום גם הבדיקות המהירות דורשות התערבות של צוות רפואי או צוות מעבדה, וזה מסבך ומאט את התהליך. כמו כן, לא לגמרי ברור האם מי שהבדיקה שלו יצאה שלילית אכן בוודאות אינו מדבק, ולכמה זמן, כך שלא ניתן לתת לאנשים הללו "פס" להתנהל ללא הגבלות. בנוסף, מספר הבדיקות המהירות הזמינות והמחירים שלהן מונעים כרגע את האפשרות להשתמש בהן בהיקף הרחב הדרוש כדי לפתוח את כלל המשק.

לעומת זאת, אם הכוונה היא להנגיש את האפשרות לבצע בדיקות סקר מהירות באזורים מאוד רגישים כמו בתי אבות או באזורים "אדומים", וזאת כדי לתפוס חלק מהחולים לפני שהם מפתחים תסמינים ולקטוע חלק משרשראות ההדבקה, כדי להוריד את רמת התחלואה הארצית, הרי שהבדיקות הללו יכולות להיות יעילות. אך האם הן חיוניות?

איגום בדיקות ודיגום עצמי

בדוח חדש שנכתב על ידי מרכז המידע והידע הלאומי (שהוקם על ידי אגף המודיעין בתחילת המגפה והיום פועל כחלק ממעטפת מרכז השליטה של משרד הבריאות), ונמסר לבכירי משרד הבריאות בשבוע שעבר, אומרים הכותבים כי אפשר להגיע לתוצאה זו גם על גבי התשתית הקיימת של הבדיקות בארץ, ולא רק באמצעות בדיקות מהירות. זאת ועוד, להערכתם אפשר לעשות זאת תוך כמה שבועות, ולהגיע לקיבולת של מאות אלפי בדיקות ביום מעל לקיבולת הנוכחית, עד לרבע מיליון בדיקות ביום. זאת על ידי שילוב של מספר התערבויות במעבדות הקיימות, כגון איגום בדיקות, נטרול הדגימה בחום, בדיקה ללא הפקת RNA, דיגום עצמי במקום על ידי דוגם ועוד.

להערכת הכותבים, מעבר להגדלה משמעותית של קיבולת הבדיקות, אפשר יהיה גם לקצר משמעותית את הזמן לתשובה, אולי אפילו עד כדי שלוש עד ארבע שעות מביצוע הבדיקה. במקרה של בדיקה לאדם שאינו נמצא בבידוד, מדובר בחיסכון של יממה או שתיים של הדבקות פוטנציאליות, שבמהלכן עלולים להתקיים כמה וכמה מפגשים.

לדברי כותבי הדוח: "בדיקת ה-RTqPCR, הנהוגה כיום, עודנה מהווה את הבסיס למענה על רוב צורכי הבדיקות הנדרשות בארץ. להבנתנו, המפתח להגברת התפוקה של מערך הבדיקות טמון בביצוע שינויים נקודתיים, בשלבים, במתווה הבדיקה הנוכחי". לדבריהם כך אפשר לשמר את הדיוק של הבדיקות הנוכחיות ולהוזיל עוד יותר את המחיר פר בדיקה, אך להגיע לכמות בדיקות ולמהירות תגובה שיכולה לשנות את תמונת התחלואה. זאת, בתנאי שכל השינויים המוצעים יבוצעו במקביל, ליצירת אפקט משולב.

הכותבים מפרטים מעט לגבי השינויים הטכניים המוצעים כדי להגדיל את קיבולת ומהירות הבדיקות. כך למשל, ישנה המלצה לקצר את תהליך הדגימה, כך שבמקום להכניס את המטוש לנוזל המשמר את הווירוס, ואחר כך להעיבר אותו במעבדה לנוזל המנטרל את הווירוס, אפשרי להכניסו מלכתחילה לנוזל הנטרול, וכך לחסוך זמן וגם התמגנות של צוות נוסף במעבדה. הדגימה תוכל לעבור ישירות או לאחר שלב נוסף של נטרול בחום לשלב הפקת ה-RNA. תהליך כזה מקצר משמעותית את זמן הטיפול בבדיקה, תוך חיסכון בכוח אדם שעובד בתנאים מסוכנים.

דיגום עצמי באמצעות מטוש יחסוך את העבודה של צוות בדיקות מיומן וממוגן, ויאפשר ביצוע של בדיקות רבות בו זמנית ללא תור. אפשר לעשות זאת על ידי מעבר מבדיקות מטוש בעומק הגרון והאף לבדיקת רוק והפרשות מקדמת האף, ואז לא דרוש שהנבדק-בודק יהיה מיומן מאוד במלאכה.

האצה של פי 8 בעיבוד הבדיקות

הכותבים מציינים עוד במכשירים הקיימים ניתן לבדוק פלטת דגימות צפופה פי שלושה, וכך להגדיל את הקיבולת. שיטה אחרת היא איגום בדיקות, כלומר - אם עורכים בדיקות סקר שאמורות ברובן לצאת שליליות, אפשר בכל בארית (השקע הקטן בפלטה שבו שמים את הדגימה), לשים שמונה או יותר דגימות ורק אם בארית אחת מתגלה כחיובית, שבים ודוגמים את שמונה הדגימות שנכללו בה. אם אחוז החיוביים לא גבוה, שיטה זו מאפשרת עיבוד של בדיקות רבות תוך זמן קצר, וקיימים פרוטוקולים ושיטות רבות של איגום, שיכולים לאפשר האצה גם של מעל פי שמונה.

כל השיטות הללו, בעיקר אם ייושמו במקביל, אמורות כאמור להעלות את קיבולת הבדיקות פי עשרה ולהביא תשובה תוך פחות מחצי יום. אם הן יפגשו ציבור שמעוניין להיבדק ולהתנהל בהתאם לתוצאות הבדיקה, יכולה להיות בכך התקדמות משמעותית לטובת הורדת קצב התחלואה.

צרו איתנו קשר *5988