ההצבעה במערכת הבחירות לנשיאות ארה"ב 2020 החלה עם פתיחת קלפיות ראשונות בחודש ספטמבר. בשונה מישראל, מערכות ההצבעה האמריקאית אינן ממוקדות ביום בחירות אחד, אלא מאפשרות לבוחרים בכל אחת מ-50 המדינות להצביע לפני ה-3 בנובמבר. ההצבעה המוקדמת, שהתחילה באלבמה לפני כחמישה שבועות ותתאפשר החל מיום חמישי הקרוב באוקלהומה, המדינה האחרונה בפתיחת הקלפיות, מלמדת על שינוי עצום בדפוסי התנהגות הבוחרים האמריקאים בבחירות של 2020 לעומת קודמותיה.
הפחד מפני הידבקות בקורונה בקלפיות, ביום הצבעה אחד צפוף וממושך, ואיתה הרצון הקבוע שלא להפסיד יום עבודה בשביל "לבלות" בקלפיות ב-3 בנובמבר, הביאו כבר למעלה מ-60 מיליון אמריקאים לממש את זכותם עד לרגע זה.
אם בסך הכל אמורים להצביע כ-145 מיליון איש, ונותר עוד שבוע להצבעה המוקדמת, הרי שאנו צופים בימים אלה, בשינוי היסטורי בהתנהגות הפוליטית. כלומר, מעבר מדגש על ארגון יום בחירות אחד, לשיטות הצבעה באמצעות הדואר, ובחירה במועמד בשלב מוקדם תוך ויתור על האפשרות להתחרט אם מישהו מן המועמדים מאכזב או מנגד מלהיב את הבוחר ביממות של לפני הבחירות.
כך או כך, ביום ג', ה-3 בנובמבר, בשעה שבע בערב שעון החוף המזרחי (שתיים לפנות בוקר, שעון ישראל) ייסגרו הקלפיות בפלורידה, ג'ורג'יה ודרום קרולינה. כעבור חצי שעה, ב-7:30 ייסגרו הקלפיות בצפון קרולינה ואוהיו ובשעה 8 בערב ייסגרו הקלפיות בפנסילבניה. כל אלה הן רק חלק מן המדינות המתנדנדות, אך סגירה שלהן בשלב מוקדם מאפשרת להתחיל לדווח, באופן מיידי, על הקלפיות שכבר נספרו במדינות אלה.
אולם, בשל שינוי שיטות ההצבעה ומעבר מסיבי להצבעה באמצעות מעטפות דואר, תהליך ספירת הקולות, לפחות בחלק מן המדינות, כמו פנסילבניה, עשוי להיות מסובך וארוך, ועלול להימשך ימים ובתרחישי קיצון מסוימים אפילו שבועות - דבר שעשוי בסיטואציות מסוימות לעכב את התוצאות הכלליות של הבחירות לזמן רב.
יש לא מעט תרחישים שונים לאיך יתנהלו הבחירות עד ה-3 בנובמבר ובעיקר לאיזה תוצאות אפשר לצפות, אם לא תהיה תוצאה בלתי ניתנת לערעור כבר ב-4 בנובמבר: החל מעיכוב בהגעת טפסי ההצבעות בדואר, דרך הכרזת חד-צדדית של הנשיא טראמפ (כפי שהוא כבר איים שיעשה במספר ראיונות); המשך בשידור חוזר של 2016 (טראמפ מנצח באלקטורים, ביידן בהצבעות הכלליות); חזרה לתסריט של 2000 בין גור לבוש הבן, אז הכרעה התגלגלה לבית המשפט העליון ( שמתחדש בימים אלה בשופטת שמרנית חדשה שטראמפ מינה - מינוי שלישי של טראמפ בעליון בסה"כ); או אפילו תיקו באלקטורים, כלומר אף מועמד לא השיג את המספר הנכסף - 270. ועוד. אלה התסריטים ה"יותר סבירים" ליום שאחרי.
תוצאה מיידית בלילה שבין שלישי לרביעי
תרחיש זה יקרה אם לאחד מן הצדדים, טראמפ או ביידן, יהיה רוב משמעותי בספירת האלקטורים, החוצה בפער ניכר את 270 האלקטורים הנחוצים מתוך 538 כדי לנצח.
