"אני נלחם על העסק שלי בשיניים. אני בעל ואבא לארבעה ילדים, וכל התא המשפחתי שלנו מבוסס על העסק. בשמונה השנים מאז שפתחתי את החברה מכרתי כלי בישול בשווי 25 מיליון שקל בארץ וייצרתי הכנסות למדינה, ממע"מ ומס הכנסה, של קרוב ל-5 מיליון שקל, ואני רוצה לעשות את אותו דבר עוד 8 שנים קדימה. אבל אם המצב יימשך ככה, אז זה יהיה בלתי אפשרי. אבל אנחנו פה כדי להיות, אז אנחנו נלחמים. אנחנו אוהבים את מה שאנחנו עושים ואוהבים לעשות את החברה בריאה יותר. אני מקווה שזה יימשך", אומר דן פרמן, בן 46, בעלים של "תזונה לחיים בריאים", יבואנית כלי הבישול הבריאותיים של Salad master.
רגע לפני המשבר, פרמן, בעל שליטה שכיר ובעל מניות יחיד, העסיק את אשתו כמנהלת שיווק ואדמיניסטרציה ואת אביו כמנהל מחסן. בנוסף הוא סיפק עבודה קבועה ל-20 שפים עצמאיים שהעבירו סדנאות בישול בריאותיות ללקוחות. העסק היה מבוסס על סדנאות בישול חינמיות שנערכו בבתים ובמוסדות שהזמינו סדנאות ועל מכירות המוצרים - כלי בישול בריאותיים (בישול ללא שמן ומלח ובשיטת וואקום למשל) שבהם השתמשו בסדנה. "מדי חודש היינו עושים 25 סדנאות אישיות-משפחתיות ובין פעם לפעמיים בשבוע התקיימה סדנה קבוצתית, שבה היו עשרות אנשים ואפילו 100 איש בסדנה. הסתובבנו בכל הארץ. בסביון, רשפון, ירושלים ועוד. בעקבות הסדנאות היו מכירות של מוצרים, כלי בישול ואביזרים שבהם אנחנו משתמשים בסדנאות. הרעיון היה לבשל ולאכול מהכלים, ורק אחר כך לרכוש. זו הייתה חווית טעמים וריחות", אומר פרמן.
ואז הגיעה הקורונה
ואז הגיעו הקורונה והסגר של חודש מרץ, שהובילו את פרמן לשלוח את אשתו ואביו לחל"ת ואת כל השפים העצמאיים הביתה. "שלחתי את אשתי לחל"ת ומתברר שדמי האבטלה שהיא מקבלת זו ההכנסה היחידה היציבה שיש לנו היום. גם את אבי בן ה-76 נאלצתי להוציא לחל"ת, והוא כנראה לא יחזור לעסק כבר. הוא היה פעיל מאוד ועבד היטב, והזדקן לי פתאום בבת אחת מהלבד הזה בבית. אנשים מתבגרים בקורונה. כשיש עבודה אתה חי, ושכאין פחות. יש לי 20 שפים פרילנסרים שעבדו איתי שנים, מ-2012, ולא הייתה לי עבודה לתת להם בחודשים מרץ-אפריל, אז יש להם סיפורים קשים של זוגות צעירים שנאלצו לחזור לגור אצל ההורים וכאלה שקשה להם לעבור את החודש".
במשך הסגר הראשון המשרדים הראשיים של העסק של פרלמן - שהיו ממוקמים במבנה של 150 מטר ששכר בעפולה (עיר מגוריו של פרמן), ועוד 50 מטר שנשכרו לטובת המחסן - היו סגורים לחלוטין, אך פרלמן המשיך לשלם את השכירות ככל שיכל. כשכבר לא היה לו כסף לשכירות - העסק פונה מהמבנה. "במרץ כבר כמעט לא הייתה עבודה. שבועיים לפני הסגר החלו הביטולים של סדנאות מהחשש מהקורונה, וב-15 במרץ הכל כבר נסגר. מבחינה תזרימית ירדנו ממאה לאפס. באפריל הייתי עם אפס הכנסות. המשכיר שלי פינה אותי מהמשרדים כי לא שילמתי לו את השכירות על חודש יוני. על אפריל ומאי שילמתי ביוני, וביוני כבר לא שילמתי, כי לא היה לי את הכסף".
לא קיבלת מענקים מהמדינה או הלוואה בערבות המדינה?
"9 ימים אחרי שפינו אותי מהמשרדים קיבלתי את המענק מהמדינה. זה סכום נמוך מאוד אבל לפחות הייתי יכול לשלם שכירות. רק שהוא הגיע מאוחר מדי. אני זוכר שבמרץ ראיתי את ביבי וכחלון בטלוויזיה והם אמרו 'אנחנו נדאג לכם', אז זה נתן לי ביטחון ושקט שאנחנו העצמאים בידיים טובות, אבל זה היה ביטחון מזויף. הם הציגו אז את התכנית של ההלוואות בערבות המדינה. עוד לא היו מענקים, אז הגשתי בקשה להלוואה מיד אחרי שניתן היה ודחו את הבקשה שלי.
"אני שכיר בעל שליטה, ואני רואה שסביבי אנשים מקבלים סכומי כסף שונים כמענקים, אבל נגמר אפריל ואנחנו השכירים בעלי השליטה לא קיבלנו כלום. בהתחלה בכלל לא התייחסו אלינו. להלוואה סירבו לנו כי אני נחשב לענף מסוכן, תחום האוכל. עד היום אני מגיש בקשות בקרן בערבות המדינה, אני כבר בגוף הפיננסי השביעי, ואנחנו עדיין מנסים לגייס כסף. במאי קיבלנו אופק כשהתחילו מענקי ההוצאות הקבועות, אבל התברר כי גם פה המדינה לא ממהרת להעביר לנו את הכסף שהבטיחה. היא לא ממהרת לתת מענקים".
