מאיון עליון, עשירון עליון ובעלי עניין: מבצע המס על חברות הארנק הצליח. נחשו מי נהנו במיוחד?

המדינה לא סגרה את פרצת המס שמאפשרת שימוש של בעלי שליטה ב"חברות ארנק" ברווחים הצבורים ועקב כך מפסידה מס בסכומי עתק - כך קובע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, בפרק המוקדש ל"מיסוי רווחים לא מחולקים" בדוח השנתי שלו. לפי הדוח, בחברות נותרו רווחים צבורים הנאמדים בהיקף מעל 600 מיליארד שקל, נכון ל-2018. זאת גם לאחר "מהפכת חברות הארנק" שמטרתה הייתה לשחרר רווחים שנצברו בחברות ולצמצם תכנוני מס לא לגיטימיים, וגם לאחר מבצע חלוקת הדיבידנד בשיעור מס מופחת ב-2017 - שהוביל לחלוקת 61 מיליארד שקל דיבידנדים ולגביית מס חד-פעמית של כ-15 מיליארד שקל.

המושג "חברות ארנק" מתייחס לשכירים המפסיקים את עבודתם בחברה, אך ממשיכים להעניק לה ולחברות אחרות את אותם שירותים במסגרת חברה הנמצאת בשליטתם. זאת, בשעה שבפן המהותי מתקיימים יחסי עובד-מעביד. התופעה שגברה בשנים האחרונות, נפוצה בעיקר ברמות השכר הגבוהות. בתופעה נכללים גם נושאי משרה בחברות שנבחרו לתפקיד בשל כישוריהם האישיים ונושאים באחריות אישית, אך מעניקים שירותים לחברה דרך חברות שבשליטתם ולא ישירות על ידם.

הסיבה העיקרית היא שיעור מס החברות הנמוך יחסית לזה המוטל על יחידים ברמות שכר גבוהות. החיסכון במס (הן מס הכנסה והן תשלומי ביטוח לאומי) שנוצר לשכירים עם המעבר לפעולה באמצעות חברת ארנק, משמש להם לביצוע השקעות באמצעות אותה חברה. חברות אלו אינן מחלקות את רווחיהן, כך שבעלי המניות לא יישאו במס על דיבידנדים.

המהלך: תיקוני חקיקה ומבצע הדיבידנד המופחת

רשות המסים יזמה חקיקה מקיפה שאמורה לסגור פרצות בנושא "חברות הארנק",  במטרה לצמצם את תכנוני המס הלא לגיטימיים ולהעניק לה כלים להתמודד עם ניצול לרעה של שיטת המיסוי הדו שלבי החלה על חברות - וזאת בין היתר על ידי הימנעות מחלוקת דיבידנד ומתשלום מס בגינו. החלק הראשון בחקיקה עסק בחיוב במס של משיכות כספים המבצעים בעלי המניות מהחברות שבבעלותם. החלק השני דן בחברות שהוקמו על ידי נושאי משרה (דירקטורים, מנכ"לים וכדומה), וכן בשכירים שהעניקו שירותים דרך חברות שבבעלותם. החלק השלישי נוגע לסמכות מנהל רשות המסים להורות על חלוקת רווחים שנצברו בחברה, ובמסגרתו חודש ושונה סעיף 77 לפקודת מס הכנסה. לפי השינוי חברות מסוימות שאוגרות רווחים, מעבר לדרוש לצורך תפעול והתפתחות עסקיהן, ונמנעות מחלוקתם כדיבידנד (צעד שמחויב במס) - יכול שיחויבו במס, כאילו חילקו את רווחיהן העודפים כדיבידנד.

ב-1 בינואר 2017 נכנס לתוקפו התיקון הקובע כי חלק מבעלי החברות הללו יידרשו לשלם מס גבוה על 50% מהרווחים הצבורים, כאילו חילקו אותם כדיבידנד. כאמור, מי שקובע איזו חברה תיאלץ לשלם את המס הכפוי, הוא מנהל רשות המסים. עם זאת, יישום החקיקה נדחה מעט על מנת לאפשר לחברות לחלק את רווחיהן בשיעור מס מופחת של 25% - הנחה של כרבע משיעור המס הרגיל שחל באותם הימים על בעל מניות מהותי (33% כולל מס יסף) - עד סוף ספטמבר אותה שנה.