בכל מספר אשר מעל ל-280-290 אלקטורים, הצד המפסיד יתקשה להתווכח עם תוצאות הבחירות. גם אם לצד המפסיד יהיו טענות בנוגע לספירה במדינה כזו או אחרת, הסיכוי שתוצאת הבחירות תשתנה במקרה כזה נמוך מאוד. מטבע הדברים, רוב האמריקאים מייחלים לתוצאה כזו, כדי שיוכלו לשים את תקופת הבחירות מאחוריהם.
זה התרחיש שיכול למנוע את כל התרחישים הפסימיים שיכולים, אם יתגשמו, "לקרוע" את אמריקה, להגדיל את חוסר האמון במוסדות המדינה ובמוסד הנשיאות ולהמשיך את הפילוג שגבר בשנים האחרונות.
הליך מיון מעטפות הבחירות בניו ג’רזי בשבת. מעולם לא הצביעו רבים כל כך בדואר / צילום: Seth Wenig, Associated Press
מעטפות דואר שיגיעו אחרי יום הבחירות
מערכת הבחירות ב-2020 מתאפיינת בדרישה גוברת של הבוחרים לקבל לביתם מעטפות המכילות את גיליונות ההצבעה וחומרים נוספים. כ-70% מן האנשים שהצביעו בבחירות המוקדמות עד כה, עשו זאת בלי לצאת מן הבית, אלא באמצעות שליחת מעטפות בשירות הדואר הלאומי האמריקאי.
חוקרי התנהגות פוליטית בארה"ב מדווחים (מזה שנים), שדמוקרטים נוטים להצביע מוקדם בעוד רפובליקאים מעדיפים את יום הבחירות, אולם הפעם, בחלק מן המדינות עשוי להתרחש כאוס.
כללי ההצבעה המוקדמת משתנים ממדינה למדינה והפוקוס הוא כמובן על המדינות המתנדנדות. פנסילבניה כמשל: בית המשפט העליון בארה"ב קיבל לפני כשבוע עתירה שאישררה את מה שכבר נקבע במדינה, וזה שניתן יהיה לקבל ולספור מעטפות דואר עד לשלושה ימים אחרי הבחירות ובלבד שמעטפות הדואר נושאות חותמת של ה-3 בנובמבר.
אחד הטיעונים בעד מתן היתר ממושך שכזה, הן הבעיות עם שירות הדואר האמריקאי שנמצא במשבר תקציבי. אם חלוקת האלקטורים בין הצדדים תהיה כמעט שוויונית, למעט 20 האלקטורים של פנסילבניה, כל ארה"ב תשב ותחכה שלושה ימים עד אחרי הבחירות ולאחר מכן, עד שהמעטפות ייפתחו. זה גוזר לכל הפחות סיוט פוליטי של שבוע ואין לדעת איך יתנהגו המתמודדים, סביבתם הקרובה ואנשי מפלגתם בימים האלה.
הכרזת ניצחון חד צדדית
לאור הצהרות הנשיא טראמפ, שלא ימהר להעביר סמכויות ממשל אם יפסיד וכי לשיטתו הצבעת המעטפות מסמלת מערכת נרחבת של הונאה ושקרים, לא מעט אנשים בארה"ב חוששים מהכרזה מהירה מטעמו של הנשיא טראמפ, שהוא ניצח.
לפי תרחיש זה, טראמפ יציין שההצבעה הפיזית, כלומר זו שנעשתה באמצעות התייצבות הבוחרים פרסונלית בקלפיות, היא זו שמכריעה את הבחירות והוא יקרא להתעלם מתוצאות המעטפות. במיוחד אם הן לא נפתחו עד ליום הבחירות.
והיה וטראמפ יכריז על עצמו - באופן חד צדדי - כמנצח כבר בליל הבחירות, כל התוצאות שיזרמו באמצעות מעטפות או ספירה מתמשכת במדינות עשויות להביא לתחושה של הציבור ש"עבדו עליו", ש"התוצאות זויפו" או "תומרנו" ומשם הדרך למהומות ברחובות, להתייצבות מיליציות לצדו של הנשיא, וכמובן גם להפגנות נרחבות של דמוקרטים - קצרה.
