עסקת השלום עם ישראל מערערת את המצב השברירי בסודאן

עסקת השלום עם ישראל בתיווך אמריקאי העמיקה את המחלוקות בממשלת סודאן הזמנית והרעועה. המחלוקות צפויות לעכב את יישום המרכיבים המרכזיים של ההסכם ועלולות לערער את יציבות המדינה שסובלת עדיין מעשרות שנים של עימותים פנימיים.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר בחודש שעבר כי סודאן, מדינה שאירחה פעם את אוסמה בין־לאדן, הפכה למדינה הערבית האחרונה, שמנרמלת את יחסיה עם ישראל, בהיערכות מחדש של הפוליטיקה במזרח התיכון וצפון אפריקה.

בתמורה ארה"ב הבטיחה להסיר את סודאן מרשימת המדינות שנותנות חסות לטרור. מעמד זה שלל מן הכלכלה הסודאנית הקורסת הרבה סיוע נחוץ, כולל הקלת חובות וסיוע הומניטרי בעשרות מיליוני דולר. סודאן וישראל הסכימו לפתוח שגרירויות בתל אביב וחרטום.

הישג לטרמאפ לפני הבחירות

לממשל טראמפ, ההסכם היה הישג חשוב של מדיניות חוץ לפני הבחירות לנשיאות. אבל בבירת סודאן, הממשלה שיגרה חיילים לפזר מחאות רחוב נגד ישראל בעקבות ההכרזה בבית הלבן.

שלוש מפלגות פוליטיות שתמכו בהדחת השליט הצבאי הוותיק עומר אל־באשיר בשנה שעברה איימו לפרוש מן הקואליציה שתומכת בממשלת המעבר, שמורכבת מראשי הצבא, ארגונים אזרחיים ומפלגות פוליטיות.

המפלגות אומרות שהן לא השתתפו בדיונים עם נציגים ישראלים ואמריקאים, שהיו בהובלת הגנרל עבדול פתאח אל־בורהן, ראש המועצה הצבאית ומנהג המדינה דה פקטו.

"הנורמליזציה פותחת סיכונים למצב המעבר השברירי שלנו", אמר סאדיק אל־מהדי, ראש ממשלה לשעבר ומנהיג מפלגת אומה הלאומית, אחת הגדולות בסודאן וחברה בקואליציה שתומכת בממשלה. "ההחלטה הזו מפרה את חוקת סודאן ויכולה בקלות להביא לקריסת הממשלה הזו".

סודאנים רבים, שגדלו במדינה שבה העוינות לישראל והתמיכה במדינה פלסטינית היו חלק מהתעמולה הרשמית, מתנגדים לנורמליזציה של הקשרים עם ישראל, אמר אריק ריבס, עמית מחקר במכון ריפט ואלי בניירובי, שלמד את הפוליטיקה הסודאנית בשלושת העשורים האחרונים.

סקר עדכני שנערך על ידי המרכז הערבי למחקר ולימודי מדיניות בדוחה, קטאר, מצא שרק 13% מהסודאנים תומכים ביחסים דיפלומטיים עם ישראל. "הנורמליזציה לא רק יצרה מתחים פוליטיים חופשיים במדינה, אלא גם חיזקה את ידם של אל־בורהן ושל הצבא", אמר ריבס.

סודאנים צעירים עירוניים כמו מוחמד עלי, 30, בנקאי בחרטום, אומרים שהם חשים פחות קשר למורשת האנטי־ישראלית ופרו־פלסטינית של הוריהם. "האמנה הזו תסלול את הדרך לצמיחה כלכלית, עם סודאן שיוצאת מהבידוד שלה ומושכת השקעות חדשות", הוא אמר.

ביום שני שעבר הופיע בורחן בטלוויזיה הממלכתית כדי להגן על ההסכם, שיעזור לדבריו לכלכלת המדינה. סודאן נושאת חוב של כ־60 מיליארד דולר, בערך פי שניים מהתוצר שלה. "אנחנו נהנה מזה יותר מכל צד אחר", הוא אמר.

בורחן אמר גם שהממשלה תגיש את ההסכם לאישור על ידי המועצה המחוקקת שטרם הוקמה. חלקים גדולים מההסכם, כמו פתיחת השגרירויות, יידחו עד אז, מסר משרד החוץ הסודאני.

לפי עסקת ממשלת המעבר מהשנה שעברה בין הצבא וארגונים אזרחיים, המועצה הזו אמורה לפעול כפרלמנט זמני עד בחירות שייערכו ב־2022. אך הקמת המועצה תלויה בעשיית שלום עם שתי קבוצות מורדים שמסרבות להיות חלק מהסכם שלום עם ישראל ודורשות זכויות לקורבנות מלחמת האזרחים בימי שלטונו של באשיר.

ההפגנות במדינה התחדשו

התאחדות אנשי המקצוע בסודאן, שעמדה בראש המחאות שעזרו להדיח את אל־באשיר בשנה שעברה ותהיה אחד הגושים הגדולים במועצה המחוקקת, לא הביעה דעה על השלום עם ישראל. אך בשבוע שעבר היא חידשה את ההפגנות נגד הממשלה הזמנית, כולל החלטותיה לבטל את סבסוד הדלק והחיטה.

במסגרת עסקת השלום, ארה"ב, ישראל ואיחוד האמירויות התחייבו לשלוח לסודאן חיטה בשווי 50 מיליון דולר כסיוע הומניטרי. ישראל הבטיחה גם לחלוק טכנולוגיה חקלאית עם סודאן כדי לשפר את היבולים באקלים המדברי במדינה.

רבע מהאזרחים ללא מזון

לכרבע מ־42 מיליוני התושבים אין די אוכל, אך הסוחרים מתקשים למכור את הסחורה שלהם מפני שהאינפלציה הדוהרת במדינה, שעלתה על 200% בספטמבר, הפכה אותה ליקרה מדי עבור תושבים מהשורה.

רבים מהם אומרים שהם חשים שהחלטה חשובה במדיניות החוץ הוכתבה על ידי זרים.

"זה נראה כעת כמו תעמולת בחירות של האמריקאים", אמר איברהים חסאן, סוחר חיטה באל־עובייד, עיירת שוק במרכז החקלאי הסודאני. הוא ניצב ליד ערימה בגובה שלושה מטר של שקי שעועית שלא נמכרו.

חסאן אמר שסודאנים רגילים רבים מעולם לא נהנו ממאות מיליוני הדולרים מהסיוע שסיפקו האמירויות בעבר. "אני לא חושב שזה יעזור לנו", הוא הוסיף.