מדינה ענייה, אוכלוסייה צעירה ופוטנציאל גדול: ההסכם עם סודאן עשוי לייצר רווחים גדולים למשקיעים מישראל

בניגוד לאיחוד האמירויות העשירה, המדינה השלישית שמצהירה על כוונותיה לנרמול היחסים עם ישראל היא אחת משלוש המדינות העניות באפריקה, שהייתה נתונה במלחמת אזרחים מתמשכת • עם נקודת הפתיחה הבסיסית הזו מגיעים גם שפע מים ואדמה פורייה, חופים בתוליים ואתרי צלילה וגם אוכלוסייה תוססת וצעירה שמייחלת לקידמה

נשים סודאניות נושאות תרומות שמן מארגון המזון העולמי. שטחי חקלאות ענקיים / צילום: רויטרס
נשים סודאניות נושאות תרומות שמן מארגון המזון העולמי. שטחי חקלאות ענקיים / צילום: רויטרס

נקדים ונאמר, אין עדיין הסכם שלום או נורמליזציה עם סודאן. מה שיש זו הצהרת כוונות משותפת לעשות כן, והיא תלויה לא מעט בנעשה בסודאן. המועצה השלטת משלבת את קבוצת הגנרלים בראשות יו"ר המועצה, הגנרל עבד אל פתאח אל בורהאן, והממשלה האזרחית שבראשה עבדאללה חמדוכ, כלכלן בהכשרתו שהיה סגן מזכ"ל הנציבות הכלכלית של האו"ם לאפריקה.

גורם ממשלתי טען בשבת כי כל הסכם בינלאומי טעון אישור של המועצה המחוקקת, גוף שטרם הוקם ויש עדיין ויכוח על ניסוח החקיקה שתביא לבחירתו. לכן, המועצה הזמנית תיקח לעצמה ככל הנראה את הסמכויות ותאשר הסכם. בסודאן ממתינים גם לבחירות בארה"ב כדי להיווכח אם ביידן (אם ייבחר) ימשיך להיות מחויב להבטחות של טראמפ.

ראש ממשלת סודאן, עבדאללה חמדוכ  / צילום: רויטרס
 ראש ממשלת סודאן, עבדאללה חמדוכ / צילום: רויטרס

גורם במשרד החוץ של סודאן אומר ל"גלובס" כי "המהלך לא היה יוצא אל הפועל ללא תמיכה רחבה, וכעת זה הבשיל. אנחנו מצפים בקוצר רוח להתחלת המגעים להסכמים כדי להביא את הצרכים שלנו, כי אנחנו מאמינים שבאמצעות ישראל ומדינות אחרות השותפות לכך, עתידה של סודאן נראה טוב בהרבה".

הגורם מצטט עבורנו ראיונות של בכירי הפוליטיקאים במדינה התומכים במהלך. כמו מובארק אל פאדל יו"ר מפלגת האומה, שאמר כי המתנגדים למהלך הם מיעוט וההסכמים נחוצים מאוד כדי לספק את הצרכים הכלכליים הדחופים של סודאן. הוא הדגיש את החקלאות המתקדמת של ישראל ככזו שתצעיד את החקלאות הסודנית לעידן חדש.

חקלאות: פוטנציאל להפוך לאסם התבואה של אפריקה

ובהנחה שהכול יקרה, מהבחינה הכלכלית/מסחרית, סודאן היא סיפור אחר לגמרי מהמפרציות. היא אחת משלוש המדינות העניות באפריקה - היבשת הענייה בעולם, מדינה שהייתה נתונה במלחמת אזרחים מתמשכת של כמעט 20 שנה, אזרחיה הנוצרים היו קורבנות למסע רצח שיטתי שחיסל מאות אלפים מהם בחבל דארפור ומקומות אחרים. 30 שנות שלטונו של עומאר אל באשיר, תחת חוקי האסלאם ומשטר הטרור שהנהיג, גרמו לדלדול משאביה ולניתוק מהעולם המתקדם.