העימות בין ביידן לטראמפ משודר בדרייב־אין בסן פרנסיסקו / צילום: Jeff Chiu, Associated Press
ענקיות הרשתות החברתיות, טוויטר ופייסבוק הודיעו זה מכבר, שיגבילו הפצה של תכנים כגון הכרזות מוקדמות מדי או מודעות פוליטיות בנוגע לזהות המנצח, אם אותן מודעות לא יהיו מבוססות על מידע חיצוני מהימן. חברת פייסבוק תאסור פרסום מודעות "ניצחון" שיצוצו אחרי הבחירות, אלא אם תהיינה הערכות אמת של ניצחון. טוויטר מתכננת לתייג ציוצים באמצעות הערה "ציוץ זה טוען לניצחון לפני שזה הוכרז באופן רשמי".
בכלל, בארה"ב נהוג שכלי התקשורת מכריזים על המנצחים לפי נתונים הנאגרים מידי המדינות ולרוב הם אינם ממתינים ל-100% הקלפיות שנספרו אלא משכללים את התוצאות אחרי מסה קריטית כאשר נפתח פער משמעותי בין הצדדים. רק כאשר ברור באופן מובהק שלאחד הצדדים יש יותר אלקטורים, כלי התקשורת מכריזים על זהות הנשיא הבא וגם אז, מצפים מן המפסיד להודות בתבוסה ולאחריה, הבחירות למעשה מסתיימות.
השנה, נראה שכלי התקשורת עשויים להמתין עם ההכרזות במידה והתוצאות יהיו צמודות או לא ברורות. בשתי המפלגות מכינים את המועמדים - טראמפ וביידן - שלא לשאת נאומי תבוסה ולא לסלול לצד השני את הדרך לניצחון וזאת לאור הכאוס הצפוי עם ספירת מעטפות.
טראמפ מנצח באלקטורים, ביידן בקולות
למי שמתגעגע לשנת 2016, גם ב-2020 טראמפ יכול לנצח במספר אלקטורים ולנצח את הבחירות, למרות שביידן עשוי להשיג, כך על פי הסקרים הארציים, מספר רב יותר של בוחרים, וזאת מאחר וקיימת הטייה מבנית בשיטת האלקטורים שבעת הזו מתעדפת את הרפובליקאים.
שיטת הבחירות, במצב כזה, הולכת עם המנצח במספר האלקטורים ולא עם הקול הפופולרי - מספר המצביעים הארצי.
ב-2016 זה קרה כאשר הילארי קלינטון השיגה שלושה מיליון קולות יותר מהמתמודד דונלד טראמפ שניצח באלקטורים בכמה עשרות אלפי קולות בלבד במספר מדינות שנחשבו לדמוקרטיות במשך שנים ארוכות. הסוף ידוע ומוכר.
הפעם, ארבע שנים לאחר מכן, התסכול של חלקים נרחבים בציבור עשוי להסלים עד כדי הפגנות, מהומות ומחאות נרחבות. אנשים יחושו שלקול שלהם אין משמעות, ומיליונים עשויים לצאת לרחובות בזעם נגד שיטת משטר שנראית בעיני רבים כפושטת רגל.
תוצאות צמודות במדינות המתנדנדות
תוצאות בפער של אלפי קולות במספר מדינות מתנדנדות, עשויות להוביל לשורה של עתירות ודיונים משפטיים. בידי המדינות קיימת הסמכות לפסול מעטפות דואר "ערומות" (Naked Ballots), כלומר מעטפות שהגיעו לידי ועדות הבחירות כאשר הן לא נאטמו ונסגרו על ידי מעטפה כפולה כפי שהחוק דורש.
הוועדות עשויות לפסול פתקי הצבעה שהגיעו ללא אימות הזהות שנדרש על פי חוק או אם הן פתוחות. פסילה מסיבית של מעטפות דואר, עשויה להוביל לעתירות ועיכובים נוספים.
מספר שאלות נותרו עדיין פתוחות. למשל, האם המדינה חייבת להודיע לבוחר שמעטפתו נפסלה? כאמור, גם במצב זה, אם המדינות בהן יתרחשו הוויכוחים המשפטיים ממילא על התוצאות, הרי שהדיונים המשפטיים יוותרו בשוליים. אך אם תוצאות הבחירות יהיו צמודות ותלויות באחת המדינות המתנדנדות, הרי שהמשפטיזציה היא שתכריע לבסוף.
תלות בבית המשפט העליון
הערעורים והפניות על הנעשה בספירת הקולות, בריבוי מעטפות הדואר, עשויים לטפס במיוחד השנה עד לבית המשפט העליון. כך קרה בדיוק לפני 20 שנים בתיק האלמותי בעליון "בוש נגד גור".