למה הכוונה "המדינה לא ממהרת לתת מענקים"?
"אני עומד בכל תנאי הפגיעה שנקבעו במענקים, אבל מעבירים לי את הכסף בפעימות קטנות ולא את מלוא הסכום. וכל חודש מורידים עוד את הסכום. במרץ היה לי מחזור של 100 אלף שקל במקום 400-300 אלף, באפריל היה לי מחזור אפס ובמאי שוב רק מאה אלף במקום 300-400 אלך שקל ביחס לשנה שעברה. ירדנו בהתחלה לפגיעה של 90% ואח"כ לפגיעה של 65%, כי בינתיים הקמתי מערך הדיגיטלי, ועכשיו נפגענו שוב מהסגר.
"במרץ אפריל הייתי זכאי למענק השתתפות בהוצאות של 75 אלף וקיבלתי אותו. הגשתי בקשה למענק השתתפות בהוצאות על מאי יוני ב-17 באוגוסט, ובספטמבר קיבלתי מקדמה של 20 אלף שקל מתוך 67 אלף שאמרו שמגיעים לי (במקום 75 אלף), ועד היום לא קיבלתי את המענק כולו. ביולי אוגוסט נתנו לי מקדמה עוד יותר קטנה - 10,000 שקל בשתי פעימות, וגם שוב הפחיתו לי את הסכום של המענק שאני זכאי לו, ל-37 אלף שקל, למרות שההוצאות שלי זהות. כל חודש הוריד את הסכום באופן תמוה. הרבעון האחרון של השנה - ספטמבר עד דצמבר - אלה החודשים החזקים שלי בעסק, בייחוד חודשי החגים, אז אני צפוי עכשיו לפגיעה הכי חזקה שלי והמענקים רק יורדים".
מסבירים לך את הירידה בסכומים?
"ההסברים לא מספקים. רשות המסים היא צינור החמצן שלנו, העצמאים והשכירים בעלי השליטה, וזו הייתה טעות שהממשלה עשתה שהעבירה את זה לטיפולם. אם זה היה בידיים של מאיר שפיגלר מהמוסד לביטוח לאומי אז הכול היה עובד נפלא, כי יש להם מערכת שיודעת לתת כסף, אבל אנחנו נפלנו על רשות המסים, שיש להם מערכת שיודעת לקחת ולא לתת.
"במשפחה שלי יש עוד עצמאים קטנים יותר ולא במחזורים שלי וכשעזרתי להם להגיש את הבקשות למענקים, ראיתי איך בלחיצת כפתור הם קיבלו את הכסף. אנחנו, שכירים בעלי שליטה, שיש לנו הנהלת חשבונות כפולה ודיווחים ואנחנו הכי מבוקרים, לא סומכים עלינו על בסיס הצהרה ולא נותנים לנו את הכסף. למה אצלנו צריך מכתבי דחייה ועיכובים בכסף ושערעור לוקח 180 יום ונקבל את הכסף רק בעוד שנה כשהעסק ימות? כי זה הרבה כסף. את הכסף הגדול המדינה לא רוצה לתת. המדינה מחכה ש-30-40% מהעסקים יפלו ואז היא לא צריכה לשלם".
אז איך שורדים כלכלית?
"ניסיתי מתחילת הדרך להילחם על החברה. הקמתי מערך דיגיטלי מאפס והעברתי את הפעילות לאינטרנט, אבל איך מעבירים טעמים לזום ולאינטרנט? איך מה שאדם היה טועם ואוכל יעבור בסדנה דיגיטלית? זה היה האתגר הגדול.
"בכל זאת, קרה לנו דבר טוב מהקורונה וזה שהקשר עם הלקוחות התחזק, כי בזום אני יכול לעשות יותר סדנאות מאשר המפגשים הפרונטליים ואני יכול להיות בכל הארץ במקביל, באילת ובקרית שמונה יחד. אני אופטימי ותמיד מחפש את הטוב אבל לצערי יש הרבה רע. בכל זאת, העסק נהיה קטן. פעמיים בשבוע יש לנו סדנאות זום של 50 איש ואני עושה גם כמה סדנאות פרטיות בשבוע. אני נאלץ לעשות הרבה יותר פעילות חינמית. יש לי יותר הוצאות שיווקיות וכשפתחו את הסגר הקודם עשינו גם סדנאות שבועיות בבתים, אבל היום השוק נמצא במגננה, כולם מחכים לראות מה יהיה ולכולם יש פחות כסף, אז זה הופך את העבודה לקשה יותר.
"אחרי שפינו אותנו מהמשרדים הבנתי שאני לא יכול לסמוך על הממשלה, נכנסתי לכוננות ספיגה ועשיתי עוד צעדי התייעלות. שינינו את התכנית העסקית והוזלנו אותה. נאלצתי להקטין את השכר של מעבירי הסדנאות בדיגיטל, מה שגרם כמובן לאי שביעות רצון ואיבדתי כוח אדם, כי חלק לא הסכימו לעבוד כך".
המעבר לדיגיטל החזיר אותך למחזורים של לפני המשבר?
"ממש לא. אני מוכר היום כ-35% ממה שהייתי מוכר קודם. אני פגוע קבוע ב-65%, ולפעמים יותר".
עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