מבצע הדיבידנד המופחת (או "הדיבידנד המוטב", בלשון המקצועית) נתפס על ידי רשות המסים והמדינה כהצלחה מסחררת, לאחר שרשות המסים רשמה בעקבותיו הכנסות שיא: 27 אלף חברות חילקו מס בהיקף 61 מיליארד שקל, והמדינה שלשלה לכיסה 15.6 מיליארד שקל מתקבולי המיסים בגין הדיבידנד שחולק ב-2017.

התוצאה: ההנחה לא התממשה, אין השפעה מתמשכת

לפי דוח המבקר, בעוד ההישגים המיידים היו טובים, התוצאה לטווח ארוך מאכזבת: "נמצא כי למול הגבייה החד פעמית של כ-15 מיליארד שקל בשנת 2017, אשר שיקפה הטבת מס של כ-4 מיליארד שקל, לא התממשה הנחת רשות המסים בעניין תיקון סעיף 77 והשפעתו על מיסוי רווחים לא מחולקים בחברות על פני השנים".

עוד מציין המבקר בדוח כי הטבת המס על הדיבידנד נוצלה בעיקר על ידי העשירונים העליונים. על פי נתונים שהתקבלו מרשות המסים ביולי 2020, כ-35 מיליארד שקל מתוך סך הדיבידנד המוטב חולקו בכ-30% מתיקי נישומים המשויכים למאיון העליון במידרג ההכנסות; וכ-59 מיליארד שקל מתוך סך הדיבידנד המוטב (כ-97%), חולקו בכ-94% לנישומים המשויכים לעשירון העשירי והתשיעי. כמו כן, מניתוח הנתונים עולה כי 2,593 חברות שחלק מבעלי מניותיהם חברים בלשכות המקצועיות שהיו מעורבות מתוקף תפקידן המקצועי בתהליך גיבוש הצעת החוק בכנסת - רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס ומנהלי חשבונות - חילקו ל-2,904 בעלי מניותיהם כ-5.2 מיליארד שקל דיבידנד מוטב, כ-1.8 מיליון שקל בממוצע לבעל מניות.

בשל הגידול בהכנסות ממסים ב-2017 בגלל מבצע הדיבידנד המופחת החליטה הממשלה להרחיב את שירותי הבריאות והחינוך, כפי שניכר מהסכם השכר עם המורים, מתוכנית "נטו חופשות" (קיצור 10 ימים מחופשות הילדים במסגרות החינוכיות), מתוכנית סיעוד חדשה ומתוכנית "נטו הוזלות" (ביטול מסי קניה ומכסים).

כבר באותה שנה ציין בנק ישראל בדוח השנתי שלו כי "עודף הגבייה משקף בעיקר תקבולים חד פעמיים וכשליש ממנו בא על חשבון תקבולים בשנים הבאות". ואכן, המבקר קובע כי כל זה היה מבוסס על גבייה חד פעמית, שאין לה המשכיות.

המבקר בחן את היקף הרווחים הצבורים בחברות לאורך השנים ומצא, כי בעוד שב-2013 הם הסתכמו בכ-453 מיליארד שקל, וב-2015 בכ-571 מיליארד שקל, בשנת 2017 עמדו רווחים אלה על כ-656 מיליארד שקל. בשנת 2018 - לאחר מבצע חלוקת הדיבידנד המופחת - עדיין עמדו הסכומים הללו על כ-614 מיליארד. "היקף הרווחים הצבורים ממחיש את פוטנציאל הגבייה הטמון במיצוי שיטת המיסוי הדו שלבי כפי שעלה לאורך השנים ושהיה ידוע במשך כשני עשורים. גם לאחר תיקון 235 וחלוקת הדיבידנד המוטב בשנת 2017, עדיין נותרו סכומי רווחים שהולכים וגדלים בחברות, והם מסתכמים ביותר מ-600 מיליארד שקל", כותב המבקר בדוח.