ב-12 בדצמבר, ברוב של שבעה שופטים לעומת שניים, הודיע בית המשפט שספירת הקולות החוזרת בארבעה מחוזות בפלורידה הייתה לא-חוקתית ולכן הופסק. ברוב של חמישה לעומת ארבעה שהקולות הנותרים לא תקפים.
למחרת, יותר מחודש אחרי מערכת הבחירות של שנת 2000, המועמד הדמוקרטי, אל גור, הודה בהפסד ובירך את הנשיא ג'ורג' בוש על ניצחונו. לימים הסתבר שגם במקרה הזה גור ניצח בקולות המצביעים הארצי עם חצי מיליון מצביעים יותר מאשר השיג בוש הבן.
רפובליקאיות שתומכות במינוי איימי קוני בארט לבית המשפט העליון שנראה ברקע, בשבוע שעבר / צילום: Jose Luis Magana, Associated Press
הפעם, מצליחים הרפובליקאים למנות שופטת שמרנית חדשה, איימי קוני בארט במקום השופטת הליברלית שנפטרה רות ביידר גינסבורג. השבוע בארט צפויה להישבע ולהפוך לשופטת עליונה ובכך ולהטות את מבנה בית המשפט העליון ל-6:3 לטובת הצד השמרני.
רבים במערכת הפוליטית האמריקאית מעריכים כי במקרה ותוצאות הבחירות יתגלגלו להכרעת בית המשפט העליון, הפסיקה עשויה להעדיף תוצאה שתאפשר לטראמפ להמשיך לכהן עוד 4 שנים נוספות. למרות שלא ניתן לדעת מראש, בית המשפט העליון בארה"ב הוא פוליטי, וכך גם עשויה להיות החלטתו.
תיקו או חבר האלקטורים אינו מסוגל להגיע להכרעה
חבר האלקטורים מורכב מ-538 אלקטורים שמייצגים את 50 מדינות ארה"ב ומחוז קולומביה (וושינגטון די.סי.). במידה והאלקטורים יתחלקו ביניהם 269:269 או במידה ומדינות ארה"ב לא מספקות הכרעה ברורה לבחירתן אחרי שהמושלים ומזכירי המדינה השונים לא מצליחים להגיע לתוצאה, חבר האלקטורים עשוי להיות בבעיה.
על פי החוק, ב-14 בדצמבר 2020, חבר האלקטורים אמור להתכנס ולהצביע על הנשיא הבא, לפי הקול הפופולרי בכל אחת מן המדינות. האלקטורים מחויבים לכך ולא יכולים לסטות מתוצאת הרוב (עם עקרון The winner takes it all) של מדינתם. אם בכל זאת יסטו, הם צפויים לקנסות או אפילו ללכת בכלא.
אולם מה קורה אם מספר האלקטורים שוויוני או אם במספר מדינות, כמו פנסילבניה, מישיגן, וויסקונסין וצפון קרולינה (למשל) התוצאות קרובות מדי? לפי התיקון ה-12 לחוקה, מדובר ב"בחירות על תנאי" ואז בית הנבחרים בוחר את הנשיא הבא והסנאט בוחר את סגן הנשיא.
כיצד בית הנבחרים בוחר? גם זה הליך מסובך, אך לפי הכלל, לכל קבוצת צירים ממדינה מסוימת יש קול אחד בלבד. מבנה הקונגרס הבא עדיין אינו יודע, אך אם הוא יהיה דומה למבנה של בית הנבחרים הנוכחי, הרי שבשיטת ספירה זו, 26 משלחות צירים הן רפובליקאיות ו-23 דמוקרטיות. לפיכך, הרפובליקאים עשויים לנצח.
ג’ון קווינסי אדאמס (מימין) ותומאס ג’פרסון. שני נשיאים שנבחרו על ידי בית הנבחרים / צילום: ויקיפדיה
הליך מן הסוג הזה הוא נדיר במיוחד ואירע עד כה רק פעמיים בהיסטוריה האמריקאית, לפני כ-200 שנה ובהפרש של 24 שנים. פעם אחת בבחירות של שנת 1824, שבהן נבחר לבסוף ג'ון קווינסי אדאמס על ידי בית הנבחרים ופעם נוספת ב-1800, אז נבחר תומאס ג'פרסון, מהאבות המייסדים של ארה"ב.
כתבות
ני"ע
