בעקבות הרפורמה: שירותי האינטרנט מתייקרים, לקוחות חדשים ייתקלו בקרוב בבירוקרטיה ישנה

האם מחירי הגלישה באינטרנט בישראל לקראת התייקרות? ל"גלובס" נודע כי שתי ספקיות אינטרנט הודיעו לבזק על כוונתן להעלות את מחירי הגלישה בתוך כשבועיים ללקוחות חדשים (אקספון) ובתום השנה הראשונה (סלקום). בבזק לא צפויה העלאה במחירי התשתית.

העלאת המחירים בקרב הספקיות באה בעקבות התוכנית של משרד התקשורת להפסיק את הפיצול בין ספק לתשתית, ולאסור על בזק והוט למכור חבילות אינטרנט עד ינואר 2022 - תאריך היעד לביטול הפיצול באופן סופי, ולמכירת אינטרנט כשירות אחד על ידי כל השחקנים בשוק.

אקספון הודיעה לבזק שהמחיר אצלה יעלה ב-3 שקלים נוספים למחיר החבילה הנוכחי של עד 100 מגה גלישה, ויעמוד על 18 שקל. סלקום הודיעה שהמחיר יעלה ב-10 שקל ויעמוד על 30 שקל ללקוחות שהחבילה שלהם מסתיימת אחרי שנה, במסגרת הבנדל (חבילה הכוללת אינטרנט וספק) עם בזק. על פי ההערכות, ספקיות נוספות יצטרפו למהלך בקרוב.

שינוי בהרגלי הצריכה

הסיבה לייקור התעריפים קשורה, כאמור, לכוונת משרד התקשורת לבצע את אחת הרפורמות המשמעותיות ביותר בשוק התקשורת - הפסקת הפיצול בין ספק לתשתית באינטרנט. במסגרת הרפורמה המשרד החליט להעניק לספקיות האינטרנט הקטנות זמן התארגנות ארוך עד שנת 2022, וזאת מפני שהוא חושש לאיתנותן של חלק מהספקיות ברגע שבזק והוט יספקו אינטרנט ישירות ללקוחות ללא פיצול.

במידה והרפורמה תיושם כפי שהיא, המשמעות היא שב-2021 לא יוכלו בזק והוט למכור חבילות אינטרנט, ומי שיוכלו למכור חבילות יהיו רק ספקיות האינטרנט - שבמשך שנה שלמה יוכלו לגרוף לקוחות לשירות אינטרנט במסגרת של חבילה אחודה, קרי שוק סיטונאי שבו הן מוכרות ללקוח את השירות מקצה לקצה.

אלא שכאן מתחילה המורכבות והבעייתיות במהלך. האיסור על בזק והוט למכור חבילות אינטרנט במשך שנה צפוי לייצר כאוס שיווקי אדיר בשוק. זאת מכיוון ששתי החברות, ובעיקר בזק, הן המשווקות המרכזיות כיום של שירותי אינטרנט (הוט קבלה רק לאחרונה היתר למכור חבילות אינטרנט הכוללות תשתית פלוס ספק בדומה לבזק).

ערוצי השיווק המרכזיים היום לשירותי אינטרנט הן חברות התשתית. בגלל הפיצול שהונהג בישראל, הלקוחות התרגלו שכדי לקבל שירות הם לרוב מתקשרים לבזק או להוט, ואולם הרפורמה תיאלץ את האחרונות להפנות את הלקוחות לספקיות כדי לקבל שירות, ואילו הן יכולות למכור רק תשתית.

מדובר באירוע עם השלכות כבדות על השוק, היות ומדובר בשינוי עמוק בהרגלי הצריכה שיחייב מצד אחד זמן הסתגלות של הצרכנים, ומצד שני היערכות משמעותית של ספקיות האינטרנט לקליטת לקוחות חדשים בהיקף נרחב ולהתקנת אינטרנט באמצעות שליחת טכנאים.

יש לציין כי כל זה נוגע ללקוחות חדשים בלבד, ואילו לגבי לקוחות קיימים לא יחול שום שינוי. ואולם, בפעם האחרונה שבזק לא יכלה לספק שירות כולל ספק, ב-2019, מאות אלפי לקוחות נותקו מהאינטרנט כתוצאה מהפיצול.

 יעקב נדבורני, מנכ"ל אקספון. מעלה תוך שבועיים / צילום: איל יצהר, גלובס

לא מוכנות לשוק הסיטונאי

למהלך עלולות להיות השלכות שעליהן, כך נדמה, משרד התקשורת לא נתן לגמרי את דעתו. בצד של בזק והוט עלול כאמור להיווצר כאוס כאשר הן ייאלצו לדחות לקוחות שיפנו אליהם, אך גם בצד של הספקיות נדמה שהבעיה לא פחות חמורה.

הספקיות, והקטנות שבהן בעיקר, לא ערוכות לספק אינטרנט באמצעות השוק הסיטונאי. לכן הן העדיפו את המודל שבו בזק והוט משווקות אותן, והן גוזרות עמלה בלבד. המעבר לשוק הסיטונאי מחייב שירות ברמה הרבה יותר גבוהה.

משמעות הדבר היא שכל תקלה שמתרחשת אצל הלקוח (ורוב התקלות הן ברמת נתב או תשתית) מחייבת בירור בין הספק לחברת התשתית, וכאשר נדרש טכנאי של בזק - מי שמזמינה אותו היא ספקית האינטרנט. הזמנת טכנאי כרוכה בתשלום לבזק, ולא אחת לקוחות מוצאים את עצמם ללא שירות. דבר כזה אינו קורה כאשר הלקוח הוא לקוח ישיר של חברת התשתית.

 דודו מזרחי, מנכ"ל בזק. ייאלצו להפנות לקוחות / צילום: ישראל שם טוב

כך יוצא שהספקיות הקטנות, שאין להן מערך שירות ברמה גבוהה, נותרות תלויות לחלוטין בשירות שמספקת בזק. במקרים לא מועטים, כשהן מבינות את הסיטואציה החדשה, הן פשוט מוותרות על לקוחות בשוק הסיטונאי. ובהיעדר חלופה אחרת, עבורן השינוי בשוק עלול להיות קטלני.

זו גם הסיבה שפרטנר וסלקום, למשל, 'דוחפות' כמה שיותר חזק את פריסת רשתות הסיבים שלהן. העבודה במסגרת שוק סיטונאי - בין אם מדובר בבזק או בהוט - מורכבת, מסובכת וכרוכה בעלויות גבוהות, שבסוף התהליך גם בקושי כדאיות כלכלית.

מנגד יש לזכור את הסיבה שבגללה נעשית הרפורמה הזאת: בישראל התרגלנו לעיוות באספקת האינטרנט שלנו. משרד התקשורת מתקן כשל עמוק שהשתרש כאן, אחרי שהגיע למסקנה שמדובר בנזק מצטבר של 50 מיליון שקל בשנה לאזרחים, שאינם מבינים למי הם משלמים וממי הם מקבלים את שירותי האינטרנט שלהם. התופעה הזו כרוכה בחיובים כפולים בהיקפים שהמשרד הגדיר בהערכה שמרנית בכמות של 170 אלף בשנה.

מסלקום נמסר בתגובה כי מדובר בשינוי מינורי ונקודתי בבנדל ההפוך של בזק, מהחודש ה-13 ואילך, ואין כל שינוי בשאר חבילות האינטרנט של סלקום. מאקספון לא נמסרה תגובה.