האם גילה גמליאל היא חלוצת הנפקת המיעוט בישראל? התשובה בדואר

האם באמת אין תקדים להפרטה החלקית של החברה לאיכות הסביבה? גילה גמליאל לא מדייקת • "המשרוקית של גלובס"

גילה גמליאל, הליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי, ידיעות אחרונות
גילה גמליאל, הליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי, ידיעות אחרונות

השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל התגאתה בפני עוקביה במעשה חלוצי: ליווי ראשון בהיסטוריה של הפרטה חלקית בחברה ממשלתית. "הפרטה היא הדרך הנכונה לחיזוק השוק החופשי והכלכלה הישראלית!", היא כתבה בטוויטר. "אני מובילה את ההנפקה של החברה לשירותי איכות הסביבה. זוהי הנפקת המיעוט הראשונה של חברה ממשלתית בישראל, שתעודד השקעות פרטיות, תחזק את הכלכלה ותשפר את הטיפול בתחומי איכות הסביבה".

גמליאל צירפה לציוץ דיווח של חברנו עמירם ברקת ב"גלובס" על החלטה טרייה של ועדת השרים להפרטה. ובאמת, הוועדה אישרה החודש להנפיק בבורסה 49% ממניות החברה לשירותי איכות הסביבה, שעוסקת בטיפול בפסולת מסוכנת ובטיהור קרקעות. במילים פשוטות, המדינה רוצה לצרף שותפים זוטרים שיזרימו כסף חדש לקופת החברה, יזכו בנתח מהרווחים, אבל לא יקבלו שליטה.

האם זה באמת תקדים היסטורי? הרעיון למכור אחזקות מיעוט בחברות ממשלתיות הוא לא חדש. הממשלה כבר אישרה ב-2014 לוח זמנים מפורט להפרטה חלקית של שורת חברות, ובהן נתג"ז, התעשייה האווירית, רפא"ל, דואר ישראל, ואחרונה חביבה - החברה שכפופה היום לגמליאל. חלק מההפרטות נועדו להתחיל ב-2015, אבל כמעט כולן נותרו על הנייר.

גם הנפקת החברה של גמליאל נמצאת רק בתחילת הדרך. כן, החברה רווחית ושווה להערכת הממשלה 300-250 מיליון שקל. אבל ועדת השרים להפרטה לא קבעה מתי המכירה תתחיל, והממשלה עדיין לא אישרה תנאי הכרחי לצעד כזה - "צו שירותים חיוניים", שיבטיח שההפרטה לא תפגע באינטרס הציבורי.

תאמרו, גם מסע של אלף מילין מתחיל בצעד אחד, וגמליאל צועדת במקום שכף רגל אדם לא דרכה בו. ובכן, לא בדיוק.

אם תסורו לגן הטכנולוגי במלחה שבירושלים בין 09:00 ל-17:30, תיכנסו ללובי של בניין 2-3, תעלו לקומה 8 ותחפשו את חדר 831 - תמצאו לפניכם קופסה ובה חריץ. זו התיבה להגשת ההצעות לרכישת 20% מדואר ישראל. אם יש לכם כסף פנוי וחיבה לבולים, תצטרכו למהר: התיבה תינעל עוד שבועיים, ולא - אי-אפשר לשלוח הצעות בדואר.

ועדת השרים להפרטה אישרה עוד ביולי 2018 להפריט עד 40% מהדואר בשתי פעימות. בשלב שכבר התחיל יימכרו 20% מהמניות למשקיע אסטרטגי יחיד, בהליך שדומה למכרז. כעבור שנתיים לכל היותר יימכרו עוד 20% בהנפקה לציבור בבורסה. צו האינטרסים החיוניים טרם אושר בממשלה, אבל פורסם להערות הציבור ביוני השנה. אם לא יהיו עיכובים, המשקיע האסטרטגי ייבחר בתחילת 2021.

בשורה התחתונה: דברי גמליאל חצי נכונים. עד היום לא הושלמה הנפקת מיעוט של שום חברה ממשלתית. אבל הנפקת הדואר נמצאת בשלב מתקדם, ואמורה להתבצע לפני הנפקת החברה לשירותי איכות הסביבה.

תיקון: כפי שהעירו לנו קוראות ערניות, הפרטות מיעוט של חברות ממשלתיות נעשו עוד לפני הפרטת הדואר. בכמה מקרים, המדינה התכוונה מלכתחילה למכור את השליטה בחברה, אבל התהליך לא הושלם והיא נשארה עם רוב המניות. אבל היו הפרטות שתוכננו מראש כהנפקות מיעוט.

דוגמה אחת היא עשות אשקלון, שהוקמה בשנות ה-50 כחברה פרטית ונרכשה ב-1967 בידי תעש הממשלתית. בשנות ה-90 תוכננה הנפקה של שליש ממניותיה לעובדי החברה ולציבור. בסופו של דבר נמכרו בבורסה 12.5% מהמניות, ואחר כך עוד 2.5%. ב-2004 נעשה ניסיון להפריט את עשות באופן מלא, אבל חשדות לאי סדרים הביאו את מבקר המדינה לבדוק את המכירה והיא נעצרה. עשות חדלה לבסוף להיות חברה ממשלתית ב-2018, כאשר תעש - החברה האם שלה - נמכרה לאלביט. כיום אלביט מחזיקה בכ-85% ממניות עשות והציבור ב-15%.

חברה ממשלתית אחרת שהופרטה תחילה באופן חלקי היא כימיקלים לישראל. בתחילת שנות ה-90, המדינה הנפיקה בבורסה 20% ממניותיה. בהמשך העשור נמכרו מניות נוספות לשאול אייזנברג, בשתי עסקות, והמדינה נותרה עם אחזקת מיעוט בלבד.

תחקיר: ארן רונדל