למרות החקיקה, עדיין נותרו פרצות מס

עוד מציין המבקר, כי נותרו פרצות מס בחקיקה מאחר שזו אינה חלה על "חברת ארנק" שעיקר הכנסותיה הוא משותפות שבה מאוגד בעל המניות, והוא מעביר לחברה את חלקו בהכנסות השותפות. המבקר מעלה חשש כי מצב זה מאפשר תכנון מס פשוט ולפיו נישומים יפעלו באמצעות שותפויות כמוצא פשוט מהחוק, והמס המגולם בו.

"בהיעדר בסיס נתונים של שותפויות (שהשותפים בהן נישומים כיחידים), לא ניתן לנתח את היקפה של תופעת הניצול לרעה של הפרצה האמורה. דוגמה לכך היא מצב שבו שני יחידים עוסקים בתחום מקצועי זהה (עריכת דין, ראיית חשבון, אדריכלות, ייעוץ וכו'), וכל אחד מהם פועל באמצעות חברת ארנק בבעלותו. כדי לצאת מתחולת הסעיף, כל שהם צריכים הוא להקים שותפות שנותנת שירותים באותו תחום מקצועי, אף שבפועל כל שותף פועל בנפרד עם הלקוחות שלו. רווחי ה'שותפות' נמשכים אל חברות הארנק של השותפים, וההכנסות הללו הן ההכנסות היחידות שיש לחברות הארנק", כותב המבקר. "מן הראוי כי רשות המסים תיתן דעתה לפרצה זו אשר אף הוגדרה על ידה כתכנון מס מלאכותי ותבחן דרכים למניעתה".

עוד מוסיף המבקר, כי ממספר מקרים שבחן מסתמן כי חברות הצוברות רווחים במרוצת השנים עשויות להימנע מחלוקתם ומתשלום המס הקבוע בפקודה, ובמקום זאת מנצלות את "מבצעי ההנחות" ומשלמות שיעורי מס מופחתים על רווחיהן.

המבקר מציין בנוסף, כי בתזכיר החוק לקראת מהפכת "חברות הארנק" בפרק "מיסוי רווחי חברה", הוערך שהגידול הצפוי בהכנסות המדינה בעקבות החוק יעמוד על 300 מיליון שקל מדי שנה. משרד מבקר המדינה פנה אל רשות המסים בבקשה לקבל את הבסיס לאומדן זה ורשות המסים השיבה, כי "אומדן זה בוצע בשנת 2015 (לגבי 2015 ו-2016). מדובר בתוספת הכנסות שנתית ולא חד פעמית. האומדן התייחס רק למשיכות כספים של בעלים יחידים בחברה".

על כך כותב המבקר, כי הרשות לא הבהירה לקראת הליך החקיקה, ביחס לפרק בתזכיר הדן במיסוי רווחים של חברות, כי היא למעשה אינה צופה תוספת גבייה משמעותית בעקבות תיקוני החקיקה מחברות אלא דווקא מיחידים, בסעיף שהתייחס למיסוי משיכות בעלים. 

מרשות המסים נמסר בתגובה: "דו"ח המבקר בנושא הרווחים הבלתי מחולקים עוסק בחקיקה שנועדה לסגור פרצות הנוגעות בעיקר לאוכלוסייה האמידה בישראל. לכן, ממילא אותה אוכלוסייה אף היא שנהנתה מהוראת השעה לחלוקת דיבידנד מוטב. ההוראה לא נכללה בהצעת החוק המקורית והתווספה לחקיקה במסגרת הדיון בוועדת הכספים, ושלא ביוזמת רשות המסים שמצידה פעלה ליישום החלטות הממשלה והכנסת בעניין.

"אומדן הכנסות המס מהדיבידנד המוטב התבסס על המידע שהיה לרשות בהתבסס על הוראות שעה קודמות הדומות במהותן להוראת שעה זו ומעבר לכך, לא היה בידי הרשות כל מידע אחר להתבסס עליו.

"הערת המבקר בייחס לרווחים הצבורים שנותרו בחברות אינה רלוונטית לחקיקה שכן, ככל שנותרו רווחים בחברות אשר אינם עומדים בהוראות החוק, דינם להישאר בחברות כרווחים צבורים".