סודאן היא אחת מהמדינות הגדולות באפריקה, ולה אוכלוסייה של 44 מיליון נפש, רובם מוסלמים דוברי ערבית. מחצית מהאוכלוסייה צעירה בגילאים של פחות מ-30, וזו העירונית, שם רובה מתרכזת, מחוברת היטב לרשתות החברתיות, נתון שמביא לתסיסה בלתי פוסקת, ובאופן ישיר להפלת הרודן אל באשיר לפני פחות משנתיים. התסיסה נמשכת על רקע המצב הכלכלי והאבטלה: באוגוסט שיעור האבטלה הרשמי הגיע ל 13% ובספטמבר כבר טיפס ל-25%. הנתונים מוערכים בלבד וכנראה גדולים בהרבה שכן אין הם כוללים את האוכלוסייה הפריפריאלית במחוזות המרוחקים.

הענף הכלכלי העיקרי הוא החקלאות באגן הנילוס העובר דרכה, בואכה מצריימה. בחרטום בירת המדינה מתאחדים הנילוס הלבן והכחול, ולאורך מסלול שני חלקי הנהר מאתיופיה וקניה בדרום ועד מצרים, יש שטחי חקלאות ענקיים. המים והאדמה הפורייה המגיעה מהרי אתיופיה הם הפוטנציאל להיותה אסם התבואה של אפריקה, אלא שהמשטר והמלחמות פגעו קשה גם בענף הזה. הגידולים העיקריים הם דגנים וכותנה, וגם עדרי בקר ענקיים בחוות ובשטחים פתוחים.

לפי פרסומים שונים, סעודיה, השותפה מאחורי הקלעים למהלכים המדיניים, רואה בשטחי החקלאות של סודאן פתרון לבעיות הביטחון התזונתי שלה, ותהיה מוכנה לכן להשקיע רבות בהשבחתה. כשנכנסת הטכנולוגיה החקלאית הישראלית למשוואה, הפוטנציאל עצום. החקלאות בסודאן מיושנת ומשתמשת בין השאר בשיטות בזבזניות להשקיה. טכנולוגיות ישראליות חדשניות בחקלאות ובשימוש במים, כבר מיושמות בהצלחה במורד הנילוס, במצרים וגם במדינות אפריקאיות אחרות באזור, והשת"פ יכול להביא להכפלה של ממש ביבולים. ובניגוד גמור לאגן הנילוס, ביתר חלקי המדינה, המדבריים, יש מחסור חמור במים בשל תשתיות רעועות עד לא קיימות. גם כאן, הטכנולוגיות הישראליות יכולות להביא פתרונות רבים לאוכלוסיות העניות ביותר במדינה.

גם מדינות ערביות אחרות יהיו שותפות למהלכים הכלכליים. שר הכלכלה של האמירויות עבדאללה בין טוק אמר בראיון ל"גלובס", כי בכוונת ארצו לפתח שותפויות משולשות עם ישראל ומדינות בצפון ומזרח אפריקה, לרבות סודאן, לפרויקטים כלכליים בתחומי האנרגיה, החקלאות והמים. גם מצרים, שכנתה של סודאן מצפון, מעורבת. האינטרס שלה קשור גם למאבק מול אתיופיה בסוגיית הקמת הסכר על הנילוס הכחול, העובר בשלוש המדינות, ולכן כל סוגיית הגברת היעילות בשימוש במי הנילוס חשובה במיוחד.

תוכנה והייטק: אוכלוסייה משכילה שממתינה לפריצה הטכנולוגית

בתחומים המתקדמים יותר של תוכנה והייטק, הפוטנציאל שונה לגמרי מהמפרציות. באלה, פועלות אלפי חברות בינלאומיות והן מהוות מרכזי סחר ופיננסים עולמיות. סודאן נמצאת בשלב בסיסי מאוד של הקידמה הטכנולוגית ואולי דווקא זה הפוטנציאל הגדול לחברות ישראליות להיכנס. המדינה שבה אוכלוסייה משכילה גדולה יחסית ודוברת אנגלית (בעיקר בצפון בחרטום והערים סביבה) משוועת וממתינה לפריצה הטכנולוגית הגדולה, שבה מרחב ההייטק הישראלי/בינלאומי יכול להשתלב מצוין.

תיירות: מועדון הצלילה ששימש את המוסד

תחום בתולי שלישי שם, הוא התיירות. רצועת החוף הארוכה של סודאן בים סוף, לא מפותחת כלל, אין בתי מלון כמעט, למעט מספר מועט של חופים מוסדרים ומועדוני צלילה קטנים. מועדון צלילה כזה כיכב באחד מהמבצעים המדהימים של המוסד היה בהעברת העולים שהגיעו בחשאי מהאתר לחופי ים סוף אל ישראל. המבצע שהונצח גם בסרט של נטפליקס "אתר הצלילה בים האדום".

תמורה מיידית: חבילת סיוע אמריקאית

משרד החוץ האמריקאי הודיע על חבילת סיוע הומניטרית מהירה של 81 מיליון דולר לחרטום. בהודעה נאמר כי סודאן סובלת ממשבר כלכלי והומניטרי עמוק הן בשל מספר הפליטים הרב (כשלושה מיליון) שנמלטו מבתיהם בשל מלחמת האזרחים הממושכת, והן בשל בצורת כבדה מחד גיסא ושיטפונות מהגדולים בתולדותיה מאידך גיסא. מנתוני ארגוני הסיוע בסודאן עולה כי יותר מתשעה מיליון בני אדם סובלים מרעב, מחסור חמור במים, היעדר טיפול רפואי ועוד, ורבים מהם במחוזות המרוחקים, ובעיקר בדארפור, חבל הארץ שבו החלה מלחמת האזרחים בעשור הקודם. בהודעת משרד החוץ האמריקאי נאמר כי הכסף יועבר ישירות לארגונים ולסוכנויות המטפלים באוכלוסייה המורעבת, ללא נגיעה של נציגי הצבא או ארגוני המודיעין של הממשלה. הסיבה לכך היא חששם של פליטים המשויכים למורדים מדארפור כי הצבא יאתר בתואנת הסיוע את ראשי הארגונים הללו, שמקצתם נמלטו לחבלי הארץ המרוחקים. הסיוע יכלול מבנים ניידים, ציוד וסיוע רפואי לרבות לטיפול בקורונה, מתקני טיהור מים, מזון ועוד.

העובדים הסודאנים הם "שגרירים" של ישראל

סוגיית העובדים הזרים מסודאן עלתה גם היא על הפרק בעקבות ההכרזה על ההסכמים הקרבים. ייתכן וימצא בשל כך פתרון להחזרת רבים מהם לארצם, או לאפשר הישארות חלקם בישראל, אבל יש לכך גם היבט אחר. בראיון לטל שניידר ב"גלובס" בחודש אוגוסט אומר הד"ר חיים קורן מהמרכז הבינתחומי בהרצליה ומי שהיה שגריר ישראל בדרום סודאן ובמצרים, כי דווקא מהגרי העבודה מסודאן שהגיעו לישראל הם בעצם מעין שגרירים חיוביים שלנו שם. לדבריו כ-12 אלף עובדים ששבו לסודאן מספרים לרוב דברים חיוביים על ישראל, לאחר כמה שנים טובות של עבודה בארץ ורווח כספי נאה. בסך הכול הגיעו לישראל כ-40 אלף סודאנים, שמדברים עברית ואנגלית, רבים מהם עבדו או עובדים בתעשיית המלונאות למשל ומעורים ברשתות החברתיות של סודאן. הם מהווים חלק משינוי השיח במדינה כלפי ישראל, אומר קורן.

חה"כ מאי גולן מהליכוד תהיה מהדוחפות להחזרת השוהים הבלתי חוקיים לארצם. בהודעה שפרסמה נאמר: הסכם הנורמליזציה עם סודאן טומן בחובו הזדמנות להחזרת המסתננים הבלתי חוקיים מסודאן אל ארץ המוצא שלהם. אני נמצאת בקשר ישיר עם רה״מ ולשכתו וממשיכה לעבוד לילות כימים כדי לפעול להחזרת אותם מסתננים כמה שיותר מהר ולהחזיר את השפיות והשקט לתושבים המקוריים של השכונות, וכמו כן לבסס בצורה מוחלטת את מדיניות ההגירה במדינת ישראל".

צרו איתנו קשר *5988